כמעט חנוכה שמח לכל קוראי הופס ועם ישראל בארץ ובגולה.
והאמת? השנה גולדן סטייט הייתה זקוקה לנס חנוכה משלה. ממש ככה.
עשרה ימים לתוך נובמבר זה כבר הריח כמו עונה שנשמטת מהידיים — פציעות של הכוכבים, סגל משלים מקרטע, והרגשה עמוקה שהקבוצה נבלעת בחושך.

אבל אז הגיע דצמבר (או אם תרצו — כסלו), ויחד איתו… הניצוץ הראשון.
האור הקטן שמגרד מבפנים ועושה “רגע… אולי עוד לא איבדנו את זה”.

View this post on Instagram

A post shared by Attention Compound (@attentioncompound)

תעשו לעצמכם טובה ותצפו במאחורי הקלעים של הפרסומת לספר החדש של סטף

ממעמקים קראתיך – כשקצה הספסל הופך לקו הצלה

כשסטף נפצע מול יוסטון שהגיע לצ׳ייס ונצחה למרות שהגיע בהרכב חסר, האפלה החלה להאיב על הלוחמים. אך גולדן סטייט פנתה לסגל המשלים — בהתחלה לג’ימי, שנפצע ונעלם; אחר כך לגרין שנפל; ואז לקמינגה שחזר בהבטחה קטנה מול הפליקנס… ונעלם שוב. ונראה היה שהקבוצה תדשדש במקום הכי גרוע בליגה, מרכז הטבלה.

אבל בתוך כל הבלגן הזה משהו התחיל לזוז.

מול הת’אנדרס, בהרכב חסר להחריד, גולדן סטייט סיפקה קאמבק הרואי ממינוס 22 לפלוס 4 בדקות האחרונות של המשחק, רגע לפני שה–MVP של הליגה סגר עניין והוריד את המסך. ועדיין — משהו שם נדלק.
פתאום פט ספנסר עומד מול שיי במאצ’אפ שאף אחד לא ביקש, אבל כולם נהנו ממנו.
פתאום פוסט הופך לעוגן הגנתי שמחזיק את הצבע.
ופתאום — תאמינו או לא — יש עומק.

בסיום המשחק, כשנשאל סטיב קר מדוע סגר עם פודג’מסקי ולא עם פט, היה שם רגע מביך שאמר הכול:
המאמן יודע שמשהו זז מתחת לרגליים שלו ושהוא צריך להתחיל להסתגל למציאות החדשה.

שברון לב

משחק אחד שבו אתה תופס קבוצה לא מוכנה לא אומר הרבה על מי שאתה, אך במשחק לאחר מכן מול פילדלפיה התחיל כבר להיות ברור שיש כאן שינוי. עוד משחק שהתחיל גם בפיגור גדול שהגיע בשיאו ל24, הוא התחיל אגב בצורה מזעזעת עם רבע ראשון בו קלעו 10 נקודות בלבד ולא היו עם סל שדה במעל 8 דקות ברצף. בדקות הסיום גולדן סטייט כבר הובילה 4, אך המשחק הסתיים בשברון לב מטורף כאשר גולדן סטייט עם יתרון נקודה והכדור 10 שניות לסיום אך ב3 הזדמנויות לא הצליחה להכניס את הכדור ומהצד השני סל ניצחון שמגיע בריבאונד התקפה והפסד נקודה צורם.

אבל הפעם זה היה שברון לב אחר – שברון לב של קבוצה שבונה את עצמה מחדש, לא של קבוצה שמתפרקת.

כל מי שקורא אותי בשנים האחרונות יודע שאני מדבר הרבה על נצחונות פירוס בימים שבו סטף צריך לקלוע 50 בשביל לגרד ניצחון בשיניים. בכל מקרה כאן היה ההפך הגמור – הקבוצה האומנם הפסידה אך זה היה המשחק שבו:

• פט ספנסר נולד.
• פוסט הפך לרכז פותח.
• וויל ריצ’רד הראה ניצוצות של שחקן lottery.
• גי סנטוס נכנס לרוטציה ונותן הרבה גודל לקבוצה.
• גם טרייס ג׳קסון דייויס רואה דקות משמעותיות ועונה בגדול
• קר נגמל מהסמול בול (לפחות לבינתיים)
• האחוזים מחוץ לקשת חזרו להיות טובים
• מלטון נכנס כמו כפפה ליד
• וגם האח של לא היה רע, ההפך הוא היה נהדר מול אולקהומה

View this post on Instagram

A post shared by Golden State Warriors (@warriors)

The odd man out

אך בכל החגיגה הזו ישנה בעיה אחת, הקבוצה שרוצה לחזור לצמרת נתנה חוזה של 25 מליון לשחקן שנראה כרגע כ Wiseman 2.0. אז זה נכון שאולי בהתחלה זה היה באמת בעיה של פיתוח וסיטואציה לא טובה, אבל כיום קמינגה לא מצליח להשיג לעצמו כלום ב ISO. גם ללא סטף על הפרקט הוא לא באמת אפקטיבי או מאיים על הגנות היריב, והיום גולדן סטייט הסתדרו מצויין בלעדיו כשהוא DNP אפילו בדקות ה blowout.

