את הטרייד הזה ואת נסיבותיו אני מניח שרובנו מכירים, ולכן פחות מעניין לחזור ל 2019 ולנתח מדוע שתי הקבוצות עשו את מה שעשו. אך כשמסתכלים על המסלול של הקבוצות לאחר הטרייד, על השפעתו על עתיד הלייקרס ועל המעמד ההיסטורי של שחקנים מסוימים שהשתפר או נפגע כתוצאה מהטרייד, זה כבר נהיה הרבה יותר מעניין.
נתחיל מלהיזכר בפרטי הטרייד, ולהסתכל עליו שוב ממרחק של שבע שנים.
לייקרס מקבלים: אנתוני דיוויס
ניו אורלינס מקבלים: לונזו בול, ג'וש הארט, דיאנדרה האנטר, ברנדון אינגרם, בחירת סיבוב ראשון ב-2022 (מספר 8, דייסון דניאלס), אופציית סוואפ ב-2023 (לא מומשה), בחירת סיבוב ראשון ב-2025 (הועברה בהמשך. בחירה 22, דרייק פאוול)
על הלייקרס אין מה להתעכב כאן, ברור שהם המנצחים הגדולים של הטרייד הזה גם אם היו משלמים הרבה יותר.
לונזו בול לא מימש את הפוטנציאל שלו כבחירה שנייה (נבחר מקום אחד לפני ג'ייסון טייטום) בדראפט. הוא נתן שנתיים לא רעות מבחינת נתונים אישיים, וכעבור שנתיים חתם בשיקגו כשחקן חופשי.
ג'וש הארט גם כן נתן שנתיים סבירות בניו אורלינס לפני שהועבר לפורטלנד כחלק מהטרייד על סיי.ג'יי.מקולום. סיי.ג'יי קלע בין 20 ל-21 נקודות בכל שלוש העונות שלו בניו אורלינס. בקיץ 2025 הוא הועבר לוושינגטון תמורת סאדיק ביי (שדווקא היה טוב אצלם בעונה האחרונה) וג'ורדן פול.
דיאנדרה האנטר הועבר יום לאחר מכן תמורת ניקיל אלכסנדר-ווקר (שהועבר בהמשך כחלק מהטרייד על מקולום), ג'קסון הייז שלא ממש עשה כלום במשך ארבע עונות ואז חתם בלייקרס, וכמה בחירות סיבוב שני, שאחת מהן הפכה להיות הרב ג'ונס.
ברנדון אינגרם הוא השחקן המרכזי כאן. בעונתו הראשונה בניו אורלינס הוא נבחר לשחקן המשתפר ולאולסטאר ונתן מספרים טובים לאורך חמש עונות נוספות שם, וכשחושבים על זה אינגרם הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של ניו אורלינס, וגם אם הרף נמוך מאוד, זה אומר משהו.
שתי בחירות הסיבוב הראשון הועברו בהמשך תמורת דז'ונטה מארי, שבינתיים שיחק 45 משחקים בשנתיים בניו אורלינס.
מבחינה קבוצתית, ניו אורלינס ניצחה 30 ו-31 בשתי העונות הבאות בהתאמה. ב-2022 היא ניצחה 36 משחקים ונכנסה לפלייאוף מהמקום השמיני, שם הפסידה לפיניקס בשישה משחקים. שנה לאחר מכן הם ניצחו 42 משחקים ולא הגיעו לפלייאוף, וכעבור שנה נוספת ניצחו 49 משחקים, אבל זה הספיק רק למקום השמיני. בסיבוב הראשון הם פגשו את אוקלהומה והפסידו בסוויפ.
אז ניו אורלינס הרוויחה מהטרייד על דיוויס שלוש עונות טובות של מקולום, חמש עונות טובות של אינגרם ואת הרב ג'ונס, אבל כל זה תורגם רק לשתי הופעות פלייאוף מהמקום השמיני.
