שני משחקים היו לנו הלילה, משחק 2 בין קליבלנד החסרה לאינדיאנה ומשחק 1 בין מינסוטה לגולדן סטייט, שאיבדו את סטף כבר בשלב מוקדם של הרבע השני. התוצאה משקפת יפה מאוד את ההבדל בין סדרה שבה ההתקפות הן המפתח המרכזי כרגע ובין סדרה עם פוטנציאל הגנתי גדול מאוד.

קליבלנד קאבלירס – אינדיאנה פייסרס (1- 0 לאינדיאנה טרם המשחק):

קליבלנד עלו שוב ללא גארלנד הפצוע, כשהפעם הצטרפו אליו גם האנטר ומובלי, ולצד מיטשל, סטרוס ואלן ראינו בחמישייה הפותחת את ג'רום ודין וויד, ואחרי פתיחה צמודה, הקאבס ברחו ראשונים דווקא כשהמחליפים החלו להיכנס, כשמריל קלע 3 שלשות ברבע הראשון ומיטשל הצליח להיכנס הרבה לסל וסיים את הרבע עם 12 נקודות. ההגנה של קליבלנד שלטה ועצרה את אינדיאנה על 5/16 מהשדה ו-9 איבודים, ובסיום הרבע הראשון הקאבס הובילו 32- 15. ההפרש קפץ ל-20 בתחילת הרבע, אבל אז החל קאמבק של הפייסרס שקלעו 35 נקודות ברבע השני וההפרש ירד ל-8. בצד השני, מיטשל המשיך להוביל את קליבלנד עם 9 נקודות נוספות וגם סטרוס קלע 3 שלשות ברבע, ובמחצית הקאבס הובילו 61- 50.

מיטשל המשיך להיות השחקן המוביל על המגרש גם ברבע השלישי, בו הוא קלע 15 נקודות נוספות, והוסיף אפילו שלשה ראשונה במשחק, וגם ג'ארט אלן נכנס לעניינים עם 10 נקודות ברבע. בצד השני, שחקני המשנה של אינדיאנה היו אלה שהתעלו, כלומר מאת'ורין, טופין וניסמית', אבל זה לקח כמה דקות כי מדובר ב-2 מחליפים, כך שקליבלנד החזירו את היתרון ל-10 לפני שאינדיאנה החלו לצמצם שוב. כל אחת מהקבוצות איבדה שני כדורים בלבד ברבע הזה, וכשהפייסרס קלעו כמה שלשות הם הצליחו שוב לצמצם קצת, ורבע של 37- 34 לזכות קליבלנד קבע 98- 84 לזכותם אחרי 3 רבעים.

הרבע האחרון נפתח עם 2 דקות מנוחה של מיטשל ואלן, בהן ההפרש ירד ל-9, ומיטשל חזר והמשיך לקחת על עצמו, אבל לא היה כל כך מדויק ברבע האחרון עם 2/6 מהשדה, 8/11 מהקו ו-3 איבודים. בצד השני, נמבהרד הפך למנהל המשחק עם 6 אסיסטים ברבע הזה ו-10 במחצית השנייה, בזמן שהאליברטון החל לקחת על עצמו קצת יותר וקלע 11 ברבע. ההפרש ירד ל-5 בכמה הזדמנויות, אבל קליבלנד מצאו תשובה, כמו גם בפעם הראשונה שההפרש ירד ל-4 אז סטרוס הגיב בשלשה מאסיסט של מיטשל. 48 שניות לסיום, קליבלנד הובילו 119- 112, וסיאקם החטיא 2 זריקות עונשין, אבל שם התחילה הדרמה האמיתית.

