)
ניו יורק ניקס (7-16) 106 – אורלנדו מג'יק (10-14) 100 / מאנו
משחק מהנה למדי בין שתי קבוצות מוצלחות למדי התקיים הערב במדיסון סקוויר גארדן במנהטן, אבל גם הוא עמד בסימן פציעות – קאט לא שיחק כלל, ופרנץ ווגנר, שדווקא שיחק מצוין והוביל את האורחים ליתרון, נפצע ויצא מהמשחק ברבע הראשון. הפציעה של פרנץ ווגנר לא נראית טוב – הוא נאנק מכאבים בעודו אוחז בברכו, ונדרש לסיוע על מנת לרדת מהפרקט – ונראה שאלה חדשות רעות מאד עבור אורלנדו.
ווגנר קלע 7 נק' ב-7 הדקות הראשונות והאחרונות שלו על הפרקט, והוביל את אורלנדו ליתרון, אבל הרבע הסתיים בהובלה ניו-יורקית בהפרש של 4 נק'. ברבע השני אורלנדו השכילה לקלוע 5 נק' יותר מהניקס ולרדת להפסקה ביתרון, אבל ברבע השלישי הניקס נטלו את ההובלה ולא שמטו את היתרון עד לסיום.
פאולו בנקרו פתח בחמישייה, אבל כמעט ולא הורגש, ולמיטב זכרוני גם הוחלף ראשון בדקות שבהן פרנץ ווגנר כיכב. יתרה מזו, גם אחרי הפציעה של ווגנר, לפחות במחצית הראשונה, בנקרו לא בלט במיוחד, וגם לא תמיד שיחק. יתכן שפאולו עדיין לא לגמרי בכושר, אבל הוא גם נראה "לא משהו", והזמירות הללו על כך שאין הרבה סינרגיה בין ווגנר לבין בנקרו נשמעות רלבנטיות מאי פעם. נראה מה חומרת הפציעה של ווגנר, נראה איך ומתי בנקרו יחזור לכושר והאם יפצה על היעדרו של ווגנר, ואז נהיה יותר חכמים בעניין. הלילה בנקרו קלע 16 נק' ב-4/11 מהשדה, כולל 3/6 משלוש, אבל גם סיים עם מינוס 10 ב-24 דק' משחק.
דזמונד ביין, שהתחיל את העונה באופן קטסטרופלי, דווקא נראה כרגע בכושר ומחובר לקבוצה. הייתה לביין איזו תקרית עם אננובי שהסתיימה בעבירה טכנית, ולא יכולתי שלא לחשוב שאולי הושפע יותר מדי מידידו משכבר ג'ה מוראנט, אבל שיהיה. הלילה הוא הציג 16 נק' ב-7/15, 6 ריב', 4 אס', אבל גם 5 עבירות, בפלוס מינוס 0, ב-34 דק' משחק.
ג'יילן סאגס שחקן מצוין. פשוט שחקן מצוין, לפחות כל עוד לא מבקשים ממנו לזרוק משלוש (1/6 מהטווח). הלילה הוא סיים עם 17 נק', 3 ריב', 4 אס', 2 חט', וחסימה בפלוס 2, ב-32 דק' משחק.
אנטוני בלאק היה לא רע בכלל, לפחות על עוד לא ביקשו ממנו לזרוק משלוש (1/7 מהטווח), קלע 14 נק', 11 ריב', 4 אס' וחסימה אחת ב-30 דק'.
גם וונדל קרטר ג'וניור היה לא רע בכלל, לפחות כל עוד לא ביקשו ממנו לזרוק משלוש (1/5 מהטווח). אהבתי את הציוות שלו עם ג'ונתן אייזיק, ליצירת תאומי מגדל מאיימים בצבע. לא בדקתי אבל אני מניח שזה הועיל בעיקר בהגנה.
ידידי טיוס ג'ונס הפגין משחק ג'ונסי טיפוסי – הרבה מהירות וחכמת משחק, אבל גם נחיתות הגנתית.
על הניקס יש לי פחות מה לומר. הם נראו לי די דומים למי שהיו בפלייאוף האחרון, פשוט בלי קאט. ג'יילן ברונסון סיים עם 30 נק' ו-9 אס' בפלוס 11 ב-38 דק' משחק, אבל גם 1/7 מהשלוש. אננובי היה מצוין עם 21 נק', כולל 5/7 מעבר לקשת, 7 ריב', 3 חט' ופלוס 20 ב-28 דק' משחק. ידידי מייקל ברידג'ס היה לא רע בכלל, כל עוד לא ביקשו ממנו לזרוק משלוש (0/4 מהטווח), עם 12 נק', 6 ריב', 7 אס', חטיפה וחסימה ופלוס 1 ב-34 דק' משחק. ג'ורדן קלרקסון, שלגמרי שכחתי שהוא בניקס, החמיץ יפה עם 0 נק' ב-0/5 מהשדה, וגם דוס מקברייד איכזב עם 4 נק' ב-1/7 מהשדה ו-0/5 מעבר לקשת.
