דטרויט פיסטונס – קליבלנד קאבלירס (2- 2 בסדרה):

אתמול טען ידידי המלומד רועי ויינברג שהסדרה בין הספרס למינסוטה היא הטובה ביותר בפלייאוף הנוכחי. האינסטינקט הראשוני שלי היה לחלוק עליו, אבל לא היו לי הוכחות ברורות, אז ביקשתי מג'מיני לבוא לעזרתי ושאלתי אותו מה צריכים להיות הקריטריונים לשאלה, וזו הייתה תשובתו:

1. רמת התחרותיות והמתח (The Drama Factor) – אורך הסדרה, משחקים צמודים ושינויי מומנטום (בתוך משחקים או בסדרה).

2. איכות הכדורסל והרמה הטקטית (The Chess Match) – התאמות של מאמנים, רמת הביצוע תחת לחץ ובדקות ההכרעה ואיך נראית היעילות ההתקפית מבחינה סטטיסטית.

3. כוח כוכבים וביצועים אישיים (Star Power) – הופעות היסטוריות, דו-קרב ישיר בין כוכבים והתעלות של שחקני משנה.

4. נרטיב והקשר היסטורי (The Storyline) – יריבות קיימות, ההשפעה של הדירוג והשלכות על ה"מורשת".

5. "מדד הצפייה" (Watchability Index) – האם הכדורסל היה מהנה לצפייה.

אם אני משווה בין שתי הסדרות הרלוונטיות של הסיבוב השני, הסדרה המזרחית מנצחת במשחקים צמודים, כי אף אחד מהם לא הסתיים בהפרש גדול מ-10, ויש תיקו באורך הסדרה ושינויי מומנטום. איכות הכדורסל די שווה לדעתי. בהופעות המרשימות של הכוכבים בינתיים מיטשל וקייד נותנים לא פחות מוומבי ואדוארדס הפחות יציבים. שני המדדים האחרים פחות אובייקטיביים, אבל אני מניח שרובנו נסכים שהסדרה המערבית נותנת יותר ב"נרטיב והקשר היסטורי", ואני מרשה לעצמי להתעלם מ"מדד הצפייה" ולהשאיר למי שירצה לבחור מה הוא מעדיף. בכל מקרה, יוצא פחות או יותר תיקו בין שתי הסדרות, ואני נוטה לטובת המזרחית כי היא פחות צפויה לדעתי, למרות שהביתיות נשמרה בכל המשחקים.

אחרי הדיון התיאורטי הזה, נעבור למשחק שלנו. דטרויט מגיעים אחרי שני הפסדים ואחרי מה שהיה המשחק הכי חלש בפלייאוף של כל אחד משחקני החמישייה שלהם. קייד נעצר על 19 נקודות, לראשונה מתחת ל-20, וסיים עם 6 אסיסטים על 5 איבודים. האריס קלע פחות מ-20 לראשונה מאז שני משחקי הפלייאוף הראשונים, וסיים עם 16 (שווה להכי מעט שלו בפלייאוף) ו-44.7% טרו שוטינג (שווה להכי נמוך שלו בפלייאוף), למרות 5 אסיסטים. רובינסון קלע 4 בלבד אחרי 7 לפחות בכל משחק קודם ו-6 משחקים רצופים בספרות כפולות, דורן סיים עם 8 נקודות (שווה להכי מעט) ו-2 ריבאונדים בלבד, כשבשני המשחקים האחרונים גם יחד הוא לקח 6 ריבאונדים, פחות מאשר בכל משחק בודד קודם לכן. תומפסון סיים עם 4 נקודות (שווה להכי מעט), 4 איבודים ופלוס-מינוס של 27-.

במשחק כל כך חלש של החמישייה, שקלעה 51 נקודות בלבד, מי שהחזיקו את דטרויט יחסית קרובים הם שניים. קאריס לברט ופול ריד. לאברט קיבל דקות בכל המשחקים בפלייאוף חוץ ממשחק 7 נגד אורלנדו, אבל ב-7 המשחקים הראשונים שלו (כולל משחק 1 נגד קליבלנד) הוא קלע 13 נקודות מצטברות ב-6/19 מהשדה ו-1/6 לשלוש, במשחקים 2-3 נגד הקאבס הוא כבר היה יותר טוב עם 14 נקודות מצטברות ב-5/11 מהשדה ו-2/3 לשלוש (כולל 2/2 מהקו, לראשונה בפלייאוף), ואילו במשחק 4 הוא כבר קלע 24 ב-10/16 מהשדה ו-3/6 לשלוש, כולל 17 נקודות במחצית הראשונה, שסייעו לפיסטונס לסיים אותה ביתרון 56- 52.

