מוכרת התמונה, הלא כן? אבל זאת לא התמונה מהטור של לפני שנתיים, אלא מהטור הנוכחי. הנה כתמיד, כמה מהסיפורים שעשו את הטור.

בדרך הבטוחה להיות העז: אם היו מבקשים מטאדיי פוגאצ'אר לדרג את הטורים שבהם זכה לפי יחסו אליהם, הטור של 2025 היה ודאי מגיע לתחתית הרשימה. אחרי שבירות השיאים בטור של 2024, הגיע הטור של השנה שלאחר מכן, שבו, למרות היתרון שלו משלב מוקדם והזכייה בסופו של דבר, התיסכול שלו ממהלך העניינים היה ניכר. הטקטיקה ההגנתית של קבוצת ויסמה המתחרה התישה אותו והוציאה לו את הרוח מהמפרשים. אם לא די בכך, פציעת ברך טורדנית, שהוסתרה מכל העולם עד לאחר המירוץ, כמעט חיסלה לו את המירוץ בשבוע האחרון. לא בכדי פוג היה נחוש להגיע לעונה הנוכחית חזק יותר מכל הבחינות. זה כלל תכניות אימונים ותזונה מדוייקות (שהפתיעו את מי שראה אותו בקלאסיקות מול הפיגורה הכחושה בה אחז לקראת הטור). זה כלל גם בחירה מדוייקת של כל המירוצים עד לטור, וגם של חברי קבוצת האמירויות שלו (שלום איוסו). התוצאה עוד לפני הטור היתה נצחונות בשישה מירוצים והפסד (מקום שני) באחד בדיוק – פאריס-רובה. את פירות ההכנה בטור הנוכחי היה אפשר לראות בקטע עם הטיפוס לטורמאלה, שחיסל את המירוץ כבר בקטע 6. פוג הלך למתחרים על הראש בתצוגת עליונות מושלמת, בנקודה שבה כולם ציפו לה, אך לא יכלו לעשות כלום נגדה. המארגנים של המירוץ אולי סברו בתמימותם שמספיק לשים את הטיפוס הזה במרחק של 40 ק"מ לפני הסיום, על מנת להרתיע מי מהמתחרים (מי בדיוק?) מלסיים את המירוץ כבר בשלב מוקדם, ואפשר לומר שפוג הלך כאן גם על הראש שלהם. שבירת שיא הטיפוס על הטורמאלה, כמו גם על האלפ דואז ועל עוד טיפוסים, היו רק עוד דובדבן בעוגת הדובדבנים שפוג הטיח בפנים של כולם, כל זאת כמובן עם חיוך רחב. אם דיברנו על שיאים, אז מלבד השיאים על הטיפוסים השונים, פוג השווה כאן את שיא הזכיות בטור העומד על חמש. בטור הזה הוא זכה בחמישה קטעים, שהיו צריכים להיות שמונה (עוד על כך בהמשך), והוא מתקרב בקצב מבהיל לשיא 35 הזכיות בקטעי טור של מארק קבנדיש, עם 26 קטעים. גם מחוץ לטור, הוא כבר מסמן וי על כל המירוצים האפשריים, כשלפני הטור הנוכחי הוא עשה זאת לשני מירוצי הקטעים בשווייץ, ואיך אפשר בלי להזכיר את הניצחון המרגש במילאנו-סן רמו, שעשה unlock לעוד אחד מהמירוצים שנראו עד לשנה זו ככאלה שייכנסו לרשימת הבלתי מושגים (פאריס-רובה נראה כרגע כאחרון שנחשב ככזה). עם מספרים אלה, ועם העליונות המוחלטת על המתחרים, פוג כרגע נמצא רק עם אדי מרקס בכל הקשור למעמד ה-GOAT של הענף. המספרים של השניים לא רחוקים, וניתן לנתח אותם לכיוון זה או אחר. ועדיין ההבדל העיקרי בין השניים הוא שפוג עדיין לא סיים את העבודה.

