Credit – Omer Mishen

40 ימים עברו מאז יצאה לדרך עונת 25/26 של ה-NBA. עונה שנפתחה בהתרגשות גדולה של הקהל הישראלי – לראשונה אי-פעם, שלושה שחקנים שהם יכולים להזדהות איתם. אבל מציאות הליגה הטובה בעולם הפכה על פניהם של אוהדי הכדורסל בישראל כשבמהלך ארבעים הימים הראשונים של העונה לישראל היה נציג אחד בליגה ולא שלושה, כי שניים, לא קיבלו הזדמנות. רגע לפני כתבת המעקב השלישית שלנו, ג׳ורדי פרננדז החליט להעניק את ההזדמנות לבן שרף ודני וולף, והפך אותנו פתאום לאופטימיים וכשמקביל דני אבדיה נוסק וסוגר חודש נובמבר יוצא מן הכלל – יש לנו אחלה של כתבת מעקב על הפרק! יוצאים לדרך.

דני אבדיה

• ממוצעים בחודש נובמבר: 27.1 נקודות, 7.5 ריבאונדים, 6.4 אסיסטים, 47.1% מהשדה, 80.7% מהקו, 37.4% לשלוש, 0.6 חסימות, 0.6 חטיפות ב-14 משחקים.
• המאזן של פורטלנד: 12:8 שלילי | מקום 10 במערב

הפורוורד הישראלי מדורג במקום ה-13 ב-NBA, אחרי שמות כמו דונצ׳יץ׳, יוקיץ׳, שאי ויאניס ולפני ריבס, מרקאנן, בוקר וקוואי ברשימת הנקודות למשחק במהלך חודש נובמבר – הוא נמצא בקצפת האמיתית של ה-NBA, חלום שלא בטוח שאפילו העזנו לחלום בהקשר הקריירה של דני אבדיה. שימו לב לנתון די מדהים נוסף שדני קוטף עד כה העונה: 35 נקודות קלאץ׳ העונה (נקודות במהלך שתי הדקות האחרונות של המשחק) – מקום שביעי ב-NBA, כשהוא קולע אותן ב-55% מהשדה – הכי גבוה (!) בליגה. קיצוני.

ברמה הקבוצתית, עבר על אבדיה חודש לא קל כשפורטלנד סובלת ממכת פציעות וסיימה את החודש במאזן של 4 ניצחונות לעומת 10 הפסדים, פספסה הזדמנות פז להעפיל לרבע גמר הגביע והתדרדרה עד לפאתי הפליי-אין. אבדיה מנסה לסחוב את הקבוצה מעלה וגם במספר משחקים שהסגל סביבו היה דל הוא הביא תוצאות – כמו הניצחון על גולדן סטייט (בהרכב מלא) בחוץ בגביע והניצחון במילווקי, גם ההופעות מול אוקלהומה סיטי הלילה ומול סן אנטוניו בגביע היו מכובדות.

אבדיה הפך במהלך ארבעים הימים הראשונים של העונה לכוכב לכל דבר ועניין. גם ברמה המספרית, גם ברמה התקשורתית, גם ברמה הקבוצתית וגם ברמת הגישה של ההגנות. לאור כך שאבדיה הוא אחד מהחודרים לסל הטובים ב-NBA, הודות לצעד הראשון המהיר שלו יחד עם הכוח המתפרץ, הוא זוכה לשמירה נוקשה בהרבה מזו שהכיר בשנותיו הראשונות בליגה, אז היו שמים עליו את כוכב היריבה שינוח איתו בפינה. שימו לב לדברים שדני אמר בעצמו הלילה אחרי המשחק מול קבוצת ההגנה הטובה בליגה בשנתיים האחרונות, אוקלהומה סיטי, האלופה המכהנת: "כשהגעתי לליגה היו משאירים אותי לבד פנוי בפיננה. עכשיו אני מתמודד עם דאבל-טים וטריפל-טים".

