השחקנים התקועים

ג'וש גידי, ג'ונתן קומינגה וקאם תומאס עדיין שחקנים חופשיים. אנחנו באמצע אוגוסט וזה מרגיש שכל אחד מהם תקוע במעין דד-אנד משלו: על הראשון אנחנו כמעט ולא שומעים, על שני האחרים שמענו שהם רחוקים ממה שגולדן סטייט וברוקלין מוכנות להציע להן.

זאת סיטואציה לא הוגנת לשחקנים. לפני שנכנס לכדורסל, כרגע אין לאף קבוצה מקום אמיתי תחת תקרת השכר ולמועדונים שלהם עצמם אין אינטרס בהכרח להעביר אותם בסיין-אנד-טרייד (בדומה למגעים האינסופיים בין קומינגה לסקרמנטו) כשכל היתרון אצלם. זה יכול להוביל לכך שבסופו של דבר שלושתם יקחו את הצעת הסף, ה-Qualifying Offer, ויחתמו על חוזה לשנה בקבוצה שלא באמת רוצה אותם.

הסיטואציה הזאת רעה לכולם. היא רעה למועדונים שנתקעים עם שחקן שלא רוצה להמשיך, היא רעה לשחקנים שנתקעים בקבוצה שהם לא באמת רצו, אבל אין אלטרנטיבה אחרת, בטח במצב בו השוק החופשי "מת" בעידן האפרונים. זה חומר למחשבה גם לשחקנים שייכנסו לשוק החופשי בשנה הבאה, כל הווקרים קסלרים של העולם, וגם לליגה עצמה שיכולה, אולי, להקדים את התאריך בו הצעת הסף פגה. אני מאמין שבסוף גידי ותומאס יחזרו, וסביר שגם קומינגה.

כמה הם באמת שווים? זאת שאלה אחרת. תומאס אמנם הגיע למשחקים של 40 נקודות, אבל שחקנים מהסוג שלו החליפו קבוצות בקיץ האחרון. ג'ורדן קלארקסון, ג'ורדן פול, סי ג'יי מקולום, ג'יילן גרין, קולין סקסטון, קול אנתוני, אנפרני סיימונס, דניס שרודר וטרנס מאן עברו בקיץ האחרון, כשאמנם יש פערי איכות גדולים ברשימה אבל מדובר באותו טייפקאסט של שחקן, גארד שאוהב לזרוק ולא כל כך למסור או לשמור. הפלייאוף האחרון הראה לנו שאפשר לתקוף כל בור הגנתי, וכשמדובר בשחקן של 18 זריקות ו-4 אסיסטים למשחק שלא הראה רצון בהגנה בגיל 23, לא בטוח שהוא מה שקבוצה צריכה. התקרה של תומאס היא כנראה שחקן שישי טוב, והוא בקבוצה שבחרה שלושה רכזים בדראפט האחרון.

קומינגה אמנם נתפס בתור שחקן שלא מתאים לשיטה של גולדן סטייט, אבל ב-4 עונות NBA לא עשה שום דבר בצורה יוצאת דופן, אולי חוץ מסחיטת עבירות. הוא אתלט טוב שיכול לנוע בלי הכדור לסל, מה שמשך את סקרמנטו שכנראה מתלהבת מהשילוב שלו ליד דומנאטס סאבוניס, אבל לא מוסר או שומר ברמה גבוהה. הריבים המתוקשרים עם סטיב קר גם לא עוזרים במיוחד. יש מי שטוענים שבקבוצה שמשחקת יותר על פיק-נ'-רול הוא יבלוט, אבל זה גם פחות בולט השנה מאשר לפני ארבע שנים ב-NBA וגם לא בטוח שהוא כזה רחוק מהתקרה.

נשארנו עם גידי, הטוב מהשלושה ומי שבלט בריצה החמודה של שיקגו בשלהי העונה שעברה. הת'אנדר אמנם לקחו אליפות בעונה הראשונה בלעדיו, אבל הוא הראה קליעה מהשלוש (37.8% ב-4 ניסיונות למשחק) והוסיף 14.6 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-7.2 אסיסטים למשחק. הוא רכז גבוה והשילוב שלו עם קובי ווייט נראה טוב ולפני יום הולדתו ה-23. אני מאמין שבסופו של דבר הוא יישאר בשיקגו, אבל הוא עשוי להיות השם הרלוונטי ביותר לסיין-אנד-טרייד בהתחשב בכך שהוא רכז לגיטימי בגובה 2.03 מ'. הוא כנראה יקבל 70 מיליון דולר לשלוש שנים, ויכול להיות שהוא שווה קצת יותר, בטח אם השלשות ישתפרו ונראה שיפור בהגנה.

פוקס שווה את הכסף

אחד המהלכים התמוהים ביותר בשבוע האחרון ב-NBA היה הארכת החוזה של ד'ארון פוקס בסקרמנטו, 229 מיליון דולר לארבע שנים (החל מ-2026/27). יש לסן אנטוניו את רוקי העונה סטפון קאסל ואת דילן הארפר שנבחר בבחירה השנייה בדראפט, כששניהם שחקנים בסגנון דומה לפוקס: רכזים מהירים עם בעיית סייז וקליעה. למרות זאת, מדובר באחד המהלכים הכי טובים שהספרס היו יכולים לעשות.

