פורטלנדני- בעל המאה הוא בעל הדעה

הבלייזרס עברו עוד קיץ עמוס בו הם נמכרו לבעלים חדשים אחרי 37 שנה בבעלות משפחת אלן, הטרידו את הקלע הכי טוב שלהם (אנפרני סיימונס) בתמורה לג'רו הולידיי הבוגר, החזירו את השחקן הגדול בתולדות המועדון כאשר הוא פצוע לכל העונה, בחרו והחתימו שחקן סיני בוסרי וחסר נסיון , שחררו את הסנטר הפותח שלהם ולא הצליחו להעביר את ג'רמי גראנט בטרייד.

הבעלים החדש טום דנדון, שעשה את הונו בהלוואות ועיסקות פיננסים כבר קנה קבוצת ספורט, את הקרוליינה פנת'רס מההוקי והראה שהוא בעלים מאוד מעורב בניהול היומיומי והכללי של המועדון, דבר שלא היה נהוג פה בזמן הבעלות של משפחת אלן על הקבוצה. נצטרך לחכות ולראות אילו מהלכים מקצועיים יש לו לבצע והאם יש באמת השפעה על ההצלחה על הפרקט. אחרי שהשקיע למעלה מארבע בליון בעסקה, הוא ירצה לפרוע שטרות לראות ולהראות תוצאות ומהר. פורטלנד, להזכיר, היא עיר לא גדולה בצפון מערב ארה"ב, עם מזג אוויר סגרירי ותדמית ליברלית ורגועה. המועדון לא הצליח בכל שנותיו להוות אטרקציה לשחקניים חופשיים לחתום בו וגם טריידים גדולים מאוד מעולם לא קרו פה.

ספק רב אם זה הולך להשתנות אבל אולי הבעלות הנוכחית תשנה את הד.נ.א הסימפטי של הקבוצה והמועדון ותביא אותו לגבהים חדשים.

עזבו :_{^{אנפרני סיימונס}}– הגוזל פרש כנפיים ועף לבוסטון והעונה הפיננסית שלה. אנט ואני הגענו למועדון באותה שנה והיו לי איתו שיחות וראיונות טובות במהלך השנים .מאוד אהבתי את ההתפתחות והגדילה שלו פה. אני זוכר אתו כנער (ממש) שעוד לא מצליח לגדל זקן אמיתי ונצמד לכל מה שדמיאן וסיג'יי אומרים לו ועד שהוא משחק אותה ה"שחקן" של המועדון בשנתיים האחרונות.  יש לו נתונים סטטיסטים מסויימים מאוד מרשימים של קליעה ואחוזי יעילות אבל לא הצליח לעשות קפיצת מדרגה למעמד כוכב אף פעם.  הוא מסוג השחקנים שייפרח במערכת יעילה כמו הסלטיקס ואני מאמין שיש לו עוד יותר כדורסל ממה שהראה עד עכשיו. להפוך לשחקן פונקציה בקבוצה עם עוד שחקנים טובים מאוד כמו בבוסטון יורידו ממנו לחץ ויחשפו יעילות גבוהה יותר ממה שהראה פה. 

 דיאנדרה אייטון -עם עונה אחרונה בחוזה בשלושים ומשהו מליון, הבלייזרס שילמו עשיריה, עשו ביי-אאוט ושיחררו. אני דווקא התחברתי אליו ואל האופי המורכב שלו ובעיני טעות היה לשחרר אותו ככה. כולה בן 26, דאבל דאבל יציב והראה בפיניקס שיכול להיות חלק מקבוצה מנצחת. עתידו לפניו ושחקן בחירת דראפט ראשונה שאצלך בקבוצה כזה לא סתם משחררים.  הקבוצה לא רצתה להמשיך לשלם לו הרבה ולהציע לו חוזה להמשך והוא העדיף ללכת מקצועית לחסום ללוקה. גם היה בחברות טובה עם דני. הבטיח לי סיבוב על הרולס-רויס פאנטום שלו שעכשיו לא יקרה. נאחל לו באמת בהצלחה.

דלאנו בנטון- הקנדי כנראה נתן את כל מה שיש לו, ובאמת עזר התקפית יחסית הרבה פעמים , קיבל את המינימום (תכלס, בכסף) ואחרי שנתיים שוחרר להמשיך לחפש את גורלו. אני מאמין שהוא שחקן ששווה מקום בסגל בליגה אבל גם טופ יורוליג ביותר כסף יכול להתאים לו.

