תודה רבה דור, על סיקור משובח ומהיר.
.
בעניין בוסטון – מה שגיא כתב.
.
בעניין לברון – מה שגיא כתב. הוא פשוט שחקן אדיר הלברון הזה – חכם, ממוקד, נחוש, מתפקד במאני טיים.
באופן מעניין השילוב בין האתלטיות הנדירה שלו כשחקן צעיר לבין הדושיות הפחות נדירה שלו, טשטשו את העובדה שהוא שחקן אדיר למרות התכונות האלה.
עכשיו, בגיל 41, כשהיתרון הפיזי שלו פוחת, והוא גם פחות צריך לקשקש את עצמו לדעת, קל יותר להבין איזה שחקן אדיר ונדיר הוא גם בלי להיות אתלטי פי שבע מאחרים. הלילה הוא הזכיר לי את טים דאנקן הזקן – פשוט עושה מה שצריך, מתי שצריך, בלי רעש. הייתי אומר שממש עלתה לי אהבה כלפיו, אבל זה יסבך אותי יותר מדי עם עצמי, אז נוותר על זה.
.
בעניין הלייקרס – אמנם לגבור על הרוקטס בלי דוראנט, ואן וליט ואדאמס זו לא חכמה גדולה, אבל לעשות את זה בלי לוקה וריבס זו כן חכמה גדולה או לפחות קטנה. לברון, סמארט ועוד כמה רול-פליירז, והם אשכרה מצליחים לנצח בפלייאוף.
.
בעניין יוסטון – עד הלילה לא ראיתי אותם, אז לא הבנתי על מה כולם מקטרים, אבל הלילה בהחלט נפל האסימון – עדר ללא רועה. ראיתי קצת יוקיצ'יזציה, כלומר "ניתן את הכדור לשנגון ונראה מה קורה", ואולי בלי דוראנט ובלי ואן וליט זו ברירת מחדל שאין טובה ממנה, אבל עדיין – נראה נורא ואיום. ממש מוזר שקבוצה הגיעה לפלייאוף, אפילו לא דרך הפלייאין, וככה היא נראית.
.
בעניין פורטלנד – הפסידו משחק שלדעתי היו צריכים לנצח. לא ברור לי מה בעצם השתנה שם ברבע השלישי והרביעי – אנחנו התחלנו לקלוע, והם התחילו להחמיץ. אנחנו התחלנו לקלוט ריבאונדים, והם לא. כאילו הכל התהפך.
אבל אם אני חייב להמר – עייפות מצטברת.
.
דני היה במשחק זוועה, אבל אין לי ספק שהוא פצוע, הוא פשוט לא נראה כמו עצמו הרגיל. לדעתי הם פשוט מסתירים את הפציעה.
.
ג'רו הולידיי – עיין ערך לברון. זה פשוט לא פייר ששחקנים מסוימים פשוט הרבה יותר טובים בכדורסל (כדורסל אמיתי, כן? לא סתם הטבעות נגד וושינגטון), משחקנים אחרים. אמנם בסוף אנחנו ניצחנו, אבל היה ממש מביך לראות את השחקנים שלנו בהשוואה אליו. האיש קיבל את ההחלטה הנכונה, והצליח, לדעתי, בבין 80% ל-90% מהמקרים. פשוט ליגה אחרת.
.
רוב וויליאמס שחקן מצוין. גם הוא נחלש בסוף, יתכן שהוא כרגיל פצוע, יתכן שהוא פשוט לא יכול לשחק לאורך משחק פלייאוף שלם, אבל כשהוא משחק הוא מצוין.
.
סקוט היה בערב שקט, תודה לאל.
.
הקאמרה הזה שחקן מצוין וחכם. פורטלנד צריכה לשמור עליו אצלה.
.
שיידון שארפ – לא התלהבתי.
.
בעניין הספרס – סבבה שניצחנו, ובלי וומבי, ולמרות הולידיי, אבל אם דני היה בערב רגיל היינו מפסידים.
.
אנחנו לא קבוצה חכמה במיוחד. אין לנו לברון, או הולידיי. יש לנו את פוקס שאני לא מצליח להבין מה תפקידו בקבוצה – הוא לא ממש רכז, כי את הכדור בדרך כלל יובילו קאסל או הארפר. הוא פשוט מוסר להם את הכדור ועומד בצד. לא זז. לא נכנס לצבע. מרבה לאבד כדורים, בעיקר בתחילת המשחק. את המבטים שלו לשלוש הוא נוטה להחטיא. בהגנה הוא חלש. התחיל לקלוע בעיקר כשהמשחק היה גמור. פוקס נראה לי כמו סוג של טוני פארקר, רק הרבה הרבה פחות טוב, והרבה פחות מנהל משחק. לא ברור לי מה הוא מביא לקבוצה, ובוודאי שהוא לא שווה את הכסף. אם מחר אני יכול להטריד אותו, עם בחירות, עבור הולידיי אני עושה את זה בלי למצמץ בכלל. לדעתי אנחנו צריכים מישהו כמו הולידיי (ולברון), ולא מישהו כמו פוקס.
.
קאסל מצוין. ידענו.
.
הארפר הבריק, וכל הכבוד לו, בכל זאת רוקי במאני טיים במשחק פלייאוף בחוץ, אבל הטראש טוק שלו נראה לי מיותר. הוא דפק איזה מבט לקאמרה אחרי שלשה, במקום לרדת להגנה, ומיד קאמרה לקח את הכדור וקלע סל קל. השלשה שלו הפכה לנקודה אחת. זה לא לעניין. שיעזוב את השטויות האלה ויתמקד בעצמו. סקוט יצא מריכוז גם בלי הטראשטוק של הארפר.
.
קרטר בראיינט פשוט נפלא – שומר, מכדרר, לא מפחד, זורק משלוש. התקרה שלו היא סוג של קוואי, אבל גם בתרחיש פחות אופטימי הוא יהיה שחקן מצוין.
.
זה שהצלחנו לשרוד את המשחק בהגנה, בלי וומבי, בדקות שקורנט נח, בהרכב סמולבול, מול פורטלנד עתירת הסנטרים, זה יפה מאד, אבל לדעתי לא יצליח לאורך זמן, ובטח שלא בסיבוב הבא, אם נעפיל אליו. צריך למצוא סכמות שכוללות את אוליניק / פלאמלי / ביומבו, ולו למספר דקות מצומצם.