לאורך ההיסטוריה, יש שחקנים שעצם הגעתם לקבוצה חדשה, גורמת לה לעשות את קפיצת המדרגה. ראינו לא מעט דוגמאות בולטות כמו לברון ג'יימס, קווין גארנט וקוואי לנארד, אבל אני רוצה דווקא לדבר איתכם על סוג אחר של שחקן, כזה שמעבר לעובדה שהוא משדרג את מאזן הקבוצה, הוא גם משדרג את איכות השחקנים סביבו, אז ברוכים הבאים לפרק מספר 6 של "טרייד טיים מאשין".

כאוהד פיניקס, סבלתי במשך שנים מקבוצה צעירה, שבמשך עשור כשלה להגיע לפלייאוף, ובמהלך כמה עונות אף נראתה כאחת הקבוצות הגרועות בליגה.
כשדווין בוקר נבחר על ידי הסאנס אי שם ב-2015/16, מהר מאוד הבינו באריזונה שיש להם יהלום לא מלוטש, סקורר עילאי אבל כזה שלא ברור אם יוכל לעשות משהו מעבר לכך ואכן, בכל חמש עונותיו הראשונות בליגה, הוא לא הצליח להביא את פיניקס לעונה עם יותר מ-34 נצחונות. אלא שאז, בנובמבר 2020, קרה ה-מהלך שציפו לו בסאנס.
פיניקס ביצעה טרייד עם אוקלהומה סיטי ת'אנדר:

פיניקס קיבלה את: כריס פול ועבדל נאדר
אוקלהומה סיטי קיבלה את: קלי אוברה, ריקי רוביו, טיי ג'רום, ג'יילן לקווה ובחירת סיבוב ראשון מוגנת ב-2022

נווה ים בלב מדבר

במהלך עונותיו בסאנס, דווין בוקר התפתח להיות אחד מהסקוררים המובילים בליגה, כזה שיכול לייצר סל מכלום, אבל כזה שמוגדר לעיתים כ"מנפח סטטיסטיקות בקבוצה גרועה". כשכריס פול הגיע לפיניקס, ניתן היה לראות כבר מהשנייה הראשונה את ההשפעה שלו על הכוכב של הסאנס, כשבוקר הוסיף לעצמו לאט לאט את אלמנט הובלת הכדור, מה שאוטומטית שדרג את איכות השחקן.

הסאנס, שסיימו במאזן של 34-39 בעונת 2019/20, הראתו ניצוצות בבועה, כשניצחו את כל שמונת המשחקים שלהם. אמנם זה לא הספיק להם להיכנס לפלייאוף, אבל זה נתן לראשי המועדון את ההבנה, שהקבוצה רחוקה מהלך אחד מלהפוך לקונטנדרית אמיתית, וכך היה. בעונה לאחר מכן, פיניקס קפצה למאזן 51-21, הפכה להיות אחת הקבוצות הכי מהנות בליגה ודהרה כל הדרך עד לפיינלס ואף הובילה 0-2 על מילווקי באקס, אך הפסידה ארבעה משחקים ברציפות ובסופו של דבר לא זכתה באליפות.

לאורך העונות המשותפות של השניים בפיניקס, ראינו את בוקר לוקח על עצמו יותר ויותר את תפקיד הובלת הכדור וכעת, מדובר בשחקן של 6-7 אסיסטים בממוצע למשחק, שלא באים על חשבון הקליעה וצבירת הנקודות של הכוכב. כשנשאל בוקר על שיתוף הפעולה עם הרכז הוותיק, בוקר מיד הפנה את הזרקור לאופי של פול ואמר שהוא "המנהיג הגדול ביותר ששיחק את המשחק הזה".

אבל זו לא ההשפעה העיקרית שפול הביא איתו. עבורי, ועבור כל אוהבי ה-NBA, היה ניכר שמה שפיניקס צריכה זה בעל בית, המבוגר האחראי שידע לנהל את קצב המשחק, להעלות ולהוריד הילוך כשצריך וגם "להיכנס" בשחקנים ולעשות סדר, וזה בדיוק מה שפול עשה.