מבחינת הלייקרס, הטרייד הביא תוצאות מיידיות עם זכייה באליפות בבועה בעונה הראשונה של דיוויס בקבוצה. הלייקרס ניצחו 52 משחקים בעונה המקוצרת וגברו בפלייאוף על פורטלנד, יוסטון, דנבר ומיאמי עם תצוגות אדירות של לברון ודיוויס לאורך כל הפלייאוף. בעונה לאחר מכן דיוויס היה פצוע לפרקי זמן ארוכים ושיחק רק 36 משחקים. הלייקרס עדיין ניצחו 42 משחקים בעונה המקוצרת, סיימו במקום השביעי במערב והודחו ע"י פיניקס בחמישה משחקים בסיבוב הראשון. העונה המאכזבת הזאת הובילה את הלייקרס לקבל החלטה פזיזה ולא נכונה ולהביא את ראסל ווסטברוק בתמורה לויתור על שניים מהשחקנים החשובים ביותר מעונת האליפות, קנטביוס קלדוול-פופ וקייל קוזמה. כזכור, הכל התפרק בעונה לאחר מכן. דיוויס שוב היה פצוע ושיחק רק 40 משחקים, ווסטברוק לא הצליח להשתלב בקבוצה ויכולת הקליעה שלו הייתה כל כך גרועה עד שהוצמד לו הכינוי "ווסטבריק". הלייקרס ניצחו 33 משחקים ולא הגיעו אפילו לפליי-אין. בטרייד דדליין של העונה הבאה הגיע גלגל הצלה עבור הלייקרס כאשר כחלק מטרייד של שלוש קבוצות יוטה לקחה את ווסטברוק והחוזה העצום שלו והלייקרס קיבלו את מאליק ביזלי, דיאנג'לו ראסל וג'ארד ואנדרבילט. הקבוצה הצליחה להתחבר בסיום העונה ולהיכנס לפלייאוף מהמקום השביעי. שם, היא גברה על ממפיס וגולדן סטייט בשישה משחקים עם כמה הופעות אדירות של דיוויס, לפני שנעצרה בגמר המערב ע"י דנבר. בעונה שלאחר מכן הלייקרס ניצחו 47 משחקים, אבל שוב נעצרו ע"י דנבר, הפעם כבר בסיבוב הראשון.
בסופו של דבר, כל טרייד שמשפיע באופן ישיר על זכייה של אחת הקבוצות באליפות הופך אוטומטית לניצחון עבור אותה הקבוצה. אומנם בשנתיים לאחר מכן דיוויס היה פצוע, אבל בשנתיים הבאות הוא היה טוב מאוד ואפשר אפילו לטעון שהוא היה השחקן המשמעותי ביותר של הלייקרס בפלייאוף 2023. כך שדיוויס לא הושכר לעונת אליפות אחת כמו קוואי בטורונטו.
ההשפעה של הטרייד על הליגה:
ההשפעה המיידית הייתה כמובן הזכייה באליפות של הלייקרס, שהחזירה אותם לקדמת הבמה לאחר כמה שנים פחות רלוונטיות בעקבות פרישת קובי בראיינט. בנוסף, הזכייה הזאת השוותה את מספר הזכיות של בוסטון והלייקרס עד הזכייה של בוסטון ב-2024. הזכייה הזאת הייתה גם עבור קובי, שנהרג בהתרסקות המסוק בינואר של אותה שנה.
את ההשפעה של הטרייד על הליגה בטווח הארוך אנחנו לא לגמרי יודעים, אבל אנחנו כן יודעים שללא הטרייד הזה לוקה דונצ'יץ' ככל הנראה לא היה הופך לשחקן הלייקרס ב 2/2/2025. ניקו האריסון, מסיבות שמובנות אך ורק לו, רצה את אנתוני דיוויס בדאלאס כי "defense wins championship". אולי הוא התכוון לאליפויות בבית החולים המקומי. בכל מקרה, הגעתו של דיוויס ללייקרס שש שנים קודם לכן איפשרה לניקו לבצע את מה שכנראה ייזכר כטרייד הגרוע ביותר בהיסטוריית הספורט. בנוסף, אם לוקה לא היה מגיע ללוס אנג'לס, ייתכן שלברון היה עוזב בזמן אחר (מוקדם יותר או מאוחר יותר) ולכן לא חותם בפילדלפיה, אבל את ההשפעות של המהלך הזה נדע רק עוד כמה שנים. כמובן, אם דיוויס לא היה נוחת בלייקרס הם כנראה היו מביאים כוכב אחר לצד לברון ודיוויס היה עובר לקבוצה אחרת, אבל זה כבר נושא לדיון שונה.
