אחרי שסיימנו את הסיבוב השני ורגע לפני שסדרות הגמר האזוריות מתחילות, נפתח עם נקודה על כל אחת מסדרות הסיבוב השני ומשם נעבור לנקודה אחת על גמר המערב ונקודה אחת על גמר המזרח.

1. נקודה על כל סדרה בסיבוב השני.

קליבלנד-אינדיאנה – הפייסרס קלעו 117.8 נקודות למשחק בסיבוב הראשון (מקום 3) ב-49.9% מהשדה (מקום 2), 39.3% לשלוש (מקום 2) ו-58.1% אפקטיבי (מקום 2) ועם רייטינג התקפי של 118 (מקום 2). בסיבוב השני ההתקפה של אינדיאנה המשיכה להיראות לא פחות טוב עם 117.6 נקודות (מקום 1) ב-50.4% מהשדה (מקום 1), 42.1% לשלוש (מקום 2) ו-58.5% אפקטיבי (מקום 1) ועם רייטינג התקפי של 116.7 (מקום 1). למעשה, הנתון העיקרי בו ההגנה של קליבלנד כן הצליחה לעשות משהו הוא בגזרת האיבודים, כי הפייסרס איבדו רק 11 כדורים נגד מילווקי לעומת 14.6 נגד קליבלנד, וגם ביחס אסיסטים-איבודים הם קצת ירדו מ-2.73 בסיבוב הראשון ל-2.01 בסיבוב השני.

בסדרה נגד מילווקי, היו לאינדיאנה רק שני רבעים (מתוך 20) בהם הקבוצה קלעה פחות מ-24 נקודות, ומדובר היה ברבעים של 18 ו-13 נקודות, מה שהוביל להפסד במשחק 3 ולמשחק 5 צמוד שהסתיים בהארכה, וזאת לעומת 13 רבעים בהם הפייסרס קלעו 28 נקודות ומעלה ועוד 5 רבעים בהם הם קלעו 24-27 נקודות. בסדרה נגד קליבלנד היו להם יותר רבעים חלשים התקפית עם 15 נקודות ברבע הראשון של משחק 2, 13 נקודות ברבע השני של משחק 3, 20 נקודות ברבע הרביעי של משחק 4 (אחרי יתרון 80- 39 במחצית) ו-19 נקודות ברבע הראשון של משחק 5, אבל בכל יתר הרבעים, מלבד הרבע האחרון של משחק 3, הפייסרס קלעו 28 נקודות ומעלה (כלומר 15 רבעים כאלה בסדרה מתוך 20), וכך שמרו על ממוצע הנקודות הגבוה ועל התקפה שעשתה מספיק כדי להגיע לניצחון בכל המשחקים מלבד משחק 3.

בוסטון-ניקס – טום ת'יבודו הוא המאמן שמשתמש הכי הרבה בחמישייה הפותחת שלו בפלייאוף. השנה היא מקבלת 22.1 דקות למשחק, וזאת למרות שבמצטבר הניקס הפסידו את הדקות של החמישייה הזאת 602- 581, ובעיקר נגד בוסטון הפסידו 271- 247 את הדקות האלה, אבל גם נגד דטרויט הם ניצחו אותן רק 334- 331. אחת הדמויות המרכזיות שעשו את ההבדל עבור הניקס זה מיטשל רובינסון, כאשר את הדקות שלו נגד בוסטון הניקס ניצחו ב-46, ואילו את הדקות בלעדיו הם הפסידו ב-43. רובינסון אמנם קלע 28 נקודות במצטבר בסדרה בלבד, אבל נתן תרומה משמעותית בריבאונד (8 למשחק) ובהגנה, וגם בהתקפה הנוכחות שלו הקשתה על בוסטון בהגנה על טאונס שהיה עם 13/19 מהשדה בדקות המשותפות שלהם ב-4 הניצחונות של הניקס.

מעבר לזה, בדקות המשותפות של צמד הגבוהים של הניקס, הקבוצה לקחה 84.6% מהריבאונדים בהגנה ו-60.6% מהריבאונדים בסך הכל, וגם הייתה עם יחס אסיסטים-איבודים של 2.33 רייטינג הגנתי של 91.8 ונט רייטינג של 19, כשכל הנתונים חוץ מהאחרון הם הכי טובים עבור צמד שחקנים של הניקס, ובנתון של הנט רייטינג רובינסון רשם נתון טוב עוד יותר בדקות המשותפות שלו עם הארט או ברונסון. בעונה הסדירה, רובינסון וטאונס הספיקו לשחק רק 47 דקות משותפות בגלל הפציעה של רובינסון, אבל בסדרה נגד דטרויט היו להם כבר 40 דקות כאלה, ועכשיו עוד 50 דקות מוצלחות נגד בוסטון, ויהיה מעניין לראות איך ההרכב הזה מתמודד עם הרכבים נמוכים ומהירים של אינדיאנה.

