נבחרת ישראל בכדורסל תחל ב-27/8 את המסע שלה באליפות אירופה בשלב הבתים שייערך בעיר קטוביץ׳ שבפולין. וכמו בכל טורניר, הציפיות גדולות, אבל הפעם – התחושה באוויר היא שיש סיבה לציפיות וכי הסגל הנוכחי הוא מהמוכשרים ביותר אי-פעם שזכתה ישראל להעמיד לטורניר.

בהובלת המאמן אריאל בית הלחמי, ישראל תצטרך להוכיח שתם עידן ההימורים והחל עידן המעשים והתוצאות. למשל, כנראה בעקבות תוצאות העבר, סוכנויות ההימורים לא נותנות סיכוי לישראל לעשות קמפיין איכותי – והגיע הזמן שנוכיח שאנחנו יודעים לשחק כדורסל – ולנצח.

נבחרת ישראל שלנו לא כוללת בתוכה שלל כוכבים, אבל כן גיבורי על, כל אחד בדרכו. האם נצליח לאחד את כל כוחות העל ולהפוך לחבורה אחת גדולה ומנצחת? כולנו תקווה שכן. בכתבה הבאה השוויתי את כל אחד משחקני הסגל הרחב לגיבור על אחר, הצטרפו אליי למסע בין גיבורים.

באטמן – דני אבדיה:

לראשונה ישראל מגיעה לטורניר כשבסגלה יש שחקן שנמצא על סף כוכבות בליגת הכדורסל הטובה בעולם. אבדיה מגיע בכושר אדיר ואחרי עונת עלייה יוצאת מן הכלל ב-NBA. נצטרך אותו דומיננטי בצורה החזקה ביותר, 20 ומעלה נקודות כמעט בכל ערב, פיזי, קולע, מנצל מאצ׳-אפים, שומר ומשחק על ובמספר עמדות. דני הצהיר לא אחת כי מטרתו היא להגיע הכי רחוק שאפשר, ואם הוא יביא את היכולת מהעונה האחרונה בשילוב הצלחה לאסוף מאחוריו את הצוות המסייע – יש סיכוי לעשות משהו גדול. אבל לבאטמן, יש את רובין, אז מי הוא הרובין של דני?

רובין – ים מדר:

כמו כל כוכב גדול, גם לדני אבדיה יש את הרובין שלו. והוא ים מדר. הגארד של הפועל תל אביב מגיע לנבחרת ישראל אחרי עונה מצוינת אך עם פציעה לא קלה מאז שלבי הנוקאאוט ביורוקאפ. אבל, כפי שמדר לא ויתר על הפועל ת״א, הוא גם לא מוותר על נבחרת ישראל. שצריכה את היכולת שלו לנהל את המשחק, לשלוט בקצב, ללחוץ בהגנה, לשים את הכדור בסל שצריך ולעשות יש מאין- שזה אחד מהדברים החשובים בטורנירים צפופים כמו היורובאסקט. מדר ואבדיה ייצטרכו אחד את השני בכדי להוביל את הנבחרת לקמפיין מוצלח.

וינום – קאדין קרינגטון:

הגארד המתאזרח נבחר לנבחרת בזכות הרבה מקרים בהם הוא התעלה בשניות והצליח לשנות מומנטום עבור הקבוצה שלו עם אינסטנט אופנס מהספסל, שליטה בקצב ויכולת התקפית חדה, לכן – כמו וינום, הוא משתלט על המשחק ומשנה את הדינמיקה. לפי דעתי, ׳דינו׳ ייצטרך לעלות מהספסל, בשלוש העונות האחרונות בהפועל ירושלים בליגת העל שיחק 80 משחקים ופתח רק ב-16 בחמישייה. להיות סקורר שעולה מהספסל ומשנה את הקצב, מנהל את המשחק, לוחץ בהגנה – זה דבר חשוב, ישראל צריכה כוח אש כזה מהספסל.

ת׳ור – רומן סורקין:

באימון הפתיחה של הנבחרת בו נכחתי לאחרונה התפעלתי יחד עם עמיתי לתקשורת מהגודל הפיזי של סורקין והיה נראה שהוא גדל והתחזק עוד יותר בקיץ האחרון. קשה לזכור מתי היה לישראל גבוה כל כך מגוון, אחד שיכול לייצר לעצמו מכדרור, לתקוף את הקלואז-אאוט, לחסום, לשנות זריקות, לקלוע שלשות ולהיות נייד. סורקין צריך להיות ת׳ור, להיות גבוה וחזק מכולם, סורקין צריך לתת לישראל החל מהטורניר הקרוב שקט בעמדה מספר 5 לעוד שנים קדימה. זה הזמן רומן.