טורונטו רפטורס (10-15) 113 – בוסטון סלטיקס (9-15) 121 / מאנו
בקיצור, אחרי הצהריים שאלו בקבוצה של הצוות מי יכול לסייע בסיקור. היות שבוויקנד תפסה אותי שפעת אכזרית במיוחד, אני מעוך לגמרי, ולכן לא רציתי להתחייב, כי לך תדע מתי ארדם, מתי אתעורר ואיך ארגיש. בסוף יצא שכשהתחיל המשחק הראשון עדיין הייתי ער, אז אמרתי נצפה קצת. אחר כך שחר עדכן שלא יוכל לסקר מכיוון שהאינטרנט קרס בכל האזור שלו, אז כבר היה לי לא נעים, ולקחתי את שני המשחקים הראשונים.
כמו שקורה לעתים בחיים, קודם לקחתי, ורק אז חשבתי על זה.
אז תראו, בנוגע למשחק הראשון קדחתי קשות במהלך המחצית השנייה, אבל דוגרי, קשה לי להאמין שהרגשתם בזה בסיקור דלעיל. עם זאת… בנוגע למשחק השני, בין בוסטון לטורונטו, שמתקיים ברגעים אלה ממש, אין שום ערובה שאצליח להחזיק מעמד עד הסוף, וכאמור גם אין לי מושג מתי אתעורר מחר, ואיך ארגיש. המסקנה מכך היא שהמועד הטוב ביותר, ואולי גם היחיד, לכתוב את הסיקור הוא עכשיו. הבעיה היא, כאמור, שהמשחק מתקיים עכשיו.
אז האתגר שעומד בפני כרגע הוא לכתוב סיקור למשחק שטרם הסתיים ומבלי שצפיתי בו. תראו, אם לא צפיתי, והמשחק הסתיים, אפשר להציץ באתר של הליגה או ב-ESPN. אם המשחק לא הסתיים, אבל צפיתי בו, אני יכול פשוט להדגיש את מה שראיתי, נוסח "הפציעה של פרנץ ווגנר לא נראית טוב", או "הייתה לביין איזו תקרית עם אננובי שהסתיימה בעבירה טכנית", וכאלה. אבל גם לא הסתיים וגם אני לא צופה? כזה עוד לא היה לי.
הפתרון המסתמן הוא פשוט לחזות מה הולך לקרות בין בוסטון לטורונטו, לכתוב את זה, לקוות שזה יתברר כנכון, ושאף אחד לא יעלה עלי.
אבל על זה נאמר – Easier said than done
אני יודע שהפעולה הראשונה במשחק תהיה הג'אמפ-בול, ואני יכול להניח שהשחקן הגבוה ביותר בכל קבוצה יהיה זה שיקפוץ. אז נניח שבטורונטו זה פולטל, סבבה. מי זה יהיה בבוסטון? נחמיאס? לא בטוח שהוא יפתח, עם כל הסמולבול והשלשות והכל, אבל בסדר, נניח שכן. מי מהם יקדים את יריבו? לאן יהדוף את הכדור? מי יתפוס אותו?
אין לי באמת אפשרות לדעת. הרי משחק כדורסל הוא אירוע כל כך לא מתוכנן, שבו לכל פעולה יתכנו מגוון תוצאות אפשריות, שונות מאד זו מזו, שבתורן יגרמו למגוון אירועים נוספים, וכן הלאה וכן הלאה, ועץ האפשרויות גדול, עצום ורב.
עוד יותר מזה, עץ האפשרויות אינו מובנה, בשונה למשל משחמט. גם בשחמט מספר האפשרויות עצום ורב, אבל העץ עצמו מובנה, כלומר בכל רגע אפשר להצביע על מספר סופי וברור של אפשרויות למהלך הבא.
סיקרן אותי מה מספר המהלכים האפשריים בשחמט, אז בדקתי, וקיבלתי מסוכן ה-AI של גוגל את התשובה הבאה.

שימו לב שהסוכן ציטט, מכל המקורות בעולם, דווקא מאמר של מנחם בהופס מ-2020, התוהה האם אלופי שחמט הם גאונים. מתברר שמנחם הוא סמכות לא רק בכדורסל אמריקאי אלא גם בשחמט. פשוט לא יאמן.
בכל מקרה, כאמור, בכדורסל זה עוד יותר בלתי אפשרי, ואני אובד עצות, אבל "חכם השביל מההולך בו", ובינתיים מסתמנות על ציר הזמן שלוש מגמות חשובות לענייננו:
הראשונה היא שהתקדמתי קצת בסיקור הזה, לפחות בכל הקשור להקדמה התמוהה הזו למשחק השני, אבל את הסיקור של המשחק הראשון עוד לא כתבתי.
השנייה היא שאני מתחיל להתעייף.
השלישית היא שהמשחק בין בוסטון לטורונטו כבר ברבע השלישי.
אם מחברים את שלושת המגמות האלה, מסתמן פתרון אפשרי – אכתוב עכשיו את הסיקור של המשחק הראשון, אכין את הטויוטה לפוסט עצמו (כותרת, תמונה וכאלה), ואקווה שהמשחק בין בוסטון לטורונטו יהיה קצר ככל האפשר (אני ממש מקווה שהטרוניות של רזי על כך שמאזולה לא לוקח פסקי זמן יתבררו הלילה כנכונות), כך שהמשחק יסתיים לפני שאסיים את המטלות דלעיל, ואז פשוט אוסיף את הסיקור לפני שיעצמו לי העיניים.
האם אצליח?
שום דבר לא בטוח, לא שנה לא שבוע, יש לנוע, לנוע.