אוקלהומה-דנבר – מבט על הנתונים בממוצע למשחק מראה שזו הייתה הסדרה הכי חד-צדדית של הסיבוב השני. אוקלהומה ניצחו בהפרש ממוצע של 9.1 נקודות ומצטבר של 64 עם נט רייטינג של 9.9+ (הבאים זה מינסוטה עם 7.2, 36 ו-8.1+ בהתאמה) והיה להם נט רייטינג של , ההתקפה של דנבר הייתה עם הרייטינג הכי נמוך בשלב הזה (103.9), יחס אסיסטים-איבודים הכי נמוך (1.17) והאחוזים הכי נמוכים מהשדה (41%) ואפקטיבי (48.1%). למרות הסטטיסטיקה, אנחנו יודעים שזאת הסדרה היחידה בשלב הזה שהגיעה למשחק 7, כאשר הניצחונות של אוקלהומה הגיעו בהפרשים של 43, 5, 7 ו-32, ואילו דנבר ניצחו ב-2, 9 ו-12.

אם מסתכלים על משחק 7, אותו אוקלהומה ניצחו בהפרש של 32 נקודות, הפער הגיע מהאיבודים (22- 9 לרעת דנבר), ובעיקר מהנקודות כתוצאה מאיבוד של היריבה, שם הת'אנדר ניצחו 39- 7, בדיוק ההפרש בו הסתיים המשחק. זה אמנם היה מקרה קיצוני, אבל גם אם מורידים את משחק 7, דנבר איבדו 16.8 כדורים במשחקים 1-6 לעומת 11.3 איבודים של אוקלהומה באותם משחקים, ובתחום הנקודות מאיבודים הת'אנדר הובילו עם 21.3 נקודות כאלה למשחק ודנבר היו אחרונים עם 12.3 (אחרי משחק 7 אוקלהומה עלו ל-23.9 ודנבר ירדו ל-11.6). בסדרה נגד מינסוטה בגמר המערב, יהיה מעניין מאוד לראות איך הם יתמודדו עם הקבוצה שאיבדה הכי הרבה כדורים בממוצע למשחק בסיבוב השני, ובעיקר האם מינסוטה יצליחו קצת לצמצם את הבעיה שלהם בתחום.

מינסוטה-גולדן סטייט – אפשר לומר שהסדרה הזאת הייתה גמורה ברגע שסטף קרי נפצע, אבל גם אם ההתקפה של הווריורס לא באמת הצליחה לאיים, נדמה לי שמעניין יותר להשוות דווקא בין ההגנה של הווריורס ובין ההגנה של הלייקרס נגד מינסוטה בסיבוב הראשון. בטבלה הבאה נוכל לראות את ההשוואה הזאת ונדגיש בכל שורה את הסדרה שבה הטימברוולבס השיגו נתון התקפי טוב יותר.

ניתן לראות שמינסוטה קלעו באחוזים טובים יותר מכל הטווחים נגד גולדן סטייט והם קלעו 1.4 נקודות יותר בממוצע למשחק, ובכל זאת הנתון של הרייטינג ההתקפי מציג התקפה פחות טובה באופן כולל, וזאת בגלל כמות האיבודים, שקפצה מ-11.2 למשחק נגד הלייקרס ל-18.4 למשחק נגד הווריורס, נתון שכולל 21 איבודים בכל אחד מ-3 המשחקים האחרונים. זה מעיד בעיקר על ההבדל בין הלייקרס, קבוצה שלא כפתה הרבה איבודים גם בעונה הסדירה, אך הייתה בטופ 10 בהורדת האחוזים של היריבות מהשדה ומחוץ לקשת, אל מול הווריוס, קבוצה שהיריבות שלה קלעו באחוז גבוה מהשדה וגבוה מאוד לשלוש מאז הדדליין, אך הייתה זו שכפתה הכי הרבה איבודים על היריבות בחודשייים האחרונים של העונה הסדירה.

ההגנה של אוקלהומה היא מבחן אחר משמעותי יותר עבור מינסוטה. אחרי שהם פגשו קבוצה אחת שהצליחה קצת להקשות על האחוזים שלהם, אבל לא כופה איבודים, ואז פגשה קבוצה שכופה המון איבודים, אבל לא הצליחה לפגוע באחוזים של הטימברוולבס, הפעם מגיעים הת'אנדר. אוקלהומה זו הקבוצה שכפתה הכי הרבה איבודים על היריבות העונה (והכי הרבה מאז 2020) וגם החזיקה את היריבות על האחוזים הכי נמוכים מהשדה ולשלוש העונה, וזה יהיה אתגר קשה למינסוטה, קבוצה שהבעיה העיקרית שלה כרגע היא בניהול המשחק.

