עיצוב התמונה – עומר משען

מציאות חדשה. לישראל אין שלושה שחקני NBA. יש לה שני שחקני ג׳י-ליג (שרף ו-וולף) וכוכב NBA בהגדרה – דני אבדיה. מאז שדיברנו כאן לפני שבועיים המון השתנה. אבדיה פרץ, וולף ושרף נשלחו לפרברי ניו יורק. בקיצור, בואו נדבר.

דני אבדיה
ממוצעים עונתיים: ממוצעים: 25.8 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים, 48.8% מהשדה, 38.3% לשלוש, 85.4% מהקו, 0.6 חטיפות, 0.8 חסימות, 3.6 איבודים ב-33.7 דקות ב-12 משחקים | המאזן של פורטלנד: 6:6 (מקום 9 במערב)

עם 28.8 נקודות, 7.2 ריבאונדים ו-5 אסיסטים למשחק בחודש נובמבר, דני אבדיה הוא הפייבוריט לזכות בתואר השחקן המשתפר של העונה ב-NBA ע״פ סוכנויות ההימורים (עקף את ג׳וש גידי). דני נמצא במקום ה-15 בנקודות למשחק בליגה (25.8) לצד השמות הגדולים ביותר, כשהמטרה היא אחת וברורה, לפחות לחודשים הקרובים: לתפוס את אחד משני המקומות לאולסטאר שחקנים העולם, כשהנחת העבודה היא שאת ששת המקומות הראשונים יתפסו בקלילות שאי, לוקה, וומבי, יוקיץ׳, יאניס ושנגון. הקרב של אבדיה הוא בעיקר מול גידי, מרקאנן וסיאקם. אפשרי, אבל קשה.

דני אבדיה הוא כיום אחד מהשחקנים הטובים ב-NBA. דבר שרק חלמנו לומר, לספר, לכתוב ולדמיין – זאת המציאות. אני באופן אישי אחד מהאנשים שהיו הכי אופטימיים בהקשר של דני בתקשורת הספורט, אבל, אני מודה – לא חשבתי שהפריצה תגיע כל כך מהר ובכזו עוצמה, תחשבו רגע, התקרה שחשבנו שיש לדני בתחילת הקריירה היא, מה? 25 נקודות למשחק? כנראה.

אז בצ׳אנס האמיתי הראשון של דני בקריירה – הופ, הוא שם. מה שמשנה לחלוטין את ההסתכלות על הקריירה והתקרה שלו, אם חשבנו שהתקרה היא אולסטאר, אפשר כבר לראות את שברי הזכוכית של התקרה ההיא על הרצפה ואת דני נוסק לעבר הבאה, זו שבכלל לא חשבנו עליה.

נקנח רגע בנתון פסיכי – שמראה עד כמה דני אבדיה נמצא בקצפת של הליגה, הנתון הבא מראה עד כמה כמה ההתקפה של הקבוצה טובה יותר כשהשחקן על המגרש לעומת כשהוא יושב על הספסל (כפי שרשום בתמונה: Biggest Difference in Offensive (Rating On/Off Court. אבדיה במקום הרביעי בליגה בנתון הזה. לפניו: רנדל (23.8), יאניס (19.9), יוקיץ׳ (18.7) ואז אבדיה עם 18.8, אחריו מגיע ג׳ארט אלן עם 17.7. המשמעות למעשה היא שפורטלנד מייצרת כמעט 19 נקודות יותר ל־100 פוזשנים כשהוא על הפרקט. נתון שמציב אותו ברמה של יאניס ויוקיץ’ מבחינת השפעה התקפית נטו, וזה, כפי שציינתי בפתיחת הפסקה – פסיכי.

נעבור לחלק המקצועי:

נקודה ראשונה לשימור – בלתי שביר
אם במספר (די רב) של משחקים בעונותיו הראשונות בליגה, אבדיה היה נשבר ונעלם אחרי כמה טעויות – היום, זה לא קורה. במהלך השבועיים האחרונים קיבלו שתי דוגמאות מצוינת לכך: הראשונה, בניצחון הגדול על האלופה אוקלהומה סיטי כשאבדיה התאושש בצורה יוצאת מן הכלל מפתיחת של 0-11 מהשדה לסיומת של 5-6 מהשדה בדקות ההכרעה. הוא הוביל את פורטלנד לניצחון ששם אותו ואת הקבוצה במקום אחר.

