מועדון הכדורגל מכבי תל אביב מתפאר ב-21 תארי אליפות ומועדון הכדורגל הפועל תל אביב מתפאר ב-13 תארי אליפות.
לגבי 16 תארי אליפות של מכבי ת"א ו-8 תארי אליפות של הפועל ת"א מקום המדינה אין חולק. אפשר לספר סיפורים מפה ועד משרדי ההתאחדות לכדורגל על טעויות שיפוט, החלטות דיינים תמוהות או שיטות ספירת נקודות בלתי ספורטיביות, אך האליפויות הללו, בין אם יש לידן כוכבית ובין אם לאו, שייכות לזוכה.
השאלה היא: האם 5 תארי האליפות בהן זכו כל אחת מהקבוצות לפי קום המדינה אכן ראויים להיספר? כנראה שמושא האהדה של הפוסק בסוגיה ישפיע על התשובה לשאלה זו.
ההתאחדות לכדורגל בישראל מחשיבה תארים אלו כאליפויות לכל דבר ועניין. ברם, בכל זאת מדובר על ההתאחדות לכדורגל בישראל על כל המשתמע מכך, ודי לחכימא ברמיזא.
*
נתחיל אם בחינת אליפויותיה של הפועל תל אביב:
1933/1934 – מדובר על ליגה של 8 קבוצות (8 זה ליגה או טורניר?), אשר משוחקת ב-2 סיבובים, כלומר 14 משחקים לכל העונה. הפועל ת"א מסיימת במאזן הגיוני וסביר של 14 ניצחונות, כלומר 100% הצלחה, והפרש שערים של 6-42. הפועל ת"א היא גם הקבוצה היחידה בליגה שמשחקת את כל 14 המשחקים ובעצם היחידה שמסיימת עונה שלמה.
עונת 1934/1935 – הפעם הליגה גדלה ל-10 קבוצות. אף לא קבוצה אחת מצליחה לסיים את כלל משחקיה. הפועל ת"א משחקת הכי הרבה משחקים (13) ומסיימת במקום הראשון עם 21 נקודות. אפילו אם נתעלם לרגע מהעיוות הקשה שלא כל הקבוצות שיחקו אחת נגד השניה בית וחוץ (לא באמת צריך להתעלם מזה, אבל זרמו איתי לרגע), במקום השני ניצבת הפועל פ"ת עם 12 נקודות ב-8 משחקים. כלומר, אם הפועל פ"ת היתה מנצחת את 5 משחקיה הבאים כדי להשוות את מספר המשחקים לזה של הפועל ת"א, היא עוברת אותה בטבלה (ניצחון שווה 2 נק' באותן השנים). לא זו גם זו, אפילו מכבי חשמונאי י-ם עם 4 נקודות ב-4 משחקים היתה פוטנציאלית יכולה לעבור את הפועל ת"א אם היתה מנצחת את 9 משחקיה הבאים.
1938 – בליגה 9 קבוצות. שוב, אף אחת מהן לא מצליחה לסיים את כל משחקיה. הפועל ת"א זוכה באליפות לאחר 11 משחקים בלבד. אמנם הפעם גם אם שאר הקבוצות היו משחקות 11 משחקים הפועל ת"א היתה ניצבת בראש הטבלה, אך העובדה שלא כל הקבוצות שיחקו נגד כולן מספר שווה של משחקים, זועקת בכל רם וברור.
1940 – ליגה של 8 קבוצות. הפעם כולן מצליחות להשלים 14 משחקים. ככל הנראה המצב הביטחוני מונע מחלק מהקבוצות להשתתף, הואיל וקבוצות מירושלים למשל לא השתתפו. למעשה, מעבר לגבולות נס ציונה-פ"ת, רק הפועל חיפה לקחה חלק בליגה.
1943/1944 – סוף כל סוף ליגה אמיתית של 14 קבוצות. האם מישהי מספיקה לשחק נגד כולן פעמיים? ודאי שלא! הקבוצות משחקות בין 20 ל-25 משחקים. בדומה לעונת 1938, גם הפעם הפועל ת"א היתה זוכה באליפות אם כל הקבוצות היו משחקות 25 משחקים (ברמת ודאות של 99.99%), אך לא בהכרח אם כולן היו משחקות 26 משחקים.
