קרוליינה פנת'רס (4) – לוס אנג'לס ראמס (5) 31 – 34

הרבה חזו שהמשחק הזה יהיה טיול בפארק לחבורתו של שון מקווי, אבל הפנתרים לא רק שלא עשו להם חיים קלים, אלא גם היו קרובים מאוד לנצח את המשחק הנהדר הזה, בו נרשמו 4 מהפכים ברבע האחרון, שיא למשחק פלייאוף. האורחים עלו ליתרון 14-0 בפתיחת הרבע השני אחרי צמד ט"דים של פוקה נקואה, לפני שצ'ובה הבארד וברייס יאנג רשמו שניים משלהם כדי לרדת להפסקה בפיגור צנוע של 17-14. רבע שלישי רגוע סיפק שער שדה לכל צד, וכשהתוצאה עמדה על 20-17 לטובת ל.א, מת'יו סטאפורד מסר לידיו העוינות של מייקל ג'קסון. זה איפשר להתקפה הביתית לעלות ליתרון בפתיחת רבע הסיום עם סקור קרקעי נוסף של הבארד, לאחריו קיירן וויליאמס הפך בחזרה. ארבע וחצי דקות לסיום, התכולים חסמו פאנט ואז יאנג מסר לג'יילן קוקר ט"ד מבטיח שקבע יתרון 31-27. סטאפורד, כמו שעשה כ"כ הרבה פעמים בעבר, הוביל דרייב ניצחון אדיר וחתם אותו עם מסירת ט"ד לקולבי פרקינסון 40 שניות לסיום, שהעלתה את קבוצתו לשלב הבא וסידרה להם מפגש עם הברס. סטאפורד רשם 24/42, 304 יארדים, 3 ט"דים וחטיפה, וויליאמס רץ ל-57 קרקעיים, ונקואה רשם 10 תפיסות ל-111. מנגד, יאנג סיים עם 21/40, 264 יארדים, ט"ד וחטיפה. הבארד (46 יארדים) וקוקר (9 תפיסות ל-134) הובילו את קרוליינה כ"א בגזרתו. 

שיקאגו ברס (2) – גרין ביי פאקרס (7) 27-31 

משוגע, פשוט משחק משוגע. ההתמודדות בין שתי היריבות המושבעות מהבית הצפוני של ה-NFC, הייתה עוד הוכחה לכך שפוטבול זה כנראה הספורט הכי מדהים בעולם, שיכול להביא אותך ממעמקי הייאוש לאופוריה מזוקקת, וכל זה בפרק זמן של 60 דקות נטו. המשחק התחיל בניחותא עם שער שדה צנוע של הקבוצה המקומית, המשיך בדרייב של 85 יארדים לטובת האורחים שהסתיים בט"ד, לא משהו יוצא דופן. אבל אז הגיעו שלושה דרייבים כושלים רצופים של הברס, שהסתיימו בשלושה איבודי כדור, אחד כתוצאה מחטיפה של קיילב ווילאמס, ועוד שניים על דאון רביעי, איבודי כדור שנוצלו על ידי הפאקרס לשני ט"ד, ופספוס שער שדה של ברנדון מקמנוס, אנחנו עוד נחזור אליו בהמשך. המחצית הראשונה הסתיימה לא רק ביתרון גדול של 3-21 לטובת הפאקרס, אלא גם ביכולת לא טובה של הברס, יכולת שגרמה לתסכול לא קטן בקרב האוהדים במגרש, ואפילו לשריקות בוז מידי פעם. הרבע השלישי היה המשך ליכולת הלא טובה עם רק שער שדה נוסף לטובת הברס, ושום דבר לא הכין אותנו לדרמה המטורפת של הרבע הרביעי. פתיחת הרבע היתה כולה של הברס עם שער שדה, ט"ד ושתי נקודות המרה. היתרון מצטמצם לחמש נקודות בלבד, אבל דרייב מהיר של ג'ורדן לאב מעלה את היתרון ל-11 נקודות, אבל עם עוד החטאה של מקמנוס, הפעם "רק" של נקודת בונוס. שש וחצי דקות לסיום, ונראה שבצורת ניצחונות הפלייאוף של הברס לא תסתיים גם העונה, והם ישלמו מחיר על חוסר הניסיון בפלייאוף של סגל צעיר ולא מנוסה. רק שהשנה יש להם קווטרבק מזן נדיר, שבעזרת דרייב של מסירות בלבד משיג עוד ט"ד, ועוד שתי נקודות המרה, מצמצם את הפער לשלוש נקודות בלבד, הקהל עכשיו מעודד בטירוף ביציעים. אבל גם לפאקרס יש קווטרבק לא רע בכלל, תוך דקה הם מגיעים לטווח סביר של שער שדה, ושוב החטאה של מקמנוס, השלישית במשחק. שיקאגו מנצלים את ההחטאה עד תום, משיגים ט"ד שלישי ברבע, וניסיון נואש של הפאקרס לא צולח, לקול שאגות הניצחון של קהל ברקיע השביעי. בעזרת 25(!!) נקודות ברבע האחרון, הברס סוף סוף משיגים ניצחון פלייאוף לאחר 15 שנים, ועיר הרוחות צהלה ושמחה.

