"Ex Africa semper aliquid novi" הוא משפט בלטינית שמיוחס לפליניום הזקן, רומאי מהמאה הראשונה לספירה שכנראה ציטט משפט יווני נושן בן 500 שנה ושמשמעותו: "מאפריקה תמיד מגיע משהו חדש". יצא לי לראות את רוב משחקיהן של נבחרות אפריקה במונדיאל הזה ואני חושב שהמשפט – בן יותר מ 2500 שנה הזה – עדיין בתוקף.

עשר נבחרות אפריקניות העפילו למונדיאל 2026, מהן אחת (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) שעלתה לאחר שניצחה את ג'מאייקה. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו חזרה למונדיאל לראשונה מאז 1974, לאחר שניצחה בפלייאוף הבין-יבשתי את ג'מייקה.
הידעתם שתשע מתוך עשר הנבחרות האפריקניות העפילו משלב הבתים, כשטוניסיה היא היחידה שהלכה הביתה? 90% הצלחה! "Ex Africa semper aliquid novi" כבר אמרנו?

בשלב ה 32, אמנם רק 2 מתוך התשע העפילו לשלב הבא, כשאלג'יר וגאנה לא היוו תחרות לנבחרות טובות מהן בהרבה, וכשמרוקו העיפה את הולנד ומצרים את אוסטרליה (בשני המקרים הנבחרות הטובות יותר ניצחו – לפחות לדעתי), אבל עדיין, שבעה מתוך תשעת המשחקים של הנבחרות האפריקניות היו המותחנים המטריפים ביותר עד כה.
לגבי הניצחונות, המתח יהיה ברור מאליו אם נבהיר ששני הניצחונות היו אחרי דו קרב פנדלים.

ועדיין, ההפסדים, ההפסדים של הנבחרות האפריקאיות הם אלו שנתנו את הדרמה הטובה ביותר: קנדה היתה טובה מדרום אפריקה אבל כדי לפתוח את הדרמה האפריקנית, היא ניצחה אותה 0:1 משער שהגיע רק בדקה ה90+2.
נורווגיה ניצחה 1:2 את חוף השנהב, אבל היה ברור לכל צופה שחוף השנהב היתה טובה יותר ושההצלה – בדקה ה 90+6 – של השוער הנורווגי (המצטיין במשחק לטעמי) בהחלט תתחרה על תואר הצלת המונדיאל.

המונדיאל הזה גילה מחדש לכולנו את השוערים האפריקנים. ערכם של אמפסי הקונגולזי, דיאו מסנגל, אוטוזיני מגאנה, ובטח וויזיניה מכף וורדה עלה בהרבה מיליוני יורו.

קונגו כבשה בדקה השביעית והאנגלים נעצרו שוב ושוב ע"י השוער הקונגולזי אמפסי עד שהארי קיין כבש בדקה ה 75 והצליח להעלות את אנגליה ליתרון רק בדקה ה 86.

הדרמה במשחק של בלגיה מול סנגל היתה מטורפת. הסנגלים עלו בקלות מדהימה ליתרון של 0:2, ואז במקום לעשות את השלישי והרביעי, פשוט חדלו לשחק וניסו לשמור על התוצאה. לכו לראות מחדש את המשחק ושימו לב לתכונה הבאה: באירופה האידיאל הוא להיפטר מהכדור בנגיעה אחת מיד כשהוא מגיע אליך. אצל הסנגלים השיטה היא להיפטר ממנו ברגע האחרון. הם מחכים שהיריב יתקרב, ממש ממש קרוב, ורק אז מוסרים, והם לא מאבדים כדורים, מחכים ומוסרים. הם שברו בצורה הזו את הלחץ הבלגי כל פעם ופעם. רק בדקה ה 86 הבלגים כבשו ושלוש דקות אחר כך טעה השוער הסנגלי דיאלו והבלגים השוו. הארכה.
בדקה ה 117, כשכולם חיכו לפנדלים, ה VAR הודיע על פנדל. ראיתי עשרות פעמים את ההילוך החוזר ואני עדיין לא מבין מדוע ה VAR קרא לשופט במקרה הזה שהוא, לפחות לטעמי, במקרה הטוב גבולי. בשורה התחתונה השיפוט העניק פנדל לבלגים – שכבשו וניצחו קבוצה טובה מהם בהרבה. שאירופה תזדקק לחסדי השופטים כדי לעבור נבחרות אפריקניות? "Ex Africa semper aliquid novi"! בהחלט "Ex Africa semper aliquid novi"!

