משפחת פרטיטה, בעלי יוסטון רוקטס, סיכמה על רכישת קונטיקט סאן תמורת 300 מיליון דולר, בעסקה שנחשבת ליקרה ביותר בתולדות ה־WNBA. אם העסקה תאושר סופית, הקבוצה תשלים את עונת 2026 בקונטיקט ולאחר מכן תעבור ליוסטון.

המעבר יחזיר את ה־WNBA ליוסטון לראשונה מאז פירוק הקומטס בשנת 2008. הודעה רשמית צפויה להתפרסם ביום שני, כאשר השלמת המכירה והעברת הקבוצה עדיין כפופות לאישור מועצת בעלי הקבוצות של ה-NBA.

למרות סכום המכירה הגבוה, בקונטיקט יש תחושת החמצה. הסאן קיבלו שתי הצעות גבוהות יותר – שתיהן בגובה 325 מיליון דולר. ההצעה הראשונה הגיעה מקבוצת משקיעים מבוסטון בהובלת סטיב פליוקה, מבעלי המיעוט של בוסטון סלטיקס. במסגרת העסקה תוכננה העברת הקבוצה לבוסטון, אך לאחר התנגדות מצד הנהלת הליגה המהלך לא אושר ולבסוף בוטל.

ההצעה השנייה הוגשה על ידי מארק לסרי, מבעלי מילווקי באקס לשעבר. ההצעה של לסרי כללה העברת הקבוצה להרטפורד, אך הנהלת הליגה פסלה גם אותה והבהירה כי רק ה־WNBA מוסמכת לאשר העברת מועדונים בין ערים, ולא בעלי הקבוצות עצמם.

למרות שבחודשים האחרונים נדמה היה כי המגעים למכירת קונטיקט סאן נרגעו, מאחורי הקלעים נמשכו השיחות בין משפחת פרטיטה לבין שבט המוהיגן, המחזיק בקבוצה מאז 2003. באותה שנה רכש השבט את המועדון והעביר אותו מפלורידה, שם פעלה הקבוצה תחת השם אורלנדו מירקל (Miracle) בין השנים 1999-2002. המהלך נחשב בזמנו ליוצא דופן, משום שהמוהיגן היו הבעלים הראשונים ב־WNBA שלא הגיעו מה־NBA, וגם השבט הילידי הראשון בארצות הברית שהחזיק בקבוצת ספורט מקצוענית.

החזרה ליוסטון נושאת איתה גם מטען היסטורי. יוסטון קומטס הייתה אחת משמונה הקבוצות המייסדות של הליגה בשנת 1997, והפכה במהרה לאימפריה הראשונה של ה־WNBA לאחר שזכתה בארבע האליפויות הראשונות בתולדותיה בין 1997 ל-2000. בשנת 2008 פורקה הקבוצה בעקבות קשיים כלכליים.

גם ביוסטון התחושות מעורבות. מצד אחד, העיר מקבלת בחזרה מותג היסטורי ואחד המועדונים הגדולים בתולדות כדורסל הנשים, מצד שני, רבים ציפו שהעיר תקבל קבוצת הרחבה חדשה כחלק מתוכנית ההתרחבות של הליגה, ולא קבוצה שתועבר מעיר אחרת.

הקומישינרת קתי אנגלברט, כבר רמזה בעבר שיוסטון תהיה היעד הבא לקבלת קבוצה, אך בסבב ההתרחבות האחרון ניתנו זיכיונות חדשים לדטריוט, קליבלנד ופילדלפיה.

למרות חוסר הוודאות סביב עתידה, קונטיקט סאן הייתה אחת הקבוצות היציבות והמצליחות בליגה בשני העשורים האחרונים. הקבוצה העפילה לפלייאוף ב-16 מתוך 22 עונותיה בקונטיקט והגיעה ארבע פעמים לגמר, אך לא הצליחה לזכות באליפות.
עם זאת, בעוד שעל הפרקט שמרה הקבוצה על רמה תחרותית גבוהה, מחוץ למגרש היא התקשתה לעמוד בקצב של שאר מועדוני הליגה. בין היתר, השחקניות התאמנו לא פעם במרכז קהילתי מקומי, וקונטיקט נותרה הקבוצה היחידה בליגה שלא הציגה תוכנית עדכנית להקמת מתקן אימונים חדש.

ההחלטה לבחור במשפחת פרטיטה, למרות הצעות גבוהות יותר, משקפת את סדרי העדיפויות החדשים של הליגה: יציבות כלכלית, שווקים גדולים ובעלות שמחוברת ישירות למבנה של ה־NBA – ולא כולם מרוצים מהכיוון הזה.