מאמנים ששינו את העולם – הלניו הררה:

חלוץ התמריצים הפסיכולוגיים לספורטאים – חלק שמיני / מולי

מאמן הוא מי שמדריך ומכוון ספורטאי/ם לפני ובזמן תחרות. תפקידו כולל בחירת האימונים והיערכות טקטית בהתאם ליריב ולנסיבות המשתנות. אבל יש מאמנים שעושים יותר מכך, יש מאמנים שהם שמשנים את פני הספורט בו הם עוסקים.

את עולם הספורט אפשר לשנות באמצעות המצאה טקטית חשובה, אפשר לשנות באמצעות הבאת תחום מדעי חדש, באמצעות שליטה על הנעשה באגודת הספורט, אבל את העולם אפשר לשנות גם באמצעות מניפולציה על הפסיכולוגיה של השחקנים, וחלוץ התובנה הזו היה הלניו הררה.

הלניו הררה נולד בעשירי באפריל 1919  בארגנטינה להורים ספרדיים שהיגרו למרוקו בזמן היותה בשליטת צרפת ונפטר בתשיעי בנובמבר 1997. קריירת המשחק שלו היתה צנועה אך כמאמן הוא זכה בששה עשר תארים משמעותיים, אימן את נבחרת ספרד ואת נבחרת איטליה ונודע במיוחד בקבוצת אינטר מילאנו שבזמנו נודעה בכינוי "לה גרנדה אינטר" אנטר הגדולה.

מעבר להיותו טקטיקן שנשען על יכולת הגנתית ושמירה אישית, הרי יכולתו והתוצאות שקבוצותיו השיגו גרמו לכך שהוא קיבל (ולקח) אשראי על היכולת של קבוצותיו. עד זמנו היה תפקידו של המאמן זניח למדי, לפחות בעיני הקהל,  והקבוצות נשענו על יכולת אינדיבידואלית של שחקנים כפי שמתבטא בכינוי "ריאל מדריד של די סטפאנו", אך בימיו קבוצתו היתה ידועה בכינוי שמסמל יותר מכל את השינוי במעמד המאמן: "אינטר של הררה".

אבל יותר מכל היה הררה חלוץ בשימוש בתמריצים פסיכולוגיים לשחקנים. בתוספת לנהלים קפדניים כמו איסור עישון ושתיית אלכוהול, הוא היה מוטיבטור שהחדיר בשחקנים באמצעים פסיכולוגיים את הכורח בניצחון כפי שמשתקף מן העובדה שהוא השעה שחקן באינטר על כך שצוטט בעיתונות כמי שאמר: "באנו לשחק ברומא" במקום "באנו לנצח ברומא". הוא גם הבין היטב את תפקידו הפסיכולוגי של הקהל והיה אחד המאמנים הראשונים שקרא לתמיכת "השחקן ה-12", כלומר הקהל.

הלל להלהניו הררה!!!

על הלניו הררה בויקיפדיה:

http://en.wikipedia.org/wiki/Helenio_Herrera