הגענו סוף סוף לפלייאוף. יש לנו סדרה בין שתי קבוצות היסטוריות, שבכל אחת מהן משחק אחד השחקנים הגדולים אי פעם. אין ספק שיהיה מעניין, אבל לפני שנצלול פנימה חייבים ליישר קו לגבי הדבר החשוב ביותר.

הפציעות:

כפי שידוע לכולנו, שניים משלושת השחקנים הטובים ביותר של הלייקרס ספגו פציעות רציניות לקראת סיום העונה, ומצבם לקראת הסדרה עדיין לא ברור. העדכון הראשון שקיבלנו על לוקה היה ב-4/4, כאשר נכתב שהוא יהיה בחוץ לפרק זמן לא ברור בעקבות פציעה בהמסטרינג השמאלי. יומיים לאחר מכן דווח שהוא יקבל טיפול מיוחד בספרד. ב-5/4 דווח שריבס יחמיץ ארבעה עד שישה שבועות – כלומר לכל המוקדם יחזור רק בתחילת הסיבוב השני (במידה והלייקרס תעבור). לשם הפריוויו, אני אצא מנקודת הנחה שלוקה יחזור בערך באמצע הסדרה, כי בלי לוקה ובלי ריבס הסדרה הזו צפויה להיגמר מהר מאוד ויהיה מעט מאוד לדבר עליו.

העונה שעברה על כל אחת מהקבוצות:

הלייקרס – הלייקרס סיימה את העונה במאזן 29-53, כאשר הם היו במאזן מצוין של 2-16 מאז ה-20 בפברואר ועד שלוקה נפצע. השיפור הגדול הראשון בתקופה זו היה הגנתי. הלייקרס דורגו במקום ה-10 ההגנתי בליגה בחודש מרץ, לעומת המקום ה-23 לפני פגרת האולסטאר. השיפור המשמעותי השני היה ביכולת של לוקה, שהעמיד ממוצעים של 35.8 נקודות, 7.7 אסיסטים ו-7.7 ריבאונדים ב-48% מהשדה, 40% לשלוש ו-78% מהעונשין. היכולת הזו הכניסה אותו לדיוני MVP בפעם הראשונה בעונה, אבל הבעיה היא כמובן שהוא כרגע פצוע, וגם כשיחזור קשה להאמין שיחזור מייד לאותו כושר קליעה מדהים. גם התוספת שלהם בדדליין, לוק קנארד, משחק מצוין מאז שהגיע – קולע 9 נקודות באחוזי 50-40-90 ונותן ללייקרס מימד של קליעה שהיה חסר להם הרבה שנים. אם כך, הלייקרס מגיעים לפלייאוף בכושר טוב. מצד שני, היכולת הטובה שלהם הגיעה ברובה בחודש מרץ, שכידוע תמיד מאופיין בקבוצות ושחקנים שפתאום מתחילים לשחק טוב, במיוחד בעונה כזו שבה שליש מקבוצות הליגה מנסות להפסיד.

יוסטון – עונה מוזרה עברה על יוסטון. כבר לפני המשחק הראשון, פרד ואן וליט קרע את הרצועה הצולבת (ACL), באמצע העונה סטיבן אדאמס נפצע בקרסול וסיים את העונה, קלינט קאפלה שחזר בקיץ והיה אמור להתאים להיכנס לרוטציה בדיוק במצב כזה הפך ללא רלוונטי, לאורך כל העונה יוסטון מסתדרת ללא רכז טבעי, וללא סנטר מחליף כבר לא מעט זמן. ריד שפרד נכנס הרבה יותר לרוטציה העונה כתוצאה מהפציעה של ואן וליט, ואפשר לומר שהוא לקח את ההזמנות בשתי ידיים: הוא קולע 13.4 נקודות ב-39% לשלוש, שיפור משמעותי מעונת הרוקי שבה לא היה פקטור עבור הקבוצה. למרות כל זאת, הוא עדיין לא פליימייקר, מוסר 3.4 אסיסטים בלבד על 1.5 איבודים. אין לו את יכולת קבלת ההחלטות הדרושה לתפקיד כזה, ובתור ילד בן 21 שבפעם הראשונה מקבל דקות משמעותיות, קשה לצפות ממנו לבצע תפקיד כזה. לכן, הייתה הפתעה גדולה מאוד כשיוסטון לא הוסיפה רכז לסגל בטרייד דדליין, והשאירה את העמדה הזאת רדודה מאוד לקראת הפלייאוף.

הנקודות המרכזיות עבור כל קבוצה:

לייקרס:

1. עמדת הסנטר – דיאנדרה אייטון לא משחק נורא מאז שהגיע ללייקרס בקיץ, אבל הוא קלע העונה שיא קריירה שלילי בנקודות בהפרש גדול, ומה שעוד יותר מדאיג זו הצניחה בכמות הריבאונדים – מ-10.2 בעונה שעברה בפורטלנד ל-8 בלבד העונה בלייקרס. רים פרוטקטור גדול הוא מעולם לא היה, כך שהבעיה הזאת עדיין קיימת עבור הלייקרס. 

