מעטים הטריידים שקורים במהלך העונה, על סף הדדליין, ומשנים את סיפור העונה מבחינת הליגה כולה. היו תקדימים כאלה לפני הטרייד ששלח את פאו גאסול (הבחירה השלישית בדראפט 2001). ללוס אנג'לס לייקרס ב-2008. אך בסופו של דבר, גם הדוגמאות שהיו קודם כמו הטרייד בו הועבר קלייד דרקסלר ליוסטון רוקטס ב-1995 והטרייד בו הועבר ראשיד וואלאס לדטרויט פיסטונס ב-2004 לא הניבו שושלת ושינוי פרנצ'ייז לטווח הרחוק, אלא אליפות אחת באותה עונה בלבד. לכן, הטרייד בו נעסוק היום הוא מיוחד בכך שהוא יצר קונטנדרית מיידית שהחזיקה כמה שנים טובות, ואחד הטריידים היחידים אי פעם באמצע עונה שהביא יותר מאליפות אחת.

הלייקרס קיבלו את: פאו גאסול.

ממפיס קיבלו את: קוואמי בראון, ג'באריס קריטנטון, ארון מקי, הזכויות על מארק גאסול ו-2 בחירות סיבוב ראשון (שהפכו לדונטה גרין וגרייביס ואסקז).

הלייקרס היו אחרי פתיחת עונה טובה, בה הם הציגו שיפור ניכר מ-2 העונות הקודמות בהן הם סיימו במקום השביעי במערב. פתיחת העונה הזאת כללה עונת פריצה של הסנטר אנדרו ביינום, לאחר שהתאמן בקיץ עם קארים עבדול-ג'באר, והלייקרס הגיעו לרגע למקום הראשון במערב, אבל ביינום נפצע בינואר וגמר את העונה, הלייקרס הפסידו 4 מתוך 5 המשחקים האחרונים של ינואר 2008 וירדו למקום החמישי במערב. הם היו זקוקים לחיזוק לקו הקדמי, בזמן שממפיס היו בתחתית המערב וזקוקים לרענון ובנייה מחדש, אבל הטרייד הזה הפתיע רבים וסומן כניצחון מובהק של הלייקרס.

אפילו הג'נרל מנג'ר של הגריזליס דאז, כריס וולאס, הודה בראיון ללוס אנג'לס טיימס ב-2023: "אני בליגה מאז 1986, אני חושב שאני עם הקבוצה השמינית שלי. אני מעולם לא ראיתי טרייד שהיה מבוקר בצורה קולנית כל כך, לא מאחורי הקלעים אלא בגלוי בתוך אנשים בליגה." הגריזליס ויתרו על הכוכב שלהם, שעמד על ממוצע של 18 נקודות, 8 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק ב-6 וחצי עונות בממפיס, ולא קיבלו אף שחקן משמעותי תמורתו לכאורה, לצד שתי בחירות נמוכות (שתיהן היו בחירה 28 בסופו של דבר), וגם מהן לא יצא אף שחקן משמעותי.

בצד של הלייקרס, הכימיה בין קובי לגאסול התפתחה מהר, וזה בעצם היה באטמן שקיבל את רובין. הלייקרס היו במאזן 29- 16 ברגע הטרייד, ומיד יצאו מהמשבר אליו הם נקלעו קודם לכן. מאז שגאסול הגיע, הלייקרס הפכו לקבוצה טובה יותר בשני צידי המגרש. בהתקפה הם קלעו פחות מ-100 נקודות רק ב-5 משחקים עד לסיום העונה, היו עם ההתקפה הטובה בליגה מאז רגע הטרייד, וסיימו את העונה במקום השלישי בדירוג ההתקפי, וגם בהגנה גאסול הפך לנכס משמעותי ושחקן שהקבוצה מצליחה יותר בדקות שלו מאשר בדקות בלעדיו באופן עקבי.