ובכן, בדיוק סיימתי את הסיקור של הניקס דלעיל, ואני מגלה שהתכנית עבדה! והמשחק בין בוסטון לטורונטו הסתיים זה עתה. אז הבעיה נפתרה והסיקור לפניכם 😊 מצד שני אני כבר באמת גמור, אז הוא יהיה קצר וקולע.
הסלטיקס הובילו מתחילת המשחק בהפרש שהגיע ל-21 נק' ברבע השלישי, אבל טורונטו יצאו לריצת 34-10 בעשר הדקות הבאות, הצליחו לצמצם את ההפרש, ואף לעלות ליתרון של 3 נק' כשנותרו עוד כ-8 דק' לסיום, אבל זה לא הספיק, הסלטיקס התעשתו והצליחו לנצח, בחוץ, יריבה ישירה על המיקום בקונפרנס.

שתי הקבוצות צלפו מעבר לקשת, בוסטון עם 43%, וטורונטו עם 41%, אבל אצל בוסטון זה היה 20/47 בעוד שאצל טורונטו 9/22 בלבד. ההבדלים המרכזיים בהגנה היו שבוסטון חוטפת יותר (8 מול 5 בלבד של טורונטו), וחוסמת יותר (9 מול 3).
נחמיאס אכן פתח בחמישיה, ואף שיחק 34 דק' וסיים עם 11 נק', 11 ריב', 4 אס', 2 חס' וחטיפה אחת שהביאו לפלוס 12. בהחלט מכובד.
החמישייה הפותחת של בוסטון הייתה בפלוס 13 בממוצע, ונציין שדרק וייט קלע 27 נק', כולל 40 אחוז ב-6/15 מעבר לקשת, והוסיף 5 אס' אבל גם 5 איבודים ב-37 דק'. ג'יילן בראון שיחק 39 דק', בהן קלע 30 נק', קטף 8 ריב' 4 מהם בהתקפה, והוסיף 5 אס' אבל גם 3 איבודים. אנפרני סימונס שיחק 21 דק', קלע 12 נק' ב-5/14 מהשדה, כולל 2/8 מהשלוש, לקח 3 ריב', מסר 2 אס' וסיים עם עבירה אחת ובמינוס 9, ולמרות שחשבתי שהגיע לבוסטון בעיקר כי צריך היה להעביר מישהו עבור הולידיי, ולא כי הוא באמת מתאים לסלטיקס, אני עדיין מרשה לעצמי להיות מאוכזב ממנו.
שארלוט הורנטס (17-7) 106 – דנבר נאגטס (6-17) 115 / רם סלומון
מחצית ראשונה צמודה בשארלוט בין הקבוצה ה-12 במזרח ל-3 במערב. אמנם מארי (27 נק׳ ב12-16 מהשדה ו-4 אסיסטים במחצית) עם מחצית מטורפת וגם יוקיץ תרם קצת מכל דבר (10 נק׳, 6 אס׳ ו-3 ריב) אבל בירידה למחצית 57-58 דווקא למארחים כשברידג׳ס, סימפסון וליאם מק׳ניליי מגיעים כולם לדאבל פיגרס עד המחצית.
במחצית השניה פערי הרמות מתחילים לתת אותות כשבסוף הרבע השלישי דנבר מצליחה לייצר פער קטן של 5 נק׳ וברבע הסוגר זה עולה עוד קצת ובסיום דנבר מנצחת 106-115. מארי מסיים עם 34 ו-6 אסיסטים, יוקיץ, עם 28 באחוזים מצוינים, 11 אסיסטים ו״רק״ 9 ריבאונדים והארדווי ג׳וניור שקולע בשיאי קריירה העונה באחוזים מהשדה ומה-3 ממשיך לתרום תרומה יפה מהספסל עם 14 נק׳ ב-50% מהשדה (כולל 2-4 מה-3). אצל המפסידה ברידג׳ס מוביל עם 24 נק׳, 8 אס׳ ו-9 ריב׳ ועוד ארבעה שחקנים בדאבל פיגרס אבל זה לא מספיק מול הנאגטס.
ממפיס גריזליס (11-13) 119 – פורטלנד טרייל בלייזרס (15-9) 96 / רם סלומון
במשחק שבו יש יותר בכירים מושבתים בגלל פציעה מאשר כאלו ששיחקו הקבוצה הביתית פתחה טוב במיוחד כשהרבע הראשון נגמר בתוצאה 20-40 כשאף אחת מהקבוצות לא קולעת טוב ל-3 אבל רק אחת מהן (זה שניצחה את הרבע מן הסתם) קולעת טוב מ-2. אבדיה רק עם 2 נק׳ ו-2 אס׳ ברבע הפותח ושתי החטאות מהקו. אחרי שברבע הראשון ההגנה עם הנסן הייתה נוראית ברבע השני פורטלנד הולכת על סמול בול אז מממפיס הולכת על שלשות ואם מחטיאים לנדל לוקח ריבאונד התקפה (5 כאלה במחצית הראשונה) ולמרות ריצת 11-0 באמצע הרבע של פורטלנד ממפיס לא נבהלה, שמרה על היתרון וירדה למחצית עם 46-66. דני שנראה עייף מאוד עד הדקות האחרונות של המחצית כן הצליח לייצר קצת דברים בסיום וירד עם 9 נק׳, 4 אסיסטים ו-2 ריב׳ להפסקה.
