כמעט 4 שבועות עברו מאז תחילת העונה, ובדומה לשנים קודמות, גם הפעם נבחן את נתוני הרייטינג ההגנתי של קבוצות כדי לראות האם ועד כמה זה דומה לעונות הקודמות, ובהמשך נעקוב אחרי ההשפעה של דני אבדיה על פורטלנד כקבוצה ונסיים עם מבט כללי על טבלת הליגה עד כה וכמה מסקנות שאפשר אולי להסיק מכמה מהקבוצות שם.

1. נתוני ההגנות.

בדומה למה שעשיתי כאן בעונות קודמות, הטבלה הבאה תציג נתונים על הדירוג ההגנתי של ההגנה הטובה ביותר, ההגנה הרעה ביותר, חציון וכמה קבוצות היו עם רייטינג הגנתי טוב יותר מ-105 או רע יותר מ-111, כאשר הנתונים הם מאז 2015.

כמו שניתן לראות, אוקלהומה פתחו מצוין מבחינה הגנתית, כצפוי, ובמדגם הקצר יחסית של העונה הנוכחית יש להם את ההגנה הכי טובה בעשור הנוכחי, ובצד השני ברוקלין מציגים את ההגנה הגרועה ביותר אי פעם. סביר להניח ששני הנתונים האלה קצת יתאזנו בהמשך, אבל אפשר לראות שהחציון וכמות הקבוצות עם רייטינג הגנתי של יותר מ-111 מעידים על כך שהיחס נוטה יותר לטובת ההתקפות מאשר בעונה שעברה, ויהיה מעניין לראות אם העונה שעברה תתברר כמגמה חד-פעמית אחרי כמה שנים בהן ההתקפות השתפרו, או שזה יתאזן בהמשך ויהיה משהו קרוב יותר לשיפור ההגנתי של העונה שעברה.

2. ההשפעה הקבוצתית של דני אבדיה.

על פתיחת העונה המצוינת של הכוכב הישראלי מדברים לא מעט, ובסוף השבוע שעבר הוא אפילו נכנס לטופ 15 בדירוג ה-MVP עד כה על פי האתר הרשמי של הליגה (בסוף הכתבה כאן – https://www.nba.com/news/kia-mvp-ladder-nov-14-2025). אולם, לא תמיד שמים לב לכמה הנוכחות של אבדיה על הפרקט משפיעה על ההתקפה של פורטלנד כקבוצה באופן כללי, והטבלה הבאה תעשה את זה עם כמה נתונים מרכזיים. שימו לב לכך שהנתונים בחלק הזה לא כוללים את המשחק אמש נגד דאלאס.

אפשר לראות שבכל התחומים האלה יש לפורטלנד נתונים טובים עד מצוינים בדקות של אבדיה, ואילו בדקות בלעדיו יש לבלייזרס נתונים נמוכים מאוד בכל התחומים האלה. למעשה, על פי אתר הסטטיסטיקות המתקדמות "Cleaning the glass" (תודה לרועי שעזר לי בגישה לשם), יש רק 3 שחקנים בכל ה-NBA עבורם הפער בין היכולת ההתקפית של הקבוצה בדקות שלהם ובין דקות המנוחה שלהם הוא גדול יותר, ואלו ג'וליוס רנדל בפתיחת עונה מצוינת, יאניס שמוביל קבוצה בינונית לפתיחת עונה די טובה וניקולה יוקיץ' שהוביל את הליגה במדד הזה בכל 3 העונות הקודמות.