בסופו של דבר, את עונת 2007-08 הלייקרס סיימו עם הטעם הכי מר שיכול להיות. בהפסד בגמר ב-6 משחקים ליריבה המושבעת. בוסטון סלטיקס. הלייקרס סיימו ראשונים במערב במרוץ אולי הצמוד ביותר בהיסטוריה, עם 9 ניצחונות בלבד יותר מגולדן סטייט שלא עלו לפלייאוף, והצליחו להדיח בסוויפ את דנבר כשגאסול מרשים במשחק 1 עם 36 נקודות ו-16 ריבאונדים. בחצי גמר המערב, הלייקרס ניצחו את יוטה ב-6 משחקים שהייתה עם אחד הקווים הקדמיים הכי טובים מתחת לסל בריבאונדים, מהמט אוקור וקרלוס בוזר. ובגמר המערב, הלייקרס ניצחו את הספרס ב-5 משחקים כאשר בשני ניצחונות הם ספגו 85 נקודות ומטה. כשגאסול מסיים עם הדירוג ההגנתי הטוב ביותר (96) מבין שחקנים ששיחקו 20 דקות או יותר למשחק בלייקרס, אך בגמר גאסול התקשה וקלע 14.7 נקודות בלבד, והמאצ'-אפ שלו עם גארנט הסתיים בניצחון של בוסטון, כמו הסדרה כולה.

הךייקרס שמרו על המקום הראשון במערב גם ב-2009, אז ההתקדמות של גאסול עם הלייקרס כבר הפכה אותם לאחת מהקבוצות המהנות ביותר לצפייה. בשנה זו, גאסול ביסס את מעמדו כאחד מהפאוור-פורוורדים הטובים בליגה. הוא הפך מהשחקן עם סטטיסטיקות ריקות כביכול בממפיס גריזליס בקיץ 2007 לשחקן בבמה הכי גבוהה שיש, עם טבעת אליפות, הדירוג ההגנתי השני בטיבו מבין כלקבוצות הפלייאוף (103.5). ולאחר הופעות קלאץ' אדירות, כמו 21 נקודות ו-18 ריבאונדים במשחק 7 נגד יוסטון בחצי גמר המערב, או 14 נקודות, 10 ריבאונדים, 2חטיפות ו-5 חסימות נגד הנאגטס במשחק מספר חמש בגמר המערב. הפעם בגמר נגד אורלנדו הוא הצליח להתמודד טוב יותר עם הגבוה היריב, יחד עם ביינום ששיחק הפעם, והממוצעים של דוויט הווארד ירדו מ-21.7 נקודות למשחק נגד יריבות המזרח בפלייאוף ל-15.4 נקודות בלבד בגמר.

הלייקרס המשיכו לזכייה שנייה ברציפות ב-2010, כולל ניצחון במשחק 7 של הגמר נגד בוסטון, לאחר קאמבק דרמטי במשחק המכריע, והפעם גאסול כבר תיקן את הרושם מהגמר הקודם נגד הסלטיקס עם 18.6 נקודות, 11.6 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים ו-2.6 חסימות למשחק, כולל משחק 7 של 19 נקודות ו-18 ריבאונדים, 9 מהם בהתקפה. זה היה ככל הנראה הפלייאוף הטוב ביותר בקריירה של גאסול, אותו הוא סיים עם ממוצעים של 19.6 נקודות, 11.1 ריבאונדים, 3.5 אסיסטים ו-2.1 חסימות למשחק, יחד עם סל ניצחון שסגר את סדרת הסיבוב הראשון נגד אוקלהומה הצעירה של דוראנט, ווסטברוק והארדן.

בשנים הבאות, הלייקרס לא עברו את הסיבוב השני. ב-2011 הם הפסידו בסוויפ לדאלאס של נוביצקי במה שהיה אז סנסציה גדולה והתברר כצעד בדרך לאליפות מפתיעה של המאבס, ב-2012 הם הפסידו לאוקלהומה ב-5 משחקים בסיבוב השני, ואילו ב-2013 הם צירפו את סטיב נאש ודוויט הווארד לפרויקט גלאקטיקוס שלא ממש עבד, ונכנסו לפלייאוף בקושי רק אחרי שקובי ברייאנט קרע את האכילס, ובלעדיו הם הפסידו בסוויפ בסיבוב הראשון. גאסול נשאר עוד עונה בלייקרס ועזב בקיץ 2014 לשיקגו בולס כשחקן חופשי, לאחר 6 וחצי עונות עם 2 אליפויות ועוד הופעה אחת בגמר.

בצד השני, ממפיס לא הוציאו יותר מדי מבראון, קריטנטון, מקי או שתי בחירות הדראפט שלהם, אבל בדיעבד יצאו גם הם מרוצים מהטרייד. הסיבה לכך היא מארק גאסול, אחיו של פאו, שהזכויות עליו הועברו גם כן במסגרת הטרייד הזה. מארק הגיע לממפיס בעונת 2008-09 והיה חלק משמעותי במארג ממנו נבנתה הקבוצה הבאה של הגריזליס. בדראפט 2009 הם נכשלו עם האשים ת'אביט בבחירה השנייה ודמארה קארול, וגם בדראפט הבא עם זבייר הנרי בבחירה ה-12, אבל בקיץ 2009 הם הביאו את זאק רנדולף ורשמו עונה לא רעה של 40 ניצחונות, אך עדיין לא מספיק לפלייאוף, ובקיץ 2010 את טוני אלן, לצד מייק קונלי שהיה שם מאז שנבחר רביעי בדראפט 2007.