ישחקו הנערים: אם יש פרמטר אחד שבו פוג ומרקס דלעיל שונים כמרחק שמיים וארץ, הרי שזוהי תכונת הקניבליות. הקניבל המקורי מרקס היה מעדיף להיות מבושל בסיר רותח לפני שהיה מעניק למישהו אחר (מקבוצתו או שלא) איזשהו הישג, לא כל שכן ניצחון במירוץ או בקטע. פוג, שכבר העניק לברנדון מקנולטי את הזכייה ב-GP של מונטריאול האחרון, הראה בטור דאגה, יש שיאמרו מופרזת לחלוטין, לבן טיפוחיו איזאק דל טורו. זה התבטא בניצחון שפוג העניק למקסיקני בקטע 2, ואח"כ בדאגה המתמדת למאמצי הפודיום ולחולצה הלבנה של המקסיקני, שעלו לאלוף העולם בעוד שני קטעים. פוג התבטא בגילוי לב לגבי התנהגותו בעניין, באומרו שאותו הניצחון של דל טורו היה אחד מהשיאים של הקריירה שלו עצמו (מרקס ודאי מתפלץ בשומעו זאת), ואח"כ גם אמר שהוא מטפח את המקסיקני כיורשו, היות והוא עצמו לא יהיה בטופ לנצח. אחד הקטעים שחרכו את הרשת צולם לאחר הניצחון של פוג על הטורמאלה, בו הוא מרביץ תורה בבן טיפוחיו, בהסבירו לו את הטעות שעשה כאשר משך אותו לפני הפריצה קדימה בטורמאלה.

על רקע זאת, יהיה קל ואף טיפשי לזלזל בהישג של דל טורו בטור הזה. נזכיר שהמקסיקני בן ה-22 הגיע לטור כשבאמתחתו זכיות בטורים של האמירויות, הטירנו-אדריאטיקו והדופינה – בעונה זו בלבד, וזאת בלי לקבל עזרה מפוג באף אחד מהמירוצים. בקטע הטיפוס האחרון הוא אף הצליח להבטיח את הפודיום ואת החולצה הלבנה, למרות שהיה מעט חולה (זכר למגיפה שפקדה את קבוצתו). ההישג שלו כאן מראה שפוג לא רק יודע לחנוך – הוא גם יודע לבחור את מי בדיוק.
מי שיצא עם ידו על התחתונה במאבק הישיר מול דל טורו היה פול סייקסאס. הצרפתי בן ה-19 הגיע לטור הראשון שלו כשהוא סוחב על כתפיו הצנומות את תקוותיה של מדינה שלמה. אז איך היתה טבילת האש שלו? תלוי את מי שואלים. אם שואלים את כל אלה שחשבו שהוא יעשה את מעשה פוג בטור הראשון שלו, במיוחד לאחר שניפץ העונה את התחרות בפלש ואלון ובחבל הבאסקים, אזי מדובר בכישלון. אם לעומת זאת שואלים את כל מי שמצוייד במעט היגיון, הרי שמדובר בהצלחה לא מבוטלת. והרי סייקסאס הגיע לכאן בגיל 19, עם קבוצה נחותה לחלוטין מול קבוצות על, ומתחרה ישיר הזוכה לדומסטיק היקר בהיסטוריה, עם זמזום באוזניים של אומה שלמה, ולאחר פציעה במירוץ הדופינה האחרון, ששיבשה את תכנית האימונים שלו לטור. לנוכח כל הנסיבות, הבחור תיפקד בטור בקור רוח מעורר השתאות, ולא היה רחוק כלל מפודיום וחולצה לבנה היסטורית. אשר לקבוצת דקאתלון שלו, די ברור שתקוותיו להישגים בטורים הבאים ייעלמו בעשן בצבע הטריקולור אם המצב הנוכחי יימשך. הוא חתום בקבוצה עד לסוף העונה הבאה, שתהיה אבן בוחן עבור ההישארות שלו כתלות בבחירת הצוות המסייע. קבוצות אחרות כבר רוחשות מסביבו, כשהמועמדת הראשית לפי השמועות היא קבוצת ויסמה, במה שנראה כמו שידוך שנמזג בגן עדן. הסוגייה אף הגיעה לפתחו של נשיא צרפת, שהבטיח לעשות את כל שביכולתו על מנת להשאיר את היהלום בתחומי הרפובליקה. בכל מקום שהוא יהיה, נראה שראינו כאן רק את האקורד הראשון בקרב בין שניים שיהיו מהכוחות האדירים של הענף בשנים הבאות.

