שתי סדרות שהספרס מנצחת, שני סיפורים שונים. כולנו מחכים לאמא של הסדרות ועם כל הכבוד לניקס, גמר המערב בין OKC לס"א הוא הגמר האמיתי.
לא הופתענו, אני חושב שזה היה אחד הניחושים הקלים להמר על שתי הקבוצות האלה שיגיעו לשלב הזה, ננסה להסביר את הנקודות שלדעתינו יכריעו את הסדרה.

כתב ההגנה

מעבר להיותן של שתי הקבוצות האלה קבוצות התקפה מחוננות, מדובר בשתי קבוצות ששומרות הגנה מופלאה ונשאל כאן את השאלה הראשונה לקואוץ' דייגנולד:
"איך אתה אוהב את הקפה שלך?" כלומר, מי שומר ואיך שומרים על וומבי.
בסדרה הראשונה מול פורטלנד ראינו שמשאירים שומר נמוך ואגרסיבי על ויקטור, קמארה-הולידיי-גראנט בתוספת עזרה של הסנטרים במידה והצרפתי מתקרב לאזור הצבע.
ההימור היה על הקליעה של קאסל, בהנחה שוומבי מוסר פחות מסוכן מגרסת הסקורר.
זה עבד חלקי, וומבי לא קלע היטב מ-3 בסדרה למעט משחק 1(5-6 מחוץ לקשת, 2-7 יחד בכל שאר המשחקים), קאסל החליט שהוא לא זורק מרחוק אבל ההבדל בכישרון עשה את שלו והספרס עוברים את הסדרה ב-5 משחקים.

בסדרה השניה מול מיסוטה ראינו טקטיקה שונה. רודי גוברט הוצב על וומבי, כשהוולבס מנסים לעצור את שאר השחקנים מבלי להביא עזרה.
זה עבד לעיתים, אבל ככל שהסדרה התקדמה וומבי הצליח לעשות את ההתאמות ולהביא לידי ביטוי את הכישרון האדיר שלו ולאמלל את מינסוטה שפשוט לא ידעו מה לעשות עם זה.
גם הביריונות שניסו להפעיל עליו פעלה בחלקים קטנים מאוד. אדוארדס, מקדניאלס ריד ורנדל נכנסו לתוך החזה של וומבי כדי לייצר את היתרון הפיזי ולסיים קרוב לסל. גם את זה הספרס הצליחו לעצור והעדיפות הגדולה שלהם בעומק מול מיני הביאה את הסדרה לסיום תוך 6 משחקים.

איך OKC ישמרו על וומבניאמה?
גרסת פורטלנד– השומר הפיזי ביותר הוא לו דורט. הוא ייכנס בוומבי, ידחוף וירביץ עד כמה שהשופטים יתנו לו. כשזה יהיה קרוב לסל יצטרפו הולמגרן ופרנקנשטיין לעזרה בגבהים.
גרסת מינסוטה- הדואל נפלא בין וומבי להולמגרן מאנו-או-מאנו ולנסות לצמצם את פוקס מלחדור ואת הקלעים מלהיות חופשיים.

הימור שלי? ראינו את דייגנולד בסדרת הגמר אשתקד מול אינדיאנה יורד מהרכב שני הגבוהים שלו כיד לעצור את הקצב של פייסרס. הימור שנכשל ותוקן תוך כדי הסדרה אחרי ביקורת גדולה מאוד מסביב של בארקלי ושאר הפרשנים על זה שהפייבוריט לא צריך להתאים את עצמו לאנדרדוג.
אם דייגנולד יוצא מהתבנית ומשחק עם צ'ט כגבוה יחיד ו4 גארדים סביבו בניסיון להתאים למהירות של הספרס הוא משחק לידיים של מיץ' ג'ונסון.

"הסדרה בין OKV לספרס הולכת להיות הסדרה מלאת הכישרון מאז קליבלנד-ווריורס" (ביל סימונס)

יום אסל יום ואסל

שלושת הגארדים של הספרס נמצאים בעלייה סטטיסטית מהעונה הרגילה לפלייאוף.
כמות הדקות שעולה לשחקנים המשמעותיים משפיעים על הסטטיסטיקה האישית במקביל.
פוקס- 18.6 נק' למשחק שעולה ל18.8
הארפר- 11.8 שעולה ל13.7
קאסל- 16.7 ל19.9. גם באחוזי הקליעה הוא בירידה- 28.4% עונתי שיורד ל32.3 בפלייאוף, כנ"ל מהשדה (43.7 שיורד ל41.6).
ומה עם ידידנו ואסל? הקלעי המחונן יורד מ13.9 עונתי ל12.5 בפלייאוף. ההגנה הרצחנית של האלופה על וומבי תשאיר לו ולשמפייני מבטים פנויים שהוא יהיה חייב להכניס ב% גבוהים, אחרת יהיה קשה מאוד לשחרר את ההתקפה מהצבתות שלהם.
כשהוא ושמפייני נכנסים לרצף של קליעות הספרס ממריאה ובורחת ליריבות שלה.