ג'קסונוויל ג'גוארס (3) – בפאלו בילס (6) 27-24  

בשיניים. בציפורניים. לראשונה מאז 2020, הבילס יצאו למשחק חוץ בסיבוב הראשון בפלייאוף, ואת הניצחון הם השיגו בעזרת מאבק נחוש ועיקש בקבוצה טובה מהם על הנייר, ובעזרת שחקן מיוחד במינו, הקווטרבק ג'וש אלן. מתחילת המשחק, הגנת הג'גוארס התנפלה על הבילס, ניטרלה בצורה יעילה את המשחק הקרקעי של קבוצת הריצה הטובה בליגה, והקשתה מאוד על אחת מההתקפות הטובות בעונה האחרונה. במצב הזה, אלן שב והוכיח שהוא אחד מהטובים בליגה בתפקידו, ולמרות הקשיים שהגנת הג'גוארס הערימה עליו, הוא ניפק את אחד ממשחקיו המרשימים בפלייאוף, ובמו ידיו ורגליו עזר לבילס לנצח קבוצה שהגיעה לפלייאוף בתנופה גדולה, ורבים הימרו עליה כסוס השחור הפלייאוף השנה. בצד המפסיד טרבור לורנס ניסה והשתדל, אבל שני איבודי כדור שלו התבררו כקריטיים מידי במשחק מוד שכזה, וגם לו היה קשה מאוד מול הגנה אגרסיבית, שלחצה אותו ללא הרף, וגם כיסתה לא רע בכלל את קווי המסירה לתופסים שלו. גם לרץ האחורי של ג'קסונוויל טראוויס איטיין היה משחק טוב עם 116 יארדים כוללים וט"ד במסירה, שכמעט וניצח את המשחק עבור הג'גוארס כארבע דקות לסיום המשחק. המשחק עצמו היה צמוד ושווה כוחות, כשאף קבוצה לא מצליחה להוביל ביותר משש נקודות, ורק ברבע האחרון חזינו בארבעה חילופי יתרון, האחרון שבהם אחרי דרייב שכולו ג'וש אלן, הדרייב שמביא ניצחון חוץ בפלייאוף עבור הבילס לראשונה מזה 33 שנים, מעלה אותם לסיבוב הבא,  ומשאיר את הג'גוארס עם טעם של החמצה אחרי עונה מוצלחת לכל הדעות.

פילדלפיה איגלס (3) – סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (6) 23-19

קומו והריעו לניינרס החבולים והפצועים, שפשוט מצליחים להוציא מים מהסלע העונה הזאת, ואחרי שפספסו את המאזן הטוב ב- NFC במחזור האחרון של העונה הסדירה, הם מצליחים לנצח את האלופה הגאה במגרשה הביתי, וחוזרים לגמר הדיוויזיות בפעם הרביעית בחמש שנים. כיאות לעונה שעברה עליהם, הניינרס נזקקו למשהו אקסטרה בהתקפה, על מנת להתגבר על ההגנה הקשוחה של האיגלס, והם מצאו אותו בדמותו של שחקן אלמוני למדי, התופס דמרקוס רובינסון, שמגיח משום מקום לתצוגה של 115 יארדים וט"ד באוויר, וזה אחרי שבמשך עונה שלמה לא הצליח להשיג יותר מ-44 יארדים במשחק, עם ט"ד בודד בלבד. לקווטרבק ברוק פורדי היה משחק של עליות ומורדות, עם שני איבודי כדור שבנס לא הביאו להפסד המשחק, אבל גם עם כמה פעולות מבריקות שהצילו לניינרס את המשחק, כולל קור רוח מרשים ברבע הרביעי, בדרייב מנצח של יותר מחמש דקות. וכמובן שאי אפשר שלא לציין את כריסטיאן מק'אפרי המדהים, שממשיך את הכושר הנפלא של העונה הסדירה גם בפלייאוף, הפעם עם כמה תפיסות קלאצ', כולל שתי תפיסות ט"ד ברבע הרביעי, אחת מהן גם הט"ד שניצח את המשחק. כל זה לא היה קורה אלמלא ההגנה של הניינרס, שבלי שמות גדולים אבל עם הרבה נשמה, מצליחה לעצור את ההתקפה המסוכנת של האיגלס, הרבה בזכות מתאם ההגנה רוברט סלאח, שחזר בגדול אחרי קדנציה לא מוצלחת כמאמן ראשי של הג'טס. בפילדלפיה יכולים לבוא בעיקר לעצמם בטענות, בעיקר לקווטרבק ג'יילו הארטס, שלא שיחק טוב, ולתופס איי ג'יי בראון, שהשמיט מספר מסירות מפתח בצורה לא אופיינית, ואף התעמת עם המאמן ניק סיריאני על הקווים במהלך המשחק. אז הניינרס שורדים את הסיבוב הראשון, בדרך למפגש מול היריבה הגדולה והשנואה, יהיה מעניין. 

