הטרייד של קווין דוראנט לפיניקס היה אחד המהלכים הגדולים והמדוברים של השנים האחרונות. בזמן אמת כמעט כולם הסתכלו עליו בצורה דומה: פיניקס קיבלה את אחד השחקנים הגדולים בדורו במטרה לשבור סוף סוף את תקרת הזכוכית ולזכות באליפות, בעוד ברוקלין הבינה שהניסוי עם דוראנט, קיירי אירווינג וג’יימס הארדן הגיע לסיומו, והחליטה, בלית ברירה, לפתוח דף חדש. אבל כמה שנים אחרי, אפשר כבר להסתכל על העסקה בצורה רחבה יותר ולבחון לא רק מי קיבל את השחקן הטוב ביותר, אלא מי באמת הרוויח ממנה.
פיניקס קיבלה את קווין דוראנט.
ברוקלין קיבלה את מיקל ברידג’ס, קאם ג’ונסון, ג’יי קראודר, ארבע בחירות סיבוב ראשון וזכות להחלפת בחירת סיבוב ראשון.
מהצד האחד של הטרייד – ברוקלין נטס שפירקה (שוב) פרויקט שאפתני לאחר שהגיע למיצוי
לנטס הגיע ברידג’ס שקיבל לראשונה בקריירה הזדמנות להיות השחקן המוביל של קבוצה, והראה שיש לו יכולות התקפיות שלא באו לידי ביטוי בפיניקס. למרות שלפני כן הרגיש שמעבר כזה יכול ׳לשבור׳ אותו, לאחר שהיה שחקן של מועדון בפיניקס ואחד שהיה דמות אהובה עבור הקהל והעיר, כאמור, קרה בדיוק ההיפך. ברידג׳ס העלה את הערך שלו כשחקן התקפה, עם 26.1 נקודות למשחק ב-27 משחקיו הראשונים בנטס, וגרר לו ביקוש רב בקבוצות מובילות בליגה, ובראשן הקבוצה שמעבר לגשר – ניו יורק ניקס, שרצתה לאחד אותו עם חבריו מווילאנובה. בסופו של דבר שולם עליו מחיר של מספר בחירות, והוא עבר לגארדן.
קאם ג’ונסון הפך לשחקן חמישייה קבוע כשהיה בריא, אבל פציעות מנעו ממנו לייצר יציבות לאורך זמן. הוא כן הצליח להראות שכמו שרבים חשבו – בווליום יותר גבוה הוא שווה יותר, הן בקליעת נקודות והן באחוזי שלוש. וגם הוא, בדומה לברידג׳ס, הועבר לאחר שהערך שלו עלה בקרב קונטנדריות, שכן שחקן כנף מהיר ואתלטי, עם יכולת לקלוע וגם לעזור בהגנה, הוא מצרך יקר בליגה של היום. דנבר קפצה על המציאה, כך שבפועל הנטס הצליחו להגדיל עוד יותר את מאגר הנכסים שלהם בעקבות הטרייד על דוראנט.
ועדיין, כל אותם נכסים לא תורגמו להצלחה על הפרקט. ברוקלין נשארה במשך כמה עונות באזור הלוטרי או הפליי-אין, בלי כוכב שאפשר לבנות סביבו קבוצה אמיתית. אפשר לומר שהטרייד העניק לה עתיד גמיש יותר, אבל לפחות בשנים הראשונות הוא לא הפך אותה לקבוצה תחרותית. וצריך להגיד, ברוקלין ויתרה על לא מעט נכסים בכדי לאחד את קיירי, דוראנט והארדן, והיא משלמת על כך עד היום.
מעבר לכך, העסקה סימלה באופן רשמי את סיום אחד הפרויקטים המאכזבים בתולדות הליגה. רק זמן קצר קודם לכן ברוקלין החזיקה בשלישיית דוראנט, קיירי אירווינג וג’יימס הארדן, שנראתה על הנייר בלתי ניתנת לעצירה. שילוב של פציעות, דרמות ובקשות טרייד הוביל לכך שבתוך פחות משנה שלושת הכוכבים עזבו, והנטס נאלצו להתחיל מחדש.