דוקטור סטריינג׳ – תומר גינת:

בסרטון יוטיוב שראיתי לאחרונה (אצל רז רווח) נשאלו שחקני הנבחרת מי השחקן שהם רוצים לקחת איתם למשחק 2 על 2 ברחוב. אחת התשובות הנפוצות הייתה – תומר גינת, הקפטן. הסיבה המרכזית בגללה בחרו בו היא ראיית המשחק שלו והיכולת לדעת הכל, ואלו גם הסיבות בגללן בחרתי לו את דוקטור סטריינג׳ – אחד שעושה הכל מהכל, חכם, בלתי צפוי, משחק בין עמדות, בין תפקידים, בין סגנונות ויודע לחבר בין כולם. נצטרך מגינת את הקאטים מתחת לסל, ה-׳גויאבות׳, השלשות, המנהיגות, הניסיון- הוא פחות במרכז אבל גינת הוא אחד מהשחקנים החשובים בקמפיין.

קפטן אמריקה – יובל זוסמן:

בחרתי לזוס את גיבור העל היוקרתי הנ״ל מכיוון שהוא מייצג תכונות של שחקן קבוצתי, מנהיג הגנתי ואינטליגנטי. אולי לא הכי נוצץ, אבל עמוד תווך. תמיד יציב ותמיד עושה את הפעולות שלו בצורה הנכונה. זוסמן מגיע בכושר מצוין ואחרי עונה מעולה בהפועל ירושלים, בעיניי הטובה בקריירה שלו, בה הציג יכולת התקפית משודרגת עם שלשות, יצירה מכדרור, פינישינג ובמקביל יכולת הגנתית אדירה – שמירה על מספר עמדות, אחד על אחד – אתם מכירים את הארסנל. בעונה האחרונה זוסמן הגיע לבשלות מקצועית שהפכה אותו למוביל אמיתי – ואחרי שלא הבריק ביורובאסקט הקודם, הגיע הזמן שנקבל את הגרסה הזו גם בנבחרת.

סייבורג – רפי מנקו:

לפורוורד יש מגוון יכולות. קליעה, הגנה, מסירה, תנועה ללא כדור. מנקו, כמו גיבור העל סייבורג הוא שחקן ורסטילי, שמתאים את עצמו לכל הרכב ויודע לעבוד גם כששקט. ואם נתמקד בנקודה אחת: בסגל של נבחרת ישראל אין הרבה שחקנים שאפשר להגיד עליהם שהם קלעים. ובקבוצת כדורסל, יודעים כולנו שקלעים זה הכרחי ורפי מנקו מביא את האספקט הזה באיכות הגבוהה ביותר בסגל, לפחות ברמת הטיקט. בנוסף לכך, ניסיונו והתאמתו לסגנון של אריאל בית הלחמי מביאים אותו לעמדה טובה לקראת בחירת הסגל הסופי.

אנט-מן – נמרוד לוי:

הסיבה בגללה בחרתי לפורוורד-סנטר את גיבור העל הנ״ל היא היכולת שלו להראות כמה סוגים של שחקן: הוא יכול להיות הפורוורד הזה שמתגלגל החוצה וזורק את השלשות (כמו ההתכווצות של אנט-מן) ויכול גם פתאום להפתיע ולגדול ולהיות שחקן שלוקח בעוצמה את הגדול עד הטבעת, מסיים טוב מתחת לסל, שולט בריבאונד. לסיכום הנקודה, נמרוד לוי הוא שחקן עם נוכחות וגם אחד שמוכח ברמת הנבחרות והגיוון שלו חשוב לנבחרת.