3:30 דקות לתוך הרבע השלישי ממפיס קולעת את סל השדה הראשון שלה וזה אחרי שפורטלנד רצה 1-18 וצמצמה למינוס 5 בלבד. הבעיה היא שהריצה כנראה הגיע מוקדם מידי כי בחלק השני של הרבע הדובים התאפסו על עצמם והצליחו להחזיר את היתרון לספרות כפולות אחרי שרצו 0-11 2 דקות לסיום הרבע ובסיום הרבע השלישי הם מובילים 78-92. אבדיה שאמנם היה חלק מהקאמבק ממשיך עם המשחק הפושר ועומד על 13 נק׳, 6 אס׳, 4 ריב׳ בשלב הזה. הרבע האחרון כולו של ממפיס כשפורטלנד מתקשה מאוד לייצר מהלכים טובים ונקודות וממפיס בורחת ובסוף מנצחת בהפרש עוד גדול יותר מסיום הרבע הראשון, 96-119. את המנצחת הוביל אלדאמה מהספסל עם 22 נק׳ ו-7 ריב׳ ועוד לא פחות משישה שחקנים בדאבל פיגרס שממפיס לוקחת 11 ריב יותר מפורטלנד ביום שהאורחת חסרה את שני הגבוהים הבכירים שלה – קלינגון ורוברט וויליאמס השלישי. אצל פורטלנד גרנט מוביל עם 21 נק׳ ו-7 ריב׳, ואבדיה למרות שהיה במשחק רע, ואפילו רע מאוד בסטנדרטים שהציב לאחרונה, שיחק 31 דקות וסיים עם 17, 7, 7 כשהוא שני בקבוצה בנקודות וראשון באסיסטים וריבאונדים.
שיקגו בולס (14-9) 91 – גולדן סטייט ווריוורס (12-13) 123 / רם סלומון
משחק חד צדדי ביונייטד סנטר שמהשניה ה-40 לתוך המשחק כשגולדן סטייט קלעה נקודות ראשונות במשחק ועלתה ל-0-3 ועד לסיום היא הובילה לאורך כל המשחק, ורוב הזמן בבטחה. וכל זה כשקרי לא שיחק. כבר בסיום הרבע הראשון היתרון עמד על 15 ובהמשך גם היו רגעים של מעל ל-20 הפרש לטובת הלוחמים. השוורים לא וויתרו והצליחו לצמצם עד ל-8 נק׳ חצי דקה בתוך הרבע הרביעי אבל גולדן סטייט לחצה גז עוד פעם אחת, רצה ל-0-11 שעוד הלך וגדל ובסיום ניצחון מוחץ 91-123 לגולדן סטייט.
פודזימסקי הוביל את הזהובים עם 21 נק׳ ב-5-9 מחוץ לקשת וגם הוסיף 8 ריב׳ ו-7 אסיסטים, באטלר וקווינטן פוסט עם 19 כ״א (כשבאטלר מוסיף גם 8 ריב׳ ו-6 אסיסטים) ובאופן כללי הקבוצה עם 47% ל-3 מסיימת משחק עם ניצחון ללא הכוכב שלה כשאף אחד לא הגיע אפילו ל-30 דקות. בצד הביתי גידי הוביל עם 18 נק׳, בוזלס עם 16 וג׳בון קרטר ממש ניסה מהספסל עם 13 באחוזים טובים אבל לעומת גולדן סטייט הבולס רק עם 28% ל-3 ו-36% מהשדה וככה אי אפשר לנצח אף קבוצה.
פילדלפיה סבנטי סיקסרס (10-13) 108 – לוס אנג'לס לייקרס (6-17) 112 / תומר שנאן
דונצ'יץ' ולברון ג'יימס מובילים את הלייקרס לניצחון חוץ מרשים בפילי.
הסיקסרס סיפקו הצהרת כוונות ברבע הראשון, כאשר פחות מ-6 דקות אל תוך ההתמודדות בארלו קלע שתי זריקות עונשין שקבעו יתרון 9:19 לטובת המארחת. בתחילת הרבע השני הלייקרס השלימו קאמבק ואף עלו ליתרון, אך הסיקסרס העלו הילוך פעם נוספת ולקראת סיום הרבע הקבוצה חזרה להוביל בהפרש דו ספרתי. ברבע השלישי היו אלו דווקא הלייקרס שרצו, כשדקה וארבעים שניות לסיום הרבע הייז העלה את האורחת ליתרון 10, אך הסיקסרס הצליחו לצמצם את הפער לפני הרבע הרביעי.