אבל ההתחלה מחדש הזו מעלה שאלה: האם היה שווה לעשות את הטרייד דווקא עם פיניקס? הרי מהבחירות, לפחות עד כה, לא יצא יותר מדי. נואה קלואני הוא השחקן היחיד שנבחר ישירות מהנכסים שקיבלה ברוקלין, בעוד שאר הבחירות הועברו ליוסטון. הסיבה לכך היא הטרייד על ג’יימס הארדן, שבו הנטס איבדו את השליטה בבחירות הדראפט שלהם. כדי להחזיר אותן, הם נאלצו לוותר על חלק גדול מהתמורה שקיבלו עבור דוראנט. כך, בפועל, חלק משמעותי מהטרייד עם פיניקס שימש בעיקר לתיקון ההשלכות של עסקת הארדן, ולא לבניית העתיד של ברוקלין.
מהצד השני של הטרייד – פיניקס ששמה את כל הז׳יטונים על קווין דוראנט בכדי להגשים את חלום האליפות
המטרה של פיניקס הייתה ברורה מהרגע הראשון – אליפות. דוראנט המשיך להציג יכולת אישית גבוהה מאוד, והוכיח שגם בגיל מתקדם הוא עדיין אחד משחקני ההתקפה הטובים בעולם. אבל סביבו הקבוצה התקשתה לייצר יציבות. פציעות, סגל קצר, חוסר עומק ושינויים רבים מנעו מהסאנס להפוך לקבוצה שכולם ציפו שתהיה.
בדיעבד עולה גם שאלה מעניינת: האם פיניקס בכלל הייתה צריכה לבצע את המהלך? בזמן אמת כמעט אף אחד לא היה מוותר על האפשרות לצרף שחקן כמו דוראנט, אבל צריך לזכור שהסאנס פירקו קבוצה שרק שנתיים קודם לכן הגיעה לגמר ה-NBA, ושנה לאחר מכן ניצחה 64 משחקים. מיקל ברידג’ס וקאם ג’ונסון היו חלק משמעותי מהזהות של הקבוצה, והוויתור עליהם פגע משמעותית בעומק הסגל. דוראנט אמנם שדרג את התקרה של פיניקס, אבל במקביל גם הפך אותה לתלויה הרבה יותר בבריאות של הכוכבים שלה.
במבחן התוצאה, הקדנציה של קווין דוראנט בפיניקס הסתיימה באכזבה גדולה. הסאנס רשמו מאזן פלייאוף של 6 ניצחונות מול 9 הפסדים בלבד בתקופתו: ב-2023 עברו את הקליפרס בסיבוב הראשון אך הודחו 4:2 בידי דנבר, וב-2024 נכנעו בסוויפ 4:0 למינסוטה כבר בסיבוב הראשון. דוראנט עצמו סיפק מספרים אישיים נהדרים עם ממוצעים של 28.4 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-4.9 אסיסטים ב-15 משחקי פלייאוף, אך היכולת האישית שלו לא הספיקה כדי לסחוב את הקבוצה קדימה. בסופו של דבר, גם הצמד של דוראנט ודווין בוקר לא הצליח להוביל את פיניקס למאבק אמיתי על האליפות, והפרויקט השאפתני הסתיים הרבה מתחת לציפיות
ההשפעה של הטרייד על הליגה הייתה גדולה גם מעבר לשתי הקבוצות. הוא המחיש פעם נוספת עד כמה קבוצות מוכנות לוותר כמעט על כל העתיד שלהן בשביל חלון הזדמנויות קצר לאליפות. במקביל, הוא גם סימן את סופה הרשמי של אחת מקבוצות הכוכבים המסקרנות ביותר שנבנו בשנים האחרונות.
ההשפעה על המורשת של השחקנים
קווין דוראנט
מבחינה אישית, דוראנט המשיך להוכיח שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם, אבל המעבר לפיניקס היה הרבה יותר מעוד החלפת קבוצה. זאת הייתה ההזדמנות שלו לזכות באליפות נוספת מחוץ לגולדן סטייט ולהשתיק חלק מהביקורות שליוו אותו במשך שנים. אילו היה מוביל את הסאנס לתואר, סביר להניח שהדיון סביב המורשת שלו היה משתנה משמעותית. העובדה שזה לא קרה לא מורידה מהיכולת האישית שלו, אבל היא כן השאירה את השאלה פתוחה, והמעבר ליוסטון רק גרם לשאלה הזו להיות עוד יותר משמעותית בנוגע למעמדו ההיסטורי.