קולוסוס – איתי שגב:

אחת מהתכונות שלאורך השנים הייתה חסרה לנו בעמדת הסנטר היא הגנה. שגב, בדומה לגיבור שבחרתי לו – הוא קודם כל שחקן הגנה מצוין עם ניסיון רב. בעונות האחרונות הוא שיפר משמעותית את יכולותיו והפך לרים פרוטקטור אדיר. יצא לי מספר פעמים העונה לראות מקרוב את עבודת ההגנה ששגב עושה והיא פשוט יוצאת מן הכלל – משנה זריקות, חוסם, שולט במשחק ההגנה של הקבוצה שלו, מתמקם טוב. שגב הוא לא הגבוה הקלאסי לבית הלחמי שאוהב משחק מהיר ולרוץ – אבל אם הוא יידע לקחת משגב את היתרונות ובמרכזם ההגנה – הנבחרת תרוויח.

הפלקון – בר טימור:

בדומה לגיבור שנבחר לו – בר טימור הוא קודם כל מנהיג מנוסה וקר רוח ואחד שיודע להתעלות ברגעים שאחרים פחות. בר טימור הוא מר גמיש, הוא אחד שיודע להתאים את עצמו לכל סיטואציה וזה בדיוק מה שהנבחרת תצטרך ממנו – הובלת כדור והורדת עומס ממדר, מסירות, ראיית משחק, שליטה בקצב. בנוסף, טימור, שהוא כמובן ווטרן לכל דבר ועניין, ייצטרך להדריך את החבר׳ה הצעירים ולהשרות רוגע.

סייקלופס (X-Men) – רועי הובר:

הגארד של הפועל ירושלים הוא לאו דווקא השחקן הכי נוצץ. הוא לאו דווקא השחקן הראשון שקבוצה יריבה מתכוננת אליו. אבל – הוא הוכיח העונה עד כמה הוא יכול להיות קריטי, גם בקבוצות מנצחות. נבחרת ישראל תצטרך בטורניר שרועי הובר יהיה ה-׳אס׳ המפתיע שאף אחד לא התכונן אליו, שהוא ייקח על עצמו אחריות במאני טיים כפי שעשה לא פעם העונה ויעשה את המהלכים הנכונים כמו חדירות טובות לסל, קליעות לשלוש ועצירה מכדרור.

קיד לאנטרן – נועם יעקב:

הגארד הצעיר שעבר הקיץ לאוסטנד עשוי לקבל הקיץ את טבעת הכוח. הוא אמנם עדיין לומד, אבל מלא בפוטנציאל. יעקב הוכיח בקמפיין המוקדמות שיש לו מה להוכיח, שהוא מתאים למשחק הריצה והקצב הגבוה של בית הלחמי ועם הקשיחות שהוא מביא והוא יוכל לפרוץ את המשחק כשהוא נתקע עם החדירות המגוונת שלו לסל והאתלטיות. בקיץ בו הכשירות של מדר מעט מוטלת בספק – ייתכן ונצטרך את יעקב איתנו בסגל.

דדפול – איתן בורג:

אחרי עונה נהדרת בבני הרצליה, עבר הקיץ בורג למכללות וחתם בטנסי. הגארד הצעיר הוא שחקן עם אנרגיות גבוהות, גישה חצופה, ולעיתים בלתי צפויה – כמו דדפול – ואחד שקשה להתעלם הודות לסגנון המשחק הייחודי שלו (מזכיר לכם את דדפול?). בורג הוא לא בדיוק רכז, אלא 1-2 וביום שאחרי בר טימור בנבחרת ישראל – הוא יכול להיכנס לנעליים שלו בצורה מדויקת. בדומה לנועם יעקב, בעקבות הסיטואציה עם מדר – בורג כנראה צריך לטוס לקטוביץ׳ בכדי לעבות את הקו האחורי.

רוקט ראקון – גיא פלטין:

לגארד של הפועל תל אביב בחרתי גיבור מיוחד, קטן יחסית, עוקצני, מדויק, ויודע להפיל שחקנים הרבה יותר גדולים ממנו. פלטין הוכיח בעונות האחרונות שהוא שחקן הגנה אדיר – שומר אחד על אחד יוצא מן הכלל, עושה דיפלקשנים, חוטף, נכנס לקווי מסירה עם אינסטינקטים מדהימים, קופץ על כל כדור ואחד שיוצא מכל משחק עם הגופייה של המאצ׳-אפ שלו. פלטין הוא חשיבה מעניינת לקראת טורניר כמו היורובאסקט שבו הפתעות והתאמות, גם קטנות, עשויות להכריע. יהיה מעניין לראות אם בית הלחמי יילך איתו.

