פספסתם את הפוסטים הקודמים? רוצים להבין במה מדובר? תסתכלו כאן

שלום לכולם, תמיד משמח לראות איזה רגשות בוסטון מציפה אצל אנשים. רוצה להודות לכם קומראדים יקרים על כל התגובות. שמח ללמוד מהן ולשמוע.

מספר הבהרות והערות שעלו מהסקרים הקודמים. מובן שלא כולם יסכימו עם התשובות אך לפחות אסביר את ההיגיון מאחוריהן:

תודה על ההתייחסות לטייני ארצ'יבלד, שהיה מקושר אצלי לסקרמנטו בעיקר וחשבתי שהיה כבר אחרי השיא בבוסטון אבל אליפות, אולסטאר+MVP בהחלט ראויים לציון.

מקבל גם את הטענות לגבי וולטון, לכן טוב שעוד לא פורסמו תוצאות הסקרים ומוסיף כאן סקרון קטן:

תודה גם על זעקת דני איינג' – לא יכולתי לבקש דוגמה טובה יותר לכוונה שלי כשביקשתי לא להתייחס לשמות ולתת פחות משקל למספר אליפויות. דני איינג' היה שחקן מצוין, אין ספק בכך. אפילו אולסטאר שנה אחת. אבל… כשבוחנים לעומק אין לו תואר אישי ולוא אחד! אפילו לא חמישיות הליגה (גם לא שלישית), משתפר? שחקן שישי? רוקי?… משהו?? הוא היה במקום הנכון, בזמן הנכון. אופציה חמישית בהתקפה, לא שומר גדול, לא קלעי גדול ולא רכז גדול. טוב-כן, אבל גדול יותר מהאופציות שניתנו? האם זה הרכז שהייתם רוצים שיוביל את בוסטון הגדולה? תהליך הבחירה לעמדה נקבע לפי תארים אישיים, השפעה, תארים קבוצתיים ובמידה ואין מספיק מועמדים לעמדה אז גם לפי שנים בקבוצה.

לגבי שאקיל – צודקים! לא היה במקום לשים אותו. מעתה אשים לב יותר לזמן בו השחקן היה בקבוצה, ואם מדובר במעט זמן אז אציין אותו רק עם זכה בתואר אישי או קבוצתי וזאת במידה ואין מועמדים עדיפים בהרבה. מודה שבחלק מהפעמים יופיע שם פחות ראוי שפשוט הפתיע אותי (ידעתם שקנדל גיל היה מלך החטיפות של הליגה כששיחק בנטס?)

בעניין העמדות – נכון שהרבה יותר קל לחלק לגארדים, פורוורדים וגבוהים. אז למה אני מעדיף שלא? – כי איפה כל הכיף? הרי הכי קל לבחור את ה-10 הכי טובים אבל דווקא האתגר בלזקק את העמדות הוא שעושה את כל הכיף (בעיניי). חישבו אילו הייתם נקראים לאמן את נבחרת פיניקס – מי היו 2 השחקנים שהייתם מביאים לכל עמדה. הרי הכי קל לבחור את כריס פול, קיד, נאש, קיי ג'יי וקלעי אחד אבל אז איפה כל הכיף בלחשוב מי שני הרכזים שאתם הייתם בוחרים? בנוסף, בסוף אני רוצה שיהיו קבוצות זהות בהרכבן, כך שנוכל לערוך השוואות ביניהן.

לגבי שנת 1976  

א. כפי שהוסבר בפוסט הראשון. זו לא שנה אקראית/שרירותית, זו השנה שהנ.ב.א התאחדה עם ה-ABA. הרי כולנו מסמנים בכוכבית את אליפות אירופה של מכבי בשנה שפנאתנייקוס לקחה גם. הרי ב- ABA שיחקו המון שחקנים שלקחו תארים, ומי יודע איך הליגה הייתה נראית אם היו משחקים כולם יחד כבר אז.

ב. קחו את שאקיל של הלייקרס, תורידו 10 קבוצות, תשאירו רק 4-5 קבוצות טובות ושימו פאואר-פורווארדים בגובה 2 מ' לכל היותר, והרי לכם שחקן של 50 ריבאונדים, והרבה יותר מ-2 אליפויות.

ג. שושלות הן שושלות. בוסטון הציגה קבוצות מהוללות גם בלי הקבוצה של ביל ראסל, כך גם הלייקרס וכו'. ברור שיש שחקנים מעולים שלא נכללים, ולכן מקבלים כבוד בפתיח. דווקא יפה לגלות איך מועדונים השתפרו, הדרדרו, או עמדו במקום, מאז השושלת האחרונה.

ד. בסופו של דבר קשה להעריך שחקנים שלא באמת ראינו. הרי כמה כאן יכולים באמת לומר כמה גדול היה ג'ורג מייקן? דולף שייס? ג'ים פולארד? גם הם שלטו בליגה, וזכו במספר רב של הישגים.

ועכשיו בואו נמשיך הלאה… והפעם פוגשים את:

ברוקלין

שבשבילי תמיד תישאר ניו-ג'רסי – מי לעזאזל קורא לקבוצה על שם שכונה?

הקבוצה נוסדה ב-1967 בליגת ה-ABA תחת השם ניו ג'רזי אמריקנס. ב -1968 עברו ללונג איילנד ושינו לניו-יורק נטס. אלו היו שנות הזוהר האמיתיות עם ארצ'יבלד, ד"ר ג'יי, ריק בארי, לארי קינון, בילי פולץ, ואחרים. ב-1977, שנה לאחר איחוד הליגות, חזרו לניו ג'רזי, והפכו לניו-ג'רזי נטס, וב-2012 עברו לברוקלין.

תקופות השיא

2002-2007 – 2 גמרים (2002/3), ו-6 הופעות פלייאוף רצופות. שחקנים בולטים – ג'ייסון קיד, קניון מרטין, ריצ'ארד ג'פרסון, וינס קרטר (לא היה בגמרים).

2019-2021 – אם אפשר לקרוא לזה זוהר. חצי גמר ב-2021. שחקנים בולטים – דוראנט, הארדן, קיירי. דוראנט עם פלייאוף אדיר, 49 נק' במשחק 5 מול מילוואקי, והפסד דרמטי במשחק 7 בהארכה בגלל מידת הנעל שלו שדרכה על הקו. חוץ מזה – בעיקר ריבים.

הצבעת הגולשים

רכז

קלעי

סמול פורווארד

פאואר פורווארד

סנטר