דווין בוקר
ההגעה של דוראנט הורידה ממנו חלק מהעומס ההתקפי, אבל במקביל גם העלתה את רף הציפיות. מהרגע ששני הכוכבים שיחקו יחד, כל עונה שלא הסתיימה לפחות בגמר המערב נחשבה לאכזבה. בוקר המשיך להיות אחד הגארדים הטובים בליגה, אך גם הוא למד שלפעמים כישרון בלבד לא מספיק. בסופו של דבר, בוקר ענה יחסית על הציפיות ליד דוראנט, אבל גם בתקופה לצידו הוא לא הצליח להביא את פיניקס לשתות מהבאר, וגם הפעם לא להתקרב אליה. הוא היה ויישאר אגדת מועדון, אבל ללא תארים כרגע, הראשון שיביא לפיניקס תואר יעקוף אותו בסיבוב.
מיקל ברידג’ס
דווקא הוא אולי היה המרוויח הגדול ביותר ברמה האישית. בפיניקס הוא היה שחקן משלים מצוין, אבל בברוקלין קיבל הזדמנות להפוך לאופציה הראשונה ולהראות יכולות שלא באו לידי ביטוי קודם לכן. גם אם הוא לא הפך לסופרסטאר, הערך שלו בליגה עלה משמעותית, ובסופו של דבר הוא גם אפשר לנטס לקבל תמורה גדולה נוספת. בשורה התחתונה, הטרייד הפך את ברידג׳ס לשחקן חמישייה בקבוצה שזכתה באליפות – הניקס, וזו הזכייה הכי גדולה שהוא יכל כנראה לבקש.
בסופו של דבר, זה אחד הטריידים שקשה להכריע לגביהם גם כמה שנים אחרי. פיניקס קיבלה את השחקן הטוב ביותר בעסקה, אבל לא הצליחה להשיג את המטרה שלשמה ביצעה את המהלך. ברוקלין איבדה את הפנים של המועדון, אך הצליחה לצאת מהמצב עם כמות נכסים שאפשרה לה להתחיל מחדש.
תודה איתם. מסוג הטריידים שכרגע נראה פשוט הפסד לשני הצדדים. כמו שהזכרת בסוף מי שהרוויחה ממנו עושה רושם זו הניקס שללא קשר לטרייד בו לא הייתה מעורבת התגלגל אליה ממנו בסוף ברידג'ס שהפך לצלע חשובה במסע שלה לתואר.
מסכים,
למרות שבאותה תקופה, אם אתה יכול להביא את דוראנט – אתה מביא אותו. זה לא משנה מה ואם
נכון. אבל בדיעבד פיניקס איבדה בגלל הטרייד את הבסיס של הקבוצה שלה, קבוצה שאולי עם בנייה נכונה יותר בהמשך ואיסוף שחקנים יעלה שוב להגיע למעמד של הגמר. אבל חד משמעית אם אני בפרונט אופיס של פיניקס אני חותם על הטרייד הזה
בכיף גדול! אני מסכים שאין מרוויחה מהטרייד הזה, להיפך – כמו שציינת, הפסד לשני הצדדים. מבחינת ברוקלין אני לא חושב שהיא יכלה באמת להרוויח יותר על עזיבת דוראנט אבל פיניקס עשתה שגיאה קריטית ואיבדה שני שחקנים שהם היו חתיכות מפתח בקבוצת לאליפות – אחת גם זכתה כפי שציינת. תודה על התגובה אסף
תודה רבה
מסכים עם abc, קשה להגיד לא לקיידי שעדיין כוחו במותניו, בטח אחרי ההתפרקות של פיניקס מול דאלאס האנדרדוג עונה לפני.
ברוקלין ניצלה את הסיטואציה ומיקסמה אותה לחלוטין מבחינת בחירות, כולל הטרייד ששלח את מיקאל לניקס.
בסך הכל טרייד סביר לשני הצדדים גם אם בסופו של דבר הם לא התקדמו כתוצאה מזה.
תודה על התגובה ובכיף. בזמן אמת אכן הטרייד הוא טוב עבור שני הצדדים, אבל בדיעבד נראה שפיניקס שגתה. אבל רק בדיעבד
אין על חכמת הביעבד. כולם גאונים בשלב הזה
הכל עניין של חכמה בדיעבד.
אם נצא מנק' הנחה שדוראנט וקוואי הם שחקנים באותו קנה מידה, אז אי אפשר להגיד שהטרייד של קוואי במקום ושל דוראנט לא אלא רק אחרי שמעמידים במבחן התוצאה.
הרי קוואי היה עלול להפצע באותה מידה, לא לשחק בכלל ולברוח מטורנטו בסוף העונה.