דל טורו וסייקסאס. מבט אל העתיד.

אבל בינתיים: לצרפתים לא היה אפילו ניצחון בקטע במירוץ הזה. אפילו את תואר הרוכב הסופר קרבי, שהולך לא מעט פעמים לצרפתי, גרף ריצ'רד קאראפאז. אבל בלי לחץ, פול. בלי לחץ.

קיבל יותר זמן עם המשפחה: קשה לחשוב על סיום מבאס יותר מזה שלו זכה יונאס וינגגור בטור הנוכחי, עם ההתרסקות לפני הפלאטו דה סולסון, שבעקבותיה שבר את עצם הבריח. וינגו אמנם לא סיכן את זכייתו של פוג בטור כבר מאז קטע הטיפוס הראשון בטורמאלה, אך אף אחד לא היה בא אליו בטענות על כך. מול פוג בשיאו, ועם הג'ירו ברגליים, שבסיומו הצליח להשלים את כל הסדרה של הגראנד טורים (משהו שפוג עדיין לא עשה), זכייה שלו במירוץ הייתה מהווה הישג גדול אף יותר מהפעמיים בהן ניצח את פוג. למרות הנחיתות הברורה מול היריב הגדול, וינגו דווקא הגיע לעונה הנוכחית בתחושה מרוממת. העונה הקודמת, למרות הזכייה בוואלטה, היתה מדכדכת למדי עבור הדני. זאת כיוון שכאיש משפחה מסור, הוא חש ששגרת האימונים האינטנסיבית היא משהו שהוא לא יוכל לעמוד בו לאורך זמן. לפיכך הוא הגיע לסיכום עם קבוצת ויסמה שלו על עדכון תכנית האימונים לכזו שתאזן את הדרישות המקצועיות עם חיי המשפחה שלו. ההתרסקות המצערת שלו בקטע 15 העניקה לו יותר זמן עם המשפחה באופן שהוא הכי לא רצה לקבל. הדני בכל זאת קיבל את גורלו באופן אצילי, כשאת עיקר תשומת הלב לאחר ההתרסקות הוא העניק לחבר קבוצתו ויקטור קמפנארטס, שחש אשמה על הובלת הקבוצה בעת ההתרסקות, תחושה שאותה ביטל וינגו לחלוטין. נאחל לאיש הזה רק בריאות ושיחזור חזק מתמיד לעונה הבאה.

תהיה בריא וינגו

(בדיקות) הסמים האלה יהרגו אותך: התתרסקות של וינגו הגיעה לאחר שבלילה שלפני הקטע הוא הוער בשתיים בלילה ע"י סוכני ה-ITA (הסוכנות הבינלאומית לבדיקת חומרים אסורים), לצורך בדיקה פתאומית של חומרים אסורים. מלבדו, פוג היה הרוכב היחיד שהוער באותו הלילה, יותר נכון בחמש בבוקר. הזעם על המהלך בקרב הרוכבים ושאר הגורמים בענף היה גורף. המבקרים גרסו שמדובר בחוסר כבוד לרוכבים, והתבטאו בצדק על כך שהשינה היא קריטית עבור ההתאוששות של הרוכבים, ודאי כאשר הביקורת הגיעה בדיוק בלילה שבין שניים מקטעי הטיפוס הקשים של הטור בצפון מזרח צרפת. פוג אף הגדיל עשות וקשר בין הבדיקה להתרסקות של וינגו. וינגו עצמו היה דיפלומטי כתמיד, וטען שלא היה קשר בין האירועים, אבל גם ש"הבדיקה לא בדיוק סייעה". רמקו אוונפול אמר בדרכו הציורית שאותו הם לא היו בודקים, כי הוא פשוט היה ממשיך לישון. מי שהתבטא בצורה תקיפה במיוחד בנושא היה רוכב העבר לאנס ארמסטרונג, שאמר שהבדיקה הלילית היא בעיניו הפרה של זכויות אדם, לא פחות. מול כל אלה נקט עמדה מנוגדת מנהלה של קבוצת EF, ג'ונתן וואוטרס, שגם היה בעבר חברו של ארמסטרונג לקבוצה. וואוטרס הצדיק את הבדיקה, באומרו שאם היו עורכים בדיקות כאלה בתקופתו, זה היה חוסך לענף 25 שנים של כאב. וואוטרס אף הוסיף ואמר שהדור הנוכחי של הרוכבים משלם על מעשיו הרעים של הדור שלו, ושהדור שלו חייב התנצלות מתמדת בפני הדור הנוכחי. מעניין.