סיכום: את האליפויות של עונות 1933/1934 ו-1940, על אף ההדרה של קבוצות על רקע בטחוני, עוד איכשהו ניתן לקבל, אם מתאמצים חזק-חזק. האליפויות של עונות 1934/1935, 1938 ו-1943/1944 בעייתיות בלשון המעטה. לא מדובר על אליפויות עם כוכבית, אלא על ליגה שלא הגיעה לסיומה בהחלט יכלה להסתיים באופן שונה. גם הפערים בצמרת היו קטנים וניתנים לסגירה.
*
מכבי תל אביב:
1936 – ליגת של 6 קבוצות. לא, לא התבלבלתי. 6 קבוצות! נראה יותר כמו קמפיין מוקדמות לאליפות אירופה מאשר כמו ליגה כלל ארצית. כל הקבוצות סיימו את 10 המשחקים שלהן. מכבי נס ציונה הקטינה לעשות וסיימה עם מאזן מופלא של 10 הפסדים והפרש שערים 29-2.
1937 – אם חשבתם ש-6 קבוצות זה מצחיק, כדאי שתחשבו שוב. הפעם הליגה מכילה 5 קבוצות בלבד. נכון, ליגה של 8 מחזורים.
1939 – לפחות חזרנו ל-6 קבוצות ו-10 מחזורים…
הערה: יצוין כי בפירוט תאריה של מכבי ת"א באתר ההתאחדות לכדורגל האליפות הזו אינה מופיעה, אך בטבלה היא מופיעה במקום הראשון ובאתר הרשמי של מכבי ת"א האליפות דווקא כן מופיעה.
1941/1942 – באותה עונה היו בארץ 2 ליגות (או מחוזות אם תרצו): אחת של אזור המרכז (נס ציונה בדרום עד הרצליה בצפון) ואחת של אזור ירושלים. במחוז מרכז שיחקו 14 קבוצות, אך חלקן סיימו את כל 26 המשחקים וחלקן שיחקו 25 משחקים בלבד. מכבי ת"א סיימה עם מאזן של 4-1-21 ויחס שערים של 26-82 ומכבי ראשל"צ עם מאזן של 3-2-20 ויחס שערים של 22-87. הווה אומר, שאפילו תוצאת תיקו במשחק החסר היתה מספיקה למכבי ראשל"צ בכדי לזכות באליפות המחוז. אלופת מחוז ירושלים – הומנטמן ירושלים – לא התייצבה לפלייאוף ומכבי ת"א הוכתרה כאלופה.
הערה: יודגש כי מקורות המידע לגבי משחקיה של מכבי ראשל"צ סותרים. באתר ההתאחדות לכדורגל מופיע כי הקבוצה שיחקה 25 משחקים. גם בספר על הנושא מופיעים 25 מחזורים בטבלה, אך בפירוט מופיעים 26 משחקים, לרבות 4 הפסדים. לא ברור לגמרי מה גרם לא לקחת בחשבון את אחד ההפסדים. ייתכן כי המשחק נפסל וייתכן כי המידע לא נרשם כראוי. אין דרך ודאית לדעת מה בדיוק קרה, אך הנתונים הרשמיים מצביעים על כך שהקבוצה שיחקה 25 משחקים בלבד.
1946/1947 – ליגה של 14 קבוצות אך ורק במחוז מרכז (נס ציונה-הרצליה). כולן משחקות את כל 26 המחזורים.
סיכום: האליפויות בשנים 1936, 1937 ו-1939 היו יותר זכיה בטורניר מאשר באליפות ארץ ישראל. האליפות בעונת 1941/1942 נלקחה הודות להעדר משחק של ראשל"צ וחוסר יכולת להתייצב למשחק של י-ם. עונת 1946/1947 היא יותר אליפות מחוז מרכז מאשר אליפות א"י.