Credit – Porland/X

נקודות לשימור

ניהול משחק – יצירה – אסיסטים
מאז כתבת המעקב האחרונה, דני אבדיה נסק ב-0.9 אסיסטים בממוצע למשחק ובחודש נובמבר הוא מעמיד 6.4 אסיסטים למשחק (2.4 יותר משש המשחקים בחודש אוקטובר). המציאות הובילה את אבדיה לראשונה בקריירה להיות מתופקד כרכז, עד עכשיו, אלו היו דיבורים באוויר שהוא מסוגל, ושהוא שחקן שיכול לשחק 1 עד 5, אבל המציאות של הליגה עדיין לא העניקה לו צ׳אנס או רצף של משחקים להראות את היכולות הללו.

במהלך חודש נובמבר הגיעה ההזדמנות. ג׳רו הולידיי נפצע, ואבדיה נכפה להיות רכז – וראינו, שלא דיברנו סתם. אבדיה הראה יכולת יצירה יוצאת מן הכלל כשהוא לקח את היתרון שלו כשחקן התקפה מאיים ודרכה המון פעמים ייצר, או לחילופין, ממש הוביל את הכדור ומצא את השחקן הפנוי או הוביל לאקשן חיובי. אבדיה הוא חייזר במונחים של פורוורד, שחקן 2.06 מהמהירים בליגה ועם יכולת לא רק להוריד כדור לרצפה אלא לייצר איתו. אלו דברים שהופכים את אבדיה לשחקן הרב-גוני שידענו שהוא יכול להיות.

שימו לב לנתון הבא – כל עשרת האסיטים של אבדיה הלילה הלכו לשלשות של שחקני פורטלנד, וכמה זה חשוב כשהקבוצה הזו משוועת לעלייה באחוזי השלוש ומציאת עוגנים שיספקו שלשות ואחוזים גבוהים מהטווח הזה מדי לילה – אם דני ידחוף לשם, וכנראה שזו תוכנית משחק, פורטלנד תוכל להשתפר מאוד וגם המשחק של דני יוכל להשתפר כשהצבע יהיו פנוי יותר משומרים.

התמודדות מול שמירות כפולות/משולשות
אני מאמין שמאז שהוא בן עשרה, דני אבדיה מתמודד עם השמירה הקשוחה ביותר בקבוצה. אבל, כשהוא הגיע לליגה הטובה בעולם – הוא הפך משחקן שמקבל את היחס ההגנתי הקשוח ביותר לשחקן שלא סופרים (כפי שציין בעצמו, ציטוט בתחילת הכתבה). לאור הפריצה שלו בליגה בפאתי העונה שעברה – ההגנות הגיעו לעונה הזו מוכנות לדני אבדיה.

הוא זוכה לטיפול של אולסטארים, שמירות כפולות, טראפים, דרופ קברייג׳ (כשהסנטר נשאר איתו ולא חוזר לצבע בכדי למנוע חדירה קלה לסל), טריפל טים, הכל קורה נגדו. אבל – במקום להתקשות, ברוב המקרים, אבדיה מנצל את השמירה לטובה, חודר בקשיחות לסל, מייצר נקודות, מייצר זריקות וקליעות עונשין (הלילה שיא בקליעות (19) וזריקות (23) מהקו). היכולת של דני להתמודד ׳בגבורה׳ עם היחס ההגנתי כלפיו היא יוצאת מן הכלל ומראה לליגה שהוא שייך באמת לרמה הגבוהה ביותר. נקודה נוספת, שלשות. אבדיה מנצל לעיתים את העובדה שהוא חודר מאיים לעמידה נכונה על קשת השלוש ומקבל המון מבטים פנויים.

נקודות לשיפור

איבודים
הנקודה הזו היא עדיין הבולטת לשיפור אצל אבדיה, הוא מאבד 3.6 כדורים על 5.5 אסיסטים שהוא מוסר. עכשיו, זה לא קטסטרופה, אבל בכדי להיות שחקן עוד יותר יעיל, אבדיה צריך לקצץ בין 0.5 ל-1.0 איבודים בממוצע. כשהעלתי את הטענה הזו בכתבות המעקב הקודמות הגבתם לי (ובצדק) שאבדיה הוא לא הכוכב היחיד שמאבד בכמות גבוהה ושזו סטטיסטיקה טבעית לכוכבים ולשחקנים בווליום גבוה, אבל במקרה של אבדיה, שנבחן על ידינו בזכוכית מגדלת, אפשר באמת לראות שאת האיבודים הוא יכול לצמצם.