על מנת לבחון את זה מנקודת מבט קצת יותר רחבה, בדקתי את נתוני המסירות של השחקנים הבכירים ברוטציה של פורטלנד בטבלה שבה כל הנתונים הם פר 36 דקות. כפי שניתן לראות בטבלה להלן, הבלייזרס קולעים באחוזים נמוכים ממסירות של אבדיה, כך שלמרות שמספר המסירות והאסיסטים הפוטנציאליים שלו פר 36 דקות קרוב מאוד לזה של הולידיי ובלייק ווסלי, שניהל היטב את המשחק מהספסל עד שנפצע, בכוות האסיסטים בפועל יש פער משמעותי. כמו כן, נעשתה כאן גם השוואה לכמות המהלכים שהסתיימו אצל כל אחד מהשחקנים האלה (זריקות מהשדה פלוס איבודים פלוס 0.44 כפול זריקות העונשין, וכל זה פר 36 גם כן, בחישוב שאני אעשה עכשיו), מה שיאפשר לראות את היחס בין המצבים בהם השחקן הזה הוא המסיים ובין המצבים בהם הוא מוסר.

כפי שניתן לראות, הולידיי ובלייק ווסלי הם המוסרים המובילים של הקבוצה ואבדיה לא הרבה אחריהם, בזמן ששארפ הוא זה שמסיים הכי הרבה מהלכים ביחס לדקות שכל שחקן מקבל, אבדיה וגרנט די קרובים אליו, ואחרי זה כבר יש פערים. אפשר גם לראות שנתוני האסיסטים של אבדיה קצת לרעתו כי הבלייזרס לא מנצלים מספיק טוב את המסירות שלו. בגדול, מבין 8 השחקנים האלה ניתן לומר שקלינגן ומארי הם אלה שמחזיקים מעט בכדור, ואז הם גם מסיימים מעט וגם מוסרים מעט, הולידיי, ווסלי ואבדיה הם אלה שמוסרים הרבה, כשאבדיה גם מסיים הרבה באופן טבעי, הולידי קצת מעל הממוצע ואחריו ווסלי שנמצא קצת מתחת לממוצע, ואילו קמארה מוסר יותר ממה שהוא מסיים וגרנט מסיים יותר ממה שהוא מוסר, אבל המקרה הקיצוני הוא שיידון שארפ – שמוסר מעט מאוד ומסיים יותר מאבדיה (יותר זריקות לסל בכמעט 6 דקות פחות בממוצע למשחק).

לסיכום, ההתקפה של פורטלנד נראית מצוין בדקות של אבדיה ורע בדקות בלעדיו, כשהפער הוא כזה שמזכיר את הכוכבים הגדולים של הליגה, ומבט קצת יותר רחב מראה שכל זה קורה למרות שהבלייזרס לא מנצלים מספיק את המסירות של אבדיה, וחוץ ממנו ומהולידיי אין להם עוד מישהו שמייצר מצבים לאחרים, בעיקר מאז שווסלי נפצע אחרי פתיחה טובה של העונה. ייתכן שחזרה של סקוט הנדרסון מהפציעה שלו תעזור בתחום הזה, ייתכן ששחקנים כמו קמארה פתחו את העונה בכושר קליעה רע וישתפרו בהמשך וייתכן ששארפ ישפר את קבלת ההחלטות שלו בהמשך, אבל בינתיים הבלייזרס תלויים מאוד באבדיה שעושה את שלו, וצריכים למצוא את הדרכים האחרות לייצר התקפה טובה.

3. מבט ראשוני על הטבלה.

קצת פחות מחודש מאז פתיחת העונה, ואפשר כבר להסתכל על הטבלה ולחלק אותה לקבוצות. במקרה הזה נעשה את זה לפי חלוקות של 20% הצלחה – הקבוצות עם יותר מ-80%, אלה שבין 60% ל-80%, אלה שבין 40% ל-60%, אלה שבין 20% ל-40% ואלה שמתחת ל-20% מהמשחקים שהסתיימו בניצחון. מכל חבורה כזאת נתעכב טיפה על אחת מהקבוצות ונבחן אותה.

80%+: אוקלהומה, דטרויט, דנבר. כאן אני בוחר להרחיב טיפה על האלופה אוקלהומה. בטבלה הראשונה כבר הזכרנו את ההגנה המצוינת, אבל האמת היא שגם ההתקפה מדורגת בצמרת של הליגה. שיי ממשיך בשלו, הולמגרן מצוין כשהוא בריא, אג'אי מיטשל נראה נהדר בינתיים, ארון וויגינס נותן משחקים טובים ויש להם אפילו את הבחירה של הקליפרס שעשויה להיות גבוהה במצב העניינים הנוכחי. מי בכלל זוכר שג'יילן וויליאמס, מי שאמור להיות השני בחשיבותו אצל הת'אנדר, עוד לא שיחק העונה?

