20:00 טורונטו ראפטורס – קליבלנד קאבלירס (2-1 לקליבלנד):

עד כה בסדרה היו לטורונטו כמה הצלחות, והיא צריכה לשחזר אותן כדי לאזן את הסדרה ולהשאיר לעצמה סיכוי – כי אם היא יורדת לפיגור 1-3 עם עוד שני משחקים בקליבלנד, יהיה לה קשה מאוד לנצח את הסדרה. במשחק האחרון, ר.ג'יי.בארט קלע 6/8 לשלוש וג'יימיסון באטל הופיע משום מקום וצלף 4 שלשות ללא החטאה. קשה להאמין שזה יקרה שוב.

הנקודות החיוביות אצל טורונטו היו, קודם כל, השמירה על ג'יימס הארדן. במשחק הראשון הארדן קלע 22 נק' ומסר 10 אסיסטים, ובמשחק השני הוא קלע יותר וסיים עם 28 נק'. לעומת זאת במשחק השלישי הוא קלע רק 18 עם 4 אסיסטים בלבד על 8 איבודים (!) ובאחוזים רעים מאוד של 5/13 מהשדה. כשהארדן לא במשחק, קליבלנד צריכה להישען יותר על מיטשל, שהוא פחות טוב בניהול המשחק. בנוסף, שאר שחקני המשנה מתקשים יותר להיות מעורבים ללא הייצור של הארדן.

הנקודה הנוספת היא התפוקה מעמדת הסנטר. במשחק הראשון פולטל קלע 4 נק' ולא לקח ריבאונד התקפה אחד. במשחק השני הוא קלע 2 נק' ושיחק רק 9 דקות. במשחק השלישי הוא קצת השתפר וקלע 8 נק' עם 6 ריב' (3 מהם בהתקפה). לטורונטו יש אחלה ביג-מנים מחליפים, אבל אף אחד מהם לא גבוה מ-10"6 – אז הם צריכים את פולטל על הפרקט לפחות חלק מהזמן כדי לא להיות בחיסרון גובה מוחלט נגד הגבוהים של קליבלנד. 

חייבים לציין את קולין מורי-בויאלס – הרוקי שנבחר בבחירה התשיעית עד כה קולע 17.7 נק' למשחק (מקום שלישי בקבוצה) ב-75 דקות בלבד (מקום שישי בקבוצה) וביעילות מדהימה בדמות 73% מהשדה. יכול להיות שכבר בעונה הבאה הוא ייכנס לחמישייה, וטורונטו תוכל לקחת את אחד הפורוורדים האחרים שלה ולהשקיע את הכסף שלו בעמדה אחרת.

בצד של קליבלנד נראה שאין יותר מדי מה להילחץ. הם הקבוצה היותר טובה עד כה בסדרה, ובמשחק הקודם הארדן ומיטשל נראו רע ברמה שכנראה לא תחזור על עצמה הערב. בנןסף, כמה משחקניה של טורונטו היו בערב קליעה בלתי רגיל. כל עוד ההתקפה תזרום כמו שקרה במשחקים 1 ו-2, הכל צפוי להיות בסדר. הבעיות יתחילו  שוב אם הארדן ומיטשל לא יצליחו להיכנס למשחק, ויתקשו מול הפורוורדים הארוכים של טורונטו.

בטורונטו קוויקלי עדיין בחוץ ולא צפוי לחזור לסדרה הזאת, קליבלנד בסגל מלא.

הימור: יהיה משחק טוב, אני הולך עם הקבוצה המוכשרת יותר בקצת. קליבלנד ב-5, במה שגם תהיה תוצאת הסיום של הסדרה כולה.

22:30 פורטלנד טרייל בלייזרס – סן אנטוניו ספרס (2-1 לסן אנטוניו):

אחרי שלקחה משחק בסן אנטוניו, ובהיעדר וומבניאמה, לפורטלנד הייתה הזדמנות אדירה לעלות ל 1-2, אבל היא לא הצליחה ומגיעה למשחק 4 בפיגור 1-2.