תודה איתם.
בזמן אמת זה היה הימור סביר ואולי אפילו מתבקש של פיניקס, והיה יכול להישאר כזה בלי השינויים של קיץ 2023
תודה רבה לך עמיחי היקר! אני מסכים איתך, בזמן אמת גם אם אינני טועה הבעתי דעה חיובית עבור הטרייד מבחינת פיניקס, דוראנט הגיע בכושר טוב והרגיש שזה השחקן שיביא את פיניקס אל הארץ המובטחת, בסופו של דבר זה לא התממש אבל בזמן אמת רובנו היינו מקבלים את אותה ההחלטה שקיבלו קברניטי הסאנס.
קיידי אכן שחקן היסטורי ומאוד אהוב עלי למרות שבשנים האחרונות הוא אכן נהיה דרמה קווין.
הייתי עם הבן שלי במשחק בברוקלין נגד הבאקס ויאניס שהגיע להארכה בגלל הציפורן של הנעל על קו השלוש. הם אכן היו קבוצה מדהימה אבל לנהל 3 קנונים עם אגו מטורלל צריך כנראה מישהו ברמה של פיל ג'קסון.
אני בדעה של לפרק קבוצה טובה, איכותית ותחרותית בשביל כוכב זו טעות. צריך לנסות לעשות מקצה שיפורים ולא לחפש פתרונות קסם אבל הטבע האנושי של רוב המנג'רים הוא אחר והתחרותיות היא בלתי נתפסת.
תודה רבה על התגובה ואיזה כיף לך שיצא לך להיות במשחק ההיסטורי הזה! משחק שייזכר במורשת של דוראנט ויאניס לנצח. לגבי הסיפא שלך אני מסכים, זו דעה שנבנתה אצלי (פעם הייתי בצד השני), לפרק קבוצה ולקחת מהשורשים שלה עבור כוכב אחד זו טעות ב-NBA של היום. זה כבר די מוכח
תודה רבה.
טרייד רע של פיניקס. בשביל מה להרוס משהו טוב?
דוראנט לא אלפא, וכשמביאים את דוראנט אז חייבים להביא עוד חלקים מתאימים סביבו כדי שהעסק יתקתק כמו שצריך, והם לא עשו את זה (סליחה בראדלי ביל וסליחה דווין בוקר – אתה ממש לא רכז חביבי).
יש קצת דמיון בין פיניקס עם דוראנט ליוסטון עם דוראנט
תודה על התגובה ובכיף! אתה צודק. בדיעבד אכן פיניקס עשתה כאן שגיאה ואיבדה שחקני מפתח לאליפות – ברידג׳ס עובדתית וקאם ג׳ונסון בפוטנציה. והשגיאה הנוספת של פיניקס היא זו שאתה מדבר עליה, הרכיבו מסביב לדוראנט ובוקר קבוצה לא טובה, אם למשל היו בונים כמו שהם בונים מאז שדוראנט עזב את הצוות מסביב לבוקר, זה יכל להיות סיפור אחר.
החלק שנדפק היה הניסוי בברוקלין שלמעשה אילץ אותם לעשות טרייד, וניתן להגיד כמו שתיארת שהם הצליחו למקסם לא רע את התמורה על דוראנט וזה עזר להם לצאת מהבור של העסקאות על השלישיה. מצד פיניקס – ברור שיש כשלון בניצול העובדה שיש לך בסגל את בוקר ואת דוראנט, וככל הנראה הייתה פה בעיקר בעיית תקציב – אולי היו חייבים לתת את בריג'ס וג'ונסוןן – אבל היו חייבים להעמיד סביב דוראנט ובוקר סגל מספיק טוב כדי להוציא מהתקופה הזאת את המקסימום. אז אפשר להגיד שהשטות הגדולה פה הייתה העסקה על בראדלי ביל – כי בכסף שהושקע שם ומעשית ממש נזרק לפח, היה אפשר להעמיד קבוצה הרבה יותר טובה.
כל מילה בסלע. הטרייד על ביל הוא נוראי וכל ילד ידע להגיד שזו טעות איומה. יכלו להביא במקומו כמה שחקני רוטציה ראויים ולהריץ ביחד עם בוקר ודוראנט.
טרייד שבסופו של דבר, שינה יותר ל perception (או תפיסה) מאשר למשהו קונקרטי.