קמינגה כבר הרבה זמן רוצה החוצה מגולדן סטייט כשהוא רוצה למצוא קבוצה בה השיטה הרבה יותר פשוטה והוא יכול להשתמש פשוט באתלטיות שלו. אך בואו נסתכל שניה על השחקן. קליעה טובה מבחוץ אין לו. כדרור במשחק עומד ממש לא. ראיית משחק לאסיסטים לא. ריבאונדים לא. הדבר היחידי שאצלו מעל הממוצע הוא היכולת כשהוא בתנועה לסל להשיג נקודות. וזו יכולת שמצריכה שיטה טובה, ואם הגרביטציה של סטף לא עוזרת לך אז מה כן יעזור?!

קשה להאמין שיהיה אפשר להוציא מהחוזה שלו הרבה אך אולי יש איזו שארלוט שתרצה לקחת עליו סיכון ולראות אם הוא משתפר אצלם עד מאי ואם כן לנצל את האופציית שחקן שיש עליו ואם לא במידה ולא שילמו עליו הרבה אז לא קרה כלום.

ולפני שהוא כותב לי את זה בתגובות אני אכתוב את זה כאן – אכן כן – שגב צדק! הוא צדק שקמינגה לא כזה שחקן והוא צדק שאפילו מוזס מודי יהיה טוב ממנו בהמשך הדרך.

אור קטן

אחרי שני הפסדים צורבים במיוחד, בעיצומו של מסע משחקים במזרח, גולדן סטייט נחתה בקליבלנד — עוד קרב במלחמת הבינוניות בין מזרח למערב, ופתיח ל־back-to-back שבסיומו תחכה שיקגו. על הנייר, זה בדיוק מסוג המשחקים שהקבוצה נופלת בהם מול צעירה וארוכה כמו הקאבס, אבל כבר מהטיפ היה ברור שמשהו זז.

ההגנה סוף־סוף נראתה כמו הגנה: מאורגנת, אגרסיבית, נכונה למכות. ההתקפה? סוף־סוף זזה, נעה, לא תקועה על בידודים אלא משחקת כדורסל קבוצתי. והיעדרות של דריימונד, שבדרך כלל משתקת את המבנה, דווקא הכריחה את קר לפתוח עם סנטר אמיתי. פתאום פוסט מראה שהוא לא רק “גבוה על המגרש”, אלא שחקן שיכול להתמודד מול האוון־מובלים של הליגה.

הפציעה של ג'ימי זרקה את גי סנטוס מהקצה העמוק של הספסל היישר לליבה של הרוטציה — והוא מחזיר עם משחקים מצוינים. ואולי, רק אולי, החיסרון של סטף פתח את הדלת לגרסה מודרנית של שון ליוינגסטון: ספנסר. שקט, יעיל, בוגר, משחק של מטרונום.

קליבלנד עוד הצליחה לגרור את המשחק לרגעי הכרעה, עם אותם מצבים שבהם גולדן סטייט השנה מתפרקת בהוצאת כדור פשוטה. אבל הפעם האוויר היה אחר. הפעם זה נגמר כמו שקבוצות טובות מסיימות: עם ניצחון. חצי ראשון של ה־back-to-back, מסומן בירוק.

ואז הגיעה שיקגו. ומהרגע הראשון היה ברור שיש רק קבוצה אחת על הפרקט. ביטחון, דיוק, עליונות. השורז עשו כמה ריצות סימליות, אבל כל ניסיון חזרה נקטע בקלות בידי הזהובים, שהמשיכו את התנופה מקליבלנד וניצחו משחק שהיה חד־צדדי מהרגע הראשון ועד לכפיפה האחרונה.