הסיקסרס המשיכו לצמצם מרחק כשהלייקרס בעיקר ניסו לשמור על יתרון צמוד, ודקה וחצי לסיום ההתמודדות מקסי מצא את אמביד פנוי לאחר שאייטון וריבס ניסו דאבל טים לא מוצלח, והסנטר קלע מחצי מרחק בדרך לשוויון בין הקבוצות. הלייקרס הגיבו עם תרגיל בין דונצ'יץ' ללברון שהסתיים בשלשה של הקינג לאחר דאבל טים לא מוצלח של פילי, ובפוזשן העוקב אמביד הצליח לבודד את עצמו מול ריבס, ניער אותו מעליו ועלה לפיידאווי מתוך הצבע אך הוא החטיא אותו. אדג'קום ניסה לתקן אך החטיא גם הוא, והלייקרס הורידו שעון עד שלברון קלע אחרי סטפבק מחצי מרחק בדרך ליתרון 5 כשנותרו 27 שניות לסיום. אמביד החטיא שלשה, עם קבלת החלטות לא מוצלחת, אך התנפל על הכדור החוזר והוביל לאיבוד של ריבס. מקסי מצא את גריימס שהחטיא ואסף בעצמו את הריבאונד, והכדור הלך שוב אל מקסי שהפעם לקח זריקה קשה מול לברון וריבס וקלע אותה בכדי לצמצם את ההפרש ל-2 נקודות בלבד. לוקה נשלח לקו וקלע 2 מ-2, ולברון הצליח לחטוף את המסירה האחרונה של פילדלפיה ובכך סיים את המשחק.
מקסי עם 28 נק', 7 ריב', 9 אס', 2 חט' ו-2 חס' עבור הסיקסרס.
דונצ'יץ' עם 31 נק', 15 ריב' ו-11 אס' ולברון עם 29 נק', 7 ריב', 6 אס', חטיפה וחסימה עבור הלייקרס.
יוטה ג'אז (15-8) 101 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1-23) 131 / תומר שנאן
הת'אנדר עלו ללא קארוסו, הארטנשטיין, דורט ושג"א. זה לא מנע מג'יילן וויליאמס, צ'אט הולמגרן וספסל הקבוצה לנצל את חסרונם של מארקנן, ווקר קסלר וניאנג, להתפוצץ ולהנחיל לג'אז תבוסה נוספת ביוטה.
43 שניות לתוך ההתמודדות נורקיץ' קלע זריקת עונשין והעלה את הג'אז ליתרון 0:1, זו הייתה הפעם האחרונה שהם הובילו במשחק. הת'אנדר יצאו לריצת 13:0, והמשיכו לרוץ לאחר מכן לאורך כל הרבע כאשר בסיום 12 הדקות הראשונות התוצאה הייתה 45:20 לטובת האורחת. הג'אז ניסו לצמצם מעט את ההפרש אך אוקלהומה לא הורידה את הרגל מהגז עד לרבע הרביעי, כאשר היתרון הגיע בשיאו ל-42 נקודות הפרש לטובת הת'אנדר.
פיליפובסקי הוביל את קלעי הג'אז עם 21 נק', 10 ריב', 2 אס' ו-3 חט', וולטר קלייטון תרם 20 נק' ו-9 אס' מהספסל וטיילור הנדריקס סיפק 20 נק' ו-5 ריב' מהספסל גם הוא.
הולמגרן עם 25 נק', 9 ריב' ו-2 חס', וויליאמס עם 25 נק', 3 ריב', 8 אס' ו-2 חט' ואארון וויגינס עם 19 נק' ו-3 ריב' מהספסל עבור הת'אנדר.

בוסטון גורמת לי לאכול את הכובע. בראון ווייט ופריצ'ארד בהחלט נראים כמו מבוגרים אחראיים, וכל מיני שחקנים כמו קייטה וג'ורדן וולש פתאום נראים כמו שחקני רוטציה סופר לגיטימיים.
תודה רבה מיקי, עמדת בגבורה במשימות וגם הצלחת לשעשע.
מה אאחל לך? החלמה מהירה.
דווקא הלילה לא התלוננתי אלא יותר שיבחתי את מאזולה אבל בסוף אתה עמדת במשימה ואני לא…
נרדמתי ברבע הרביעי… לא נורא, השלמות כשהריפליי יעלה.
תודה גם לרם ותומר על חלקם.
ה"תקרית" של ביין:
https://www.youtube.com/watch?v=cOYgJKS9tL4
אם מוסיפים לזה את ההיסטוריה הדי קרובה:
https://www.youtube.com/watch?v=V_B8tEVa_9g
אז נראה שלבחור יש בעית שליטה בכעסים.
בכל מקרה הוא ירד מרשימת החביבים מזמן.
מקברייד גם נפצע במשחק הזה ובכלל המפגשים בין השתיים לא עושים טוב לשני הצדדים כשגם הפציעה של בנקרו הייתה במשחק הראשון מול הניקס.
ביין מתאים לכדורעף יש לו סרב טוב
😅
מפגין יכולת טכנית גבוהה…
מה הוא קיבל על זה?
טכנית…
וואו איזה דפוק
איפה רן?
נראה שהמסע המזרחי עשה משהו טוב לווריורס למרות ההפסד המאכזב לפילי בפתיחתו.
כאוהד,
היה כיף גדול לראות את לברון מנצח את המשחק הלילה.
הוא חזר לפרקט 5 וקצת דקות לסיום,
וקלע 11 מ-15 הנקודות של הלייקרס עד לסיום,
מהן 11 רצופות ב-4 מ-4 מהשדה (3 שלשות ומיד ריינג' ארוך שהכריע את ההתמודדות).
זה מרשים עבור כל שחקן,
זה יוצא דופן כאשר זה מבוצע על ידי זקן שחקני הליגה שחוגג בסוף החודש יומולדת 41 בעודו משחק בעונתו ה-23 בליגה כאשר באמתחתו 1579 משחקי עונה סדירה ו-292 משחקי פלייאוף.