הדוגמה השנייה מגיעה מסוף השבוע, כשאבדיה קיבל טיפול הגנתי נפלא מיוסטון – ג׳וש אוקוגי הופקד על המשמר ותמיד ב-׳דרופ קברייג׳ (כיסוי שמירה ומעין דאבל-אפ וקונטסט אחרי פיק אנד רול) השומר של השחקן החוסם ממשיך גם עם דני ומונע ממנו את החדירה לסל. אבדיה, בהחלט התקשה, אך גם כן, אחרי חצי ראשון של 4 נקודות הוא הצליח להתאושש ולסיים את הערב עם דאבל-דאבל של 22 נקודות ו-10 ריבאונדים לצד גם 4 אסיסטים, למרות ההפסד והפתיחה הרעה.

אהיה קצת חצוף ואגיד שגם אם הקבוצה מפסידה ב-40, דני צריך לפעמים לחשוב גם על הסטטיסטיקה, הוא במעמד שזה חשוב, לפעמים יותר. כיף לראות שהוא מצליח לקום תוך כדי משחק מנפילות, ובמקרה שלו, לא צריך אף פעם לחשוד, הוא ממשיך לעבוד קשה גם כשפחות הולך לו או לקבוצה, בכדי להביא ניצחון.

נקודה לשיפור – איבודים
אמנם מאז שדיברנו בפעם האחרונה אבדיה הוריד את ממוצע האיבודים ב-0.2 (מ-3.8 ל-3.6) אך כמובן, לא מדובר בהורדה משמעותית אלא במגמה בעייתית בפתיחת העונה. כשהכל מסביב נוצץ, אבדיה, בכדי להיות לא רק לכוכב, אלא סופרסטאר, ייצטרך לנקות בלפחות חצי את רשומות איבודי הכדור שלו.

אין ספק שככל שהווליום של שחקן עולה – גם הטעויות עולות. וככל שהכדור יותר אצלו, ושהוא מקבל יותר החלטות – האיבודים עולים. אבל, יש דברים במשחק של אבדיה שלפעמים מעט מוגזמים, האובר חיפוש אחרי אחרים, המסירות המתוחכמות, הניסיון ללכת על השמירה – לא בכוח, במוח. אבדיה צריך למצוא את הדרך לצמצם את שורת האיבודים שלו בכדי להפוך לשחקן יותר יעיל. אם הוא רוצה להיות סופרסטאר בליגה הזאת, הדרך עוברת גם דרך שם.

תמונה – פורטלנד

נקודה לשימור – שלשות
הפורוורד הישראלי קולע העונה 2.6 שלשות בממוצע למשחק מתוך 6.8 זריקות – נושק ל-40%. בכדי להיות שחקן כנף מוביל ומשמעותי בליגה הזו, אבדיה היה חייב להוסיף לארסנל שלו את השלשות. אחרת, הוא יאבד הרבה יתרונות אחרים במשחק שלו. כי אם השומר יודע שאין לו מה לפחד מזריקה של אבדיה לשלוש, הוא יעבוד בכל הכוח למנוע מאבדיה את היתרון הבאמת גדול – הדרייבים לצבע עם המהירות.

היכולת של אבדיה לאיים מחוץ לקשת הופכת את כל תפיסת ההגנה עליו לאחרת – קודם כל עושים לו קונטסט, אחר כך מנסים למנוע את האירוע שיקרה בצבע. נקודת מבט נוסף על הקליעה היא קבוצתית, ברגע שצריך למנוע מאבדיה לקלוע משלוש, אי אפשר פשוט לעזוב אותו כשהוא ללא כדור – וזה פותח את המשחק של פורטלנד ומעניק הזדמנויות גם לאחרים, אחד שנהנה מזה מאוד לאור התנועה הטובה שלו ללא כדור – שיידון שארפ.