מבחינתי, הסיפור של הסדרה עד עכשיו הוא היכולת של שחקני המשנה. במשחק הראשון ואסל היה זה שהתחמם ברבע השלישי והכריע את המשחק, כאשר גם קאסל ופוקס תרמו ובעיקר אף אחד בפורטלנד לא הופיע לצד דני. במשחק השני היוצרות התהפכו. סקוט היה ענק עם 31 נק', וקאמארה והולידיי הגיעו בקלאץ' עם סלים גדולים.

במשחק השלישי שוב היו אלו היו שחקני המשנה של סן אנטוניו שעשו את ההבדל. קאסל סיים עם 33, הארפר היה אדיר עם 27, פוקס קלע 18 וקורנט קלע 14 עם 10 ריבאונדים, 5 מהם בהתקפה. השחקן המאכזב ביותר בפורטלנד לטעמי הוא דונובן קלינגן, שהיה מצוין בסיום העונה אבל עד כה נעלם לחלוטין. הוא לא קלע יותר מ-9 נק' באף משחק וזרק סה"כ 8/25 מהשדה ו-2/13 לשלוש בשלושת המשחקים יחד, וזה כשוומבי פצוע למשך משחק וחצי. 

הסדרה הרעה של קלינגן מובילה אותי לנקודה הבאה – הריבאונד. הריבאונד היה אולי הנשק הגדול ביותר של פורטלנד העונה. היא סיימה שנייה בליגה בריבאונדים התקפיים, ובפלייאוף בד"כ שליטה בריבאונד מובילה לתוצאות – אך עד כה פורטלנד לא מצליחה לממש את היתרון הזה. במשחק 1 היא הפסידה את קרב הריבאונד (סן אנטוניו לקחה 3 ריבאונדים התקפיים יותר ו-7 ריבאונדים יותר סה"כ), ובשני המשחקים האחרים הקרב היה צמוד. אם פורטלנד רוצה לנצח את הסדרה, היא צריכה לשלוט לחלוטין בריבאונד – והמפתח לזה הוא קלינגן.

נקודה נוספת היא המתפרצות. במשחק הראשון סן אנטוניו לחלוטין שלטה באספקט הזה עם 20 נקודות במתפרצות לעומת 11 של פורטלנד, במשחק השני זה קצת יותר התאזן עם 14-20 לסן אנטוניו, ובמשחק השלישי פורטלנד ניצחה 15-19 בנקודות במתפרצות. אם פורטלנד לא מנצחת בריבאונד, היא בוודאי לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את קרב המתפרצות כמו שקרה במשחק הראשון.

עד כה הסדרה מאוד הגנתית, כך שדברים כמו ריבאונד, מתפרצות ותפוקה של שחקני משנה הופכים למשמעותיים הרבה יותר, ואסור לפורטלנד להפסיד את הקרבות האלו.

וומבי כרגע מוגדר בספק, כך שייתכן שהוא יחזור חמישה ימים בלבד לאחר שנפצע ומוקדם מהצפוי.

הימור: סן אנטוניו טובה יותר, אבל צריך לשמור על אופטימיות. פורטלנד ב-8 עם הופעה הרבה יותר טובה של דני.

2:00 פילדלפיה 76' – בוסטון סלטיקס (2-1 לבוסטון):

מרגיש שכל שנה לבוסטון יש איזה משחק בסיבוב הראשון שבו היא לא קולעת והיריבה לא מפסיקה לקלוע. שנה שעברה היא הפסידה אחד לאורלנדו כשפרנץ ופאולו קלעו 61 ביחד ובוסטון זרקה 9/27 לשלוש, לפני שנתיים מיאמי לקחה מהם משחק, ולפני שנתיים טריי יאנג ואטלנטה האריכו את הסדרה עד לשישה משחקים. נראה שאותו דבר קורה גם השנה. במשחק השני מקסי ואדג'קומב קלעו 59 נקודות ביחד, כשהאחרון קולע 6/10 לשלוש ונתנו לפילדלפיה ניצחון. במשחק האחרון הכל קצת חזר לעצמו, אדג'קומב קלע 0/7 לשלוש ומקסי קלע 5/13 לשלוש אבל פול ג'ורג' פתאום הופיע עם 18 נקודות ב-4/7 לשלוש. למרות זאת בוסטון עשתה את שלה. טייטום, בראון ופריצ'רד חיפו על משחק חלש של ווצ'ביץ' ו-וויט והחזירו את היתרון לסלטיקס, אבל צריך להתעכב קצת יותר על השניים האלה. וויט נחשב לאחד מהרול פליירז הטובים בליגה אם לא הטוב ביותר, והיה מהשחקנים החשובים בזכייה של בוסטון באליפות, אבל העונה השלשות שלו פשוט לא נכנסות (33% עונתי). זה ממשיך לתוך הסדרה הזאת, שבה הוא קולע 5/25 לשלוש עד עכשיו. בוסטון חייבת את וויט קולע ותורם, כי בלעדיו יהיה לה קשה ברגע שהיא תפגוש את מי שתצא מהמערב. גם ווצ'ביץ' עד עכשיו לא פוגע עם 5/13 לשלוש בסדרה, ועד כה הוא לא ממש ממלא את התפקיד של פורזינגיס מעונת האליפות. כרגע בוסטון מצליחה להסתדר גם כשהשניים האלה לא מחוברים, אבל היא חייבת אותם להמשך.

