בכל פרויקט פריוויו בשנים האחרונות, דנבר הוצבה כמועמדת לאליפות, אבל השנה שונה בגלל שינויים גדולים – מאמן, שיטה, והרחבת הסגל. אז בואו נראה מה היה ומה צפוי עוד להיות.

מה שהיה – היה:
כשאתה מחזיק בשחקן הטוב בתבל, אתה כל עונה מתחיל כקונטנדר וגם את עונת 24-25 דנבר נאגטס התחילו עם ציפיות גבוהות. לפי סוכנויות ההימורים הם היו במקום השלישי בסיכויים לאליפות ערב פתיחת העונה אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. הנאגטס סיימו את העונה הסדירה רק במקום הרביעי במערב עם מאזן של 50-32. חוסר ההצלחה הזו לא נבעה יש מאין – דיווחים על אי הסכמות בין הGM והמאמן מייק מאלון שהביא להם אליפות רק שנתיים לפני כן, ובנוסף דיווחים על אי שביעות רצון של השחקנים (ובראשם ניקולה יוקיץ') ממאלון הם הגורם לבלאגן מאחורי הקלעים שפגע בקבוצה. הם גם שהביאו לפיטורי המאמן והGM ממש לקראת סיום העונה הסדירה, ובפתחו של הפלייאוף המועדון הכריז על עוזר המאמן דייוויד אדלמן, בנו של המאמן האגדי ריק אדלמן, כמאמן זמני. בפלייאוף הם ניצחו יריבה לא פשוטה בסיבוב הראשון בדמותם של הקליפרס שהגיעו בריאים לפלייאוף ולאחר מכן הנאגטס הפסידו, כמו בעונה לפני כן, במשחק 7 בסיבוב השני, הפעם לאלופה שבדרך, אוקלוהומה סיטי.
לאורך כל העונה וגם בפלייאוף הם סבלו מיותר מידי שחקנים מרכזיים לא יציבים ובראשם מייקל פורטר ג'וניור וכמובן ראסל ווסטברוק, אבל לצידם גם ג'מאל מארי שתמיד נראה שמוכן להתפוצץ אבל לא תמיד באמת מתפוצץ.
ימים ספורים לאחר שהודחו מהפלייאוף הכריזו על אדלמן כמאמן ראשי קבוע והתחושות בקבוצה וברחבי הליגה היו שאמנם הם נראו טוב יותר תחת אדלמן מאשר בחודשים האחרונים של מאלון, אבל בלי שינויים משמעותיים הקבוצה פשוט מבזבזת את שנות השיא של יוקיץ'.

אני יודע מה עשית בקיץ האחרון:
בהמשך לסיום הפסקה הקודמת, הנאגטס הבינו שהם לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך לבזבז את יוקיץ' ועשו כמה וכמה שינויים.

קודם כל הם הבינו שחוזה המקסימום למייקל פורטר ג'וניור היה טעות ושלחו אותו בטרייד לנטס. לווסטברוק ודיאנדרה ג'ורדן המזדקנים לא חידשו חוזים, דריו שאריץ' שלא באמת הצליח להשתלב או לתת ליוקיץ' לנוח הועבר בטרייד לקינגס ועזבו גם אלכסנדר, צ'צ'ר וPJ הול הפחות משמעותיים.

בטיירד על פורטר ג'וניור הגיע קאם ג'ונסון שאמנם מעט פחות טוב התקפית, אבל לא בהבדלים משמעותיים כמו שזה נראה לפעמים, וטוב יותר הגנתית. הוא גם יותר יציב והנאגטס ידעו מה הם מקבלים. בנוסף, הוא על חוזה נמוך משמעותית ממפ"ג מה שאפשר להחתים גם את טים הארדוואי ג'וניור ולהחזיר את ברוס בראון, שניהם על חוזה לעונה אחת שמאפשר גמישות ותיקונים אם העונה לא תהיה מוצלחת מספיק. בנוסף בטרייד על שאריץ' הגיע יונס ולנצ'יונאס הותיק שאמנם הצירוף שלו לא הלך חלק כי רצה לעזוב לאירופה (פנאתינייקוס) אבל הנאגטס לא איפשרו לו לצאת מהחוזה והבטיחו לעצמם גיבוי ראוי ביותר לדקות שיוקיץ' נח בהן.

