משחקי ה-Elite 8 הסתיימו בהפרש ממוצע של 23 נקודות למשחק – הנתון הגבוה ביותר אי פעם בשלב הזה של הטורניר. המספר החריג הזה ממחיש היטב את מאזן הכוחות שנבנה לאורך כל העונה – המדורגות 1 הוכיחו פעם נוספת שהן נמצאות כמה רמות מעל שאר המכללות.

לאורך כל העונה הן שלטו בדירוגים, הפגינו יציבות יוצאת דופן, וגם ברגעי ההכרעה לא הותירו מקום לספק. הפערים הגדולים ב-Elite 8 רק חיזקו את התחושה שהפיינל פור הנוכחי הוא תוצאה כמעט מתבקשת של עונה שבה ההיררכיה בצמרת הייתה ברורה במיוחד.

קונטיקט (1) – נוטרדאם (6) 52:70

נתחיל מהסוף: קונטיקט שוב בפיינל פור, בפעם ה-17 מתוך 18 הטורנירים האחרונים – נתון שממחיש בצורה הטובה ביותר את הדומיננטיות יוצאת הדופן של המכללה תחת ג'ינו אוריימה.

דז'ה וו – זו התחושה עם סיום המשחק שפתח את שלב ה־Elite 8. כמו בסיבוב הקודם, גם הפעם קונטיקט נראתה לא טוב, מאוד לא מרשימה, ובעיקר לא מהנה לצפייה. הפעם זה הסתיים "רק" ב־18 הפרש, אבל התוצאה בהחלט מעט מטעה.

נוטרדאם פשוט לא ידעה לנצל עד הסוף את המשחק הלא טוב שלא קונטיקט, וכשהאנה הידלגו היא היחידה שקולעת בספרות כפולות, הסיכוי לנצח את יוקון גם ביום חלש שלה – קלוש. הידלגו, שלא ירדה לשנייה מהפרקט, סיימה עם 22 נק' (7-19 מהשדה, 7-10 מהקו), 11 ריב', 3 אס', 3 חט', ו-5 איבודים. כל שאר הקבוצה פחות הופיעה למשחק.

למרות יתרון של 11 נקודות בכניסה לרבע האחרון, קונטיקט עדיין התקשתה להכריע משחק מול קבוצה שהתבססה כמעט לחלוטין על שחקנית אחת. רק בדקות האחרונות, כשדברים מעט התחברו, הפער צמח ל־18 נקודות.

לצד 21 נק', 7 ריב', 5 חטיפות ו-3 חסימות של שרה סטרונג, ג'ינו אוריימה קיבל הוכחה נוספת למה סימן את בלנקה קיניונז כאקס פקטור של יוקון לקראת הטורניר. הפרשמנית מאקוודור, שעלתה מהספסל וסיפקה לקונטיקט שקט בדקות החשובות, סיימה עם 20 נקודות (7 מ־12 מהשדה, 4 מ־8 לשלוש), לצד 8 ריבאונדים ו־3 אסיסטים.

קיקי ארנולד, אשלין שייד ושרה ויליאמס, שפתחו בחמישייה, קלעו יחד ארבע נקודות בלבד. בהחלט משחק שלא ירצו לזכור.

הטורניר המפתיע מאוד של נוטרדאם והאנה הידלגו מגיע לסיומו, וקונטיקט ממשיכה לפיינל פור ה-25 בתולדותיה. אלא שמול דרום קרוליינה, הופעה כזו כבר כנראה לא תספיק, ויוקון תצטרך להיות בשיאה.

יו.סי.אל.איי (1) – דיוק (3) 58:70

למחצית ירדו הקבוצות כשדיוק למרבה ההפתעה היא זו שהובילה (31:39), ולרגע הייתה תחושה שאולי אולי תהיה פה הפתעה. אלא ש־UCLA עלתה למחצית השנייה קבוצה שונה לגמרי וקלעה בשני הרבעים האחרונים 39 נקודות לעומת 19 נקודות בלבד של דיוק.
עבור UCLA זו הייתה רק הפעם השנייה העונה שבה ירדה למחצית בפיגור – הפעם הקודמת הייתה בהפסד היחיד שלה העונה, מול טקסס בנובמבר.

שתי הקבוצות הציגו משחק התקפי חלש במיוחד מעבר לקשת: UCLA סיימה עם 2 מ-14 בלבד (14%), בעוד דיוק דייקה פעם אחת בלבד מתוך 13 ניסיונות (8%).