2. ההגנה – למרות השיפור ההגנתי של הקבוצה בחודש מרץ, אני עדיין ממש לא מאמין בהגנה של הלייקרס. אם כל העונה ראינו שההגנה הזאת לא מתפקדת טוב, על הנייר באמת אין לה שחקני הגנה טובים במיוחד, ואין לה מאמן שפתאום ישלוף טקטיקות הגנתיות מרשימות מהכובע. ההחתמה של מרכוס סמארט בקיץ בהחלט תרמה להגנה, אבל לדעתי הקבוצה הזאת עדיין חלשה מאוד בצד ההגנתי.

3. הספסל – בהנחה שריבס לא ישחק בסיבוב הראשון, ללייקרס יש עשרה שחקנים ששיחקו העונה מעל 15 דקות למשחק, אבל כשבוחנים אותם אחד אחד רואים את הבעיה: האצ'ימורה וקנארד קולעים מעולה העונה, וסמארט תורם הגנתית. אחרי זה יש את אייטון שכבר הזכרתי, ג'ייק לאראביה שלא הרשים במיוחד העונה (שיא קריירה שלילי באחוזים לשלוש עם 32%), ג'קסון הייז שלא נראה שחקן שמתאים לרוטציה, וג'ארד ואנדרבילט שעושה קצת הגנה אבל פחות או יותר 0 התקפי. במצב כזה ללייקרס יש 5 שחקנים שהייתי סומך עליהם בסדרת פלייאוף (לברון, לוקה, קנארד, האצ'ימורה וסמארט), והשחקן הכי גבוה מביניהם הוא בגובה 9"6 (לברון) – כאשר בקבוצה היריבה משחק אלפרן שנגון, אחד הסנטרים הטובים בליגה. הספסל יהיה בעייתי עבור הלייקרס.

יוסטון:

1. עמדת הרכז  – כמו שכבר ציינתי, עמדת הרכז היא הבעיה הרצינית של יוסטון העונה. מוביל האסיסטים שלה העונה הוא שנגון עם 6.2 על 3.2 איבודים, אחרי זה תומפסון עם 5.3 על 2.4 איבודים, אחרי זה דוראנט עם 4.8 על 3.2 איבודים (!) ואחרי זה שפרד שהוזכר מעלה. הבעיה הזו דומה קצת למה שהיה בבוסטון בשנים לפני הזכייה באליפות, כאשר המוסרים המובילים שלה היו מרכוס סמארט (שמשחק אצל היריבה של יוסטון בסדרה) וג'ייסון טייטום. אגב, המאמן שלה אז היה אימה יודוקה, כיום מאמן יוסטון. ואכן, הבעיה הזאת הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שבוסטון איכזבה בפלייאוף במשך מספר שנים ברצף.

2. התלות בקווין דוראנט – קווין דוראנט כיום בן 37, ולמרות זאת הוא שיחק העונה 78 משחקים (הכי הרבה שלו מאז עונת ה-MVP של 2013/14) ו-36.4 דקות למשחק (מאז 2015/16, הוא שיחק יותר רק בשתי העונות האחרונות בפיניקס). יוסטון תלויה בקווין דוראנט, שהוא המוציא לפועל העיקרי (ולמען האמת כמעט היחיד) שלה בפלייאוף ובמיוחד ברגעי קלאץ'. בלעדיו כל ההתקפה שלה תתפרק, וזה משפט בעייתי להגיד על שחקן פציע בן 37. גם לדוראנט, גדול ככל שיהיה, יש משחקים יותר חלשים, והעובדה שיוסטון תתקשה למצוא פתרון אחר במשחקים האלו עלולה להיות בעייתית.

3. הבעיות בחדר ההלבשה – אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לדברים האלו, אבל אני מאמין שהשימוש של דוראנט בחשבוני טוויטר פיקטיביים כדי ללכלך על חבריו לקבוצה לא עשתה טוב לחדר ההלבשה של יוסטון. כמה זה פגע בכימיה בין דוראנט לשאר הקבוצה? אין לי דרך לדעת, אבל זה משהו שחשוב לזכור, ושאולי ישפיע גם בפלייאוף.

הימור:

בסוף הכל תלוי בבריאות של לוקה, שהוא ללא ספק השחקן הטוב והמשמעותי ביותר בסדרה. אם הוא לא חוזר לפני משחק 6, זו סדרה גמורה לדעתי. יוסטון תנצח 0-4 או 1-4 ותעבור בקלות. אם לוקה חוזר במשחק 4 אני מאמין שהלייקרס ינצחו 2-4 או 3-4, כל עוד הם יצליחו לנצח את אחד משני משחקי הבית הראשונים. אם לוקה חוזר במשחק 5, הסדרה תהיה מאוד מעניינת. עד אז הלייקרס כנראה יהיו בפיגור 1-3, ולדעתי הם עדיין יוכלו לחזור מפיגור כזה, אבל יהיה להם מאוד קשה. 

לסיכום:

אם לוקה חוזר אחרי משחק 5: 1-4 יוסטון

אם לוקה חוזר לפני משחק 5: 2-4 לייקרס

אם לוקה חוזר במשחק 5: 3-4 לייקרס