ג'בארי ווקר- סיים את חוזה הרוקי ולא קיבל הצעה להמשיך.  פיקסנר הצעת מינימום מהירה מפילדלפיה וקפץ עליה.  סך הכל שחקן נחמד ובנאדם אחלה אבל קשה לי לראות אותו אי פעם נוטע יתד או מקבל חוזה ארוך טווח. הוא עובד קשה, מחפש להשתפר ולגדול ואולי תסתדר לו המשבצת של יבוסלה …

הגיעו:

דמיאן לילארד – הטלנובלה של השחקן הטוב והחשוב ביותר בתולדות המועדון כתבה עוד פרק מרגש בו דמיאן, בן 35 וקרוע אכילס חזר הביתה אחרי שנתיים בערבות ויסקונסין. החיבור הלא הגיוני ועדיין הבלתי נמנע עם הצוות המקצועי שרק לפני שתי עונות הראה לו את הדלת החוצה בסאגה של דרמה וקבלת החלטות בעייתית מקצועית ותקשורתית חזר מהדלת הראשית וישר למחלקת השיקום…

אחרי שהוא עזב לפני שני קיצים תליתי תמונה שלו על הדלת בציפייה וידיעה שיום אחד הוא ישוב. דיים גם לא הסתיר את זה שיום אחד זה יקרה מהצד שלו ואולי חיכה שקרונין יסיים את תפקידו לפני זה.  על הפרקט אין לו מה לתרום בשל הפציעה ומחוץ למגרש נצטרך לראות.  בעונה אחרי זה, כשהוא בן 36 ואחרי פציעת אכילס אי אפשר לדעת מה יש לו לתת על המשבצות ובעיני יש פה יותר נוסטלגיה ורומנטיזציה מאשר ריאליסטיות כדורסלנית. לא אומר שלא היה צריך להחזיר אותו למועדון, אבל אפשר היה לחכות את העונה הזאת ולראות שהוא מסוגל ומה מסוגל לשחק, בחוזה אפילו נמוך יותר ממה שהוא קיבל ובמעמד ביחס לקבוצה שרצה והפוטנציאל הצעיר שלה.  

ג'רו הולידיי–  לפני ארבע שנים עבר למילווקי ולקח אליפות בעונה הראשונה. בעונה השניה די צלע והועבר בטרייד סיבובי (דרך פורטלנד וכנגד לילארד) לבוסטון. בבוסטון לקח אליפות בעונה הראשונה ובעונה השנייה שוב די צלע והועבר לפורטלנד. 

לא רצה לבוא לפה כדי לא להרוס את התבנית (אולי יביא פה אליפות אמן) אבל התרצה אחרי ההנחתה של דמיאן שיש בינהם מערכת יחסים כחברים גם מחוץ לפרקט. הרבה מעבר לשיא והובא גם כדי לחנוך את סק00ט הנדרסון בעמדה. לדעתי זה לא מהלך טוב לבלייזרס. שחקן בן 36 שהתרומה המרכזית שלו היא לחץ על הכדור ושלשות באחוזים סבירים כבר יש פה (טומאני קמארה שגם צעיר בעשר שנים) והאופי שלו לא בהכרח מתאים לחדר ההלבשה.  הוא לא מנהיג ווקאלי או אפילו דרך דוגמה אישית על הפרקט. הבעיה המרכזית היא החוזה הגדול, עם אופציית שחקן לעונת 27/28 שתתקע את הבלייזרס עם שחקן בן 38 שעושה 35 מיליון דולר ובלי אפשרות אמיתית להפטר ממנו.

נקווה לתסריט חיובי בו העונה הוא כן משפיע ועוזר לקבוצה לנצח משחקים כדי לעמוד במטרות ההגעה לפלייאוף. ווינר הוא בטוח.

האנסן יאנג– בחירת הדראפט המפתיעה הגיעה גם מקצועית וגם שיווקית. אין מספיק מידע עליו כדי לנסות אפילו להעריך מה יש לו לתרום בטווח הקצר לקבוצה אז נעקוב אחרי הגימיק ונקווה שלא קנינו יוקיץ' של עלי אקספרס.

סקירת השחקנים:

דני אבדיה– מגיע לעונה לאחר הסיום המאוד מוצלחת של העונה הקודמת. גם הפיבא אירופה שעכשיו נגמר יוסיף לבטחון ובתקווה גם ליכולת לקראת העונה. היכולת שלו במהלך הטורניר להוביל את הקבוצה (גם אם לא להישגיות יתר…) אבל להיות יציב בפרמטרים ההתקפיים ממשיכה את קו ההתבגרות שלו. אם וכאשר יביא את זה לעונה , הדבר יחזק את מעמדו האישי ואת תקוות הקבוצה להשגת המטרות של המשך הגדילה, שיפור וגם הגעה לפלייאוף. אנחנו נצפה מדני אפילו לגדול יותר מבחינת המנהיגות, המספרים הסטטיסטים, מעמד המנהיג ולוקח האחריות והכדור בסופי משחקים וגם ההובלה של הקבוצה אל עבר המטרות ההשגיות. סטיי טיונד.