את המורשת של דוראנט זה כמובן דפק (להלן, השחקן השנוא עליי בהיסטוריה, בצוותא עם הצמד היוטאי משנות התשעים, וכנראה קצת יותר) – כשהוא הוכיח בפעם השניה ברציפות שאם הוא לא חלק מקבוצת עילית, הוא לא יודע להיות שחקן מנצח. (מאז גם היתה פעם שלישית עם יוסטון, ועוד חזון למועד).
וברוקלין סתם מסמסו את כל השחקנים האלה, אחד אחרי השני, עד שברידג׳ס לקח אליפות כמה שנים מאוחר יותר, בצד השני של ההדסון.
או במילים אחרות – טרייד בין אחד השחקנים הכי דפוקים בליגה לאחד המועדונים הכי דפוקים בליגה.
בס"ד
בסופו של דבר, טרייד שלא ממש עזר ל ק הקבוצות וגם לא הזיק יותר מדי
עם כמה שקשה להגיד לא לקיידי אני חושב שכבר בזמנו היו סימנים שהראו שהטרייד היה טעות של פיניקס. אין סיבה לפרק שלד צעיר של קבוצה שהגיעה לגמר שנתיים קודם בטח בשביל כוכב בעייתי כמו קיידי. אני חושב שהיה עדיף להם אם עושים טרייד למצוא סנטר יותר טוב מאייטון או רכז יותר צעיר מכריס פול אבל לשמור על השלד והנכסים של הקבוצה ולהתחזק נקודתית איפה שצריך.
תודה.
לדעתי, הסיפור הגדול פה הוא שהסאנס לא למדו כלום מהאלופה היוצאת (גולדן סטייט ווריורס) באותה העונה (2022-23). התובנה היא שניתן לבנות רק על טיימליין אחד. על-מנת לזכות באליפות יש צורך בחמישייה עם כימיה ושחקן אחד עם גרביטציה שהקבוצה בנויה סביבו. קווין דוראנט רגיל לשחק ולהצליח כשיש לידו מוביל כדור שמייצר מכדרור ומושך אליו תשומת לב הגנתית. בימיו בת'אנדר זה היה ווסטברוק שגרם לקו הקדמי לסגור את הצבע לפני דרייבים שלו, בווריורס זה היה הקלעי הטוב ביותר בליגה סטפן קרי. בנטס זה לא עבד כי קיירי משמעותית לחץ פחות את הטבעת מאשר ווסטברוק וגם לא בסאנס כי דווין בוקר קלעי פחות יעיל מאשר סטפן קרי. אני מסכים בעיקרון שהמהלך של הסאנס בשעתו היה נכון אבל הקבוצה לא הייתה בנויה סביב דוראנט וזה עוד לפני שהזכרתי שהסנטר של הקבוצה (דיאנדרה אייטון). לא היה שחקן ההגנה הכי טוב והצדיק את הדקות שלו גם בצד ההתקפי כי הוא לא מרווח את המגרש.
טרייד איום לפיניקס, שפירקה קבוצה אדירה, הווה ועתיד, עבור שחקן בודד שבכלל לא היה מה שנדרש לה כדי להשתפר. גילוי נאות – המגיב נוטה בדרך כלל להצדיק עסקאות של דאבל אור נאת'ינג, קונטנדרית-עכשיו-על-חשבון-העתיד, אבל המקרה הזה פשוט לא נכנס תחת ההגדרות של הז'אנר הנ"ל… עסקה מביכה, מעוררת חמלה וזעזוע, של בעלים חדש, מתלהב, ולא מקצועי. חבל מאד.
.
טרייד מצוין לברוקלין – מכרו שחקן שכבר לא רצה, וכבר לא יכל, להוביל אותם לאן שרצו להגיע, עבור שני שחקנים מצוינים והמון בחירות, ועוד לקבוצה שבכלל לא הייתה צריכה להטריד עבורו. אולי גדול הישגיו של שון מרקס בכל הזמנים.
.
שון מרקס בנה קבוצת חלומות על הנייר, שהתבססה על ביג-3 שלא באמת עובדים טוב ביחד, וכשהעסק התפורר לו בידיים, התמזל מזלו לפגוש את אישביה ששילם מחיר יקר כדי ליצור אצלו קבוצת חלומות על הנייר, שהתבססה על ביג-3 שלא באמת עובדים טוב ביחד, והעסק התפורר לו בידיים. ההיסטוריה, כידוע, לא באמת חוזרת על עצמה, אבל היא מתחרזת.
.
תודה רבה איתם, אחלה פוסט.