בכל זאת הצ'יף: והזכרנו את אוונפול, חתיכת טור היה לבחור. מקום שני, שלאור היכולת שלו במהלך הטור היה אולי מושג אף ללא הפרישה של וינגו. הבלגי חזר להציג כאן את היכולת שהביאה לו את הזכייה בוואלטה ב-2022 ואת הפודיום בטור של 2024. הדובדבן, מלבד הזכייה הצפוייה בקטע הנג"ש האישי, היה הזכייה בקטע הכביש, הראשון שלו בטור, על הראש של פוג (כן כן, אנחנו יודעים למה זה קרה). רמקו כדרכו לא חסך בדיבורים, תוך שהוא מטיח את היכולת וההישגים שלו בפרצופם של כל אלה שלא האמינו בו. ועדיין, הדרך שלו בטור הנוכחי הייתה מלווה בצלילים צורמים, בעיקר בתחילת המירוץ. זאת, כאשר התלונן לאחר קטע 6 עם הטורמאלה על כך שחברו לקבוצה, פלוריאן ליפוויץ, לא ניאות לסחוב אותו אפילו לאורך קילומטר אחד, לאחר שרמקו עצמו גילה לויאליות לחברו בטור של קטלוניה, וסחב אותו במשך 30 ק"מ. העובדה שהבלגי מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ הלחיצה את מנהלי הקבוצה, שהוציאו מעט לאחר מכן סרטון שנועד להראות את האחדות בקבוצה:

הסרטון המביך גרם אף יותר נזק מאשר תועלת, וגרר השוואות לקבוצה שבעבר סבלה מבעיות דומות – מוביסטאר. העניין הציף בעייה מוכרת בענף, כאשר קבוצות מגיעות למירוצים עם מספר מובילים שההיררכיה ביניהם לא ברורה, או בעיית ה"יותר צ'יפים מאינדיאנים". עדיין, עניין ההובלה הסתדר מעצמו בהמשך המירוץ. היכולת המצויינת של רמקו, ובהמשך ההתרסקות המצערת של ליפוויץ בקטע הנג"ש, חתמו את הסיפור לטובת רמקו. ומה יהיה בהמשך? למרות שרמקו חתום עד סוף העונה הנוכחית, וליפוויץ עד סוף העונה הבאה, השמועות הן שדווקא הגרמני ימצא עצמו בקבוצה אחרת בסיום העונה. יחד עם הפרישה הצפוייה של פרימוז' רוגליץ', ותפקיד הסייען שג'אי הינדלי לוקח על עצמו, רמקו כנראה צפוי להישאר רק עם ג'וליו פליצארי הצעיר כמובילים בקבוצה, סביר לחלוטין. עדיין, אי אפשר לדעת מה קורה אצל הבלגי, היות ואצלו הבלתי צפוי הוא הצפוי ביותר. ומה עם זכייה בטור? כשהוא נשאל על כך, הוא אמר בכנות שזה יקרה רק אם פוג יחליט לא להופיע למירוץ. למות עליו.