וולברין – עוז בלייזר:

היה קל מאוד לבחור לפורוורד המנוסה גיבור. בלייזר הוא אחד שתמיד נכנס לקרב, שריטות לא עוצרות אותו והוא יתלכלך כמה שצריך ויעשה הכל לטובת הקבוצה. לבלייזר, שעשה עונה נהדרת בהפועל תל אביב בהזדמנויות שקיבל יש קרב לא פשוט על המקום בסגל ואם יקבל הזדמנויות במשחקי ההכנה ייצטרך להוכיח שהוא מסוגל לתרום ברמת הנבחרת וזה יקום ויפול בעיקר על היכולת לקלוע את השלשות באחוזים גבוהים. להערכתי – לא יעשה סגל.  

ספיידרמן – גור לביא:

אחרי עונה נהדרת בגלבוע גליל (היום הפועל העמק), זכייה בתארים של תגלית העונה והשחקן המשתפר של העונה בליגת העל ומעבר יוקרתי למכבי תל אביב – הפורוורד המרענן מגיע לטורניר ראשון עם נבחרת ישראל כשהוא כמו ספיידרמן, צעיר, חיובי, מביא אנרגיה, מפתיע לטובה ותמיד מוכן להילחם עבור הקבוצה גם בלי להיות הכוכב הראשי. גור לביא מביא משהו אחר, יצירה לעצמו ולאחרים מכדרור, ורסטיליות, קליעה מחצי מרחק, סיום טוב בטבעת – צריך לעשות סגל? לדעתי כן.

הוקאיי – עידן זלמנסון:

גיבור העל שנבחר לו הוא לא הכי בולט, אבל התכונות המיוחדות לו הן דיוק, סט יכולות רחב ויכולת לפעול במצבים שונים – וזה מתאר בצורה יפה את זלמנסון שמציג ארסנל התקפי מאוד רחב עם יכולת גם לסיים מתחת לסל, גם בשורט רול וגם לקלוע מחצי מרחק. יש לזלי ניסיון רב והוא דמות חיובית בחדר ההלבשה, ההחלטה לגביו להערכתי תקום ותיפול על השאלה אם הולכים על שני סנטרים בסגל או שלושה, במקרה של שניים: לדעתי שגב וסורקין יקבלו עדיפות והוא יישאר בחוץ.

ויז׳ן – יאיר קרביץ:

הגארד שעבר הקיץ להפועל חולון אחרי עונה נהדרת בעירוני נס ציונה הוא שחקן עם יכולות פיזיות טובות, יכולת חדירה לסל טובה, הגנה וקליעה מחצי מרחק. הסיכוי שלו לעשות סגל לא גבוה אבל הוא שחקן חכם, מאורגן ותמיד מאוד מסודר ויעיל ולכן ויז׳ן הגיבור שמתאים לו.

 Professor X – המאמן – אריאל בית הלחמי:

בית הלחמי עומד בפני המבחן והאתגר הגדול ביותר בקריירה שלו. הוא מקבל הזדמנות לקצור את הפירות עם מספר שחקנים שגידל בנבחרות הצעירות ובראשם דני אבדיה וים מדר. סגנון המשחק והאג׳נדה של בית הלחמי לאורך השנים דוגלת במשחק קבוצתי, קצב גבוה, משחק ריצה והתאמות ייחודיות לשחקנים בכדי לייצר הרמוניה, כפי שעושה צ'ארלס אקסבייר הלוא הוא Professor X. אם בית הלחמי יצליח לחבר את כל חלקי הנבחרת ולייצר הרמוניה – נוכל להינות מטורניר היסטורי.

לסיכום, אסיים באותו סגנון בו פתחתי – אין לנו נבחרת של כוכבים, אבל יכולה להיות לנו נבחרת של גיבורים. אם כל אחד מהם יביא את הדברים שהוא יודע ויסתכל סביב ויתחבר לאחרים – נבחרת ישראל שלנו יכולה לעשות טורניר גדול. אנחנו מספיק מוכשרים, יש לנו מספיק עומק – זה הזמן לחבר את כל כוחות העל גם יחד וסוף סוף לספק תוצאות על הפרקט. בואו לא נהיה כוכבים – אלא גיבורים. עכשיו תורו של הדור הזה לכתוב את המורשת שלו.

אל אל ישראל.