אם לא יקרה שום דבר יוצא דופן ולא נגיע למשחק מספר שבע זה יהיה משחק ראשון אחרון לעונה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לקהילת הNBA הטובה בארץ הקודש על עוד עונה מעולה מפתיעה מעניינת וכיפית שהייתה לנו. לכל מי שהגיב השתתף והעלה פוסט. האתר הזה הוא קסם וכל מי שלוקח חלק בלייצר אותו ובהתנדבות ראוי לשבח. תודה מיוחדת למנחם לס הסנדק האגדי של האתר ולעמיחי שבעבודת נמלים מסביב לשעון הוא עמוד השדרה של כל הדבר הזה. אז תודה ויאללה למשחק!

03:00 – אינדיאנה פייסרס (0-1) מול אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1-0):

מי היה מאמין שנהיה כאן שוב. עוד סדרה בפלייאוף 25 שבה הקבוצה הביתית מובילה במשך כל המשחק עד שהניצחון נחטף לה מבעד לרגליים. מי היה מאמין שנהיה כאן שוב, עוד סדרה שנפתחה בניצחון חוץ שהפך כבר את משחק 2 לסוג של משחק להיות או לחדול. מי היה מאמין שנהיה כאן שוב, אחרי עוד הפתעה של אינדיאנה, אחרי עוד סל קלאץ׳ של השחקן הכי אוברפאוורד בליגה, טייריס האליברטון.

היום לפני 1232 שנים תועדה התקיפה הראשונה של הויקינגים על חופי אירופה. עד להגעת הויקינגים לרוב המלחמות האירופאיות עד אז שכללו מלחמות עד הכרעת האויב, קרבות ענק של צבאות ענק ומצורים ארוכי טווי. הויקינגים הגיעו בציים קטנים של לוחמים ללא חת. באישון בוקר,  הם פשטו על ערים, בזזו, רצחו, שבו  ועד שבתוך כל התדהמה וההלם הקורבן קלט שהוא הותקף והזעיק עזרה, הויקינגים ושללם היו בלב ים בדרך הביתה. הויקינגים פשוט לא שיחקו באותו משחק כמו שאר האירופאים.

כראוי לסדרת הגמר בנבא, הליגה הטובה בעולם אבל אולי גם הליגה עם העיסוק האובססיבי בעולם בסטטיסטיקות ונתונים, הרשת ובתוכה כמובן הופס מלאים בניתוחים כדורסלנים של משחק מספר אחד. יש כל מני הסברים סטטיסטיים למה שקרה שם ואם אתם רוצים לקרוא אחד מוצלח אתם מוזמנים להיכנס לכתבה המעולה של אסי שלם בנושא. אבל לפעמים צריכים להסתכל על התמונה הגדולה. הפייסרס הם חריגה סטטיסטית כלכך לא הגיונית שנראה שהם לא משחקים במאני בול רווי הנתונים שהליגה כלכך התמכרה אליו. הם פשוט משחקים משחק אחר. הפייסרס רצים, הופכים פיגורים לא אפשריים בשניות, רצוי כמה שיותר קרוב לסיום וכשהאבק שוקע והעשן מתפזר היריבה שלה תופסת את הראש ולא מבינה איך יתרון כזה גדול הפך להפסד כשהפייסרס בהובלת האלי (אין דבר יותר כל בעולם הזה מלדמיין אותו כויקינג) ראגנר כבר שטים עם ה2-0 שלהם כל הדרך חזרה לאינדיאנופוליס.

היום גם לפני 55 שנים נפטר אברהם מאסלו, פסיכולוג אמריקאי שידוע בתיאוריה שהוא טבע לגבי המדרג של הצרכים האנושיים המכונה גם "פרמידת הצרכים של מאסלו". התיאוריה מציגה מדרג מאוד היררכי בין הצרכים האנושיים השונים כשצרכים פיזיולוגים וביטחוניים נמצאים בתחתית וזוטות כמו מימוש עצמי וכבוד נמצאים בראשית הפרמידה (במקרה הזה הראש נחות לישבן). בתור זה כותב פריוויו, שיצא לו לכתוב על אוקלהומה לא פעם ולא פעמיים, אולי שתי המילים שכתבתי הכי הרבה בהקשרם הן כימיה והיררכיה.

אם תסתכלו על חלוקת הנקודות של התאנדרז וגם על חלוקת הדקות. תקבלו פרמידה. בקודקוד שיי, מתחתיו צאט וג׳יי דאב. את החמישיה משלימים אייזה הארטנשטיןן ודורט, את הספסל משבצים אסים משמעותיים.

ממש כמו פרמידת הצרכים של מאסלו, גם לתאנדר יש את כל הצרכים של קבוצה אלופה. ההיררכיה הברורה, הכימיה וההמשכיות של הקבוצה. כוכב מוביל, הMVP המכהן, שמצטיין בתחום שמבדיל בין כוכבים לילדים, יציבות. כוכבי משנה,הגנה רצחנית, מאזן מחמיא, הפרש סלים היסטורי, אלופה מהטקסט בוק. בצד השני של הזירה, הפייסרס, שתכלס אין להם אף אחד מהמאפיינים האלה אולי חוץ מכימיה, אבל יש להם אמונה ווינריות שאני לא זוכר מאף קבוצה אחרת וכרגע באופן לא ייאמן לאף אחד שלא לובש צהוב, הם מובילים את הסדרה.

הפריוויו הזה מתחיל לקבל צורה של שיר הלל לסופה המושלמת של הפייסרס. אבל אין קבוצה מוצדקת מהם להלל. השיטה הזו של המספרים והניתוחים, לא סתם היא שליטת הליגה הבלתי מעוררת. לרוב ככה הדברים עובדים, לרוב יש איזה שושלת, או שאחת משלוש הקונטדריות המובילות מנצחת. אבל פעם בכמה שנים, 1995 של האקים, 2003 של הפיסטונס,2011 של המאבריקס. הסיפור מנצח את המספרים. העונות הללו והאגדות שהן מייצרות מזכירות את הדבר הכי יפה בספורט. שבסופו של יום מדובר באנשים, ובאנשים אין באמת פרמידה ואין באמת נוסחה ותמיד יש סיכוי שיקרה הבלתי אפשרי.

זה לא משנה את העובדה שיש לי תחושה שהתאנדר עומדים לשחוט את אינדי היום כמו שהם עושים איזה פעם פעמיים בסדרה ושלא תהיה קריסה מהתדהמה כמו שקרה ליריבות הקודמות של הפייסרס. אבל וואי כמה שאני חושב שהליגה ואנחנו צריכים איזה אגדה כזו, סיפור כזה של אמונה והצלחה נגד כל הסיכויים והמצקצקים. מגיע לנו. LETS GO PACERES!

המלצת צפייה עבור: :#!@!#@@#$%T$#$@

דו״ח מצב: כרגע אין חיסורים משמעותיים

הימור: OKC ב30