אפי, שממשיך כאן סדרה בשם "המזכיר הכללי", שתעסוק בשחקנים שקצת נשכחו, נולד בשנות ה-80, אוהב את שנות ה-90, התעצב בשנות ה-2000, וכל מה שקרה אחר כך בגדר חסוי… הפוסט הראשון, על טרל ברנדון (מי אם לא הוא?), כאן

ממפיס גריזליס, קבוצה נחמדה ולא יותר, היא גם אחת מהקבוצות היותר צעירות בנ.ב.א, שנוסדה לפני 31 שנה ב-1995. אבל היא לא נוסדה בממפיס אלא בוונקובר, קנדה.

ב-1995 ליגת ה-נ.ב.א נתנה שני רישיונות לפרנצ'ייז חדשים בקנדה – אחד הלך לוונקובר גריזליס והשני לטורונטו ראפטורס שאיתנו עד היום. מה שאומר שדראפט 1995 היה הראשון שבו ניתנו לשתי הקבוצות החדשות זכויות בחירה.

ונקובר גריזליס בחרה בבחירה ה-6 בדראפט 1995 בחור כפרי, צנוע ושקט אך גדול מימדים ובעל שפם גדול עוד יותר, בשם בריאנט ריבס מאוניברסיטת אוקלהומה סטייט, ששיחק בעמדת הסנטר. בקריירת הקולג'ים שלו נבחר פעמיים לחמישיות האול אמריקן, ושלוש פעמים לחמישיות ליגת הביג 8, עם ממוצעים של כ-20 נק' ו-10 ריב' לערב בתוספת 2 חסימות.

אז למה צנוע?

לפני שבחורנו הגיע לאוניברסיטת אוקלהומה סטייט המעטירה (26,000 סטודנטים כן?) הוא גדל בכפר קטן ונידח בשם גאנס, אוקלהומה, ואף שיחק שם בתיכון. כמה תושבים יש בגאנס? ובכן… 251 תושבים.

בבניין שלי יש יותר.

וזה מעלה שאלה אחרת – בחייאת רבאק, 251 תושבים, איך בכלל יש שם תיכון??

לא משנה. האמריקאים האלה והכסף המיותר שלהם.

חברו לקבוצה באוניברסיטת אוקלוהומה סטייט, ביירון יוסטון, מספר שבטיסה הראשונה של הקבוצה למשחק חוץ ריבס ישב במטוס בפה פעור מתדהמה לנוכח מה שנגלה לעיניו למטה. אחרי שעתיים של טיסה הוא שאל מעל איזו ארץ הם טסים. חבריו אמרו לו שהם עדיין מעל ארה"ב, ומאז אותו רגע בריאנט ריבס נודע בכינוי "ביג קאנטרי" (בתרגום חופשי "ארץ גדולה" אבל עם משמעות כפולה – קאנטרי באנגלית משמעו גם "כפר" – רמז למוצאו הכפרי).

בריאנט ריבס דפק עונת רוקי של 13.3 רשתות ו-7.4 קטיפות ב-25 דקות בלבד. מה שהקנה לו מקום בחמישיית הרוקיז השנייה.

בעונות 1996-1998 ריבס התייצב על 16 נק' ו-8 ריב', והפך לכוכב הראשון של וונקובר בצוותא עם שאריף עבדול ראחים (עוד אחד לפרוייקט).

כמה הוא היה טוב בשיאו?

צריך לזכור שמדובר באחד העידנים הפורחים ביותר מבחינת סנטרים בהיסטוריה. אה, כן, זה היה גם כמו השיר של להקת היהודים – עידן האלוהים…

דור הזהב של הסנטרים – פטריק יואינג, האקים אולג'וואן ודייויד רובינסון (ובמידה מסויימת גם ארווידאס סאבוניס) היו בדעיכה רצינית, אבל עדיין נתנו בראש. תצרפו אליהם כשהם בשיאם את שאק, אלונזו מורנינג, מוטומבו, ולאדה דיבאץ, רוני סייקלי וריק סמיתס, תחשבו על טים דאנקן שבדיוק הצטרף, ואפילו מאט גייגר ובריאן ווילאמס (בייסון דלה) שהיו בעליה.

צפיתי בלסת שמוטה בשאקיל או'ניל, אולי הסנטר הדומיננטי ביותר אי פעם, מעיד בתכניתOPEN COURT שמכל השמות ששיחקו אז, דווקא ביג קאנטרי היה היריב שאיתו הוא הכי התקשה להתמודד. גם חברי הפאנל (ששכחו שבריאנט ריבס בכלל קיים) צעקו על שאק שזה לא יכול להיות. אבל אז בא ההסבר הבא:

מדובר בבחור ששקל 145 ק"ג בגובה של 2.17. מבחינה פיזית זהה לשאק ויכול להתמודד איתו מתחת לסל, אבל יש גם טוויסט – ביג קאנטרי היה זריז, אהב לקלוע מחצי מרחק, ועשה את זה באחוזים מטורפים. שאק אומר שבמחצית היה מרים את הראש ללוח הסטטיסטיקה ורואה: "שאק – 15, ביג קאנטרי – 26"….

אם כן הכל היה סבבה, המספרים עלו, המחמאות נגרפו, המעודדות הריעו, והעתיד נראה ורוד כמו שקית של רמי לוי.

אז למה ולאן הוא נעלם…?

זה באמת קשה להעלים 145 ק"ג. אבל כשה-145 ק"ג גדלים והופכים ל-170 ק"ג, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות, זה גורר פציעות. בהתחלה היו אלה הברכיים שלא עמדו בעומס של המשקל המטורף הזה. בעונת 1999 ריבס כמעט לא שיחק. כשחזר בעונת 2000 הוא שיחק אמנם 69 משחקים, אך מיעט בדקות, והממוצעים נחתכו לפחות מחצי. בעונת 2001 ממוצעיו ודקותיו שוב צנחו, והוא אף ירד לספסל. בתחילת עונת 2002 ריבס הספיק לשחק רק כמה משחקים בקדם עונה. המשקל צמח שוב, והפעם הגב שלו קרס תחת המשקל.

ביג קאנטרי לא חזר לשחק מאז ובשלהי עונת 2002 הכריז על פרישה.

בריאנט ריבס היה כל כך צנוע, שקט ומופנם שאפילו כשפרש, לא הוא הכריז על כך – וונקובר גריזליס הוציאה הודעה על הפרישה שלו (ובאותה עונה גם עברה לממפיס), ומאותו רגע אף אחד לא ראה אותו, הוא לא התראיין, לא הגיע למשחקים ושמו לא נקשר לשום דבר. פשוט עשה פוף ונעלם.

עד שנת 2018 אף אחד לא תהה מה קרה לו, ולאן שחקן כדורסל כל כך מבטיח התאדה מהתודעה. בשנת 2018 במאית ספורט דוקומנטרית קנדית בשם קייטלין ג'יימי, שהעריצה את גיבור סיפורנו בילדותה, הוציאה סרט עליו בשם FINDING BIG COUNTRY. שם התברר שבריאנט ריבס התחתן, יש לו 3 ילדים וחיי משפחה, והוא עושה מה שהוא יודע, מסתבר, לעשות הכי טוב – לחיות בכפר באולקהומה ולהיות בעל חווה.