2. לקראת גמר המערב.

בעונה שעברה, למינסוטה הייתה ההגנה הכי טובה בליגה לאורך העונה הסדירה, ואחרי סוויפ בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הם הצליחו לנצח את דנבר במשחק 7 בסדרה שבה הם הביסו את הנאגטס בשני משחקים ומנגד לא הובסו באופן משמעותי באף משחק. הטימברוולבס הגיעו אז לגמר המערב כפייבוריטים, אבל פגשו מאצ'-אפ אחר, קבוצה שהשחקן המוביל שלה נמצא בקו האחורי, וזה הסתיים בניצחון 4- 1 של דונצ'יץ' ודאלאס. העונה, לאוקלהומה הייתה ההגנה הכי טובה בליגה לאורך העונה הסדירה, ואחרי סוויפ בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הם הצליחו לנצח את דנבר במשחק 7 בסדרה שבה הם הביסו את הנאגטס בשני משחקים ומנגד לא הובסו באופן משמעותי באף משחק. הת'אנדר מגיעים עכשיו לגמר המערב כפייבוריטים, אבל יפגשו מאצ'-אפ אחר וקבוצה שהשחקן המוביל שלה נמצא בקו האחורי.

גמר המערב יפגיש את שתי ההגנות הכי טובות בפלייאוף כשאוקלהומה מדורגת ראשונה גם באחוזי השדה של היריבות וגם בכמות האיבודים שהיא כופה, ואילו מינסוטה מדורגת 3 ו-2 בהתאמה בשני הנתונים האלה, ורוב הנתונים מציגים יתרון לאוקלהומה על הנייר. עם זאת, למינסוטה יש יתרון של ניסיון עם הופעה שנייה ברציפות בגמר המערב, ואולי גם לאדוארדס באופן אישי על שיי בתחום הניסיון, ולמרות שבמבט ראשון נראה שגם המאצ'-אפ עובד לטובת אוקלהומה, ג'וליוס רנדל יכול להיות מפתח משמעותי גם בסדרה הזאת, רודי גובר יקבל הזדמנות במאצ'-אפ נוח עבורו מול הרטנשטיין וייתכן שנגלה שמקדניאלס שומר אישית על שיי טוב יותר מאלו שאוקלהומה יזרקו על אדוארדס.

3. לקראת גמר המזרח.

אינדיאנה חזרו מפיגור 20 במשחק 5 נגד מילווקי ובמשחק 2 נגד קליבלנד, ומפיגור 19 במשחק 5 נגד הקאבס, כאשר בשני המקרים הראשונים הם גם מחקו פיגור 7 בתוך הדקה האחרונה בדרך לניצחון, ואילו הניקס חזרו מפיגור 20 במשחקים 1 ו-2 נגד בוסטון ומפיגור 14 במשחק 4 נגד בוסטון. חוץ מזה, שתיהן מצטיינות בקלאץ', כאשר הפייסרס ניצחו את כל 5 המשחקים הצמודים שלהם, ואילו הניקס הפסידו אמנם פעמיים, אבל מובילים את הפלייאוף עם 6 ניצחונות קלאץ', כולל 3- 0 במשחקים האלה בסדרה נגד בוסטון, והיו להם 6 משחקים רצופים שהסתיימו בהפרש של פוזשן אחד, ומהם הניקס ניצחו 5, כולם ניצחונות חוץ.

בסדרה בין הקבוצות בעונה שעברה, אינדיאנה עברו את ה-110 נקודות ב-6 מתוך 7 המשחקים בסדרה וקלעו 115.3 למשחק באחוזים מצוינים של 53.2% מהשדה, 42.5% לשלוש ו-60.3% אפקטיבי, ואילו הניקס עברו את ה-120 ב-3 משחקים שהסתיימו ב-3 ניצחונות מבחינתם, אבל באף אחד אחר לא הגיעו ל-110 נקודות, ובממוצע הם סיימו את הסדרה עם 111.3 נקודות ב-46.3% מהשדה, 38% לשלוש ו-53.2% אפקטיבי. גם בפלייאוף הנוכחי, הפייסרס קלעו 114 או יותר בכל אחד מהניצחונות שלהם, ורק בשני ההפסדים הם נעצרו על 101 ו-104 נקודות, ואילו הניקס קלעו 103 ומטה ב-6 מתוך 12 המשחקים שלהם בפלייאוף עד כה, מה שכולל גם את 4 ההפסדים שלהם. אפשר לדבר על ההבדלים בסגנון, אבל באופן כללי התחושה היא שההתקפה של הפייסרס מתמודדת טוב יותר עם סיטואציות שונות, ואילו השיטה של הניקס להתמודד כשהדברים הרגילים לא עובדים בהתקפה היא דרך ההגנה והאינטנסיביות ופחות דרך ההתקפה המסודרת.