*
כן, נכון, ההתאחדות לכדורגל מכירה ב-5 אליפויות צהובות ו-5 אליפויות אדומות לפני קום המדינה. ברם, לספור אותן במניין האליפויות הנוכחי, לאור הנתונים שהוצגו לעיל, זה לא יותר מבדיחה גרועה.
חתימה טובה לקוראים ולכל עם ישראל.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=gDh_p0ltAtU&w=420&h=315]
יאיר זעפרני
25 ספט 2014 11:01:18ככה זה מתן, את ההיסטוריה קובעים המנצחים ואת התאחדות הקימו מרכזי מכבי והפועל שאלו קבוצות הדגל שלהן.
בלי ספק, העלית נקודה נכונה שמזכירה לי את זה שב2006 מכבי ת"א חגגה את שנת ה-100 למועדון. אז נכון, אמנם המועדון לא הוקם בתור מועדון כדורגל, העיר תל אביב עוד לא הייתה קיימת (נוסדה ב-1909) ומרכז 'מכבי' עצמו נוסד רק ב-1910 אבל מישהו היה צריך למכור כרטיסים לגלאקטיקוס והעובדות הן עניין שולי בדרך של המכביסטים מתל אביב לעוף על עצמם.
מתן גילור
25 ספט 2014 11:05:02לגבי השם "מכבי", היו קבוצות אירופאיות שהשתמשו בשם עוד לפני. זה אמנם לא היה מרכז ספורט, אבל היתה כבר תנועה כזו.
איגור
25 ספט 2014 15:42:18קנאי.
אני די בטוח שאם היו אליפויות שמיוחסות לחיפה, לא היית כותב מילה.
מתן גילור
25 ספט 2014 20:35:44לעולם לא נדע איך הייתי מתנהג אם הייתי אוהד קבוצה אחרת או אם הייתי אדם דתי או אם הייתי חי בסין. כנראה שהאישיות שלי היתה שונה לחלוטין.
מנחם לס
25 ספט 2014 17:41:08אני מת על הסטוריה, ולא משנה אם היא לא מדוייקת!
איש הערפל
25 ספט 2014 18:02:34יש בזה המון ומשהו אומר לי שכל האליפויות היו מכורות מראש עד שנות ה60 לערך.
באותו מטבע מישהו צריך לעשות כתבה דומה על הNBA של שנות 50 וה60, מה היתה הדרך לגמר וכמה משחקי פלייאוף (וכמה הריחו מחוסר כשרות).
Yavor
25 ספט 2014 19:53:31מתן תודה
איך היו הליגות עם קום המדינה? האם פתאום, כבמטה קסם, נכנסנו לעידן בריא יותר ספורטיבית? או שגם שנות המדינה הראשונות התאפיינו בבלאגן כמו זה שתיארת? אני באמת לא יודע ולכן שואל.
מתן גילור
25 ספט 2014 20:34:29היה בעיקר מצב ביטחוני שאפשר לקבוצות מכל הארץ להשתתף ולסיים את כלל המשחקים בעונה.
עומר
27 ספט 2014 11:51:44מתן, האם הקבוצה שאתה אוהד לא חגגה בעונה שעברה 100 שנים להיווסדה? האם האלופה ב35 השנים הראשונות לקיומה של חיפה לא ראויה בעיניך להירשם בדפי ההיסטוריה? זו הליגה שהייתה אז, מה לעשות.
מתן גילור
27 ספט 2014 18:21:21הבעיה היא לא בתזמון. כשהאלופה משחקת 13 משחקים וסגניתה 8 משחקים יש האליפות אינה ראויה. זה נכון לשנת 2010 בדיוק באותה המידה שזה נכון ל-2010.
מתן גילור
27 ספט 2014 18:23:07התפקששה לי התגובה. מנסח מחדש:
הבעיה היא לא בתזמון. כשהאלופה משחקת 13 משחקים וסגניתה 8 משחקים האליפות אינה ראויה. זה נכון לשנת 2010 בדיוק באותה המידה שזה נכון ל-1940.
דובי
27 ספט 2014 18:38:38הקלידו את התגובה כאן…