"בליגה מסתכלים ברעדה על הסדרה הזו" (טלפז)

X-FILES

נתחיל בזה שהמדור מכחיש כל הימצאות חייזירים בכדור הארץ. מצד שני, "הקפיצה של הספרס ברמת ההתקדמות שלהם היא כמו לשמוע פודקאסט במהירות 1.5"(סימונס).
הם מראים בגרות ויכולת להתמודד עם אתגרים גדולים. למרות העדיפות שלהם בכישרון, בשתי הסדרות הם היו במצבים לא נוחים. בראשונה עם הפגיעת ראש של החייזר, בסדרה השניה עם ההרחקה שלו אחרי המרפק שלו לפנים של נזלת ריד.
אבל ברצינות רגע, קשה מאוד לשמור על ויק. הוא קולע מרחוק, מוביל כדור ומתגלה כמוסר לא רע בכלל. גם העובדה שהוא למד לסיים במהירות אדירה כל כדור שנמסר אליו מבלי לחטוף את המגע האגרסיבי שימנע ממנו את הסל וישלח אותו לקו לעשות את המדיטציה הרגילה. זה לא שהוא קלעי גרוע מהקו(84.5% מהקו זה סבבה לגמרי), זה רק שהוא מכניס את הכדור לסל ומקבל זריקת עונשין בונוס.
תראו כאן את האלי-אופ המהיר שלו. הוא מקבל מקאסל כדור עם הגב לסל, הוא לא מחכה להסתובב אלא מכניס הפוך בקוארדינציה מושלמת.

וכאן, שוב קבלת כדור עם הגב לסל וסיומת לפני המגע שנגמרת בand 1.

אבל הדבר שאותי הכי הרשים זה הנתון ההגנתי הבא.
חטיפה בדרך כלל היא הנתון שבדרך כלל יביא את הנקודות הקלות ביותר. ההגנה לא מוכנה, ואם חטפת מסירת רוחב תהיה לבד בדרך לסל או ביתרון מספרי על הקבוצה היריבה.
שמתי לב לחסימות של וומבי. מעבר לדה-מוראליזציה של היריב, הכדור כמעט תמיד עובר לספרס שמייצרת מזה התקפה מתפרצת. כלומר אם פעם שחקן כמו דווייט האוורד היה חוסם כדור ליציע, וומבי חוסם ומעביר אותו לגארדים הזרירים של הספרס שמנצלים את זה להתקפת מעבר קלה.

להשוות את האוורד לוומבי זה כמו להשוות IPHONE לטלפון שולחני. וומבי הוא חוסם מחונן שמשאיר את הכדור אצלך.
בואו נחזור למשחק ה12 חסימות המפורסם שלו ונעקוב לאן הולך הכדור לאחר החסימה שלו.

כאן הוא חוסם ללוח(כמו ברוב המקרים) ולוקח את הכדור חזרה ליציאה מהירה.

כאן הוא חוסם את הבאגט ללוח, וממשיך להובלת מתפרצת מהירה.

וכאן כמו זרועות של חרגול ענק הוא פשוט מאמלל את היריבה.

אם ספרתי נכון מתוך ה12 סה"כ שהיו לו יותר מחצי, 7-8 חסימות הפכו להתקפות מהירות בצד השני.
בסטטיסטיקה שחקרתי קוראים לזה Ball recovery, אבל לא מצאתי את המקור המוסמך של זה וסטטסיטיקה מאתר ספציפי. מוזמנים להרים את הכפפה ולהאיר את עייני.

"היכולת של וומבי תואמת לרצון שלו לנצח" (ג.קרופורד)

ולסיום, פינת המאמנים

לא חשבתם שניתן לכם לצאת בידיים ריקות.
אז אחרי ה"הורנס" המפורסם שהראינו בטורים הקודמים, מוזמנים ללמוד מה זה אייברסון קאט.
אלן אייברסון היה שחקן נפלא וקטן. היה קשה מאוד להוציא לו את הכדור מהיד, אז הרבה מאמנים היו מונעים ממנו את הכדור כדי לצמצם את הנזק.
כדי לשחרר אותו היו מבצעים עבורו שתי חסימות רוחב. החסימה הראשונה גורמת לעיכוב או חילוף, השניה היתה יוצרת כאוס גדול יותר, בעיקר אם יודעים איך לנצל את זה.

עכשיו הכדור יגיע לבארנס, ואסל יחתוך על וומבי(5) ויקבל כדור לסל.

תראו את ואסל עובר על 2 חסימות רוחב, ובמקום להמשיך לקו הרוחב להמשך התרגיל הוא יוצא מהחסימה הזו לחיתוך לכיוון הסל(Curl).
זה משאיר אותו ראשון לסל ובארנס מוסר בתזמון מושלם.

נחכה ונראה איך ישמרו על וומבי, איזה יום יתפוס ואסל ואיזה תרגילים נפלאים מכינים לנו המאמנים לסדרה הזו.

נדבוק בהימור שלנו על היומן ונקווה שהספרס ב7 יגיעו לפיינל. לו יהי.