ההשפעה על המורשת של שחקנים מסוימים:
אנתוני דיוויס – אפשר להגיד שהמנצח הגדול ביותר של הטרייד הזה הוא דיוויס. בניו אורלינס הוא היה שחקן אדיר, לפרקים אחד הטובים בליגה (פעמיים סיים בטופ 5 ל-MVP), אבל לא היו לו הצלחות קבוצתיות (רק פעמיים הגיע לפלייאוף בניו אורלינס, פעם אחת עבר סיבוב) – הרבה בגלל הסגל סביבו והמועדון הכושל שבו הוא נמצא. המעבר ללייקרס איפשר לו בפעם הראשונה בקריירה להוכיח שהוא שחקן מנצח כשיש סביבו סגל מספיק טוב. הוא לא היה כינור שני ללברון כמו פיפן לג'ורדן, אלא יותר 1B ל-1A של לברון, כמו סטף ודוראנט. גם בפלייאוף 2023 הוא היה מצוין, ואפשר לטעון שהוא היה השחקן הטוב ביותר בריצה של הלייקרס לגמר המערב. לדעתי, השנים של דיוויס בלייקרס הפכו אותו לאחד מ-50 השחקנים הגדולים אי פעם, וזה לא היה קורה בלי הטרייד.
לברון ג'יימס – בין אם אתם חושבים שהוא ה-GOAT ובין אם לא, ברור לכולם שהזכייה באליפות עם הלייקרס שיפרה משמעותית את המורשת של לברון. גם אם הלייקרס היו מביאים כוכב אחר לצידו באותו קיץ, קשה להאמין שיש כוכב שהיה משתלב עם לברון של 2020 כל כך טוב כמו דיוויס של 2020. דיוויס היה הפרטנר המושלם עבור לברון, ואם מסתכלים על ריצות פלייאוף בודדות של צמדים, אין הרבה שיותר טובים מלברון ודיוויס בבועה. אני מאמין שאפילו אוהדי לברון יכולים להודות שלא ממש היה לו קייס ל-GOAT ללא האליפות עם הלייקרס, והאליפות הזאת קרתה הרבה בזכות הטרייד שהביא את אנתוני דיוויס ללייקרס.
ג'יימס הארדן – איך ג'יימס הארדן קשור לכאן? ובכן, למי שלא זוכר, ליוסטון הייתה קבוצה לא רעה בכלל בעונת הבועה בהובלת הארדן (שסיים כמלך הסלים בפעם השלישית ברציפות וסיים שלישי ב-MVP מאחורי יאניס ולברון) וראסל ווסטברוק. הם סיימו עם 44 ניצחונות, רק 2 מאחורי דנבר שהפסידו ללייקרס בגמר המערב. אם הטרייד הזה לא קורה, הלייקרס לא הייתה הקבוצה המובילה במערב – מה שהיה פותח את הדלת ליוסטון לרוץ עד האליפות כשהיריבות שלה הן רק דנבר ומיאמי. במקרה כזה המיקום של הארדן בדירוגים ההיסטוריים היה קופץ משמעותית, וגם ווסטברוק היה עולה. ההגעה של דיוויס ללייקרס מנעה מהארדן את אחד מהסיכויים הגבוהים ביותר שלו לזכות באליפות.
לסיכום, אין ספק שהלייקרס הם המנצחים הגדולים של הטרייד הזה. ניו אורלינס העבירה את אחד משני השחקנים הגדולים בהיסטוריית הפרנצ'ייז שלה תמורת חבילה שבסוף מסתכמת בכמה עונות לא רעות של שחקנים לא רעים, אבל בעיקר במעט מאוד הצלחה ברמה הקבוצתית. ברמה המיידית הטרייד הפך את הלייקרס לאלופה ולקבוצת פלייאוף גם בשנים שלאחר מכן, ובטווח הארוך איפשר ללייקרס להשיג סופרסטאר נוסף. הטרייד השפיע משמעותית ובאופן ישיר על המורשת של לברון ג'יימס ושל דיוויס, וגם קצת בעקיפין על הארדן ויוסטון.