60%-80%: יוסטון, לייקרס, ספרס, קליבלנד, אטלנטה, מינסוטה, טורונטו, גולדן סטייט. שימו לב לאטלנטה שבלי טריי יאנג הפצוע מצטיינת בעיקר בהגנה, ובצד ההתקפי זהו ג'יילן ג'ונסון שמוביל אותם לאחרונה, אם כי כדאי לציין את הנעת הכדור הקבוצתית שעובדת טוב. פורזינגיס, אלכסנדר-ווקר, אוקונגו וריזאשה גם כן קולעים לא רע, ואילו ויט קרייצ'י בולט מחוץ לקשת. בפריוויו שלי עליהם לפני העונה כתבתי שזו "הזדמנות עבור טריי יאנג לרוץ לצד קבוצה צעירה ומעניינת", אבל ייתכן שזו הזדמנות עבור קבוצה צעירה ומעניינת להבין שלא צריך את טריי יאנג ואולי עדיף למכור אותו למרבה במחיר.

40%-60%: פיניקס, פילדלפיה, מילווקי, שיקגו, אורלנדו, מיאמי, פורטלנד, בוסטון. אורלנדו פתחו רע את העונה, אבל הם ניצחו 6 מתוך 9 המשחקים האחרונים ו-3 רצופים עד להפסד בהארכה אמש נגד יוסטון, ואפשר אולי לציין התחלה של התאוששות של דזמונד ביין מפתיחת העונה הלא טובה שלו, אולי מאז אותה שלשת ניצחון נגד פורטלנד. ההגנה קצת יותר טובה מאז שסאגס חזר מאיזה פציעה קטנה, ואחת הקבוצות עם הציפיות היותר גבוהות במזרח מקווה שהיא בכיוון הצמרת.

20%-40%: יוטה, קליפרס, שארלוט, סקרמנטו, דאלאס. מבין החבורה הלא כל כך שמחה הזאת, סקרמנטו היא אולי זו שהכי קשה לי להיות אופטימי לגביה. יוטה ושארלוט הן קבוצות צעירות שאולי נמצאות בעלייה, לדאלאס יש בכל זאת את הבחירה הראשונה בדראפט וכבר אין את ניקו האריסון, ואילו לקליפרס יש עדיין קבוצה טובה שיכולה להתחבר ולהגיע לפליי-אין ומעלה, והם לפחות הגיעו לפלייאוף בשנים האחרונות. אצל הקינגס ההמלצה שלי היא לפרק ולבנות מחדש, לפחות יש להם את הבחירה שלהם בדראפט, בניגוד לקליפרס.

20%-: פליקנס, ברוקלין, אינדיאנה, וושינגטון. בואו נדבר על הפליקנס. בחירת הדראפט של אינדיאנה הגיעה לטורונטו בטרייד על סיאקם ומשם לפליקנס בטרייד על אינגרם, אבל הם החזירו אותה לפייסרס בתמורה לבחירה ה-23 ב-2025, אשר איתה ועם הבחירה של הפליקנס השנה הם השיגו מאטלנטה את הבחירה ה-13. דריק קווין שנבחר שם מראה פוטנציאל מעניין, אבל קשה לראות מצב שבחירה 13 מצדיקה ויתור על 2 בחירות טופ 5, למרות שזו דווקא בחירה שהצמיחה שחקנים גדולים (קובי ברייאנט, קארל מאלון, דונובן מיטשל, דווין בוקר, אולי ג'יילן דורן בעתיד ועוד). מעניין לראות האם ומתי הפליקנס יפרקו עוד יותר את מה שיש להם כרגע, או שהעובדה שבחירת הדראפט שלהם הולכת לאטלנטה תמנע מהם לעשות את זה כרגע.