בשורות דיוק, טאינה מאייר הצטיינה עם 21 נק', 7 ריב', 6 אס', 4 חטיפות. לעומתה, אשלון ג'קסון, שקלעה את סל הניצחון הדרמטי מול LSU סיימה משחק מאכזב במיוחד ללא נקודות, עם 0 מ-8 מהשדה ו-0 מ-5 לשלוש, ב-37 דקות על הפרקט.

בצד של UCLA, לורן בטס שלטה בצבע וקלעה 23 נקודות, לצד 10 ריב', 3 אס', ו-5 חסימות, והוכיחה פעם נוספת שהמשחק של UCLA חייב לעבור דרכה כמה שיותר. גם אנג'לה דוגאליץ', שעלתה מהספסל, סיפקה תרומה משמעותית עם 15 נק', 6 ריב', 4 אס', ו-2 חטיפות והייתה גורם משמעותי בניצחון על דיוק.

עם 35 ניצחונות העונה, UCLA רושמת שיא מכללה חדש, ומעפילה לפיינל פור בפעם השנייה ברציפות, והשנייה בלבד בתולדותיה.

טקסס (1) – מישיגן (2) 41:77

מהטיפ־אוף ועד הבאזר בתום הרבע האחרון, טקסס לא השאירה למישיגן שום סיכוי – בדיוק כפי שעשתה לכל יריבותיה בטורניר עד כה, אותן ניצחה בהפרשים שנעו בין 22 ל-42 נקודות.

מדיסון בוקר הובילה את טקסס עם 19 נק', 7 ריב', ו- 2 חטיפות. ג'סטיס קרלטון הוסיפה 15 נק', 7 ריב', ו-3 חטיפות, בעוד רורי הרמון שלטה בקצב המשחק עם 7 נק', 7 ריב', ו-13 אס'.

כמו במשחק הקודם מול קנטקי, גם הפעם טקסס קלעה באחוזים לא טובים מקו העונשין וסיימה עם 14 מ-22 בלבד (64%). יחד עם אחוזי קליעה נמוכים מעבר לקשת – 16% בלבד – הנתונים הללו עלולים להפוך לבעיה גדולה עבורה בפיינל פור מול UCLA ולורן בטס.

הניצחון הזה מגיע בדיוק 40 שנה לאחר שטקסס השלימה את העונה המושלמת הראשונה בתולדות כדורסל המכללות לנשים, כשסיימה את עונת 1986 עם מאזן מושלם של 34:0 וזכתה באליפות הראשונה והיחידה שלה.

TCU (3) – דרום קרוליינה (1) 78:52

מי שמביט רק על התוצאה הסופית עלול לחשוב, ובמידה רבה של צדק, שדרום קרוליינה שוב טיילה לניצחון קל – עוד משחק שבו היא מפרקת את היריבה שלה ב-20 הפרש לפחות. אלא שבפועל, במשך שלושה רבעים התמונה הייתה שונה מאוד: דרום קרוליינה נראתה חסרת מעוף ושיחקה כדורסל שהיה רחוק מהרמה שאפיינה אותה לאורך הטורניר. למעשה, לראשונה בטורניר היא גם מצאה את עצמה בפיגור, כש-TCU עלתה ליתרון שיא של 8 נקודות.

בסיום הרבע השלישי לוח התוצאות הראה 41:49 בלבד לדרום קרוליינה, שלא הצליחה לברוח ל-TCU. אלא שאז הגיע הרבע הרביעי – ושם השחקניות של דון סטיילי העלו הילוך, שיחקו אגרסיבי, הקצב השתנה לחלוטין, ודרום קרוליינה דרסה כל מה שעמד בדרכה כשהיא קולעת 29 נקודות, ומחזיקה את TCU על 11 בלבד.

על אף שהתקשתה לאורך דקות ארוכות, דרום קרוליינה שלטה מתחת לסלים עם 52 ריבאונדים מול 24 בלבד של TCU, והניעה טוב יותר את הכדור בדרך ל-21 אסיסטים לעומת 10. דווקא בגלל העליונות הברורה הזאת, מפתיע שלקח לה זמן כה רב לסגור את המשחק.

בצד של TCU, אוליביה מיילס, שצפוייה להיבחר גבוה בדראפט בעוד שבועיים, סיימה ערב פושר עם 18 נק' (6-20 מהשדה, 3-6 לשלוש), 3 ריב', 6 אס', 2 חטיפות (4 איבודים). טיילור ביגבי הייתה היחידה מלבדה שקלעה בספרות כפולות, כשסיימה עם 10 נק'.