ומה יש לומר עוד על כף ורדה שלא נאמר? זו הנבחרת שכל כולה התגלמות של "מאפריקה תמיד מגיע משהו חדש". כמה מכם שמעו בכלל על כף ורדה לפני המונדיאל? כמה האמינו שהיא תסיים בתיקו מול ספרד? ועוד בלי לקבל אפילו שער אחד. ובתיקו 2:2 מול אורוגוואי? תיקו אפס מול ערב הסעודית? שתעלה מהמקום השני בבית? כמה שמעו על ווזיניה? דוארטה? בןשימול? מישהו בכלל הכיר שחקנים משם חוץ מהליו וארלה שמשחק במכבי תל אביב ושסביר שאף אחד לא ידע שהוא מכף ורדה?

אז כן, כשחשבנו שאי אפשר יותר מותח מזה, באה… כף ורדה, סליחה: באו וויזיניה השוער + 10, ושיחקו מול ארגנטינה, סליחה: מול מסי ועוד 10. זה שארגנטינה היתה טובה יותר. זה היה ברור מהדקה הראשונה. זה שווזיניה בן הארבעים וחודש, הוא השוער המצטיין באליפות הזו לפחות עד כה, גם זה היה ברור לי מהדקה הראשונה. זה שמסי זה מסי ובמשחק בינוני עד פושר הוא כבש "רק" שער אחד ובישל "רק" שער אחד – הרבה בגלל וויזיניה – גם זה מטריף את הנשמה כי בגילו של מסי, בן ה-39, לכבוש שער ולבשל שער נחשב משחק בינוני? מה יש לומר על זה? "Ex MESSI semper aliquid novi"!

אז מסי כבש. אז דוארטה השווה אחרי המחצית (אגב, לא מבין למה הוציאו אותו) ועד סוף תשעים הדקות זה היה ארגנטינה מול ווזיניה. וווזיניה לא ספג ולא הוכנע.

בדקה השנייה להארכה מרטינז כבש לארגנטינה שער ממש ממש חכם, ואז כף ורדה התחילה לשחק ויחד עם בןשימול המחליף (למי שלא ידע, בכף ורדה ישנן מספר משפחות ותיקות עם שמות משפחה יהודיים ועבריים, שמוצאן ממגורשי ספרד) וישבה חזק על ארגנטינה כאילו היא אלופת העולם ולא ארגנטינה, ובדקה ה 103 סידני לופס קבראל כבש את אחד משערי הטורניר, כאשר סובב כדור באומנות לחיבורים הרחוקים וקבע 2:2.

ואז ארגנטינה חזרה להיות שוב אלופת העולם, אבל הפעם, לשם שינוי, כף ורדה לא ניסתה לשמור על התוצאה ושני השוערים הצילו שערים.

בדקה ב 111 מסי בישל גול מקרן, זו היתה הפעם היחידה במשחק שההגנה של כף ורדה לא נגחה ראשונה כדור נייח, ושילמה על זה. רומרו נגח. הכדור פגע במגן דיאייני ושינה כיוון וווזיניה נכנע.

ואז ארגנטינה שוב חדלה מלתקוף, כף ורדה לא! השיא היה בדקה ה 119 שבה מרטינס הציל את ארגנטינה משוויון כשמוריירה נגח טוב מקרוב, אבל מרטינז עשה את שלו.

לפני כמה ימים אוריאל דסקל כתב בפייסבוק ובוואללה מאמר על נבחרת מרוקו והמאמן שלה ובו הסביר את הסיבות להצלחתה. אני הגבתי למאמר שלו במילים הללו:
"אני התאהבתי במרוקו ברגע שראיתי את המשחק שלה.
הסגנון מזכיר את ברזיל האדירה והבו-זמנית יעילה של פעם
הנבואה אמנם ניתנה לשוטים, אך יש לי תחושה שיהיה לנו גמר של ארגנטינה מול מרוקו. ואז הלב שלי יהיה חצוי בין הנבחרת שכבשה את לבי לבין השחקן שלבי שייך לו."

אז בסוף בסוף, ארגנטינה אולי נשמה לרווחה, אבל אני, הן אחרי המשחק של ארגנטינה ובטח לפני משחקיה של מרוקו, אני לא יכול שלא להיזכר במילותיו של פליניוס הזקן "Ex Africa semper aliquid novi".

ויודעים מה? אני חושב שאני בטוח שבמונדיאל הזה, בכל משחק ומשחק (ראו מהיכן מגיעים רוב הכוכבים של רוב הנבחרות) תמיד נכון ש… "מאפריקה תמיד מגיע משהו חדש"!