אגדה.
גרוטאה – לא מסוגל לקלוע 10 נקודות שני משחקים רצוף.
לא הייתי ממהר לשפוט, להערכתי הוא עוד ישתפר בהמשך הקריירה שלו.
כמו שאמרתי לך בלי ציניות לגמרי: זאת הולכת להיות שנת פריצה עבורו. יתכן גם שהוא יהיה התחרות העיקרית לדני לתואר ה MIP
בעייני לברון הוא סוג של late bloomer. מאמין שהעשור הקרוב יהיה זה שיגדיר את הקריירה ואחריו תגיע הירידה ההכרחית במהלך העשור הרביעי שלו.
בכל מקרה את הקריירה שלו נוכל לשפוט במשקפיים אובייקטיביות בעת שהוא יפרוש – כרגע זה עוד מוקדם הואיל וכפי שכולם יודעים הוא נמצא רק במחצית הדרך.
בדגש על בלי ציניות, כן?
🙃
חחח ראה את פול גורג נזכר בהיפנוזה בימים הטובים של הקליר פאת מול אינדי
+100
אוקייסי בשלב שבו היא משחקת עם הקבוצות האחרות בליגה כמו צעצועים. בשילוב בחירות הדראפט העתידיות, סם פרסטי אינו ה-GM של החודש או העונה – לגמרי של העשור. מאז שחרב וגו', אבל יש פה אחושרמוטה שושלת.
תודה רבה לצוות המסקרים
מאנו, סיקור המשחקים שלך היה כל כך טוב שלימים זה ייזכר כ "סיקור השפעת" המפורסם….
🙏😍
בול!
מאנו – תודה גם ממני
שמתם לב שנהיה לגה ממש משעמם והוא התחיל לטטרש מהספסל😅😅 אחרי קליי הגיע תורו של דני.
הימורים איפה הוא נוחת בפברואר…
פורטלנד… 😀
חחח
לילארד יהיה המנטור שלו
חס וחלילה 😅😅😅 החולצה שלו עם הפטרייה הצחיקה אותי
וואו איזה סיקור משובח. כל הכבוד לצוות.
ראיתי את הזבלון בין ממפיס לפורטלנד. הרמה היתה ברצפה, דני עם משחק ממש גרוע ומאוד עצבני.
כל השאר זה פשוט בדיחה עצובה – מיאנג האנסן המוגבל ועד שיידון שארפ שלא יודע לכדרר.
שוב אומר שהשיפוט בליגה איבד כיוון לחלוטין. כבר אי אפשר לדעת מתי ישרקו ולמי (דני קיבל שריקה אחת לשתי זריקות כל המשחק.. פלוס אחת שזרק מטכנית), עם כל מיני שריקות גבוליות מצד אחד והזויות מצד שני. ברבע הראשון שרקו אנד וואן לדני, ממפיס לקחו צ׳לנג׳ שנכשל אבל השופטים החליטו לבטל את האנד וואן..
השיא היה שהאנסן הלך לסל, חטף בומבה לפנים מאידיי, נשכב על הרצפה בכאבים, השופטים שרקו חוץ לטובת ממפיס, סיסוקו ניגש לעזור להאנסן, ספליטר עוד חשב אם לקחת צ׳לנג׳, אבל השופטים נתנו כדור לממפיס שמיד יצאו למתפרצת של 5 על 3, ובנוסף ספליטר קיבל טכנית כי כעס שהשופטים חידשו את המשחק למרות שיש שחקן פצוע ממכה בפרצוף ולא אפשרו לו לקחת צ׳לנג׳.
וככה ממינוס שמונה וכדור ביד זה הפך ברגע ל-15.
באמת רמת שיפוט נמוכה מאוד.
גילרי תבדוק אותי, העונה שורקים הרבה יותר עבירות (משהו כמו 3 עבירות יותר למשחק) והשחקנים הולכים יותר לקו העונשין, אפילו ש-80% מהמשחק מעיפים שלשות.
חד משמעית, השנה הולכים הרבה יותר לעונשין.
הקפיצה בתפוקה ההתקפית היא ברובה המכריע מעלייה בכמות העונשין.
+2.9 נק' למשחק.
+ 3.2 ניסיונות קליעה מהעונשין למשחק.
אכן משחק נוראי של פורטלנד וגם של דני.
כולם שם טיפשים חוץ ממנו (והוא עוד משקיע במגרש בבית זרע אז גם על זה אני לא בטוח).
שארפ פשוט נוראי, סקורר מחונן שמתאים בול ליורוליג.
הסיני הוא איטי וקצת פלגמט אבל יש לו כדוסל ושכל. הוא עושה דברים טובים, החיסרון שלו זו האיטיות בהגנה. והקבוצה לא מנצלת אותו בכלל בהתקפה.
מה מנצלות אין דבר כזה בnba אם אתה לא בא ככוכב משווק כמו קופר וכאלה אף אחד לא בונה סביבך. זורקים אותך לכלוב לקרב כלבים וצריך להפגין יכולות iso ויצירה לעצמך מי שמצליח מקבל את המקום ככה זה בדכ בnba וברוב המקומות. לכן הסיני צריך להיות דוג לנגב לבד ואז אולי יתנו לו לשחק הוא רך כמו מרגרינה.
