אחרי שנה שבה התמודדה עם מכת פציעות והייתה מהקבוצות הגרועות בליגה, גם השנה שרלוט התמודדה עם מכת פציעות והייתה אחת מהקבוצות הגרועות בליגה. מה צריך לקרות כדי שהשנה הם לא יתמודדו עם מכת פציעות ויהיו אחת מהגרועות בליגה? בואו ננסה לגלות יחד.

מאזן: 63:19, מקום 14 במזרח. שנה עשירית ברציפות מחוץ לפלייאוף ו-18 מ-21 האחרונות.

מאמן: צ'ארלס לי. מונה בקיץ האחרון עם ציפיות גבוהות שבינתיים לא התממשו.

מה היה

פרשנים שונים, כולל הח"מ, האמינו בשרלוט מודל 2024/25. לאמלו בול סוף סוף נכנס לעונה בריא, ברנדון מילר סיים עונת רוקי לא רעה ואחד מעוזרי המאמן המוערכים ביותר בכל ה-NBA מונה לתפקיד המאמן הראשי אחרי שנים בינוניות מאוד עם סטיב קליפורד. הקבוצה הצעירה בחרה בטידג'אן סאלון הלא בשל בדראפט וחלמה לחזור לרלוונטיות, בליגה בה 67% מהקבוצות מגיעות לפלייאוף או לפליי-אין.

כמו שאתם כבר יודעים, זה לא קרה. שרלוט הראתה מעט יותר חשק בהגנה אבל התקשתה להתרומם בהתקפה כשאחרי 18 משחקים הם היו במאזן 12:6, שקול ל-28 ניצחונות מעונה שלמה. ברנדון מילר ולאמלו בול זרקו את עצמם לדעת כשבשלב הזה הם היו עם 21.6 ב-19.1 זריקות ו-22.5 נקודות ב-10 זריקות בהתאמה, כולל כמות לא סבירה של שלשות שלא נכנסה, כשמילר נפצע במשחק הראשון של העונה וחזר בשישי.

בשלב הזה התחילו הפציעות. לאמלו נפצע לשבעה משחקים וחזר בדיוק כשמילר נפצע בעצמו. מילר חזר במשחק מספר 34, הספיק לשחק ארבעה משחקים עם לאמלו בול ונפצע שוב, פציעה שהשביתה אותו לשאר 2024/25. לאמלו עצמו שיחק לסירוגין כשהוא הגיע ל-47 משחקים מתוך 72 לפני שהושבת עד לסוף העונה, והקבוצה לא הצליחה לייצר שטף. שרלוט הייתה ב-7:5 בתחילת העונה, והמשיכה אותה עם 56:14. המאמץ ההגנתי בחלקו הראה שיפור, אבל קשה לנתח ברצינות מועדון שעלה עם 45 חמישיות שונות, מתוכן שלוש בלבד שיחקו יותר מ-5 משחקים ביחד.

ג'וש גרין שהגיע בתור שחקן משלים לא התבלט בצורה יוצאת דופן. מארק וויליאמס כמעט עבר בטרייד, נשאר והיה בינוני. מיילס ברידג'ס בן ה-26 קלע ולא היה יעיל במיוחד, ובתווך עברו שם שמות כמו אלפריד פייטון, ואסיליה מיצ'יץ', אנדרס ניוצ'וני, סת' קרי וטאג' גיבסון שפתחו בחמישייה ב-2024/25. אחד מהם לא באמת היה שם, וזה שלוקח לכם יותר מכמה שניות לעלות על איזה אחד אומר הכל.

לאמלו נבחר בבחירה השלישית בדראפט 2020. אנתוני אדוורדס וטייריס הליברטון שנבחרו יחד איתו כבר הספיקו להוביל קבוצות רחוק בפלייאוף. בעונת הרוקי של בול הוא ניצח 33 משחקים, בזמן שאוקלהומה סיטי ניצחה 22. השנה הת'אנדר ניצחו ב-68 משחקים, משחק אחד יותר ממה ששרלוט הצליחה לעשות בשלוש העונות האחרונות. העונה הקודמת לא שונה מאלה שהיו לפניה – קבוצה שלא הלכה לשום מקום. האם זה ישתנה השנה?

הקיץ האחרון

הגיעו: קון קניפל (הבחירה הרביעית בדראפט), ליאם מקנילי (הבחירה ה-29) סיון ג'יימס (הבחירה ה-33), ראיין קאלקברנר (הבחירה ה-34), ספנסר דינווידי (שחקן חופשי), מייסון פלאמלי (שחקן חופשי), קולין סקסטון (טרייד מיוטה), פט קאונטון (טרייד ממילווקי).