מה יהיה:
את החמישיה הפותחת יובילו כמובן יוקיץ' וג'מאל מארי, אליהם יצטרפו כריסטיאן בראון אחרי שפרץ משמעותית בעונה החולפת ותפס לו מקום קבע בחמישייה, ארון גורדון שבפלייאוף האחרון התגלה גם כשחקן קלאץ' בנוסף להאסל והרוח שהוא תמיד מביא איתו וקאם ג'ונסון שהגיע במקום מפ"ג כאמור. ככה שהשינוי היחיד בחמישיה זה רק הגעתו של ג'ונסון על חשבון פורטר ג'וניור – אמנם לא שינוי גדול אבל לא תמיד צריך שינויים גדולים. ההמשכיות הזו חשובה ומדובר בשחקנים שיודעים מצוין איך לשחק אחד עם היוקיץ'. בנוסף קאם ג'ונסון ישפר את הגנת הפרימטר ועם הפיכתו לאופציה רביעית או חמישית בהתקפה הוא גם צפוי לקבל מבטים טובים יותר ממה שקיבל בנטס החלשים ואולי בעקבות כך לשפר את האחוזים שלו (הטובים בלאו הכי).

אבל השינוי המשמעותי הוא במחליפים – בשנה שעברה הספסל כלל בערך חצי ווסטברוק וחצי פייטון ווסטון. בעונת 25-26 בנוסף לווטסון שנשאר (ואף לפניו בהיררכיה) יהיו גם טים הארדוואי ג'וניור, ברוס בראון וכמובן ולנצ'ויונאס. להרחב הרוטציה יש כמה משמעויות חשובות:
קודם כל, הרוטציה בשנתיים האחרונות פשוט לא הספיקה – לא בעונה הרגילה ולא בפלייאוף. דבר שני, אחרי הרבה שנים, סוף סוף ליוקיץ' יש מחליף משמעותי מה שיאפשר לו לנוח יותר מבלי לפגוע בקבוצה (ועל זה עוד בהמשך). חשיבות נוספת להרחבת הסגל היא בהתאמה למאמן – מאלון אהב רוטציות קצרות מלכתחילה, אדלמן מאמין בשיתוף של יותר שחקן והורדת העומס מהכוכבים. דבר אחרון שאפשר לציין לגבי הספסל של הנאגטס זה שהחזרת ברוס בראון לשורותיה בעצם מביאה לספסל ניסיון של שחקן שיודע מה זה לקחת אליפות עם הקבוצה הזו בדיוק.

והרי התחזית:
זה הולך להישמע אבסורדי לחלוטין: הבעיה הכי גדולה של הנאגטס היא שיוקיץ' הוא כ"כ טוב.
למרות שיש לדנבר כלים התקפיים נוספים התלות שלהם ביוקיץ' היא קיצונית בקנה מידה היסטורי. בעונה החולפת האופנסיב רייטינג שלהם עם יוקיץ' על המגרש היה 134.7, מהגבוהים בליגה, בעוד כשיוקיץ' לא על המגרש הרייטינג שלהם צונח עד ל105.7. הפער הזה של 29 נק' בין האופנסיב רייטינג עם יוקיץ' וללא יוקיץ' הוא הכי גדול בליגה ובפער. וזה לא רק בשנה האחרונה, בכל אחת מהשנים האחרונות הפער של דנבר עם הג'וקר על הפרקט ובלעדיו הוא מהגבוהים בליגה. את הבעיה הזאת בדיוק אדלמן רוצה לפתור.
לאורך הפלייאוף האחרון הוא דיבר מספר פעמים על זה שהוא כמובן עדיין רוצה שיוקיץ' ינהל את ההתקפות של הקבוצה אבל שיהיה פחות דומיננטי. זה גם בא לידי ביטוי כשהנאגטס צולחים סדרה קשה מול הקליפרס וסוחבים את האלופה שבדרך ל-7 משחקים כאמור, כשיוקיץ' הרבה פעמים במשחקי קליעה עם אחוזים פחות טובים ממה שהורגלנו. דנבר חייבת להפחית את התלות ביוקיץ' לא כי הוא פוגע בקבוצה אלא כי פשוט אי אפשר לסמוך עליו שתמיד יוכל להוביל אותה לבדו. בדיוק בשביל זה דנבר הרחיבה את הרוטציה והביאה מחליף ראוי לדקות בלי יוקיץ'.