ניו אינגלד פטריוטס (2) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (7) 16 – 3

משחק הגנתי מאוד קיבלנו באצטדיון ג'ילט, שם לקח המון זמן עד שקיבלנו נקודות ראשונות. הם הגיעו משער שדה של אנדי בורגלס עבור ניו אינגלד בפתיחת הרבע השני, אחרי שבראשון מסירה של דרייק מיי נחטפה ע"י דאייאן הנלי בחצי של הפאטס, אבל ג'סטין הרברט והתקפת המטענים נעצרו בארבעה דאונים. ברבע השני נרשמו בסה"כ שתי בעיטות למארחים ואחת לאורחים, מה שקבע יתרון 6-3 לפטריוטס בהפסקה. ברבע השלישי ההגנה של ג'ים הארבו כפתה עוד איבוד כאשר אודפה אווה הוציא את הכדור מידיו של מיי, אבל גם הפעם ההתקפה לא ניצלה זאת כדי להשיג נקודות. הם נענשו על כך בהמשך אחרי שער שדה נוסף של בורגלס, והמסמר האחרון בארון ננעץ ברבע האחרון כשמיי מסר את הט"ד היחיד במשחק לטייט אנד האנטר הנרי, אקס הצ'ארג'רס. בשביל לזרוע עוד מלח על הפצעים, לקראת הסיום הרברט פימבל כדי להפוך את המשחק הזה להופעת פלייאוף קלאסית של הצ'ארג'רס, שעדיין לא עברו את סיבוב הויילד קארד מאז 2019. מיי רשם 17/29, 268 יארדים, ט"ד וחטיפה, לעומת 19/31 ל-159 של הרברט. שני הקיוביז גם הובילו את קבוצותיהם על הקרקע עם 66 יארדים של מיי ו-57 של הרברט. התופסים הבולטים היו רמונדרה סטיבנסון (3 תפיסות, 75 יארדים) ולאד מקונקי (3, 32).

פיטסבורג סטילרס (4) – יוסטון טקסנס (5) 6 – 30

המשחק האחרון של סיבוב הווילד קארד היווה עוד הוכחה לכמה הגנה חשובה. המשחק נפתח בצורה צולעת כאשר במחצית הראשונה קיבלנו כמה פאנטים, צמד שערי שדה של הסטילרס וט"ד אחד של יוסטון (בתפיסה של כריסטיאן קירק) שהוריד אותם לחדרי ההלבשה ביתרון למרות שני פאמבלים שהם רשמו. בפתיחת המחצית השנייה סי ג'יי סטראוד מסר לידיו הלא נכונות של ברנדין אקולס, אבל שוב הסטילרס לא ניצלו זאת כדי להשיג נקודות. ברבע הרביעי הם שילמו על כך ביוקר כאשר הסכר נפרץ עבור הטקסנים, שאת היתרון שלהם הגדילו עם שער שדה של קאיימי פיירבירן, ט"ד קרקעי של וודי מרקס, ולקינוח, פיק סיקס שרשם קיילן בולוק שלוש דקות לסיום כדי לקבוע את תוצאת הסיום. סטראוד סיים עם 21/32, 250 יארדים, ט"ד ואיבוד, מרקס כיכב עם 112 יארדים קרקעיים, וכך עשה גם קירק עם 8 תפיסות ל-144. מנגד, ארון רוג'רס רשם 17/33, 146 יארדים וחטיפה, ג'יילן וורן רץ ל-43, ודי קיי מטקף רשם 2 תפיסות ל-42 יארדים.