סיכום עונת 24-25:

למען האמת, אני אפילו לא יודע איך להתחיל לתאר את העונה שעברה על אוהדי הת׳אנדר. כבר האמנו עם ווסטברוק, דוראנט והארדן, נכווינו מגרסת הפלייאוף של פול ג׳ורג׳, פירקנו, ובנינו, ושוב פירקנו, ושוב בנינו, ובעונה שעברה זה התפוצץ סוף סוף. הקבוצה הציגה הרמוניה לאורך הרוב המוחלט של העונה, שיחקה כדורסל שוטף שבלא מעט מקרים לא הותיר ליריבה סיבה לעלות לרבע הרביעי, ונחשבה לפייבוריטית כמעט מהרגע הראשון כשהיא מסיימת את העונה הסדירה עם מאזן 14-68. בפלייאוף הקבוצה הראיתה המון אופי מול הנאגטס והפייסרס, וזכתה באליפות ראשונה מאז שהפרנצ׳ייז עבר מסיאטל.

עונת 2026:

הגיעו: תומאס סורבר (בחירה 15 בדראפט).

עזבו: דילון ג'ונס (בטרייד לוושינגטון).

ככלל, על אוקלהומה עבר קיץ שקט. בסגל לא נרשמו עזיבות משמעותיות, טופיץ׳ צפוי לחזור לכשירות, והקבוצה דואגת להמשיך את מסורת הרוקיז שאינם משחקים לאורך עונה שלמה עם פציעה של סורבר שנבחר בדראפט.

רוטציה צפויה:

לדייגנולט יש המון מרווח פעולה עם הסגל, אבל ההימור שלי היא שכל עוד הולמגרן, הארטנשטיין, שג״א, וויליאמס ודורט כשירים הם אלו שיקבלו את הקרדיט בחמישייה. אייזיאה ג׳ו, וולאס, וויגינס, קארוסו ושות׳ יקבלו דקות משמעותיות גם הם, והקבוצה תשאף לשמור על איזון בין ניצחונות והבטחת הביתיות בפלייאוף לבין שמירה על אורך נשימה (וחלקים אחרים בגוף) לקראת האוף-סיזן.

גם מבחינת סגנון משחק יש לדייגנולט לא מעט אופציות. הקבוצה ככל הנראה תמשיך להיות סיוט בהגנה גם לקבוצות ההתקפה היותר איכותיות בליגה, ותשאף לשכלל את סל הכלים ההתקפי בדגש על הקליעה ל-3 שבפלייאוף לא הייתה טובה בלשון המעטה. לעניות דעתי, לא מן הנמנע שהסגל שיתחיל את העונה לא יהיה הסגל שיסיים אותה. פרסטי ישאף להישאר בפסגה, וייתכן בהחלט שאם יגיע טרייד טוב על שחקן דוגמת דורט, וולאס או קארוסו נראה את הת׳אנדר מבצעים שינויים.

תחזית:

התרחיש הפסימי:

אוקלהומה סיטי חוזרת אחורה. פציעות של הקו הקדמי מותירות את הקבוצה חשופה בצבע ובריבאונד. חסרון הקליעה בולט אפילו יותר בהיעדר הולמגרן, טופיץ׳ לא משתלב כראוי, ועל אף האיכות קבוצות לומדות את הת׳אנדר ומצרות את צעדיה. הקבוצה מודחת כבר בסיבוב הראשון אחרי שסיימה במקום הרביעי, ונותרת עם לא מעט סימני שאלה לקראת קיץ 26.

התרחיש האופטימי:

התרחשות דומה לעונה שעברה. הת׳אנדר עושים בליגה ככל העולה על רוחם, מגיעים לפלייאוף רעננים עם מאזן אימה מול שאר הקבוצות, מפזזים כל הדרך לגמר ומדלגים מעל היריבה בדרך לאליפות שנייה ברציפות. טופיץ׳ נראה נהדר, גורם לצופים לשכוח מהסנטר הסרבי של הנאגטס שאסור לומר את שמו, פרסטי מקבל פסל מחוץ לאולם והאוהדים לא יודעים את נפשם מרוב אושר.

התרחיש הריאלי:

עם לא מעט יתרונות ומספר סימני שאלה, אוקלהומה 25-26 היא אלופה שהצליחה לשמור על הסגל הקיים ואף לעבות אותו, ובליגה של היום לא מדובר במשהו מובן מאליו. כל דבר פחות מגמר אזורי ייחשב כישלון, הפסד לפני חצי גמר המערב יהיה על גבול הפשע. אני מאמין בצוות ובשחקנים, חושב שגמר נוסף זה יעד שהוא בכלל לא בשמיים, ואליפות נוספת גם היא יעד שאפשר וצריך לשאוף אליו.