סופר גיבורים: קבוצת לידל-טרק, שהספונסרית הראשית שלה היא רשת הסופרים לידל, היתה מהכוחות הבולטים במירוץ הנוכחי, מה שבסוף גם הביא לה את תואר הקבוצה המצטיינת של המירוץ. הסיבה הראשונה והעיקרית לכך היא מאדס פדרסן. הדני הוכיח במירוץ הזה שוב עד כמה מדובר ברוכב על. בנוסף לקטע שבו זכה, הוא הצליח לזכות בחולצה הירוקה בצורה מעוררת השראה, תוך שהוא חוצה טיפוסים מהרמה הגבוהה ביותר על מנת לזכות במיאוצי הביניים, קטע אחר קטע, ואחר כך עוד היה לו כח לסחוב את את הקבוצה. הזכייה שלו בחולצה הירוקה משלימה הישג יוצא דופן של זכייה בחולצת הנקודות בכל שלושת הגראנד טורים. לא בכדי הוא חתום על חוזה לכל החיים בקבוצה. ללמדך שהאיוסואים והסקלמוסים יבואו ויילכו (הס מלהזכיר קנדי עם כינוי שהצמדנו לו כאן), אבל מאדס לעולם יישאר.
ואם בגיבורי על עסקינן, מה עם קפטן אמריקה? קווין סימונס הראה במירוץ הזה עד כמה מדובר ברוכב חזק, כשהראה לנו בכמה הזדמנויות את כוחו בכמה מהטיפוסים התלולים ביותר של הטור, כמו גם בחלקים המישוריים יותר. חשוב מכך, הוא הוכיח במהלך המירוץ עד כמה הוא חיוני לקבוצה. ההישגים שלו אמנם לא תורגמו לזכיות אישיות (ועל כך הוא אף הביע מעט מורת רוח), אך התרומה שלו לקבוצה לא הייתה מוטלת בספק. אשר על כן הוא אף זכה בסיום המירוץ בתואר חבר הקבוצה המצטיין, בצדק מוחלט. אך מעל לכל, מדובר באחת הדמויות היותר צבעוניות בענף. לא מדובר רק במראה המובחן שלו, אלא גם באופי המוחצן שסיפק מצע לשלל ממים. קשה כמובן לשכוח את הטיפוס הפסיכי שבו הוא עוד התפנה לתת "כיף" לאביו שעודד אותו משולי הדרך. לא בכדי הבחור הצעיר (שנראה שנמצא איתנו הרבה יותר מאשר הוא באמת) קנה לעצמו מעריצים רבים. עדיין, למצוא כפיל צרפתי לקפטן אמריקה דווקא ביום העצמאות של האומה המארחת זה כנראה גם משהו שדורש כוחות על.

והסיום בשאנז אליזה: מישהו עוד חושב שיש סיכוי שזה יחזור למתכונת הקודמת?

הויקינגים המהירים בעולם: קבוצת יונו-אקס היא אחת הקבוצות המיוחדות ביותר בענף. בעולם שבו המגמה הגלובלית שולטת בכל ענפי הספורט, יש לנו כאן קבוצה סקנדינבית המורכבת מרוכבים נורבגים ודנים בלבד. הקבוצה, המנוהלת ע"י רוכב העבר הנורבגי המהולל תור הושובד, סיפקה לנו במירוץ הנוכחי שלל סיפורים יפים. הראשון היה של הנורבגי טורסטן טריין. טריין מצא עצמו בחולצה הצהובה אחרי שהשתתף בבריחה חזקה בקטע 4 של המירוץ. בעשותו זאת הוא היה לנורבגי השלישי בלבד הלובש את חולצת המוביל בטור (הושובד היה עוד אחד כזה). נגלול רגע אחורה ל-2022, טריין חווה מירוץ מוצלח בטור של קטלוניה, אך בדיקת חומרים אסורים מגלה אצלו רמות עודפות של הורמון גדילה, שבסופו של דבר הובילה לגילוי של סרטן האשכים. טריין חוזר לאחר ניתוח מוצלח לרכיבה התחרותית, וזוכה שנתיים אח"כ בקטע בטור של שוייץ, בטיפוס שנקרא על שמו של חבר קבוצתו לשעבר, ג'ינו מאדר, שנהרג באותו הטור. בוואלטה בשנה שעברה הוא מצליח להחזיק בחולצה האדומה למשך ארבעה קטעים, ובטור הנוכחי הוא מגדיל וזוכה בחולצה הצהובה כאמור. החלום לצערנו היה קצר, כשבקטע הטורמאלה, שני קטעים אחר כך הוא מתרסק, ומוצא עצמו מחוץ למירוץ.