פול ריד לא שיחק בסדרה הזאת עד הרבע השלישי של משחק 3, אבל הוא נתן אפקט מיידי עם 11 נקודות ב-4/4 מהשדה ו-3/3 מהקו וסיים עם פלוס מינוס של 11+. זה לא הספיק לדטרויט לניצחון, ושוב סטיוארט היה המחליף של דורן וריד לא שיחק בחצי הראשון, ואחרי אותה ריצת 22- 0 של קליבלנד שוב קיבל ריד הזדמנות, ושוב הוא הגיב היטב עם 13 נקודות ב-6/6 מהשדה ושלשה (אבל גם 0/2 מהקו) ברבע השלישי. ברבע האחרון ריד הסתפק ב-2 נקודות והקאבס שמרו על יתרון בטוח, אבל אולי שני המשחקים האחרונים ישנו משהו ברוטציית המחליפים של ביקרסטאף.

נעבור לקליבלנד. על השיפור העקבי של דונובן מיטשל לאורך הסדרה כתבתי אתמול כאן, וכרגע הוא עומד על 33 נקודות למשחק ב-49.5% מהשדה. הבא אחריו ברשימה הוא הארדן עם 18.8 נקודות ב-39.3% מהשדה ו-47.3% אפקטיבי לצד 7 אסיסטים על 4 איבודים למשחק, שאלה לא נתונים מרשימים במיוחד. עם זאת, האיבודים של הארדן במגמת שיפור עם 7 במשחק 1, 4 במשחק 2, 3 במשחק 3 ו-2 בלבד במשחק 4, בו הוא גם קלע 24 נקודות עם 11 אסיסטים ו-3 חטיפות, כנראה המשחק הכי טוב שלו בפלייאוף. היו להארדן גם כמה רבעים טובים, כמו הרבע האחרון של משחק 1 והראשון של משחק 4, בהם הוא קלע 13 ו-11 בהתאמה, ואפשר בסך הכל לראות מגמת שיפור ביכולת שלו לאורך הסדרה,שקליבלנד מאוד ישמחו שהיא תמשיך.

גם אוון מובלי מגיע אחרי המשחק הכי טוב שלו בסדרה הזאת, בו הוא קלע 17 נקודות עם 8 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 3 חטיפות ו-5 חסימות ופלוס-מינוס של 30+. באופן כללי, מובלי עם 3 חסימות למשחק בסדרה הזאת ולפחות 2 בכל אחד מהם, כך שהשפעה הגנתית יש לו, בלי קשר ליכולת ההתקפית הפחות יציבה שלו. לצידו בקו הקדמי, ג'ארט אלן קלע 4 בלבד במשחק 1, אבל רשם 22, 7 ו-3 במשחק 2 וקלע 18 במשחק 3. אחד ההבדלים המשמעותיים הוא בעיית העבירות, שאילצה את אלן לשחק 18 דקות בלבד במשחק 1, ואילו במשחקים האחרים הוא קיבל 30-31 דקות, אך במשחק 2 היו לו 5 עבירות שייתכן שהשפיעו קצת על ההגנה שלו, ואילו בכל אחד מהמשחקים האחרונים הוא עשה עבירה אחת בלבד.

הספסל של קליבלנד כולל לא מעט גארדים. קיון אליס יצא מהרוטציה בגדול, אז שני הגארדים הבכירים הם סם מריל ודניס שרודר. מבט על הפלוס-מינוס לא יעשה טוב לשרודר כי המשחק היחיד בכל הפלייאוף שבו היה לו מאזן חיובי היה משחק 5 נגד טורונטו, אבל בסדרה הזאת הוא קולע 7.8 נקודות למשחק ב-55% מהשדה, 62.5% לשלוש ו-100% מהקו השחקן הנוסף שנזכיר הוא דין וויד, הצלע החמישית בחמישייה, שהתפקיד שלו הוא בעיקר הגנתי. קייד עומד על 5/15 מהשדה מול השמירה של וויד, כולל 1/4 ו-4 איבודים ללא אסיסטים במשחק 4, ויש לו חלק משמעותי ביכולת החלשה של קייד במשחק האחרון.

הימור: אחרי כל זה, נישאר עם הביתיות. דטרויט ב-5.