הטרייד של קווין דוראנט לפיניקס היה אחד המהלכים הגדולים והמדוברים של השנים האחרונות. בזמן אמת כמעט כולם הסתכלו עליו בצורה דומה: פיניקס קיבלה את אחד השחקנים הגדולים בדורו במטרה לשבור סוף סוף את תקרת הזכוכית ולזכות באליפות, בעוד ברוקלין הבינה שהניסוי עם דוראנט, קיירי אירווינג וג’יימס הארדן הגיע לסיומו, והחליטה, בלית ברירה, לפתוח דף חדש. אבל כמה שנים אחרי, אפשר כבר להסתכל על העסקה בצורה רחבה יותר ולבחון לא רק מי קיבל את השחקן הטוב ביותר, אלא מי באמת הרוויח ממנה.

פיניקס קיבלה את קווין דוראנט.

ברוקלין קיבלה את מיקל ברידג’ס, קאם ג’ונסון, ג’יי קראודר, ארבע בחירות סיבוב ראשון וזכות להחלפת בחירת סיבוב ראשון.

מהצד האחד של הטרייד – ברוקלין נטס שפירקה (שוב) פרויקט שאפתני לאחר שהגיע למיצוי

לנטס הגיע ברידג’ס שקיבל לראשונה בקריירה הזדמנות להיות השחקן המוביל של קבוצה, והראה שיש לו יכולות התקפיות שלא באו לידי ביטוי בפיניקס. למרות שלפני כן הרגיש שמעבר כזה יכול ׳לשבור׳ אותו, לאחר שהיה שחקן של מועדון בפיניקס ואחד שהיה דמות אהובה עבור הקהל והעיר, כאמור, קרה בדיוק ההיפך. ברידג׳ס העלה את הערך שלו כשחקן התקפה, עם 26.1 נקודות למשחק ב-27 משחקיו הראשונים בנטס, וגרר לו ביקוש רב בקבוצות מובילות בליגה, ובראשן הקבוצה שמעבר לגשר – ניו יורק ניקס, שרצתה לאחד אותו עם חבריו מווילאנובה. בסופו של דבר שולם עליו מחיר של מספר בחירות, והוא עבר לגארדן.

קאם ג’ונסון הפך לשחקן חמישייה קבוע כשהיה בריא, אבל פציעות מנעו ממנו לייצר יציבות לאורך זמן. הוא כן הצליח להראות שכמו שרבים חשבו – בווליום יותר גבוה הוא שווה יותר, הן בקליעת נקודות והן באחוזי שלוש. וגם הוא, בדומה לברידג׳ס, הועבר לאחר שהערך שלו עלה בקרב קונטנדריות, שכן שחקן כנף מהיר ואתלטי, עם יכולת לקלוע וגם לעזור בהגנה, הוא מצרך יקר בליגה של היום. דנבר קפצה על המציאה, כך שבפועל הנטס הצליחו להגדיל עוד יותר את מאגר הנכסים שלהם בעקבות הטרייד על דוראנט.

ועדיין, כל אותם נכסים לא תורגמו להצלחה על הפרקט. ברוקלין נשארה במשך כמה עונות באזור הלוטרי או הפליי-אין, בלי כוכב שאפשר לבנות סביבו קבוצה אמיתית. אפשר לומר שהטרייד העניק לה עתיד גמיש יותר, אבל לפחות בשנים הראשונות הוא לא הפך אותה לקבוצה תחרותית. וצריך להגיד, ברוקלין ויתרה על לא מעט נכסים בכדי לאחד את קיירי, דוראנט והארדן, והיא משלמת על כך עד היום.

מעבר לכך, העסקה סימלה באופן רשמי את סיום אחד הפרויקטים המאכזבים בתולדות הליגה. רק זמן קצר קודם לכן ברוקלין החזיקה בשלישיית דוראנט, קיירי אירווינג וג’יימס הארדן, שנראתה על הנייר בלתי ניתנת לעצירה. שילוב של פציעות, דרמות ובקשות טרייד הוביל לכך שבתוך פחות משנה שלושת הכוכבים עזבו, והנטס נאלצו להתחיל מחדש.

אבל ההתחלה מחדש הזו מעלה שאלה: האם היה שווה לעשות את הטרייד דווקא עם פיניקס? הרי מהבחירות, לפחות עד כה, לא יצא יותר מדי. נואה קלואני הוא השחקן היחיד שנבחר ישירות מהנכסים שקיבלה ברוקלין, בעוד שאר הבחירות הועברו ליוסטון. הסיבה לכך היא הטרייד על ג’יימס הארדן, שבו הנטס איבדו את השליטה בבחירות הדראפט שלהם. כדי להחזיר אותן, הם נאלצו לוותר על חלק גדול מהתמורה שקיבלו עבור דוראנט. כך, בפועל, חלק משמעותי מהטרייד עם פיניקס שימש בעיקר לתיקון ההשלכות של עסקת הארדן, ולא לבניית העתיד של ברוקלין.

מהצד השני של הטרייד – פיניקס ששמה את כל הז׳יטונים על קווין דוראנט בכדי להגשים את חלום האליפות

המטרה של פיניקס הייתה ברורה מהרגע הראשון – אליפות. דוראנט המשיך להציג יכולת אישית גבוהה מאוד, והוכיח שגם בגיל מתקדם הוא עדיין אחד משחקני ההתקפה הטובים בעולם. אבל סביבו הקבוצה התקשתה לייצר יציבות. פציעות, סגל קצר, חוסר עומק ושינויים רבים מנעו מהסאנס להפוך לקבוצה שכולם ציפו שתהיה.