אבדיה, שמאמין בעצמו כשחקן מייצר, לפעמים הולך על מסירות מוגזמות יחסית מטווח ארוך או לשחקן שלאו דווקא נוח לו במצב שבו הוא מקבל את הכדור, הוא צריך לצמצם את הנושא הזה. בנוסף, דני אוהב מאוד לקחת על עצמו – ולפעמים הוא נתקל ביער בצבע שגורם לו לאבד, אפשר לצמצם. כמובן שאת הדברים הללו דני לא עושה הרבה, הם הקצה של הקצה.

ריבאונדים
במהלך חודש נובמבר אבדיה ירד בממוצע הריבאונדים שלו (ב-0.2, אך ירידה), ניכר במשחקים האחרונים שהוא אקטיבי יותר בנושא, הוא תוקף את ריבאונד ההגנה, כמו בימים שזה היה הדבר היחיד שהיה לו, ומייצר הרבה יותר ריבאונדים, כמו הלילה, שהגיע ל-19 כאלו – וזה בדיוק מה שהוא צריך לעשות בכדי לשפר את עמודת הריבאונדים שלו.

הריבאונדים הם לא טיפול קוסמטי לשורת הסטטיסטיקה שלו שתשמח לקבל עוד 1.5-2.0 ריבאונדים למשחק ותסלול לו את הדרך לזכייה בתואר השחקן המשתפר, הם אבן דרך בהפיכה שלו לכוכב. אבדיה הוא שחקן מצוין במגרש הפתוח, וב-NBA, ריבאונד הגנה פעמים רבות יכול להוביל למתפרצות, משם הוא יכול להוסיף לעצמו לא רק ריבאונדים לשורה הסטטיסטית, אלא גם נקודות, או אסיסטים, ולהפוך את עצמו לשחקן מסוכן אפילו יותר.

Credit – Portland/X

בן שרף ודני וולף

המספרים אמש בהפסד של ברוקלין למילווקי:

• שרף: 10 נקודות | 7 אסיסטים | 2/4 לשתיים | 2/4 לשלוש | חסימה ב-29 דקות מהספסל
  ‏• וולף: 22 נקודות! | 4 ריבאונדים | 4 אסיסטים | חסימה | 3/7 לשתיים | 5/9 לשלוש | 1/1 מהקו ב-30 דקות מהספסל (נקודות השדה הראשונות שלו בליגה)

הממוצעים שלהם בליגת הפיתוח:

• שרף: 14.2 נקודות, 3.0 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 1.0 חטיפות, 0.5 חסימות, 4.0 איבודים, 46.5% מהשדה, 28.6% לשלוש, 77.8% מהקו ב-23.8 דקות למשחק (4 משחקים)
• וולף: 20.3 נקודות, 10.6 ריבאונדים, 3.1 אסיסטים, 0.9 חטיפות, 1.1 חסימות, 3.6 איבודים, 48.6% מהשדה, 33.3% לשלוש, 77.8% מהקו ב-33.6 דקות למשחק (7 משחקים)

זה היה המשחק הראשון בו השניים קיבלו הזדמנות אמיתית. דקות משחק טהורות ב-NBA עם יכולת להראות את הכישרון שלהם. שרף קיבל דקות ארוכות הזדמנות לייצר ויצא עם שבעה אסיסטים, וולף קיבל דקות ארוכות כשחקן מרכזי בהתקפה ויצא עם חמש שלשות, שלדעתי הבטיחו לו מספר דו ספרתי של דקות עד לסיום העונה. בעיתוי מפתיע ובערך משום מקום, נראה שג׳ורדי פרננדז וברוקלין קיבלו החלטה להתחיל ולשלב את השניים, שנראו די טוב בליגת הפיתוח.

