עשיתי מאמץ וראיתי חלקים משניים משלושת המשחקים, האחרון היה חתום לליג פאס שלי, אז לא. אבל נכתוב גם עליו, כי למה לא וגם כי צריך. והפעם בסימן שחקנים שמעניינים אותי במיוחד.

אינדיאנה פייסרס (18-6) – סקרמנטו קינגס (18-6): 105-116

בסימן ג׳יי האף.

גיי האף הוא ג׳ורנימן של ממש. חמש שנים, חמש קבוצות, בהן הוא בעיקר מיצב את עצמו כסטרץ׳ סנטר שעושה מעט מאד חוץ מלהסטריץ׳ את המשחק מגבוה באחוזים סבירים ומעלה. עכשיו, זה לא שהוא לא עושה את זה גם השנה, אבל השנה גילינו שהלבן הזה הוא סוג של וומבי אבל בריא (ולבן, ונמוך יותר, ואתלטי פחות ומוכשר פחות, אבל תהיו איתי) או אם תרצו סוג של מרק איטון (אבל נמוך יותר, וקולע שלשות) – מלך החסימות של הליגה כרגע, ואיום חסימה של ממש, כולל 4 כאלה במחצית הראשונה של המשחק. אם שנה שעברה, הייתי מסתכל על מספרי החטיפות של דייסון כל משחק, אז השנה צריך להסתכל על מספרי החסימות של הלבן הזה עם הזקן, כל משחק.

ובמשחק עצמו? את המחצית השניה ראיתי בגדול, אינדיאנה היתה הרבה יותר טובה, מסתבר שהקינגס בניצוחו של עוד טריפל דאבל של ווסטברוק, גם בגילו המופלג (אבל הוא נראה מאד אתלטי כששחקנים ששומרים עליו הם בעיקר נמבהארד וכאלה) חזרו למשחק. חזרתי קצת לראות חלק מהרבע האחרון וסקרמנטו המשיכה לנגוס עד שהיא עשתה טעות פטאלית – היא עברה להוביל ואף ב-4 נקודות משני סלים של מי אם לא, ווסטברוק. כאמור, זאת היתה טעות פטאלית כי מהרגע הזה , אינדיאנה ובעיקר נמבהארד (וקצת סיאקם) החליטו לרמוס ולכתוב ולקלוע 19 מ-23 הנקודות האחרונות של המשחק

את קלעי הפייסרס הוביל נמבהארד כאמור עם 28 נקודות, חלקן די לולייניות ואף 12 אסיסטים. מת׳ורין שהיה מעולה בעיקר במחצית הראשונה קלע 25, סיאקם עם 23 וג׳ראס ווקר עם 12. האף? נותר עם אותן 4 חסימות מהמחצית הראשונה ובעיקר החטיא את רוב הזריקות שלו, שזה בסדר. מותר. עדיין תופעה.

בקינגס, ווסטברוק עם הט״ד הרביעי שלו העונה 24 נק׳, 12 ריב׳, 14 אס׳, ואחוזים מעולים, דרוזן 20, לאווין 16, ריינו עם 13 ו-8 ריב׳, פרשס אצ׳יווה קלע 11, ואילו קיגן מרי לא קלע בדאבל פיגר אבל כן הוריד 11 ריבאונדים.

ניו אורלינס פליקנס (22-3) – סן אנטוניו ספרס (7-16): 135-132

בסימן דרק קווין

מאז ומתמיד היתה לי חולשה לפורוורדים עם נוכחות (כלומר, גוף גדול וחזק) שיודעים למסור. זה התחיל עם צ׳רלס סמית׳, המשיך עם אנטואן ווקר ועם ג׳וש סמית׳, ונדמה לי שעכשיו דרק קווין הוא ממשיך הדרך (נקווה רק שלא יידה לבנים מהשלוש בהמשך הקריירה כמו השניים האחרונים שהזכרתי) – בהעדרם של כוכבי הקבוצה, הרוקי הזה שהשתלט לגמרי על הרבע השלישי של המשחק עם איזה 19 נקודות (שלא עזרו לקבוצה שלו, אמנם) הוכיח שהוא בקלות אחד הרוקיז הטובים בליגה ואולי המרגש בהם. טאץ׳ טוב, המון נוכחות, והמון רצון ויכולת למסור. הפליקנס אולי חרא של קבוצה, אבל הם כן מצאו יהלום.