עזבו: מארק וויליאמס (טרייד לפניקס), יוסוף נורקיץ' (טרייד ליוטה), ג'וש אוקוגי (יוסטון), ואסיליה מיציץ' (הפועל ת"א).

השם המשמעותי ביותר שהגיע לשרלוט הוא קניפל, שמיועד קודם כל לפתור את בעיית הקליעה של ההורנטס. שרלוט זרקה המון שלשות בשנה האחרונה, אבל לא היה שם כמעט אף אחד שיקלע אותן כשהקבוצה סיימה ב-33.9% מהשלוש, מקום 28 בליגה. האחוזים הרעים של ברנדון מילר ולאמלו בול, שזרקו כ-11 שלשות למשחק כל אחד בלי סיבה ממשית, הורידו את כל הקבוצה למטה. הוא יכול לקלוע מהשלוש במהירות אחרי חסימה או להקל על לאמלו, ובעיקר שחקן חכם.

גם בול וגם ברנדון מילר נראים כמו כישרונות גדולים, אבל שניהם לא שיחקו כדורסל מנצח עד עכשיו. כאן בדיוק נכנס קניפל מדיוק, כשהוא הראה פוטנציאל גם כמוביל כדור וגם באינסטינקטי הכדורסל שלו. שרלוט צריכה שחקנים שיעשו את הדברים הקטנים ועל פניו הוא אחד כזה, כשהרינגר השווה אותו לגורדון היווארד ולוואלי שרביאק.

שרלוט שמה דגש על שחקנים משלימים איכותיים כפי שניתן לראות גם במקרה של ליאם מקנילי, שחקן אחר שטוב בקאץ'-אנד-שוט ובעיקר בתנועה בלי הכדור, אבל שחקן עם מספר מגבלות הגנתיות. למרות זאת, בהתחשב בדרך בה הקבוצה נראתה, היא צריכה גם שחקנים כאלה לצד לאמלו בול.

קאלקברנר בן ה-23.5 עשוי להיות הסנטר הפותח של הקבוצה בשנה הקרובה בהתחשב בדלילות בעמדה, כשהוא נראה כמו שחקן מוכח שהגן על הטבעת בצורה טובה במכללות ויכול למצוא את עצמו גם ב-NBA, כשהוא מספיק פיזי כדי לחסום לקניפל. סיון ג'יימס שהגיע מדיוק נועד לתרום בתור גארד מחליף בעיקר, גם הוא לא רע מהשלוש. זה המוטיב החוזר שמתחבר גם לפאט קאונטון שהגיע ממילווקי.

מייסון פלאמלי וספנסר דינווידי שחקנים מנוסים שאמורים להיות הווטרנים של הקבוצה הצעירה הזאת, כשדינווידי צפוי להיות מי שמחזיק את ההתקפה במשחקים בהם בול נעדר. קולין סקסטון יזרוק הרבה, יפסיד לא מעט ויעבור הלאה בדומה לכל עונה בקריירה שלו, כשגם הוא על פניו מעין תעודת ביטוח.

מה יהיה?

חמישייה: לאמלו בול, קון קניפל, ברנדון מילר, מיילס ברידג'ס, מייסון פלאמלי (ראיין קאלקברנר).

שחקנים מובילים מהספסל: ספנסר דינווידי, קולין סקסטון.

שרלוט צריכה להתחיל לנצח. אפשר להאשים את הפציעות או את ההחלטה של ההורנטס להשבית את מילר ובול בשלבים מוקדמים של העונה, אבל בסופו של דבר כל ארגון שמנצח משחקים צריך לעבור מעין "שנת 0" בה השחקנים הצעירים משחקים ביחד ורושמים חודש או חודשיים מוצלחים לפני הקפיצה הגדולה קדימה, בדומה למה שקרה בדטרויט או ביוסטון למשל. לאמלו ומילר שיחק ביחד 20 משחקים אשתקד, בהם ההתקפה נראתה טוב. ההגנה הייתה רעה, וכאן עולה השאלה בקשר לשניים, שאלה שמגדירה את העתיד של ההורנטס.

לאמלו בול פותח את השנה השישית שלו ב-NBA. הוא היה אולסטאר בשנה השנייה ורוקי העונה בראשונה, ומאז נראה שהוא לא הולך לשום מקום. זורק יותר, יעיל פחות ואמנם מוסר, אבל לא משחק כדורסל קבוצתי או מראה מחויבות לנצח. מעין סטריטבול בגרסת NBA, מה שמתחבר ברמה מסוימת לכמות המשחקים הגבוהה שהוא מחמיץ. מילר בשנה השלישית.