בדיעבד עולה גם שאלה מעניינת: האם פיניקס בכלל הייתה צריכה לבצע את המהלך? בזמן אמת כמעט אף אחד לא היה מוותר על האפשרות לצרף שחקן כמו דוראנט, אבל צריך לזכור שהסאנס פירקו קבוצה שרק שנתיים קודם לכן הגיעה לגמר ה-NBA, ושנה לאחר מכן ניצחה 64 משחקים. מיקל ברידג’ס וקאם ג’ונסון היו חלק משמעותי מהזהות של הקבוצה, והוויתור עליהם פגע משמעותית בעומק הסגל. דוראנט אמנם שדרג את התקרה של פיניקס, אבל במקביל גם הפך אותה לתלויה הרבה יותר בבריאות של הכוכבים שלה.

במבחן התוצאה, הקדנציה של קווין דוראנט בפיניקס הסתיימה באכזבה גדולה. הסאנס רשמו מאזן פלייאוף של 6 ניצחונות מול 9 הפסדים בלבד בתקופתו: ב-2023 עברו את הקליפרס בסיבוב הראשון אך הודחו 4:2 בידי דנבר, וב-2024 נכנעו בסוויפ 4:0 למינסוטה כבר בסיבוב הראשון. דוראנט עצמו סיפק מספרים אישיים נהדרים עם ממוצעים של 28.4 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-4.9 אסיסטים ב-15 משחקי פלייאוף, אך היכולת האישית שלו לא הספיקה כדי לסחוב את הקבוצה קדימה. בסופו של דבר, גם הצמד של דוראנט ודווין בוקר לא הצליח להוביל את פיניקס למאבק אמיתי על האליפות, והפרויקט השאפתני הסתיים הרבה מתחת לציפיות

ההשפעה של הטרייד על הליגה הייתה גדולה גם מעבר לשתי הקבוצות. הוא המחיש פעם נוספת עד כמה קבוצות מוכנות לוותר כמעט על כל העתיד שלהן בשביל חלון הזדמנויות קצר לאליפות. במקביל, הוא גם סימן את סופה הרשמי של אחת מקבוצות הכוכבים המסקרנות ביותר שנבנו בשנים האחרונות.

ההשפעה על המורשת של השחקנים

קווין דוראנט

מבחינה אישית, דוראנט המשיך להוכיח שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם, אבל המעבר לפיניקס היה הרבה יותר מעוד החלפת קבוצה. זאת הייתה ההזדמנות שלו לזכות באליפות נוספת מחוץ לגולדן סטייט ולהשתיק חלק מהביקורות שליוו אותו במשך שנים. אילו היה מוביל את הסאנס לתואר, סביר להניח שהדיון סביב המורשת שלו היה משתנה משמעותית. העובדה שזה לא קרה לא מורידה מהיכולת האישית שלו, אבל היא כן השאירה את השאלה פתוחה, והמעבר ליוסטון רק גרם לשאלה הזו להיות עוד יותר משמעותית בנוגע למעמדו ההיסטורי.

דווין בוקר

ההגעה של דוראנט הורידה ממנו חלק מהעומס ההתקפי, אבל במקביל גם העלתה את רף הציפיות. מהרגע ששני הכוכבים שיחקו יחד, כל עונה שלא הסתיימה לפחות בגמר המערב נחשבה לאכזבה. בוקר המשיך להיות אחד הגארדים הטובים בליגה, אך גם הוא למד שלפעמים כישרון בלבד לא מספיק. בסופו של דבר, בוקר ענה יחסית על הציפיות ליד דוראנט, אבל גם בתקופה לצידו הוא לא הצליח להביא את פיניקס לשתות מהבאר, וגם הפעם לא להתקרב אליה. הוא היה ויישאר אגדת מועדון, אבל ללא תארים כרגע, הראשון שיביא לפיניקס תואר יעקוף אותו בסיבוב.

מיקל ברידג’ס

דווקא הוא אולי היה המרוויח הגדול ביותר ברמה האישית. בפיניקס הוא היה שחקן משלים מצוין, אבל בברוקלין קיבל הזדמנות להפוך לאופציה הראשונה ולהראות יכולות שלא באו לידי ביטוי קודם לכן. גם אם הוא לא הפך לסופרסטאר, הערך שלו בליגה עלה משמעותית, ובסופו של דבר הוא גם אפשר לנטס לקבל תמורה גדולה נוספת. בשורה התחתונה, הטרייד הפך את ברידג׳ס לשחקן חמישייה בקבוצה שזכתה באליפות – הניקס, וזו הזכייה הכי גדולה שהוא יכל כנראה לבקש.

בסופו של דבר, זה אחד הטריידים שקשה להכריע לגביהם גם כמה שנים אחרי. פיניקס קיבלה את השחקן הטוב ביותר בעסקה, אבל לא הצליחה להשיג את המטרה שלשמה ביצעה את המהלך. ברוקלין איבדה את הפנים של המועדון, אך הצליחה לצאת מהמצב עם כמות נכסים שאפשרה לה להתחיל מחדש.