מעטים קבוצות שמזהות יכולות מסירה כאלה ומקדמות בגלל דברים כאלה הרוב בליגה זה כמו ווש. קח למשל את קולעבאלי בחרו סתם מישהו ונותנים לו דקות וכדור לא משנה מה למרות שלא קשור לענף.
צריך מנטליות של שיידון כדי לא להשאיר דברים למזל מי שסומך על מאמנים שיארגנו עבורו תרגילים או ישחקו קבוצתי או משהו שוגה זה נדיר.
זה אם אתה שחקן שמחפש את הבררינקס.
אבל אם למאמן יש שכל הוא ינצל שחקנים לטובת הקבוצה.
הרבה מאמנים שם על תקן סדרנים לסדר ברינקס לשחקנים ולהיות אהובים ולשמור על המשרה תראה מה איגודלה אמר פעם. ככה דוקי ריברס שורד בליגה
ממש מדויק.
שארפ זה שחקן לקבוצה כמו פאריז בסקטבול.
הסיני מזכיר לי בתנועה שלו זקנה בחוג פלדנקרייז ביתי.
1+
אם אפשר להשתיל את המוח של הסיני בגוף של שארפ, פורטלנד יהיו בכיוון הנכון
את המוח של שארפ אפשר לתרום למד"ב
😅😅
Abby normal
https://youtu.be/1seWmy53FZk?si=6wNEsQMyX-ms-4WW&t=86
חחחחח :))))
תודה למסקרים
תודה חברים על המאמץ המשותף, ותמיד כיף לגלות שהדוק הוא גאון שחמט.
אגב, חוץ מהנפילה של שיקגו שלא באמת מפתיעה, נראה שטורונטו בעיצומו של מיני משבר, מה שמוביל אותי לאכזבה הכללית השנה מהמזרח. פשוט עלוב שם העונה
השנה גם המערב לא כזה להיט, החצי התחתון שלו ממש חלש
אמת. יש קבוצות כבר מחכות לחגיגת הכדורים בהגרלה איינג ודומארס מגרילים כדורי לוטו בבית
😂😂😂😂
תודה לכל המסקרים.
אפשר לייחס את זה גם לחולשת המזרח, אבל בוסטון שווה לפחות פליי-אין גם בלי טייטום, ולא הצלחתי להבין את מי שחשב שהם ילכו לטנקינג. הסגל שם טוס מדי בשביל זה והמאמן הוא בין הטובים בליגה (גם ה-GM, וזה עניין אחר)
זה רק המזרח. במערב היו נרמסים
גם בגלל המזרח, אבל גם במערב הם עדיפים על פליקנס, סקרמנטו, יוטה וקליפרס, ולדעתי אפשר להוסיף עוד 2-3 קבוצות כרגע
אממ
ניצחו השנה את הקאבס פעמיים,
את אורלנדו פעמיים,
את הניקס, הלייקרס והפיסטונס.
ניצחו 11 מ-14 המשחקים האחרונים שלהם.
למעט ההפסד המוזר והמביך לנטס,
הם הפסידו במינסוטה (4 הפרש) ובפילדלפיה (2 הפרש).
לא יודע,
"נרמסים" זו מילה גדולה
(ולא קשורה למציאות)
חחח צודק לא נרמסים ולא מנוגבים מפסידים בקטנה גם המערב לא משהו מחוץ לביג 6
המזרח פשוט גרוע השנה בצורה מוגזמת, אפילו הקבוצות החזקות כמו קאבס ניקס ואורלנדו בשנת חורף מחכות לפלייאוף, זההכל. פילי פצועה, מילווקי שבורה, אטלנטה אבודה והפינאליסטית עדיין בקנקון.בוסטון שחררה 4 מתוך השביעיה שלה בשנים האחרונות פלוס הכוכב פצוע ולכן הייתה מחשבה על טנק. ברגע שהצוות ראה שבחירה גבוהה לא תבוא הוחלט לפתח את הצעירים בתקווה לשנה הבאה כי כרגע היא לא מועמדת לכלום.
https://x.com/BrickCenter_/status/1997831941492752726?t=pOmuAYHxcuWbHq7PPTPK5A&s=19
פשש הגנה מדהימה של לוקה 😁
בקטסל מלמדים שתוקפים במתפרצת תוקפים עם כוונה לרוץ לסל ולקלוע בכל העוצה ואם המגן בא אז מוסרים. כאן השחקן אותת שעתיים שאין לו שום כוונה להגיע לסל ושהוא הולך למסור
תודה לכל העוסקים במלאכה
הלייקרס מלכי הקלאץ' של הליגה (5 דקות לסוף עם מקסימום 5 נק' הפרש) עם מאזן 8-0 עד כה.
לא מפתיע בקבוצות של לוקה אבל היום לברון קשישא (איזה כיף) היה זה שנתן את ההצגה בקלאץ'.
זה בעיקר השופטים שמתעלים בקלאץ
תן לי לנחש,
לא צפית במשחק הלילה…
אני משתדל לא לצפות בזבל ראיתי בתקציר 2 שלשות יפות על גורגי בוי זכר לימי אינדי העליזים
גולדן סטייט נראים הרבה יותר טוב בלי סטפן קארי. הגיע הזמן לחשוב על טרייד תמורת מישהו שיתרום יותר בצד ההגנתי ויתאים למרקם הנבנה של הקבוצה 🙂
הם באמת נראים טוב מאוד בלי סטף, גרירן ובאטלר.