אצל דרום קרוליינה, ג'וייס אדוארדס הצטיינה עם 24 נק' (10-20), 12 ריב', ו-3 חסימות, בעוד אגוט מקיר, שעלתה מהספסל, שינתה את המשחק עם 18 נקודות, 4 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-3 חטיפות.

כך או כך, דרום קרוליינה ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הקבוצות הדומיננטיות ביותר במכללות, ומעפילה לפיינל פור בפעם השביעית בתשע השנים האחרונות, והשישית ברציפות.

–

לקראת הפיינל פור

לאורך רוב העונה נדמה היה שארבע המכללות הבולטות הן קונטיקט, UCLA, טקסס ודרום קרוליינה – וכעת התחושה הזו קיבלה גם חותמת רשמית, עם העפלתן לפיינל פור שנה שנייה ברציפות. ארבע המדורגות 1 שמרו על יציבות מרשימה לאורך העונה ונחשבו למועמדות הטבעיות ללכת עד הסוף. העובדה שכולן הצליחו לעמוד בציפיות ולהגיע שוב למעמד זה רק מחזקת את התחושה שהעונה הזו התנהלה בדיוק לפי התחזיות.

לראשונה זה שמונה שנים, ובפעם החמישית בלבד בהיסטוריה, כל ארבע המדורגות 1 מעפילות לפיינל פור. דבר שקרה רק ארבע פעמים בעבר (1989, 2012, 2015, 2018).

לא פחות חריג מכך, זו הפעם השנייה בתולדות הטורניר שבה אותן ארבע קבוצות בדיוק מעפילות לפיינל פור שנה שנייה ברציפות. הפעם הקודמת שבה זה קרה הייתה לפני 30 שנה (1995-96).

הדרך שלהן לפיינל פור הייתה חד משמעית: ארבע הקבוצות ניצחו את כל משחקיהן בהפרש דו ספרתי, בלי להיגרר אפילו פעם אחת לסיום צמוד.
לאורך כל הטורניר נוצר פער ברור בין הקבוצות שהעפילו לפיינל פור לבין שאר המכללות, וכעת כל העונה מתנקזת לקרב ישיר בין המכללות שסומנו כפייבוריטיות כבר מהרגע הראשון.

הנבואה הוגשמה, וכעת נותר לראות איזו קבוצה תסיים את המסע עם התואר.
–

קונטיקט (1) – דרום קרוליינה (1)

חצי הגמר בין קונטיקט לדרום קרוליינה מהווה שחזור לגמר אשתקד, שבו קונטיקט חגגה אליפות מספר 12 אחרי ניצחון חד צדדי 59:82. קשה להאמין שהתסריט יחזור על עצמו הפעם – קונטיקט אמנם לא הרשימה במיוחד לאורך הטורניר, אך גם לא באמת נדרשה לכך, בעוד דרום קרוליינה עמדה למבחן משמעותי ראשון רק מול TCU, וגם אותו סיימה בניצחון בהפרש של 26 נקודות.

מרבית התחזיות נוטות לטובת קונטיקט, בעיקר בזכות העומק, הניסיון והיכולת שלה במעמדים גדולים. מנגד, בדרום קרוליינה בונים על יתרון בריבאונד, קליעה מחוץ לקשת והמוטיבציה לנקום על ההפסד בגמר אשתקד. ההערכה היא שהפעם המשחק יהיה צמוד בהרבה, אך על הנייר ליוקון עדיין יש יתרון קל.

*בין שישי לשבת, ב-02:00

טקסס (1) – UCLA (1)

ההפסד היחיד של UCLA העונה היה מול טקסס, ולכן יש משהו מסקרן במיוחד במפגש החוזר הזה. התחושה היא ש-UCLA מגיעה הפעם מוכנה יותר, בעיקר אם תצליח שוב לבסס את המשחק סביב לורן בטס ולשמור על הכדור טוב יותר מאשר במפגש הראשון, שבו איבדה יותר מדי כדורים (20). מנגד, טקסס נראית בתקופה מצוינת, עם הגנה חזקה מאוד ויכולת מרשימה של מדיסון בוקר ורורי הרמון. על הנייר ל-UCLA יש יותר עומק ויותר דרכים לנצח, אבל קשה להתעלם מזה שטקסס כבר הוכיחה שהיא יודעת איך לעצור אותה.

*בין שישי לשבת, ב-04:30