ניסמית' הגיח מאחור והטביע את ריבאונד ההתקפה, בסל שאושר רק לאחר כמה דקות בהן השופטים בדקו שהוא לא הפריע לכדור על הטבעת. מיטשל נלחץ ואיבד עם עבירת תוקף, ולמרות שאלן חסם את האליברטון, הריבאונד נשאר אצל אינדיאנה וסיאקם קלע. קליבלנד לקחו את פסק הזמן האחרון שלהם כדי להוציא כדור, ואז לא הצליחו לעשות את זה ונמבהרד חטף את הכדור. האליברטון נשלח לקו עם 12 שניות לסיום, דייק את הכדור הראשון והחטיא את השני, אבל הריבאונד נפל אצלו והוא הוריד את השעון, יצא אל מחוץ לקשת ותפר שלשת יתרון עם שנייה לסיום. לקליבלנד נותרה שנייה ו-2 עשיריות ללא פסק זמן, והם לא הספיקו לייצר מזה זריקה. בסיום, 120- 119 לאינדיאנה, שעולים ליתרון 2- 0 בסדרה אחרי צמד משחקי החוץ.

טרנר (8 ריבאונדים ו-5 חסימות) וניסמית' (3 חסימות) הובילו את אינדיאנה עם 23 נקודות כל אחד, האליברטון קלע 19 עם 9 ריבאונדים, מהן 11 נקודות ברבע האחרון, והסתפק רק ב-4 אסיסטים, אך ללא איבודים, מאת'ורין קלע 19, נמבהרד קלע 13 עם 7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, וגם 8 איבודים וסיאקם קלע 12.

אצל קליבלנד, מיטשל קלע 48 (הכי הרבה בפלייאוף עד כה), יחד עם 9 אסיסטים ו-4 חטיפות (וגם 5 איבודים) ב-15/30 מהשדה, 1/7 לשלוש ו-17/21 מהקו. חוץ ממנו, סטרוס רשם 23 ו-8, אלן קלע 22 עם 12 קרשים ו-3 בלוקים ומריל קלע 14. בצד השלילי, טיי ג'רום לא נהנה מההקפצה לחמישייה וקלע 2 נקודות ב-1/14 מהשדה.

מכת הפציעות של קליבלנד בוודאי מקשה עליהם, אבל בחלק ההתקפי הם דווקא מסתדרים טוב רוב הזמן, או לפחות עד לדקות המכריעות של שני המשחקים בסדרה הזאת, ואילו בהגנה אפילו כשהם ספגו 15 נקודות בלבד ברבע הראשון, הם ספגו 35, 34 ו-36 ב-3 הרבעים הבאים. הם כנראה לא ינצחו את הסדרה הזאת בלי שיפור הגנתי, ושווה גם לשים לב לכך שקליבלנד ניצחו ב-13 את הדקות של מיטשל, והאמת היא שהופתעתי שהוא לא קיבל יותר דקות מהרגיל.

מינסוטה טימברוולבס – גולדן סטייט ווריורס (0-0 בסדרה טרם המשחק):

גולדן סטייט עלו ליתרון 13- 6 מוקדם עם שלשות של באטלר, סטף ופודז'מסקי, אבל עבור הצעיר בחבורה אלו היו הנקודות האחרונות שלו במשחק. קצת קפצנו קדימה, אז נחזור לתגובה של מינסוטה עם ריצת 10- 0 ועוד 4 נקודות אחרי השלשה הבאה של סטף, ועם 2 דקות לסיום הרבע, מינסוטה עלו ליתרון 20- 16. פייטון קלע עוד סל אחד שקבע 20- 18 למינסוטה בסיום הרבע, אבל זה היה הפתיח של המופע ההגנתי של גולדן סטייט ומופע השלשות של דריימונד גרין, ורק העיבה על כך מבחינתם פציעה של סטף שלא חזר לשחק. הריצה נעצרה אחרי 17 רצופות של הווריורס, אבל ההגנה שלהם המשיכה בשלה כשמינסוטה היו עם 11 נקודות ב-4/18 מהשדה ברבע הזה ו-7 איבודים. במחצית זה היה 44- 31 לזכות האורחים, והגנה מופתית שעצרה את הטימברוולבס על 14/44 מהשדה, 0/15 לשלוש ו-9 איבודים.