תודה עמנואל . לייקרס אפשר לומר ניצחו את הטרייד הזה פעמיים . פעם אחת באופן ישיר עם האליפות בבועה ובפעם השנייה באופן עקיף התמורה שקיבלו על דיוויס עצמו בסופו של יום שהטרידוו בחסות ניקו האריסון .
תודה רבה
טרייד נוצץ ובומבסטי בזמן אמת שעם השנים התברר כהרבה פחות.
בפלקינס אף נכס/שחקן לא הפך לשחקן טופ 20 בליגה והם היו בינוניים במקרה הטוב לשנה שנתיים.
דיוויס עזר להביא אליפות אחת וגמר מערב. לא מספיק לשחקן ברמתו ערב הטרייד.
היו סיבות כמו הטרייד על ראס שהרס לא מעט, אי הרצון של הלייקרס עוד הפעם לבזבז נכסים כדי לחזק את הקבוצה באופן דרמטי אבל גם לדיוויס יש אחריות למצב.
גם אם ניתן לו את ההנחה שעונה אחרי האליפות הוא התפרק כי לא היה לו מנוחה מספקת, ב 2 עונות לאחר מכן הוא שיחק 40 ו 56 משחקים בלבד.
הוא לא הוכיח שיש לו אופי וקשיחות מנטלית ולא לקח מלברון המזדקן את הלפיד בשום שלב.
אציין לזכותו שהוא פגש פעמיים סנטר מאסיבי וחכם כמו יוקיץ' (שהיה בשיאו), בפלייאוף שהוא פחות הטיפוס לעצור שחקן כזה, ובכך הסתיימו העונות המלאות שלו בקבוצה עד שעבר בטרייד לדאלאס עונה אחרי.
הלייקרס יכולים להסתכל על הקליפרס שבנו באותו הזמן סגל נוצץ בראשות קוואי וג'ורג' ולא זכו בכלום, וגם בעובדה שמאז גולדן 18' היו 8 אלופות שונות ולהתנחם בכך.
מצד שני במשך שתי עונות הוא היה פצוע, אז אפשר גם לטעון שבשתיים משלוש העונות בהן היה בריא הוא הוביל את הלייקרס לאליפות וגמר מערב. יחסית מרשים לדעתי וגם כשמסתכלים בדיעבד הלייקרס לא ויתרו על הרבה.
דיוויס שהגיע ללייקרס היה קליבר mvp או ממש באיזור שנכנס לשיא הקריירה. היו ציפיות שהוא ימשוך את העגלה הרבה יותר ויעזור ללברון בדומה למג'יק שהתבגר ועזר לקארים המזדקן בחצי השני של שנות ה 80.
בפועל אחרי העונה הראשונה הסופר מוצלחת הוא נפצע המון, איבד חלק נכבד מהניידות שלו והרבה מהקליעה מהחצי מרחק שהייתה נשק חשוב עבורו.
מסכים שיחסית לתמורה שהעבירו בדיעבד זה היה מתשלם ללייקרס. לחשוב שאם טייטום היה נבחר על ידם ומועבר לפלקינס זה היה עולם אחר באיך בוחנים את הטרייד שנים אחר כך.
בעונות שבהן היה בריא הוא לא ממש יכל לעשות יותר, אפשר לטעון שהיה יכול להיות בריא יותר, אבל הלייקרס ידעו את הסיכון מבחינת הפציעות.
מסכים בעיקרון אבל הסדרות מול דנבר ב 23' ו24' היו עם משחקים מאוד/די צמודים ועדיין הלייקרס גירדו רק משחק בודד. חלק מזה גם על דיוויס שלא התעלה/ לא לקח על עצמו מספיק במאני טיים שללברון נגמר הכוחות בסיום לא פעם.
חבל רק שדווקא בעונות שהיה יותר בריא הוא פגש את יוקיץ' שהוא מהמצ'אפים הכי גרועים בשבילו.
