בוסטון סלטיקס – ניו-יורק ניקס (0- 0 טרם המשחק):

שתי הקבוצות התקשו בהתקפה בפתיחה, או לפחות עד שטייטום קלע 13 נקודות רצופות עבור בוסטון והצליח לסדר להם יתרון 17- 11. מקברייד ואנונובי קלעו 2 שלשות כל אחד והשלימו מהפך, אבל פירצ'רד קלע 5 רצופות ופיין את רובינסון החטיאו 5 זריקות עונשין ברבע, כך שבסיומו היתרון של בוסטון היה 26- 25. הרבע השני נפתח בדקות טובות של טאונס ובראון בצד השני, לפחות עד שבראון סחט את העבירה השלישית של טאונס ושלח אותו לספסל. ריצת 8- 0 העלתה את בוסטון ליתרון דו-ספרתי כשמיטשל רובינסון נשלח שוב ושוב לקו ובעיקר החטיא, ואצ'יווה נכנס במקומו ותרם את אותו כלום בהתקפה, כשריצת 8- 0 נוספת של האלופה קבעה יתרון 61- 45 במחצית לזכות הקבוצה הביתית.

בתחילת המחצית השנייה התברר שפורזינגיס לא יחזור בגלל שהוא חולה, ומנגד הניקס ניסו ללכת בכוח על טאונס בצבע מול שמירות כפולות וזה הסתיים ב-4 החטאות, 2 איבודים, עבירה רביעית ששלחה אותו לספסל ויתרון שיא של 20 עבור בוסטון. אנונובי והארט החלו לצמצם בשלשות וההפרש ירד לחד-ספרתי, בזמן שבוסטון לקחו 20 זריקות ברבע, 19 מהן מחוץ לקשת. הם אמנם קלעו 7 מתוך השלשות ואת הזריקה היחידה שלא הייתה מבחוץ, אבל הניקס היו עם 5/9 לשלוש ואנונובי שקלע 12 ברבע הזה הוביל את הקאמבק. הורפורד כן סגר את הרבע בשלשה שקבעה 84- 75 לבוסטון, אבל התחושה שלי כצופה הייתה שיהיה משחק צמוד עד הסוף אם ההפרש לא יגדל בדקות המנוחה של ברונסון בתחילת הרבע הרביעי.

הרבע נפתח בכלל בריצת 8- 0 של הניקס וההפרש ירד לנקודה בלבד לפני שבראון שם 2 מהקו, ות'יבודו ניצל את ההפסקה הזאת כדי להחזיר את ברונסון אחרי כמעט 4 דקות מנוחה. הארט ואנונובי קבעו שוויון לפני שהולידיי קלע שלשה, אבל ברונסון ענה לה בשלשה משלו ולסל הבא של בראון בסל נוסף, וזה שוב שוויון. המומנטום של ברונסון המשיך עם עוד 2 שלשות שהעלו את הניקס פתאום ליתרון 6, ומאז הסלטיקס עברו לשמירות כפולות עליו. זה הוביל לכמה איבודים של הניקס וריצת 7- 0 של בוסטון, אבל ברונסון מצא את אנונובי לשלשת יתרון לפני שהולידיי קבע שוויון 100. בדקה האחרונה 2 הקבוצות החטיאו, כך שאחרי 4 רבעים, קיבלנו שוויון 100 עגול והארכה.

מיקאל ברידג'ס היה המצטיין ההגנתי של ההארכה מבחינת הניקס, וחטיפה שלו אפשרה לאנונובי לקלוע את הנקודות הראשונות של תוספת הזמן עם סל ועבירה, ובמהלך הבא אנונובי מצא את ברידג'ס לשלשה שקבעה שוב יתרון 6 לאורחים. טייטום קלע את ה-2 הראשונות של בוסטון בהארכה ואליהן טאונס ענה בסל משלו, לפני שבראון צמצם את ההפרש בחצי עם שלשה. ברונסון והארט החטיאו עבור הניקס ובראון עבור בוסטון, וה-MVP של הגמר ושל גמר המזרח בשנה שעברה קיבל את הכדור האחרון. טאונס עשה עליו עבירה שהייתה שווה כדור מהצד, ואת הכדור האחרון אחר כך ברידג'ס חטף לו. בסיום, 108- 105 לניקס, שעולים ליתרון 1- 0 בסדרה אחרי הארכה וקאמבק מפיגור 20.

ברונסון (5 אסיסטים) ואנונובי הובילו את הניקס עם 29 נקודות כל אחד, טאונס רשם 14 ו-13, הארט סיים עם 14 ו-11 ומקברייד קלע 11, אבל נציין אם את ברידג'ס שקלע רק 8 ב-3/13 מהשדה, אבל הוסיף 7 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות, וגם היה עם 2 חטיפות וחסימה קריטיות בהארכה.