אור איתן

כדי שהאור הזה יהפוך ליציב — לא עוד ניצוץ חד־פעמי — הרבה דברים צריכים לקרות. בראש הרשימה: הדינמיקה החדשה והבריאה שנוצרה חייבת לשרוד את הרגע שבו סטף ודריימונד חוזרים לפרקט. כי ברגע שסטף חוזר, המערכת כולה שוב נעה סביבו. וזה אומר פחות דקות לקו האחורי הצעיר: פט, ספנסר, פודג'מסקי ומודי. הם יקבלו דקות רק אם הם באחד מה-"לילות החמים", שבהם השלשות נופלות, וזה מסוכן — כי זה בדיוק מה שמפרק rhythm לשחקנים שנמצאים עכשיו בפריחה, בעבור חלקם הכי גדולה בקריירה שלהם.

אבל מצד שני, אין גולדן סטייט בלי סטף. בלעדיו התקרה של הקבוצה נמוכה משמעותית, אז אין שום שאלה — סטף חייב לשוב ולהיות הלב של הכל.

האתגר האמיתי? דריימונד גרין.
פה זה כבר פחות שחור־לבן. דריימונד חי מההגנה ומהדבק שהוא מביא להתקפה — אבל בינתיים ההגנה נראית מצוין בלעדיו, ובהתקפה הקבוצה הרבה פחות צפויה ועם הרבה יותר אופציות במיוחד מחוץ לקשת. כל דקה שלו על המגרש פוגעת בריווח, ונכון לעכשיו זה מחיר גבוה מדי עבור הצעירים שסוף סוף מצאו קצב טוב גם בלעדיו.

אני אפילו רואה תסריט שבו דריימונד יורד להרכב השני, לוקח את הצעירים צעד קדימה דווקא בדקות שסטף בחוץ. כי עם כל הכבוד להיסטוריה, לדריימונד וג'ימי יחד יש כמעט ואפס ריווח, והמקום שלהם לצד סטף נראה פחות ופחות טבעי — זה בדיוק השילוב הכבד שראינו קורס בסוף העונה שעברה. ואז סטף נאלץ להיכנס לטירוף של 40+ נקודות מדי לילה רק כדי להשאיר את הקבוצה רלוונטית.

סטיב קר עומד עכשיו מול אחת המשימות הכי מורכבות שלו בעשור האחרון: לקחת את המומנטום הנוכחי ולמצוא לכולם דקות, היררכיה ותפקיד כשכולם יחזרו לסגל. במיוחד עכשיו — עם מלטון וסף קרי שנכנסו חזק לתמונה.
והאמת? אני רואה תרחיש מאוד ריאלי שבו הוא פשוט מחרבן את כל זה. כי אם יש משהו שקר לא תמיד מצטיין בו, זה בלנהל עומק כשיש באמת עומק.

• פחות קשור לכדורסל אבל זה איפה שאני מחנה כשאני הולך למשחקים בצ׳ייס אז הכנסתי לכתבה :)))

חמישיות

בהינתן כולם בריאים אני האמת הייתי רוצה לראות את החמישייה הבאה: סטף, פודג׳מסקי/ באדי, מלטון, ג׳ימי, פוסט. ההרכב הזה משלב קליעה טובה של הקו האחורי, הגנה עם ג׳ימי ופוסט, ריבאונדים של פודג׳מסקי והגובה של מלטון ופוסט ושילוב טוב של גיל ותרגיל. הבעיה, מלטון פציע ואולי כדאי להשאיר אותו על הספסל עד הפלייאוף, פודג׳מסקי ובאדי יכולים לחזור לסורם ולהחטיא שלשות פנויות ואז לג׳ימי וסטף נהיה קשה מדי.

גם החמישייה הבאה מעניינת וכנראה גם יותר סביר להניח שנראה אותה: סטף, מלטון, ג׳ימי, דריימונד, פוסט. כאשר כאן כל שחקן משחק בעמדה הטבעית שלו עם יתרון גובה קל, ואם פוסט ומלטון (וכמובן חייב את סטף) בערב קליעה טוב, כלומר הם קולעים באחוזים שלהם, אז יש מספיק ריווח אפילו שג׳ימי ודריימונד על הפרקט יחד.

עוד כמה קומבינציות מעניינות:
• סטף, פודג'מסקי, באדי, ג'ימי/דריימונד, פוסט – קו זריז, קליעה מכל כיוון, מתאים לערבים שבהם אחד הכוכבים בחוץ או תחת הגבלת דקות.
• סטף, פודג'מסקי/באדי/מלטון, ג'ימי, פוסט, טרייס ג'קסון-דיוויס – גרסה גבוהה ומאסיבית, כזו שמייצרת נקודות בצבע והרתעה אמיתית.