טריין. טיפות של יופיטר.

מסע הקסם של הויקינגים לא נגמר בחולצה הצהובה של טריין. קטע 11 השטוח ראה בריחה ארוכה של הדני מהקבוצה, אנטון צ'רמיג. לאחר שהוא וחבריו לבריחה נתפסו, מיאוץ הסיום ראה את חבר הקבוצה, המאיץ הנורבגי סורן וארנשולד, חוגג את הזכייה בקטע, הראשון אי פעם של הקבוצה בטור, תוך שהוא גובר על כמה מהמאיצים החזקים בענף. בסוף הקטע, צ'רמיג הוכרז כרוכב הקרבי של הקטע. כמה פעמים שמעתם על זוכה במיאוץ ורוכב קרבי מאותה הקבוצה באותו הקטע? מסתבר שאצל הויקינגים מיונו-אקס זה אפשרי.

הזאבים משתנים: טים מרלייה שם בטור הזה חותמת על היותו המאיץ המוביל בענף, עם שלושה נצחונות מול התחרות הקשה ביותר שיש. אמנם בכמה מהקטעים האלה הבלגי הסתדר בלי הרכבת של קבוצת קוויק סטפ שלו, אך הוא עדיין מהווה עוד אחד בשורה ארוכה ארוכה של מאיצים, שעלו לצמרת בזמן שרכבו בקבוצה (וברוב המקרים דעכו לאחר שעזבו אותה). הקבוצה הבלגית עשתה לעצמה שם אדיר לאורך השנים כאחת ששולטת בתחום הקלאסיקות והמירוצים השטוחים יותר, בהפגינה טקטיקה קבוצתית מלהיבה, שבמקרים רבים מספור העניקה לרוכביה את הנצחונות. אשר על כן הוענק לקבוצה הכינוי חבורת הזאבים (Wolfpack), שלרגע אף נשקל בתור שם הקבוצה. השם קוויק סטפ שייך לחברת הלמינציה הבלגית הידועה, שהיוותה את הספונסר של הקבוצה במשך שנים רבות. כמה רבות? ב-1999 החברה הצטרפה לראשונה כספונסר משנה לקבוצת הקלאסיקות האיטלקית הגדולה מאפיי. הקבוצה התפרקה ב-2002, ועל חורבותיה קמה ב-2003 קבוצת קוויק-סטפ. עד לשנה הנוכחית, החברה שימשה כספונסר הראשי או המשני של קבוצת האופניים. מי שניהל את הקבוצה ביד רמה מאז היה פטריק לפבר, המנהל הכל יכול שבנה את הקבוצה בצלמו ובדמותו. לפבר פרש לפני שנתיים, לאחר קריירת ניהול של 45 שנה, אך השם קוויק-סטפ נותר עם הקבוצה, בשמה הנוכחי סודאל-קוויק-סטפ. אך לא עוד. הקבוצה הודיעה ביום המנוחה הראשון של הטור כי שמה ישתנה לסודאל-סייפטי ג'וגר (מעניין מה יש לאחת הגולשות כאן לומר על זה). חברת קוויק סטפ תמשיך לשמש כספונסר מינורי של הקבוצה, אך לא בהיקף שיצדיק לכלול את שמה בשם הקבוצה. בכך תם אחד העידנים הארוכים בענף, ויש לקוות שהוא ישפיע רק על השם, ולא על חוויית הצפייה לה אנו זוכים מהקבוצה לאורך השנים.

