כל הכתיבה והנתונים נכונים ל-17/04/26 – ערב הפלייאוף.

מאזן 29-53 (9-18 מאז היומן האחרון ב18/02/26).

מקום 3 במזרח.

גם אחרי פגרת האולסטאר ועד סיום העונה, הניקס המשיכו לבלבל – הפסידו לפיסטונס אבל ניצחו את הרוקטס, הפסידו לקאבס אבל ניצחו את הספרס, הפסידו לת׳אנדר אבל קרעו את דנבר, הפסידו לשתי הקבוצות מ-LA אבל ניצחו את הווריוורס ואני יכול להמשיך ככה עוד.

ביומן הראשון של העונה כתבתי על העקרונות שמובילים את השיטה של בראון אבל נראה שלפחות התקפית, הדברים קצת השתנו. בחלק האחרון של העונה הסדירה ראינו את ההתקפה של הניקס מבוססת הרבה יותר על משחק בין שניים של שני הכוכבים – בראנסון וטאונס, שמתחיל באזור הפרימטר ומתפתח לאחד משני כיוונים תלוי במאצ׳-אפ: אפשרות ראשונה שהכדור ילך לבידוד של טאונס אם יש לו מיס מאצ׳ עם השומר שלו. אפשרות שניה, טאונס מוסר לבראנסון, לרוב תוך כדי חיתוך פנימה של הגארד ויציב את בראנסון בעמדה נוחה לשתיים קלות או במקרה שמגיע עזרה לסגור את הצבע אז להוציא כדור החוצה ותנועה מסביב לקשת עד שימצא הקלע הפנוי מסביב כש-7 מתוך 8 הבכירים של הקבוצה (חוץ מרובינסון) קולעים באחוזים שנעים בין 36.8% עונתי מה-3 (ממוצע הליגה 36.6%) ל-41.3% (שני שחקנים שונים). השיטה הזאת, נראית כתורמת לכולם כשגם טאונס וגם המשלימים מרוויחים ממנה בעוד בראנסון לא נפגע. וזה לגמרי אחד היתרונות לקראת הפוסט סיזן, לצד היכולת הגבוהה של הארט והבריאות של הסגל.

בצד השלילי אפשר לציין את הקושי שהניקס חוותה לנצח את המדורגות הראשונות בכל קונפרנס כשדטרויט ניצחה אותם בכל שלושת המפגשים העונה והת׳אנדר בשתי ההתמודדויות הישירות שהיו להם, את חוסר היציבות שהניקס חווים העונה עם תצוגות אדירות לצד תצוגות נפל, וכמובן את ניסיון הפלייאוף המאכזב של בראון כמאמן ראשי.

בעונה הסדירה לניקס היו הישגים כמו לדוגמה הכי הרבה ניצחונות מאז עונת 12/13, אחת מ-6 קבוצות יחידות שנמצאות בטופ 10 רייטינג גם הגנתי וגם התקפי, וכמובן זכייה בגביע הטורניר התוך עונתי, לצד אכזבות כמו היותה הקבוצה היחידה בצד העליון של הפלייאוף במזרח שלא עברה את כמות הניצחונות שצפו לה לפני העונה וסיימה שוב רק במקום ה-3 במזרח למרות שהייתה קונטנדרית קונצנזוסיאלית לסיים במקום הראשון.

אבל כל זה לא משנה כי העונה הסדירה, על אכזבותיה והישגיה, הייתה רק זמן לבראון ולצוות ללמוד, לנסות, לשפר ולדייק בכדי להגיע לפלייאוף מוכנים למימוש מלוא הפוטנציאל של הקבוצה. אם יצליחו למקסם את היכולת של הקבוצה אני מאמין שהם צפויים לנצח את המזרח ואולי אפילו לזכות בתואר הנחשק מכל. אם לא יצליחו להביא את הקבוצה להציג את הכדורסל הטוב ביותר שלה הם יצטרכו לעשות הרבה הרבה מחשבה בקיץ אם ואיך אפשר עוד להשתפר והאם הבחירה בבראון הייתה בכלל נכונה מלכתחילה.