שניהם על פניו אמורים להוביל את שרלוט, אבל יכול להיות שזה יראה יותר טוב בהתאם למה שיש סביבם. אין להורנטס מגן טבעת של ממש כשמארק וויליאמס עבר שנה מאכזבת, כמעט עבר בטרייד ואז עבר בסופו של דבר לפניקס, ופלאמלי לא היה כזה בשום שלב בקריירה.

מיילס ברידג'ס על 20.3 נקודות למשחק אבל בדרך לשנה שביעית בליגה (לא כולל הפסקה של שנה בשל פרשת האלימות בה היה מעורב), 424 משחקים ואפס בפלייאוף, כשגם הוא שחקן אנוכי שלא בהכרח מוביל לניצחונות. הניסיון של צ'ארלס לי לבנות תרבות חדשה יהיה חייב להתחיל מההגנה. מי שלא שומר לא צריך לשחק.

פתרון מעניין יהיה הורדתו של ברידג'ס לספסל, כשההורנטס יכולים לנסות לשחק במעין סמול בול עם מילר בארבע וקאונטון או ג'וש גרין בעמדת הסמול פורוורד לצד קניפל. הריווח הזה יכול להפוך את החיים של לאמלו ומילר לקלים יותר ולאפשר להם להגיע יותר לטבעת, משהו ששרלוט עשתה ב-30.9% מזריקותיה אשתקד, בתור קבוצה צעירה היא אמנם זרקה מעט מיד ריינג', אבל יכולה לחפש הרבה יותר את הסל.

המזרח לא קשה. בטח הדיביז'ן של שרלוט, שתפגוש בשנה הבאה את וושינגטון לארבעה משחקים. גם ברוקלין לא מסתמנת בתור קבוצה שהולכת להיות תחרותית, מה שמשאיר את המזרח עם 13 קבוצות שיכולות לכוון לפחות ל-10 המקומות הראשונים, וזה לפני שדיברנו על אינדיאנה בלי טייריס הליברטון, פילדלפיה עם סימני השאלה הענקיים סביב אמביד וג'ורג' או טורונטו.

בשביל זה שרלוט צריכה לרצות להשתנות. גם אם לאמלו לא יהפוך בין לילה לסטיב נאש, הוא יכול לזרוק קצת פחות, לכדרר קצת פחות ולחשוב על חבריו לקבוצה. אותו עקרון נכון בקשר למילר שיכול להתקדם בעיקר בפן ההגנתי, ובקשר ללי שלא שינה יותר מדי, אולי חוץ מהסתמכות מוגזמת על שלשות כמו מורו ורבו ג'ו מאזולה. בדומה לקפיצה של אורלנדו למשל, הם צריכים לעבוד יותר קשה מהיריבה שלהם בכל ערב. השחקנים צריכים להיות שם על הפרקט בכל ערב. זה אמנם נשמע כמו סיסמאות קלושות, אבל זאת תהיה עדות למחויבות שאין בשרלוט.

ועכשיו התחזית

התחזית האופטימית: לאמלו בול משלים 70 משחקים ונבחר לשחקן המשתפר של העונה, מילר עושה קפיצה בהגנה ומדהים כשנבחר לאול-סטאר. קניפל מראה שמה שהיה חסר לקבוצה הזאת זה דבק, השלשות נכנסות והם מצליחים להגיע ל-42 ניצחונות במזרח חלש. שרלוט מנצחת בפליי-אין בבית ומגיעה לפלייאוף בשביל להפסיד 4:1 מכובד לניו יורק בסיבוב הראשון, אבל מאמינה שיש עתיד.

התחזית הפסימית: כולם נפצעים שוב. 19 ניצחונות.

התחזית הריאלית: אתה רוצה להאמין ששרלוט מתישהו תנצח. אני כותב את הפריוויו של ההורנטס כבר שנים, ולדעתי באף אחת מהן הם לא עשו פלייאוף. הרצף הזה יכול להישבר השנה במזרח דליל, אבל קשה להאמין שלאמלו בול ישתנה או יוכל לשחק יותר מ-60 משחקים בעונה. למרות זאת, הנוכחות של דינווידי בתור גיבוי ובעיקר הפוטנציאל של קניפל ומילר יכול לגרום להם להאמין שהקבוצה שווה יותר. בתסריט מעט יותר אופטימי יהיה גם פליי-אין, אני מאמין שזה יגמר ב-31 ניצחונות והמקום ה-12 במזרח לשרלוט 'סיזיפוס' הורנטס.