ליגת הפיתוח נועדה בכדי לחדד דברים, בכדי לעבוד על הסיסטים של הקבוצה (שיטת המשחק של קבוצת הפיתוח זהה לשיטת המשחק של קבוצת ה-NBA), למידת קצב משחק, לחץ ובקיצור, להפוך את ה-׳כאפה׳ שאתה מקבל כשאתה נכנס לליגה הטובה בעולם לרכה יותר ולגרום לכך שלא תגיש את הלחי השנייה. בנטס כנראה הרגישו שגם וולף וגם שרף (שעוד קיבל צ׳אנס מסוים בפתיחת העונה) צריכים תקופת למידה, נקווה שהם צדקו.

Credit – Long Island Nets/X

במקרה של וולף, האוהדים ברשת בטירוף. ההשוואות הטבעיות לניקולה יוקיץ׳, סאבוניס ושנגון כבר רצות, לנו, שצופים בוולף כבר מספר שנים – אין הפתעה בכך שסגנון המשחק שלו מזכיר את הכוכבים הגדולים, את אוהדי ברוקלין, שרק שמעו וראו היילייטיס, פתאום רואים לנגד עיניהם בפעם הראשונה את הסיפורים מתממשים למציאות. ברור, וולף הוא לא יוקיץ׳ ולא יהיה, וגם לא סאבוניס ולא שנגון, אבל אם הוא יצליח להפוך לשחקן בסגנון המשחק שלהם שמעמיד 10-13 נקודות (עם שלשות), 4-5 ריבאונדים ו-3-4 אסיסטים במשחק ב-NBA, זאת התגשמות של חלום. המסע של הזאב ממישיגין רק התחיל, אבל עם ההיכרות שלנו איתו – הוא ייצטרך זמן והמון דקות משחק, כפי שאמר בעצמו: ״אין תחליף לדקות אמיתיות ב-NBA״, אם הוא יקבל את חופש הפעולה – הוא יראה את הפוטנציאל שלו וברוקלין רק תרוויח.

Credit – USA Today

במקרה של בן שרף, ההזדמנות שלו הגיעה לחלוטין משום מקום כי בשונה מוולף שהרשים בשבוע וחצי האחרונים בליגת הפיתוח – שרף היה פצוע בקרסול וכלל לא שיחק. כשחזר מהפציעה הוא הוזנק ישירות לקבוצת ה-NBA ולא סתם, קיבל כמעט חצי שעה על הפרקט, תפנית לא צפויה בעלילה. שרף קיבל דקות ארוכות כמוביל כדור וכשחקן מייצר, הוא קיבל סוף סוף הזדמנות רציפה לנסות, גם אם הוא יטעה, הוא סוף סוף מנסה, וזה היה נראה טוב מאוד עם כמה מהלכי יצירה יפים שבמקביל הוסיף 10 נקודות וגם יכולת הגנתית טובה.

היכולת של שרף להפוך לשחקן רוטציה תעבור דרך האגרסיביות והאקטיביות שלו, הוא ייצטרך לדרוש, להיות השחקן שאנחנו מכירים מאולם, קריית אתא, נתניה, עמק חפר ונבחרות ישראל – בן שרף ה-׳חצוף׳, הזה שלוקח את הכדור ויודע מה הכתובת שלו, בין אם לאסיסט ובין אם לטבעת. מאוד מקווה שפרננז ימשיך לתת לו לנסות ולצמוח. הגיע הזמן.

Credit – NBA

נקודות לשיפור ולשימור כרגע לא רלוונטיות לשניהם, נקווה שבהמשך יהיו להם ספליטים יותר ארוכים שיהיו ראויים לבחינה מקצועית.

זו הייתה כתבת המעקב השלישית אחר נציגנו ב-NBA.

תודה לאתר 'הופס' על ההזדמנות, בקרוב אכתוב לכם את הטור הכי קרוב שאפשר לדבר האמיתי…