נקודה לשיפור – ריבאונדים
אני לא רוצה להיות קטנוני ובכנות, אין לדני יותר מדי מה לשפר אחרי פתיחת העונה המסחררת הזו, אבל אם צריך לבחור ולעמוד בחוקי הפורמט של המעקב שלנו, נבחר בשורת הריבאונדים שהיא כרגע יותר נמוכה מהשנתיים הקודמות. דני, רוצה MIP? אם יהיו לך 8-9 ריבאונדים למשחק, לצד השיפור בקטגוריות האחרות, זה שלך.

אין היבטים טקטיים במשחק שדני צריך לשפר בכדי לקחת יותר ריבאונדים, זה עניין של הזדמנויות והתמקדות, מאמין שזה יגיע עם הזמן.

תמונה – פורטלנד (טוויטר)

בן שרף ודני וולף

השבועיים האחרונים של הרכז והגבוה היו לא פשוטים. מהפיק המלהיב של להיות שחקן חמישייה ב-NBA, בן שרף הפך לשחקן ספסל בג׳י-ליג, מעבר לא פשוט שמזכיר עד כמה הליגה הזו לא קלה לפעמים, וולף, שרק לפני כמה חודשים סומן כבחירת לוטרי, מוצא עצמו בפאתי ניו יורק משחק בליגת הפיתוח. אז מעבר לפן המקצועי, יש כאן טלטלה מנטלית שלא ניתן להקל בה ראש.

אבל, צריך לומר, צפינו את זה. ראינו את זה מגיע. ועדיין, אני חושב שכן ראוי למתוח ביקורת די משמעותית על מה שברוקלין עושה עם השניים ובכלל עם הרוקיז שלה. למה מועדון בוחר חמישה שחקנים בסיבוב הראשון, הסכום הגבוה אי-פעם, ולא נותן לרובם הזדמנות אמיתית? מה יעזרו דקות לטרנס מאן? לטייריס מרטין? לאן זה מקדם את הפרנצ׳ייז? ההיפך, זה לוקח אותו אחורה.

שרף ו-וולף מספיק מוכשרים בכדי לקבל את טבילת האש, ג׳ורדי פרננדז לא צריך לוותר על העונה, היא נגמרה לברוקלין עוד לפני שהיא החלה, אז הרוקיז צריכים לקבל דקות, והרבה, ולטעות, והרבה, ולהשתפשף, כי חבל, חבל, לזרוק עונה שלמה לפח ולא לתת להם להתחיל לפתח שריון. וולף למשל, אפילו לא קיבל צ׳אנס קטן להראות מה הוא שווה, זה חייב לקרות.

אם אתם ממש מתעקשים, ברמה המקצועית, בליגת הפיתוח, וולך ושרף מראים עד כה דברים שידענו שיש להם. שרף את הביטחון, החדירות הטובות לסל, ראיית המשחק והיכולת לתקוף את המגן בצעד ראשון מהיר ויכולת כדרור מצוינת, כן היה ניכר שחלק מהמעבר שלו לקבוצת הבת הוא בכדי לשפר לו את הקליעה לשלוש, רואים שזו נקודה ששמו לו דגש עליה ובהחלט יהיה נהדר אם הוא ישתפר בה – יש עוד דרך, וולף, גם, מראה את הדברים שידענו שיש לו, יצירה מכדרור, יכולת להרים זריקה ממרחק, ההגנה עוד לא שם אבל בואו, ליגת הפיתוח קטנה עליהם, הם צריכים את ההזדמנות בדבר האמיתי. רק אציין ששרף נפצע בקרסול במשחק האחרון, אין עדכון רשמי בנושא לגבי היעדרות או חומרת הפגיעה, בריאות. אגב, רגע הפגיעה שלו (מצורף) היה במהלך אסיסט לוולף.

נסיים, בקטע של אחד, קווין דוראנט, על דני אבדיה שלנו, מכירים אותו?

דני אבדיה לאולסטאר 2026 ב-LA: הקמפיין החל.