ההשפעה של CP3 לא נעלמה, בכל עונותיו באריזונה, פיניקס הגיעה לפלייאוף ובזכותו היא הפכה לקבוצת פלייאוף לגיטימית במערב הקשוח, כשבוקר הפך להיות סופרסטאר בכל קנה מידה וכזה ששחקנים רוצים לבוא לשחק לצדו(ראה ערך קווין דוראנט).

סופת ברקים

אם דיברנו על ההשפעה של פול בפיניקס, קשה להתעלם ממה שהוא עשה באוקלהומה סיטי. פול עבר בזמנו לת'אנדר, בטרייד ששלח את ראסל ווסטברוק ליוסטון ורבים ציפו שהת'אנדר יקרסו אחרי שהכוכב הבלתי מעורער שלהם עזב את המועדון, אבל פול סחב את כל החבורה הצעירה לעונה מרשימה, שהסתיימה במקום החמישי במערב והעפלה לפלייאוף, ומה קרה בעונה שבה פול עבר לסאנס? הת'אנדר צנחו לשתי עונות מזעזעות, בהן ניצחו 46 משחקים סך הכל(22 בעונה הראשונה ו-24 בעונה השנייה)

גם בת'אנדר ראינו דפוס די זהה למה שהיה בסאנס טרם הגעתו של כריס פול. חבורה צעירה, שרוצה לשחק מהר וחופשי, אבל סגנון כזה שלא מביא נצחונות וברגע שהיה לה את המבוגר האחראי, כזה שיודע לשלוט בקצב, אחד הרכזים הטובים בהיסטוריה ובעיקר כזה שיודע להנהיג, ללמד, אבל גם כזה שיודע להעמיד את השחקנים במקום, הנצחונות התחילו להגיע ויחד איתם גם תהליך הבגרות של השחקנים.

כשכריס פול הגיע לאוקלהומה סיטי, בדיוק הגיע לקבוצה עוד איזשהו גארד צעיר לקבוצה, שחקן מאוד בוסרי שלא ידעו מה התקרה שלו, אחד שלימים יהפוך ל-MVP שנתיים ברציפות, אלוף NBA ואחד השחקנים הטובים בעולם – שיי גילג'ס אלכסנדר.

שיי סיפר על כך שהוא ראה בכריס פול כמנטור, סוג של אח גדול, וניתן היה לראות את זה בבירור בהתפתחות של שיי כשחקן.
באחד הראיונות שנעשו עם גילג'ס-אלכסנדר, סיפר הגארד שהעבודה המשותפת עם כריס פול באימונים, בחדרי הווידאו ובמשחקים העניקה לו "קורס ברמת דוקטורט" במלאכת הניהול של רכז מוביל.
בעונתו הראשון בת'אנדר, הקנדי סיים עם ממוצע של 3.3 אסיסטים למשחק, אבל בעונה שלאחר מכן, בעונה שבה כריס פול עזב, כבר קפץ ל-5.9. למעשה, מאז לא ירד ממוצע של 5.5 אסיסטים.

ושימו לב מי עוד היה בסגל של הת'אנדר יחד עם כריס פול – לו דורט. שחקן שעם השנים הפך לאחד השומרים החזקים והקשוחים בליגה, כזה ששחקנים לא רוצים להתמודד מולו, וזה לא מקרי, בידיעה שהוא שיחק עם אחד השומרים הטובים בהיסטוריה בעמדת הגארד.

רבים מתארים את הטרייד של פול ג'ורג' ושיי כאחד הטריידים החד-צדדיים בהיסטוריה, אבל קשה שלא לתהות האם היינו אומרים את אותו הדבר אלמלא שיי לא היה משחק עם כריס פול בעונה ההיא.

בעיניים אובייקטיביות, הטרייד הזה הוא כנראה אחד המהלכים הטובים בהיסטוריה של המועדון, כשזה שהפך את פיניקס לקבוצת פלייאוף לגיטימית בליגה וכזו ששחקנים רוצים להגיע אליה. מנגד, העזיבה של כריס פול פינתה את המקום ל-SGA והשיגה להם עוד נכסים שלימים הפכו אותה לאלופה ולאחת מהקבוצות האיכותיות והמפחידות ביותר בהיסטורית ה-NBA.

ומה דעתכם? האם הטרייד היה באמת כזה טוב, או שאתם חולקים עליי?