סק00ט הנדרסון – אולי ידרוש הכי הרבה התעסקות (ש) העונה…  הרכיבו עבורו קו אחורי יועץ מהטובים בהיסטוריה עם ג'רו על המגרש ודיים על הקווים (וכמובן פו ג'טר "שלנו") על מנת שיוכיח שיש בו את המדרגה הבאה לכוכבות בליגה.  יצטרך להמשיך בקו העלייה של אחוזי קליעה, קבלת החלטות והגנה טובה. אולי השחקן היחיד בקבוצה שהתקרה שלו גבוהה ברמת אולסטאר. סק00ט בה ממשפחה טובה ויציבה וגדל בסביבה ביתית ומקצועית אוהבת ומלטפת ואצלו תמיד "הכל בסדר".  אני מחכה לראות אופי פחות מונוטוני ויותר אגרסיבי כדי לייצר תוצאות אישיות גבוהות שיביאו לתוצאות קבוצתיות גבוהות וביחד עם זאת בלי לקחת מדני את הכדור יותר מדי…

שיישיי – שיידון שארפ – עונת חוזה לקנדי האקספולסיבי שייקבל את הבמה והכדור השנה יותר מאי פעם. סוף חוזה הרוקי והתוצאות שיראה העונה תקבע במידה גדולה לא רק  את גובה החוזה הבא אלא גם את מעמדו הכללי והזווית שבה הוא ופוטנציאלו נתפסים בליגה.

בעונה שעברה היה לי דיון/ויכוח עם דני מראנג (אחד העיתונאים/הפרשנים שמסקרים את הקבוצה) על שיידון. אני טענתי שאנפרני סיימוס על דקותיו וזריקותיו הרבות משמש תקרת זכוכית עבור שארפ שלא יכול להבחן באמת ואי אפשר לדעת מה תקרתו. דני טען שצ'אנסי כן נותן לו והוא פשוט לא לוקח מספיק.

הבחור מאוד מופנם, שקט, ביישן וגם די "מת" באופ. קנדי כבר אמרנו?

אז העונה אין תירוצים , יש דקות וזריקות למכביר (אולי אפילו יותר מדי) ונראה מי צדק ולאן הקריירה של שיי הולכת. אני מאמין שממוצע של קרוב ל-25 נקודות למשחק באחוזים סבירים, מהלכים של סל שהקבוצה צריכה מאוד אחד יהיו גם יהיו ואולי גם מהלכים גדולים בסופי משחקים.  מקווה שבריאות רציפה לאורך העונה גם תהיה וגם שיפור באינטנסיביות ההגנתית למרות שיש מי שייחפה עליו בגזרה הזאת. אולי סק00ט הוא הפוטנציאל הגדול ביותר בקבוצה בכללי אבל לשיי יש יכולת להפוך לסקורר ברמות הגבוהות של הליגה ולהיות לבאקט גטר שהקבוצה צריכה.

יתר הצעירים : טומאני קמארה, קריס מארי, דונובן קלינגן, ראייאן רופרט ביחד עם הותיקים : ג'רמי גראנט , רוברט וויליאמס, מת'יאס ט"יבול ודואפ רית' לא מרכיבים כרגע קבוצה שבאמת טופ מערב .

התסריט הפסימי – פציעות, באסות של ג'רו, הפסדים מרגיזים וחוסר חיבור מייצרים עוד עונה לא טובה. הבעלים לא מרוצה, מחליט לקצר את החוזים של מקבלי ההחלטות במועדון ושולח את צ'אנסי וקרונין הבייתה. העתיד לוט עם קבוצה צעירה לא טובה מספיק וותיקים שתוקעים את התקציב לשנתיים קדימה. טנקינג דוחה שוב מאמצע העונה.

התסריט האופטימי– שיידון מפגיז, סקוט בפורמה שלא ראינו ממנו קודם ודני משחק ברמת אולסטאר וביציבות מרשימה.  הקבוצה מנצחת מספיק כדי להשאר רלוונטית במירוץ לפלייאוף והבטחון נשאר גבוה . מסיימת רביעית/חמישית במערב ואפילו עוברת סיבוב פלייאוף. העתיד שדמיאן יחזור נראה וורוד מתמיד.

המציאות : אפילו לא איפושהוא באמצע כי קשה להמר על שחקנים צעירים לא יציבים , על מאמן ומנג'ר שלא הראו שהם מסוגלים לבנות ולנהל קבוצה מנצחת ( בין אם ביקשו מהם או נתנו לו סגל עם יכולות ובין אם לאו ) . לדעתי, החודשיים הראשונים יקבעו לא רק לאן הולכת העונה אלא גם לאן הולך המועדון לשנים הקרובות.  הקבוצה בנוייה על צעירים בעלי פוטנציאל אבל לא מוכחים עדיין והעונה הזאת תהיה אחרונה בצ'אנס שהם יקבלו.  אם יהיו תוצאות טובות בשלושים המשחקים הראשוניים, ייצבר ביטחון בכל חלקי השרשרת המקצועית מה שייצר רווחים לאורך זמן.

הכל גם יגיע מראש הפירמידה וצריך לראות את התנהלותו של בעל הבית החדש. משפחת אלן החזיקה את המועדון הרבה זמן אבל נתנה לאנשי המקצוע לעשות את העבודה בלי להתערב המון.  הבעלים הזה, לפי הסיפורים ,מחפש להתערב ולהתעסק בפעילות המקצועית מתוך מטרה להביא הישגים .

הקבוצה לא טובה מספיק התקפית ותצטרך הגנה יציבה וחזקה כדי להשאר רלוונטית במשחקים ובטבלה ויש לה את היכולות והשחקנים לעשות את זה. אין ספק שהרבה מאוד הוא בחזקת מייק או ברייק .