סוג של נבחרת האשך כזאת של נגרים לבנים שנותנים הכל.
היה נחמד לראות את סטף יחד איתם כמנטור – קבוצה שקל לאהוד בזכות הצעירים יחד עם סטף שיתן קצת ברק.
תודה רבה חבר'ה
בס"ד
תודה רבה
הטרייד על דוצ'יץ' לא מדהים בכלל,
אבל זה לא משנה את העובדה שלוקה הלילה היה רחוק מאוד מ-"הופעת ענק".
יש לא מעט מחקרים המלמדים שניהול עומסים מונע פציעות,
בדגש על שחקנים אחרי גיל 30 או לפני גיל 20.
לגוף של שחקנים מבוגרים לוקח יותר זמן להתאושש, ולכן עבורם זמן התאוששות הוא קריטי (בדגש על משחקי באק-טו-באק)
אצל שחקנים צעירים יש פער בין מסת שריר לחוסר רקמות חיבור (בגיל הזה קצב עליית מסת השריר גבוה מפרק הזמן הנדרש לרקמות החיבור להתפתח), מה שדורש סרגל מאמצים.
בכדורסל, זו קבוצה שמנצחת או מפסידה.
אבידה?
הוא נותן עונה אדירה ללא קשר למאזן הקבוצה.
לצורך העניין –
בדקות שלו, הבלייזרס מנצחים. בלעדיו הם מובסים.
ההופעות של לברון בגיל 40 לא רעות, אבל בסוף הוא בן 40 והוא כבר לא יכול להיות בשיא, זו דרכו של עולם. לברון הוא לא סנטר כמו קארים, שיכל לסחוט מעצמו עוד שתיים שלוש עונות מעבר לשיא. כשמדובר בגארד, המהירות היא קריטית, ואם זה לא קיים, מעשית, הכוכב הותיק תוקע את המשחק של הקבוצה.
רואים מה קורה בגולדן סטייט עם סטפ קארי שכל הזמן נפצע, זה מיותר, שחקני כדורסל צריכים לפרוש באיזור גיל 35 ולא למשוך סתם את הקריירה עם ניהול עומסים וכל מיני שטויות אחרות. מיותר לגמרי.
יש פה גם עניין שכוכבי ה35 פלוס עוצרים את ההתחדשות של הליגה ומפריעים לשחקנים החדשים להתפתח ולהתקדם.
מערכת צריכה התקדמות והתחדשות, הכוכבים הגדולים מגיעים לסוף קריירה ומפנים את המקום לכוכבים החדשים שלמדו מהם, מהותיקים את הכדורסל של הליגה. ככה זה עובד. אבל ברגע שללברון וסטפ יש חוזים מטורפים, אז למה שהם יוותרו על הכסף הגדול? זה משנה שבסוף הקהל לא אוהב לראות משהו שהוא לא בשיא הקריירה שלו? אגב, גם קווין דוראנט כבר מעבר לשיא, כן, הוא עדיין עושה סטטיסטיקה, אבל זה לא יכול להימשך לעד, צריך לדעת מתי לפרוש.
מה היה קורה אם ג'ורדן היה ממשיך גם לעונת 98-9, זה היה נראה כמו קובי בריאנט אחרי האליפות האחרונה ב2010, דעיכה איטית. ובריאנט עשה סטטיסטיקות מרשימות גם כשהיה מעבר לגיל 35, אבל הלייקרס הלכה ונפלה ובשלב מסויים כבר לא הגיעה לפלייאוף, בשלושת העונות האחרונות של בריאנט הלייקרס לא הגיעו לפלייאוף, אז מה זה שווה.
יש תמיד את העניין שהמדע יכול לנצח את המציאות, אומרים אפשר לשבט בן אדם, הצליחו לעשות דבר כזה עם כבשה כבר לפני שלושים שנה, אומרים אפשר לעשות ניתוחים פלסטיים ושאיבת שומן ואנשים בני שבעים יראו כמו בני ארבעים, כשרואים איך נראים כל האנשים האלה, שאלוהים יעזור, זה מעוות ומיותר.
המדע יכול לנצח את המציאות השאלה האם נכון שהוא ינצח את המציאות, יש ברפואה תחומים ששם המדע תורם כל כמה שנים המצאה משנת מציאות, כמו קוקטייל האיידס בזמנו, כמו האנטיביוטיקה, כמו ההתתקדמות האדירה שיש בטיפול בסרטן בשנים האחרונות. זה בצד הטוב. בצד הלא טוב, יש את העניין של לנצח את הזמן, פתאום אנשים מאמינים שהם יכולים לחזור אחורה בזמן ולהיות יותר צעירים ממה שהם באמת, וזה נורא, אדם בן שישים הוא בן שישים ושום טיפול אנטי אייג'ינג לא ישנה את זה, שחקן כדורסל בן 38 כבר לא יכול להיות בשיאו ושום דבר לא ישנה את זה. כשרואים את ג'יימס הארדן עומד על המגרש ולא מסוגל לעשות שום דבר מעבר לזרוק שלשות, זה שווה את זה? הבן אדם גוש שומן עם הבעת פנים שצריך להיות עיוור כדי לא להבין שהוא על סוג כזה או אחר של סמים, מי רוצה לראות את זה?