והכלל המנחה פשוט: לפחות שלושה קלעים אמיתיים על הפרקט בכל רגע נתון. ברגע שזה מתקיים — המשחק נפתח, והריווח מחיה את כל מה שגולדן סטייט מנסה להיות.

ה-15 בדצמבר

למרות שידענו הרבה אכזבות בנוגע לסגל מאז עזיבתו של בוב מאיירס, קשה לי להאמין שקמינגה יסיים את העונה במדי גולדן סטייט. ישנם כמה וכמה אופציות ריאליות לטריידים, וכמובן גם כאלו חלומיות. הנה כמה מהם אשמח לשמוע מאוהדי גולדן סטייט או מהקבוצות שבצד השני של הטרייד מה דעתם.

כמה דברים על הטריידים: הראשון הן שכולן כרגע נכשלות כי קמינגה לא יכול לעבור בטרייד עד ה15 לחודש, אז לא ניתן לראות את ה V המספק בטרייד משין. השני לא הוספתי בחירות אז תגידו לי כמה בחירות הייתם צריכים בשביל להסכים במידה ואתם כל אחת מהקבוצות והשלישית היא שכמובן שלכל טרייד אפשר להוסיף גם קבוצות צד שלישי אך לצורך הפשטות אשאיר את החלק הזה לכם לעזור לי בתגובות.

סבוניס על צעירים ובחירות

מצבת צעירים שיכולים להתפתח בקבוצה שצריכה להיבנות מחדש על כוכב שמגיע לו לקבל קבוצה שתיתן לו אפשרות להתחרות ברמות הגבוהות ביותר. פוסט האומנם מתפתח יפה אך החלון של סטף קצר וסבוניס שם אותם מעבר לקצה מבחינת קבוצות שיכולות לנצח כאן ועכשיו.

טריי מרפי

כל קבוצה כאן לוקחת סיכון, כאשר קמינגה יכול להיות חלק מהבניה מחדש של הפליקנס שפשוט לא מצליחים להיבנות מחדש, אולי איחוד בינו לבין פול יעשה להם טוב. גולדן סטייט מקבלים שחקן מצויין אך מאוד פציע, אולי אבל יצליחו איפה שאחרים נכשלו להכשיר אותו לקראת דקות המאני טיים. סה״כ הם שולחים שני שחקנים שכרגע לא באמת חלק מהרוטציה של קר בתמורה לשחקן שרק יכול לעזור

דני יאנג סוף סוף מתפשר

המחיר הדמיוני אותו יאנג ביקש על מארקנן לפני כמה שנים ירד מהפרק, אך במחיר יותר סביר יוטה מקבלים פרוספקט ומנטור לכל הקייטנה הזו שיש להם שם ואולי סוף סוף יצא להם משהו מהפרויקט הזה, גולדן סטייט מקבלים PF מרווח עם כדרור טוב יחד פוסט ג׳ימי ומלטון הם הופכים לאחת הקבוצות הגדולות בליגה. אישית זה הטרייד שאני הכי אוהב (פרט לאחרון)

גידי בתמורה לצעירים

זה לא סוד שהקהל של גולדן סטייט, לא כל כך אוהב את פודג׳מסקי, אך הוא בהחלט בתנועה כלפי מעלה מבחינת יכולת. יחד עם קמינגה לבולס יש הרבה updside כאן אך הם מוותרים על אחת הפגיעות היותר טובות שלהם לאחרונה. כנראה שבחירות יהיו צריכות להיות חלק מהעסקה אך יש כאן סיטואציה שבה כל קבוצה מקבלת בדיוק מה שהיא צריכה, גידי יחד עם סטף בחלק האחורי של המגרש במיוחד עם הגודל שלו יכולים לכפות על קר לשחק גבוה גם כשהוא לא מתכוון לכך.

והחלומי – יאניס

אינם הרבה PF שהקהל המקומי יסלח להנהלה אם יבואו במקומו של הפודקסטר הבכיר על הפרקט, אך יאניס הוא בהחלט אחד מהם. כמובן שמיכון העתיד יהיה חייב להיות חלק מהאירוע הזה אך ג׳ו לייקוב חולם כבר שנים להביא את יאניס אל הביי וכעת שהאינסטגרם של יאניס ריק ומחפש בית חם, אולי לשחק בעיר בה האינסטגרם הומצא יהיה הפתרון והבית החם לשחקן שבמידה ויגיע יקבל את הקבוצה מסטף בטקס העברת מקל אל הדור הבא, ובתקווה שלפחות עוד טבעת אחת עבור שניהם לפני שסטף גם תולה את הגופייה גבוה בצ׳ייס.