המונטום של הווריורס המשיך גם בתחילת החצי השני, וההפרש קפץ ל-20 אחרי 3 דקות, אבל אז נכנס נאז ריד וקלע את השלשה הראשונה של מינסוטה במשחק. במהלך הבא אדוארדס קלע את סל השדה הראשון שלו אחרי 0/8 במחצית, ומינסוטה הצליחו לייצר טיפה מומנטום ולצמצם ל-13. באדי הילד, שקלע 16 ברבע הזה, הוביל את גולדן סטייט לריצה נגדית, וההפרש קפץ לשיא של 23, הכי גבוה בסיבוב השני עד כה. מינסוטה בכל זאת שיפרו משמעותית את ההתקפה וקלעו 29 ברבע אחרי 31 במחצית הראשונה, ועדיין גולדן סטייט קלעו הפעם 36 ברבע והובילו 80- 60 אחרי 3 רבעים.

נאז ריד פתח את הרבע עם 8 נקודות, כולל 2 שלשות שהכפילו את המאזן של מינסוטה עד כה, ויחד עם כמה סלים של אדוארדס ההפרש ירד ל-9 אחרי 1/2 של גובר מהקו. באטלר מצא את הילד לשלשה וקלע ל-2 בעצמו וההפרש שוב עלה ל-14, אבל אדוארדס ורנדל צמצמו שוב ל-9. באטלר לקח המון על עצמו ברבע, ואמנם היה עם 2/8 מהשדה, אבל הצליח לכווץ את ההגנה ולחלק אסיסטים, והפעם הוא מצא את פייטון והילד לשלשות, כשבין לבין אדוארדס קלע שלשה אחרי 15 החטאות רצופות שנמשכו על פני יותר משבוע, והפעם מינסוטה כבר לא הצליחו להגיב. בסיום, 99- 88 לגולדן סטייט, שעולים ליתרון 1- 0 בסדרה, ושוב עושים את זה עם הגנה מפחידה במחצית הראשונה, גם בלי סטף שכנראה יחמיץ לפחות עוד משחק או 2. בפעם הראשונה בהיסטוריה, כל 4 קבוצות החוץ ניצחו את משחק 1 של הסיבוב השני.

הילד הוביל את גולדן סטייט משחק שני ברציפות, הפעם עם 24 נקודות (16 ברבע השלישי) ו-8 ריבאונדים, באטלר רשם 20, 11 ו-8, דריימונד רשם 18, 8 ו-6 וקלע 4 שלשות כמעט רצופות ברבע השני וסטף עוד הספיק לקלוע 13 ב-13 דקות לפני שנפצע.

אצל מינסוטה, אדוארדס השתפר במחצית השנייה וקלע בה 22 מתוך 23 הנקודות שלו, יחד עם 14 ריבאונדים ו-3 חטיפות, ריד קלע 19, רנדל קלע 18 עם 6 אסיסטים ב-4/11 מהשדה ו-10/10 מהקו ומקדניאלס קלע 12.

בסופו של דבר, ההתקפה של מינסוטה עבדה טוב במחצית השנייה עם 57 נקודות, אבל זה הגיע אחרי מחצית ראשונה של 31, הכי מעט שלהם העונה והכי מעט שהווריורס ספגו בפלייאוף ב-70 השנים האחרונות (מאז עידן שעון ההתקפה). כל זה קרה למרות שהם סיפקו עוד משחק שלשות רע מאוד, ואחרי ה-50% לשלוש במשחק 1 נגד הלייקרס, הם מתקשים מבחוץ. הקבוצות קלעו באחוז כמעט זהה מהשדה (34/87 לעומת 34/86), וההבדל היה 18- 5 לווריורס בשלשות, כשגולדן סטייט קיבלו את משחק הקליעה הכי טוב שלהם בפלייאוף עד כה עם 18/42 (42.9%). הנתון המשמעותי ביותר הוא הריבאונד, שם ניתן היה לראות שקבוצה אחת מגיעה אחרי מאבק עם קבוצת הריבאונד הטובה בליגה והאחרת הייתה נגד קבוצת הריבאונד הכי גרועה בפלייאוף, וכך הווריורס ניצחו 18- 12 בריבאונד התקפה ו-51- 41 בריבאונד סך הכל, וגם בתחום האיבודים מינסוטה איבדו יותר עם 16 לעומת 12.