במשחק עצמו – ראיתי חלקים מהמחצית הראשונה ונדמה היה שהספרס, ובעיקר פוקס וקאסל, וגם שמפני ובארנס שלא הפסיקו לצלוף מאסיסטים שהחבר׳ה שלו סידרו להם, הולכים למשחק קל כשההפרש כבר היה בן יותר מעשרים נקודות מתישהו באמצע הרבע השני. רק שאז כאמור הגיע הרבע השלישי, ובו מלכה לב אדום, החליטה שנמאס לה , אז היא (כלומר, הוא, כלומר דרק קווין) ביחד עם טריי מרפי הפכו את התוצאה. ברבע האחרון שוב ריצה קטנה של הספרס נתנה להם יתרון מבטיח לפני שמרפי הפך את המשחק לצמוד מאד אבל החטאה של קווין ומיד אחר כך פאול שלו על פוקס, נתנה את המשחק לספרס שנראים מעולה ללא וומבי.

בספרס בארנס קלע 24, הרפר 22, קאסל 18, שמפני 17, פוקס 14, קלדון ג׳ונסון קלע 12, ואוליניק קלע 11

בפליקנס קווין סיים לא רק עם 33 נקודות באחוזים אדירים אלא גם עם טריפל דאבל ואף עם 4 חסימות, משל היה ג׳יי האף או משהו, מרפי הוסיף 32, צדיק ביי והרברט ג׳ונס קלעו 17 כ״א ואלברדו הוסיף 10 נקודות

מינסוטה טימברוולבס (9-15) – פניקס סאנס (10-14): 108-105

בסימן דילון ברוקס

בחיי כמה שאני מתעב את השחקן הזה, ולו בגלל הריבים שלו עם סטף וגולדן סטייט ,והפה הגדול וחוסר הקבלות, ובאופן כללי איכס מתמשך ומתמיד. אממה – הבחור פורח בפניקס, גם כשבוקר לא נפצע, היו לא מעט ימים בהם ברוקס היה הכוכב של הקבוצה. ובטח ובטח שכרגע כשבוקר לא משחק, ברוקס הוא האיש המרכזי. נכון, היום הוא בעיקר היה עסוק בלהחטיא. אבל מצד שני עובדה – האיש מנצח. וכרגע לפחות הוא מוכח יותר מאשר האיש אותו הוא החליף בקבוצה – שרוך גבוה ומבוגר שאוהב לאכול קאפקייקים. ומי היה מאמין שברוקס יכול להיות מנהיג של ממש באחת מהקבוצות הכי מפתיעות של העונה. וכן, נכון, גם גילספי, כבודו במקומו מונח.

את המשחק הזה במקרה לא ראיתי (היה חסום) אבל נדמה שגילספי, גודווין ואיגודרו הצליח לתת אדג׳ קטן לפניקס בתחילת הרבע האחרון, ואחרי משחק שהיה צמוד לאורך רוב אורכו ועד כמה שאנט במשחק אדיר ומינסוטה כולה ניסתה לחזור, פניקס לא נתנה להם לעשות את המהפך, וגם לא את ניסיון השלשה האחרון של ג׳יידן מקדניאלס שלצד דיוינצ׳נזו נתן משחק מגעיל במיוחד.

בפניקס מרק ווליאמס קלע 22, ג׳ילספי 19, ברוקס 18, גרייסון אלן 12, רויס אוניל קלע 11 והוסיף 8 ריב׳, ואיגודרו קלע 10.

במינסוטה שקטעה רצף של חמישה נצחונות, אנט קלע 40 עם 9 ריב׳, רנדל 21 עם 8 אס׳, גובר שהורחק אחרי ריב עם מרק ווליאמס, עם 15 ו 8 ריב׳, ובונז היילנד הוסיף 14.