זה מתחיל מהטווח הקצר. קבוצה עם ויקטור וומבניאמה צריכה לנצל כל עונה שלו בריא כדי להתחרות, וכרגע פוקס טוב יותר מקאסל ומהארפר. הם יקבלו את הדקות ואת ההזדמנויות שלהם, כשהמאמן מיץ' ג'ונסון אף אמר שהוא רוצה לנסות את שלושתם בחמישייה איכשהו, אבל הם צריכים לכוון לכל הפחות לפליי-אין בעונה בריאה של וומבי. פוקס שחקן פיק-נ'-רול אדיר ואחד שיודע לשלוט בקצב של המשחק, וזה חשוב בזמן שקאסל והארפר ימצאו את המקום שלהם בליגה. יש לשלושתם פוטנציאל בלי הכדור או כשחקנים שיכולים להגיב מהר למסירות של וומבי, מה שיכול להפוך את ההתקפה לטובה יותר.

החשיבות הגדולה היא בטווח הארוך. הארכת החוזה של קאסל תכנס לתוקף ב-2029/30, זאת של הארפר ב-2030/31, כשזאת של פוקס תהיה בעיצומה. יש לספרס כסף כשהם צריכים להגיע לרצפת השכר גם ככה, ובליגה של היום יותר קל להעביר שחקנים בטריידים מאשר בפרי אייג'נסי. הספרס, לפחות בהנחה שהם לא הופכים בשנה הבאה לקבוצה של 50 ניצחונות, יצטרכו להמשיך להתחזק. ברגע שיש להם רכז טופ 12 ברמה של פוקס על חוזה ואלטרנטיבות, הם יוכלו פתאום לדוג מישהו אחר.

החוזה של פוקס יכול להיות המפתח בשביל פאולו בנקרו, זאיון וויליאמסון או דווין בוקר, אם אחד מהשלושה יבקש טרייד בשנים הקרובות. לתת לפוקס ללכת בחינם אולי היה "מפנה מקום", אבל היה מבזבז שנים יקרות מאוד לוומבניאמה ומונע מהם את האפשרות להמשיך ולהתחזק. זה מהלך טוב שיכול לתת שיווי משקל כבר עכשיו לקבוצה שהתמודדה עם הרבה דרמה בשנה האחרונה. גם אם פוקס לא יסיים את החוזה בסן אנטוניו.

שימו לב לבוסטון

ג'ייסון טייטום השתתף במחנה אימונים של ניו אנגלנד פטריוטס בלי מגף אורתופדי. הוא מתקדם באופן מרשים מהקרע באכילס, אבל בכל מקרה לא צפוי לחזור לשחק העונה. לפחות כרגע.

הסלטיקס שלו משחקים בקונפרנס החלש. הם בבית של ברוקלין וטורונטו שלא יגיעו לשום מקום השנה ושל פילדלפיה שמשמיעה קולות מדאיגים מאוד מכיוון ג'ואל אמביד ופול ג'ורג' (שלא צפויים להיות כשירים לפתיחת מחנה האימונים). זה בזמן שבדיביז'ן השני יש את מילווקי, קליבלנד ודטרויט, שלוש קבוצות פלייאוף, שיקגו שבשנים האחרונות עושה פליי-אין ואינדיאנה, סגנית אלופת ה-NBA.

הסלטיקס אמנם ויתרו על ג'רו הולידיי ועל קריסטפס פורזינגיס, אבל צירפו את אנפרני סיימונס ואת כריס בושיי. סיימונס הראה פוטנציאל בפורטלנד וכאן יקבל תפקיד מצומצם יותר, כשלצידו יש את דרק ווייט שיכול להנות מתפקיד מרכזי בהתקפה ושחקן טופ 20 ברמה של ג'יילן בראון. גם פייטון פריצ'ארד, השחקן השישי של העונה, יכול לקבל יותר הזדמנויות.

התקפית לכל הפחות הסלטיקס יהיו בסדר, גם בלי שחקן של 27 נקודות למשחק כמו טייטום. השאלה היא הגנתית, כשהולידיי ופורזינגיס שחקני הגנה עדיפים בעשרות מונים על בושיי וסיימונס. אולי אקסבייר טילמן מתכנן קפיצה שלא ציפינו לה, או שבראון יהיה בדרך לעונת פיפן 1994 ויתעלה גם בצד הזה של המגרש. זה לא סביר.

בוסטון סלטיקס קבוצת כדורסל גרועה יותר ממה שהיא הייתה ב-2024/25. אין ספק. אבל היא קבוצת כדורסל מספיק טובה בשביל לנצח 45 משחקים ולסיים בשישייה הראשונה בפלייאוף. אם היא מגיעה למצב שהיא מבטיחה מקום, וג'ייסון טייטום כשיר באפריל? הם גם יכולים לעשות גמר.