ב 23' הלייקרס היו במומנטום מצויין בשליש האחרון של העונה ודברים הסתדרו להם אבל אז הם פגשו את הגרסה הכי מפחידה ודומיננטית של דנבר ויוקיץ'.
לגבי הפציעות מסכים חלקית. רק בעונה אחת בפלקינס דיויס לא חצה את רף ה 60 משחקים ומתוך 5 עונות מלאות בלייקרס דיוויס לא חצה את הרף כבר 3 פעמים.
"גם אם הלייקרס היו מביאים כוכב אחר לצידו באותו קיץ, קשה להאמין שיש כוכב שהיה משתלב עם לברון של 2020 כל כך טוב כמו דיוויס של 2020. דיוויס היה הפרטנר המושלם עבור לברון, ואם מסתכלים על ריצות פלייאוף בודדות של צמדים, אין הרבה שיותר טובים מלברון ודיוויס בבועה".
סופר נכון ומסכים עם כל מילה.
אין שום אפשרות – מקצועית, מדעית, טכנית, היסטורית, סוציולוגית, איכתיולוגית, סובייקטיבית או אחרת – להגדיר את דייויס כאחד מ-50 השחקנים הגדולים אי פעם.
.
לדעתי יוסטון של הבועה, שבקושי עברה את אוקלהומה, לא הייתה מגיעה לפיינלז ב-2020 וגם לא זוכה באליפות.
.
אבל ברצינות – טרייד מעולה ללייקרס, מכל הסיבות שציינת. לשקנאים לא היו הרבה ברירות, אז דווקא על הטרייד הזה קשה לבקר אותם, בניגוד לבערך כל מה שעשו לפניו או אחריו.
.
תודה רבה עמנואל, אחלה פוסט.
יש איזה 500 שחקנים ב-50 הגדולים אי פעם 😉
זה תוצר של המציאות האובייקטיבית.
אין קריטוריון אובייקטיבי מוסכם לקביעת מי מי עז אותנטית, מי עז אופרטוניסטית ומי בכלל כבש שגילחו אותו (אני מסתכל עליך ג'יימס הארדן).
לפי מה תבחר? לפי ממוצע קליעות עונתי? רב עונתי? לפי אליפויות? לפי הופעות פלייאוף? לפי גודל חוזה? לפי מספר עוקבים בטוויטר? לפי מספר השונאים? לפי שיפור במאזן שהשחקן יצר לקבוצה אחרי טרייד? לפי כמה הקבוצה התרסקה אחרי שהטרידה שחקן?
כמו כן, יש את הבעיה הקטנה שכל עוד הליגה ממשיכה להתקיים, ומתחלפים בה השחקנים, הרשימה היא דינמית ומתעדכנת כל עונה.
למשל: מי שערך רשימה כזו בשנות ה 80, לא שמע לא על קובי, שאקיל, לברון, טים דאנקן, סטפן קרי, קווין דוראנט וכו..
בשפה משפטית ישראלית "אמת לשעתה" 🙂
😅😅
לדעתי בהחלט יש:
1. הוא היה חלק משמעותי באליפות, זה מבחינתי החלק החשוב ביותר כשרוצים למדוד שחקן מבחינה היסטורית, ואין כל כך הרבה שחקנים שהיו חלק משמעותי באליפות
2. המספרים שלו בעונה הרגילה טובים מאוד, הוא היה כמה פעמים מועמד רציני ל-MVP.
3. מבחינת כישרון נטו, לא חסר לו כלום.
הטיעונים נגדו הם בעיקר העובדה שלא היה דומיננטי להרבה זמן ומלבד הבועה הצלחות הפלייאוף שלו היו מינימליות. אבל אני יותר מעריך שיא על פני longevity. לדעתי הנקודות החיוביות ברזומה שלו גוברות על השליליות מספיק כדי להכניס אותו לטופ 50. אין כל כך הרבה שחקנים עם רזומה כמו שלו.
לגבי יוסטון – כן, זה היה יותר קוריוז נחמד כזה לסוף, אני כן חושב שהיה להם סיכוי מסוים לזכות, אבל רחוק מאוד מודאי.
אליפות וגמר מערב לשחקן כזה פציע, זה תמורה מעולה מבחינת הלייקרס וברור שזה מבחינתם גם במבט לאחור טרייד נפלא.
