20:00 נורבגיה – חוף השנהב:

כתבתי כבר בפוסט סיכום המחזור הראשון שלי שלא התרשמתי במיוחד מנורבגיה בניצחון 1-4 על עיראק, במשחק לאחר מכן היא כבר יותר הרשימה עם ניצחון 2-3 על סנגל. אבל אז, בהחלטה שנויה במחלוקת החליט המאמן סטייל סולבאקן לעלות עם הרכב שני למשחק נגד צרפת, שנגמר בהפסד 1-4. בסיכומו של דבר הנורבגים עשו את שלהם בשלב הבתים, ובמשחק הקריטי נגד סנגל הם ניצחו בצורה יחסית משכנעת. היתרון של נורבגיה הוא שהיא נבחרת מסוכנת גם עם הכדור וגם בלעדיו, כאשר הכל כמובן מגיע בסוף לרגליו של ארלינג האלאנד, שכבש שני צמדים בשני המשחקים ששיחק ונראה כמו הגרסה הטובה ביותר שלו. אני לא יכול להגיד שהתרשמתי מאוד מנורבגיה עד כה, אבל כאמור היא נבחרת שיכולה לנצח כל נבחרת בכל מיני דרכים, אפילו את ברזיל שמחכה בשלב הבא.

את חוף השנהב ראיתי רק פעם אחת נגד גרמניה במשחק שבו הגיעה לה לפחות תיקו, אבל היא הפסידה בתוספת הזמן. הכוכב של הנבחרת הזאת הוא יאן דיומאנדה. הקיצוני המדהים הזה, בן 19 בלבד, ששיחק בעונה האחרונה בר.ב. לייפציג סיחרר את יושוע קימיך באגף ימין (של גרמניה) כל המחצית הראשונה, והשער של חוף השנהב הגיע בעיקר בזכותו. במחצית השנייה גרמניה התחילה להביא עליו שני שחקנים ובהמשך הוא גם התעייף, אבל ברור לכולם שהילד הזה הוא משהו מיוחד, והוא זה שמוביל את חוף השנהב. חוף השנהב לא החזיקה הרבה בכדור נגד גרמניה וניסתה לתקוף באמצעות הפיזיות של החלוץ המתאזרח אנז'-יואן בוני ודרך המהירות ויכולת הכדרור של דיומאנדה. גם ברגעים שבהם חוף השנהב החזיקה בכדור הכל עבר דרך דיומאנדה, ואני מאמין שנראה דבר דומה במשחק הזה. חוף השנהב תחפש לשחק דרכו כמה שאפשר בין אם בהנעת כדור ובין אם בהתקפות מתפרצות.

0:00 צרפת – שוודיה:

צרפת הייתה כנראה הנבחרת המרשימה ביותר בשלב הראשון: ניצחון משכנע 1-3 על סנגל, לאחר מכן 0-3 על עיראק ובסיום 1-4 על המחליפים של נורבגיה. היכולת של צרפת ברורה לכולם: השילוב בין אוליסה לדמבלה, במיוחד במשחק נגד עיראק, היה נפלא, וחילופי המקום שלהם היו מצוינים ויצרו בלבול רב בהגנה העיראקית. אמבפה גם כן פתח את הטורניר בסערה עם שני צמדים בשני המשחקים הראשונים, והוסיף שני בישולים במשחק האחרון נגד נורבגיה. אחרי שבמשחק הראשון נגד סנגל הוא לא היה כל כך מעורב, במשחק השני נגד עיראק הוא זז הרבה יותר לכיוון הכדור ולשטחים פנויים בכל איזור במגרש. נגד סנגל היו לו רק 37 נגיעות בכדור לעומת 59 נגיעות בכדור נגד עיראק, וכך צרפת צריכה את אמבפה. כרגע צרפת היא הפייבוריטית שלי לזכייה בטורניר, ואני מניח שכך חושבים גם רוב הקוראים. היא קיבלה הגרלה יחסית נוחה במשחק הזה ולאחר הניצחון של פרגוואי על גרמניה אתמול גם בשמינית הגמר תהיה לה יריבה יחסית נוחה.

אני חייב לציין שהשוודים עד עכשיו ממש לא מרשימים אותי. הם אומנם פירקו 1-5 את תוניסיה, שהתגלתה כאולי הנבחרת החלשה בטורניר, אבל במשחקים נגד יריבות איכותיות שוודיה ממש לא נראתה טוב. נגד הולנד היא חטפה תבוסה בדמות הפסד 1-5 ונגד יפן היא סיימה בתיקו 1-1, אבל ממש לא הייתה מרשימה. שוודיה היא נבחרת שדוגלת בלחץ גבוה, ואת זה היא עושה לא רע, אבל ברגע שהכדור אצלה אין לה הרבה פתרונות. המשחק שלה עם הכדור מבוסס בעיקר על כדורים ארוכים אל שני החלוצים ויקטור גיוקרש ואלכסנדר איסק. זה עבד לא רע נגד היפנים החלשים פיזית, אבל נגד וויליאם סאליבה ודאיוט אופמקאנו יהיה להם יותר קשה. ומלבד כדורים ארוכים יש להם מעט מאוד להציע בהנעת הכדור. אני מלכתחילה לא התלהבתי במיוחד מנבחרת שוודיה, ועכשיו היא קיבלה את היריבה הקשה ביותר שיש.

4:00 מקסיקו – אקוודור:

מקסיקו סיימה את שלב הבתים עם מאזן מושלם של שלוש ניצחונות, אם כי היכולת לא בדיוק הייתה שם. במשחק הראשון היא ניצחה את דרום אפריקה החלשה, והמשחק השני היה שקול לחלוטין לפני שטעות של השוער הדרום קוריאני נתנה למקסיקו שער שהכריע את המשחק, אבל מנגד גם אקוודור מאכזבת מאוד עד כה. היא הפסידה לחוף השנהב בתוספת הזמן וסיימה בתיקו 0-0 מביך עם קורסאו לפני שניצחה את גרמניה כשלא היה לגרמנים כבר על מה לשחק. אקוודור נראית בערך כמו שחשבנו שתיראה לפני הטורניר: הגנה מצוינת, אבל מתקשה לכבוש שערים. היא כבשה רק שני שערים בשלב הבתים,המספר הכי נמוך מבין הנבחרות שעלו לשלב הבא (בשיוויון עם עוד כמה נבחרות). לא לכבוש נגד חוף השנהב או קורסאו זה בלתי מתקבל על הדעת. מקסיקו היא גם כן נבחרת הגנתית סולידית, אבל יש לה קצת יותר כישרון התקפי ובמשחק שלה נגד הנבחרת החלשה (דרום אפריקה) היא הצליחה לנצח 0-2 בצורה משכנעת. אני צופה כאן משחק עם מעט שערים אם בכלל, אבל בסופו של דבר אני מאמין שהביתיות, יחד עם ההתקפה העדיפה, תכריע לטובת מקסיקו.