אמביד ואוברה בספק, מקסי כשיר.

הימור: בוסטון צריכה משחק הצהרה ולדעתי נקבל כזה הערב. בוסטון ב-19.

4:30 יוסטון רוקטס – לוס אנג'לס לייקרס (3-0 ללייקרס):

מעניין אותי לדעת מה עשה רפאל סטון – ה-GM של יוסטון – אתמול בלילה. אם יצא לו להציץ בסטטיסטיקה של המשחק בין דנבר למינסוטה, הוא ודאי ראה שאיו דוסונמו קלע 43 נקודות – אותו איו דוסונמו שעבר בטרייד דדליין לפני חודשיים וחצי תמורת קופסת חמוצים ופופקורן. אבל סטון לא רצה להשקיע קצת יותר כדי להנחית אותו ביוסטון, והתוצאות לפנינו – פיגור 0-3 לקבוצה שחסרה שניים משלושת שחקניה המובילים. אני צפיתי שהבעיות של יוסטון יתגלו, אבל לא חשבתי שזה ייראה כל כך רע. בפריוויו שלי על יוסטון לפני העונה (שנכתב לפני הפציעה של ואן וליט, חשוב לציין) התחזית האופטימית הייתה זכייה באליפות, והריאלית הייתה הגעה לגמר המערב. במקום זה קיבלנו קריסה מוחלטת, יציאה בסיבוב הראשון ובזבוז עוד שנה מהקריירה של קווין דוראנט. בהתחשב בזה שאף קבוצה בהיסטוריה לא חזרה מפיגור 0-3 ורק 4 הגיעו למשחק 7, אפשר להכתיר את העונה הזאת של יוסטון כגמורה, ואנחנו צפויים לראות שינויים משמעותיים מאוד בקיץ.

בצד של הלייקרס, צריך לתת את כל הקרדיט שבעולם ללברון ג'יימס, בין אם אתם מאוהביו ובין שלא, ובין אם אתם חושבים שהוא ה-GOAT או לא. כי העובדה ששחקן בן 41 מעמיד ממוצעי 9-10-25 בסדרת פלייאוף היא פשוט בלתי נתפסת, ואני בספק אם אי פעם בחיי אראה ספורטאי כמוהו שיכול לשמור על כושר כזה בגיל כזה. מבחינת עקביות (longevity בלעז), אין ולא יהיה כמו לברון ג'יימס.

עוד קרדיט בלייקרס חייב ללכת ללוק קנארד, רוי האצ'ימורה ומרכוס סמארט, שקולעים באחוזים לא הגיוניים בסדרה הזאת ואיכשהו מצליחים לחפות על ההיעדרות של לוקה וריבס. לדעתי יהיה להם קשה מול אוקלהומה בסיבוב השני גם עם לוקה וריבס, אבל אין ספק שהסדרה הזאת מוכיחה שיש בלייקרס שלד אמיתי של שחקנים איכותיים.

לוקה בחוץ, ריבס מוגדר בספק. דוראנט מוגדר בספק ביוסטון

הימור: ניתן ליוסטון משחק נחמה, לפני lakers in five. יוסטון ב-9.