התהליך הזה הגיעו לשיאו בעונת 2011, אז ממפיס חזרה לפלייאוף מהמקום השמיני במערב. בניגוד ל-3 הפלייאופים של פאו במדי ממפיס, שכולם הסתיימו בהפסד 4- 0 בסיבוב הראשון, הפעם הגריזליס הפתיעו את כולם והדיחו את המדורגת 1 הספרס, וגררו את אוקלהומה לסדרה של 7 משחקים בסיבוב השני, כולל 3 הארכות במשחק 4, סדרה בה בין היתר מארק גאסול הביא הגנה ברמה שאח שלו לא הצליח להביא לממפיס, וסיים עם 2.7 חסימות למשחק את הסדרה. בשלב הזה הגריזליס כבר הפכו לקבוצת צמרת במערב, ואת עונת 2012 המקוצרת סיימו עם מאזן 41- 25, שווה ערך לכ-54 ניצחונות בעונה רגילה, והשיגו יתרון ביתיות, לראשונה בתולדות המועדון. עם זאת, הם איבדו יתרון 27 במשחק 1 נגד הקליפרס, כולל יתרון 24 ברבע האחרון, ולמרות שחזרו מפיגור 3- 1 למשחק 7 ביתי, הפעם הם הודחו בסיבוב הראשון לעיני הקהל הביתי.

עונת השיא של ממפיס ככל הנראה הייתה עונת 2013, בה הם צירפו וטרנים כמו טיישון פרינס, הרביעייה הבכירה המשיכה להשתפר, ומארק גאסול נבחר לשחקן ההגנה, והפעם הם סיימו במקום החמישי והדיחו בסיבוב הראשון את הקליפרס, כשחזרו מפיגור 2- 0 בסדרה לניצחון 4- 2. בסיבוב השני הם ניצלו את הפציעה של ווסטברוק והדיחו את אוקלהומה בתוצאה 4- 1, אך הפסידו בסוויפ לספרס בגמר המערב, הראשון בתולדות המועדון, ונכון להיום גם האחרון. משם החלה הירידה של הגריזליס, שסיימו במקום השביעי ב-2014 והפסידו ב-7 משחקים לאוקלהומה של ה-MVP דוראנט, בסדרה שכללה 4 משחקים רצופים שהסתיימו בהארכה. בעונה הבאה הם עוד ניצחו את פורטלנד בסיבוב הראשון לפני שהפסידו ל-MVP הבא, סטף קרי וגולדן סטייט, ובשנתיים הבאות הפסידו פעמיים לספרס בסיבוב הראשון, פעם אחת בסוויפ ופעם אחת ב-6 משחקים. שנה וחצי לאחר מכן, היה זה תורו של מארק לעבור בטרייד לקונטנדרית באמצע העונה, וזה גם סידר לו את טבעת האליפות היחידה שלו.

לסיכום, כמו שרבים חזו בזמן אמת, הלייקרס בהחלט ניצחו את הטרייד הזה. ההתקדמות של פאו גאסול מכל הבחינות הייתה אדירה בלייקרס, והטרייד הזה יצר צמד היסטורי, 3 גמרים ו-2 אליפויות, וגם נתן מקום לאחד מגדולי הפאוור-פורוורדים בהיסטוריה להגיע לשיאו. גאסול שחקן ייחודי, הוא זריז. יש לו את היכולת המיוחדת לשחק הן עם הגב לסל והן עם הפנים לסל. יכולת הכדרור שלו טובה ביחס לגודל שלו, הוא חבר בהיכל התהילה, היה אחד הפאוור-פורוורדים הטובים בליגה. וכנראה טופ 10 PF בהיסטוריה. זה טרייד מאוד מיוחד כי הוא יצר גם התפתחות היסטורית של שחקן בשיא שלו, גם צמד היסטורי וגם אלופה בק-טו-בק. עם זאת, גם ממפיס יכולים להיות מרוצים, בעיקר בגלל מארק וההתפתחות שלו, שלצד צוות מסייע טוב יותר ממה שהיה לפאו גם הגיע ליותר הישגים, שהם עד היום הישגי השיא של המועדון.