בלוטו בד"כ לא זוכים: עוד קבוצה בלגית שראינו כאן היא קבוצת לוטו-אינטרמארשה, קבוצה שהשנה נוצרה מאיחוד של שתי הקבוצות הבלגיות לוטו ואינטרמארשה. האיחוד הגיע לאחר ששתי הקבוצות היו במצב בעייתי מבחינה כלכלית ומקצועית, מה שגם היה לו השפעה מיידית גם על דירוג הוורלד טור שלהן. המהלך לא ממש סייע לקבוצה המאוחדת, והטור הנוכחי היה שיקוף מצויין של המצב. הכוכב של הקבוצה, ארנו דה לי, הוא קלאסיקן צעיר ומוכשר שזכה לכמה תוצאות יפות בעבר, אבל את הטור הזה הוא התחיל כשכבר בהכרת המסלול של קטע הנג"ש הקבוצתי הפותח הוא נצפה מקיא ליד רכב הקבוצה, ושני קטעים אחר כך נאלץ כבר לפרוש בגלל אותה המחלה. כעת, מחלות הן עניין שבשגרה במירוצים מהסוג הזה (ותעיד קבוצת האמירויות), אבל הבחור הזה נאלץ לפרוש גם בתחילת הג'ירו האחרון – מאותה הסיבה. לצד הישגיו, דה לי סיפק לא מעט תהיות בעבר לגבי המצב הפיזי שאיתו הוא מגיע למירוצים החשובים, שפרשנים קשרו בינו לבין החוסן המנטלי שלו. הבלגי גם ידוע כטיפוס מוזר מעט, שכאשר הוא לא רוכב, הוא מעדיף להשקיע זמן איכות עם הפרות במרעה הפרטי שלו, מה שגרם לאותם פרשנים לתהות אם לא עדיף לו לבחור בקריירה של חוואי. אאוץ'. זה לא היה מפח הנפש האחרון של הקבוצה בטור הנוכחי, כשמלבד דה לי, עוד שני רוכבים מהקבוצה נאלצו לפרוש מהמירוץ עקב פציעות. עוגמת נפש נוספת היתה לקבוצה בקטע 8, עת ליאם סלוק, שהיה בבריחת סולו, נתפס ממש לפני הסיום בידי הדבוקה. ואולי המקרה ההזוי ביותר קרה בקטע 5 להוב ארטז, השען ההולנדי הצעיר והמבטיח של הקבוצה, עת היה בבריחה, אך קיבל אזהרה משופטי המירוץ כיוון שרכב בתנוחה אסורה על אופניו, אזהרה שהביאה אותו לוותר על הבריחה. טור שהקבוצה בהחלט תרצה לשכוח, ואולי שווה לה להחליף את המספרים בטופס.

דה לי. מה פרה לך.

הגדירו אירוניה: אינאר רוביו מתרסק על האלפ דואז ומסיים את המירוץ בגלל התנהגות של צופה אימבציל.

וגם זה שיא: חברו של רוביו למוביסטאר, הפורטוגלי נלסון אוליברה, משלים בטור הזה 24 גראנד טורים שלמים, שהם 501 ימים, ללא התרסקות, פסילה או פרישה. וואו.

לולו פורש: ובשולי הטור, ז'וליאן אלאפיליפ הודיע לאומה שהטור הזה יהיה האחרון שלו. "לולו", שסיפק לנו כל כך הרבה רגעי הנאה במהלך הקריירה הענפה שלו, פורש כיוון שלדבריו הוא כבר לא שואב הנאה מהרכיבה התחרותית כבעבר. למרות הפרישה, הקשר שלו לטור לא יתנתק לחלוטין. זאת כיוון שאשתו, רוכבת העבר מריון רוס, היא הדירקטורית של הטור דה פראנס לנשים. אנחנו נתגעגע, מאד.

לולו. נתגעגע אלוף.