תחזית פסימית: האדלמן מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק – המאמן רוצה להפחית את הדומיננטיות של יוקיץ' אבל מה לעשות שהוא השחקן הטוב בעולם וזה פשוט לא עובד. מארי שוב נעלם לפרקים, מסתבר שעונת 24-25 הביאה את כריסטיאן בראון לשיא והוא כבר לא יעלה יותר, קאם ג'ונסון לא מוצא את עצמו עם היוסג' המופחת, ברוס בראון בדיוק מתחיל את הגילאים בהם היכולת יורדת וטים הארדוואי ג'וניור כבר לגמרי בתוכן. ולנצ'יונאס מבואס שלא נתנו לו לעבור לאירופה ויוקיץ' שוב צריך לקחת הכל על עצמו אבל אפילו הוא לא כל יכול, בדיוק כמו שאדלמן חשב והנאגטס שוב, עונה שלישית ברציפות, מודחים בחצי גמר הקונפרנס.

תחזית אופטימית: הכל עובד בדיוק כמו שאדלמן תיכנן – הדגש על כושר גופני והרוטציות הרחבות לא רק מרגילים את כולם שאפשר להסתדר גם עם קצת פחות יוקיץ' אלא גם גורמים לכך שכל הקבוצה מגיעה לפלייאוף בכושר טוב ומצב בריאותי אידאלי. ולנצ'יונאס בולע את הצפרדע של הישארות בליגה הטובה בעולם ומתרגש מהאפשרות להיות חלק מקבוצה אלופה, ג'ונסון מחזק את ההגנה ונהנה מהחופש בהתקפה, גורדון ממשיך לזהור ברגעי הכרעה, מארי בריא ויציב ומזכיר את השחקן שהיה בבועה ובעונת האליפות, והחיזוקים לספסל הם בדיוק מה שדנבר הייתה צריכה. כמובן שעל כל זה הג'וקר מנצח (תרתי ואפילו תלתי משמע), וזה אפילו דורש ממנו פחות מבעבר. הנאגטס האלופים החדשים-ישנים של הליגה ויוקיץ' מתקדם עוד כמה מקומות ברשימות האול טיים.

תחזית ריאלית: התוכנית עובדת אבל לא באופן מושלם. באופן כללי הקבוצה מצליחה להפחית את התלות ביוקיץ' אבל בסופו של דבר, ובמיוחד בסופה של עונה ובפלייאוף לפעמים אין ברירה ויוקיץ' נאלץ להציל את המצב. אם זה מצליח זה כמובן לא רע בכלל, אבל זה יהיה חייב להיות במידה ולא כל הזמן. כשהתסריט הפסימי זה חצי גמר מערב, אין הרבה מרווח בינו לבין התסריט האופטימי של אליפות והאמת שכל הישג בטווח שביניהם כולל שתי האפשרויות הנ"ל הוא ריאלי אבל הדנבר נאגטס אכן עשו את השינויים הנדרשים והם צריכים לראות את עצמם כפייבוריטים במערב ובליגה, אולי שניים רק לאוקלוהומה סיטי ת'אנדר אבל… אומרים שברק לא מכה פעמיים באותו המקום ובליגה שמחליפה אלופה כל עונה ב7 השנים האחרונות, הנאגטס צריכים להאמין שהם הפייבוריטים הבכירים לכתר.