תודה – האמת אחלה ניתוח . דיוויס שמשחק הוא בהחלט שחקן יחודי – לא חושב שטופ 50 הסטורי אבל שחקן משמעותי מאוד. הבעיה היא כמובן הפציעות לא נכנס לזה.
אתה באמת כתבת שיש אנשים שחושבים שלברון הוא העז? זה שיש פה אחד או שניים כאלה לא אומר שאנשים חושבים את זה. לא נכנס עכשיו ללכלוכים על לברון (אני הייטר אז קל לי להכנס לזה אבל זו לא הסיבה שבגינה התכנסנו כאן) אבל בהחלט – אליפות מיד אחר טרייד – בועה או לא בועה – זה חד משמעית נצחון בטרייד. מה גם שכבר בהתחלה היה ברור שזו אסופת שחקנים לא יותר מידי רציניית (מכולם אני מחבב מאוד את הארט) עבור שחקן כמו דיוויס.
בקרב שחקני נבאנזה משהו כמו 47 מול 41 אחוז. לא זניח בכלל.
בעיני זה די שקול טדם אין שום מדג לקבוע אבל להגיד שאין אף אחד שחושב ככה זו הגזמה לצד השני
שחקני הווה שאולי פעם ראו את ג'ורדן בטלוויזיה וכיום מחככים מרפקים עם המלך זה לא מדד לכלום
יש גם סקרי אוהדים שמראים יתרון למייקל ברובם אבל בחלקם אפילו לברון מוביל.
שוב, לא טוען שמייקל כן או לא, פשוט לא דעה מופרכת
אין בעיה פשוט צריך להתחשב בזמן שעבר
תודה עמנואל
תודה עמנואל.
הטרייד הזה הצליח ללייקרס והביא אליפות, והעובדה שהייתה להם רק עוד ריצת פלייאוף אחת משמעותית מראה כמה זה היה שברירי וגם היה יכול להסתיים אחרת
בשולי הדברים: שטילמן רוצה לשים 120M$ להודות למשפחת רקאנטי ולקחת על עצמו את מכבי ת"א, ועוד להזרים 30M$ ישירות לקבוצה, קרי לחוזים מקצועיים לשחקנים וצוות.
לגולש האתר ע. ינאי: אתה באמת תיתן לשטילמן הזה לשטלמן אותך? לראסל ווסטברוק עדיין אין קבוצה. גם דיאנג'לו ראסל בדרך לבייאוט ממפסיס. זה שני ראסלים במכה! ככה תיתן למישהו עם שם של רופא שיניים לנקנק אותך? קדימה, פנקס הצ'קים חש קצת מוזנח ביממה האחרונה.
אם ווסטברוק ישחק במועדון ישראלי אפילו אני אקנה כרטיס כדי לראות את זה, אבל לא מאמין שזה יקרה –
.
א. לא מאמין שהיה, או יהיה, MVP שישחק בארץ.
.
ב. לא חושב שהיה הולאופיימר ששיחק בארץ.
.
ג. היו אולסטארים – צ'יימברס, סטודמאייר, ומניח שהיה עוד מישהו.
דני!
יפה!
מייק מיצ'ל
וואלה, לא זכרתי שסדריק סבאלוס שיחק בהפועל
הארדן לא בנוי לאליפויות ולא קשור לכאן.
הלייקרס בבירור ניצחו את הטרייד, אבל יש מצב שזה גם בגלל שהפליקנס הם אחת מהקבוצות המנוהלות הכי גרוע בליגה.
מדובר בפליקנס שעד שלא יוכח אחרת זו קבוצה לא מנוהלת (דייסון דניאלס כדוגמה). לא החזקתי לא מחזיק וכנראה שלא אחזיק מאינגראם, לונזו בול הוא טעות שיווקית. אם הטרייד הזה היה איכשהו הגיוני ההמשך עליו בטרייד עם לוקה כבר הוכיח שלליגה הזו אין צורה. נקסט.
בס"ד
תודה רבה
Mavericks sign F Naji Marshall to a reported fully guaranteed 3-year, $52.2 million extension