אצל בוסטון, טייטום רשם 23, 16 ו-6 ב-7/23 מהשדה, בראון רשם 23, 7 ו-5 ב-7/20 מהשדה, וויט קלע 19 עם 11 קרשים ו-2 בלוקים ב-6/18 מהשדה ו-5/16 לשלוש, הולידיי קלע 16 ופריצ'רד קלע 13. הסלטיקס סיימו עם 15/60 מחוץ לקשת, שזה הכי הרבה זריקות (60), הכי הרבה החטאות (45) והאחוז הכי נמוך לקבוצה שלקחה 50 שלשות ומעלה (25%) במשחק פלייאוף.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר – דנבר נאגטס (0- 0 טרם המשחק):

מארי פתח טוב את המשחק וקלע 12 נקודות ב-7 וחצי הדקות הראשונות של המשחק, ויחד עם שליטה בריבאונד וקצת עזרה מיוקיץ', דנבר עלו ליתרון 24- 16 מוקדם. אולם, מאותו רגע שבו קארוסו וקייסון וואלאס נכנסו, ההגנה של הת'אנדר השתלטה על העניינים, שיי הגיע ל-14 נקודות ברבע הראשון וריצת 10- 0 של אוקלהומה השלימה מהפך. ווסטברוק ענה ב-2 והרבע הסתיים עם 1/2 של ג'יילין וויליאמס מהקו ויתרון 27- 26 לזכות אוקלהומה. בניגוד למשחק 7 נגד הקליפרס, הפעם דנבר לא הצליחו להסתדר בדקות המנוחה של יוקיץ', וההפרש קפץ לרגע ל-9. אוקלהומה קיבלו ברבע השני 7 שלשות מ-14 ניסיונות לעומת 0/4 של דנבר, ויחד עם ההגנה שכפתה 6 איבודים והוסיפה 4 חסימות, הת'אנדר עלו ליתרון שיא של 14 ובמחצית התוצאה הייתה 60- 50 לזכות אוקלהומה.

אוקלהומה הוסיפו 6 שלשות מ-10 ניסיונות ברבע השלישי, אבל דווקא בתוך הקשת הם התקשו עם 5/17 ל-2 נקודות ברבע, והנאגטס הצליחו להישאר בתמונה. מי שהיה מצוין עבורם ברבע השלישי זה ווסטברוק עם 10 נקודות ברבע, והוא הוביל ריצת 9- 0 שצמצמה את ההפרש מ-14 ל-5. קארוסו ענה ב-2 שלשות רצופות והוסיף אסיסט להולמגרן, אבל ווסטברוק המשיך בשלו והוא זה שקבע את התוצאה בסיום הרבע עם שלשה, כשהיתרון של אוקלהומה הצטמצם ל-90- 85 בלבד, אחרי רבע בו דנבר קלעו 35 נקודות בזכות 9 ריבאונדים בהתקפה ולמרות 6 איבודים נוספים ברבע.

יוקיץ' קיבל עוד 2 דקות מנוחה בתחילת הרבע האחרון וההפרש שוב קפץ ל-12, אבל הוא היה מוכן להשתלט על המשחק. השלשה הראשונה שהוא קלע הייתה 6 וחצי דקות לסיום וצמצמה ל-10, ואחריה יוקיץ' התחיל לקחת על עצמו יותר ויותר. בצד השני שיי קלע כמה סלים ששמרו על היתרון, ועם אסיסט להרטנשטיין הוא קבע 115- 106 לזכות הקבוצה שלו עם 3 דקות לסיום. יוקיץ' המשיך לקלוע, לא מעט באמצעות סחיטת עבירות ודיוק מקו העונשין, וכעת ההתקפה של הת'אנדר נתקעה, כך שההפרש המשיך לרדת והשלשה השנייה של יוקיץ' קבעה 115- 114 בלבד, פחות מ-2 דקות לסיום.

ווטסברוק וגורדון החמיצו הזדמנויות למהפך ושיי נשלח לקו עם כ-14 שניות לסיום ודייק פעמיים, ומנגד הת'אנדר עשו עבירה על יוקיץ' שדייק פעמיים. אוקלהומה לקחו פסק זמן ושרטטו תרגיל יפה שהסתיים בסל מהיר של שיי, ובצד השני עשו עבירה מהירה על גורדון שדייק פעמיים. פסק הזמן האחרון במשחק נלקח והולמגרן נשלח לקו, אבל הוא החטיא פעמיים ודנבר עלו להתקפה מהירה כשבראון מסר לווסטברוק שמצא את גורדון, והאיש שאחראי על הסל הכי דרמטי של הפלייאוף עד כה הכניס עוד מהלך לצמרת הגבוהה עם שלשת יתרון. אוקלהומה נותרו ללא פסק זמן וג'יילן וויליאמס החטיא מרחוק, ובסיום, דנבר מנצחים 121- 119 ועולים ליתרון 1- 0 בסדרה, וגם במקרה שלהם זה אחרי קאמבק מפיגור דו-ספרתי, "רק" של 14.

יוקיץ' הוביל את דנבר עם 42, 22 ו-6 וגם 2 חסימות, כולל 18 נקודות ברבע האחרון, גורדון רשם 22 ו-14, מארי רשם 21, 6 ו-6, ווסטברוק קלע 18 ובראון רשם 11 ו-13. דנבר שלטו לגמרי בריבאונד עם 21- 13 בריבאונד התקפה ו-63- 43 בסך הכל.

אצל אוקלהומה, שיי רשם 33, 10 ו-8 וקלע 13 ברבע האחרון, קארוסו קלע 20 עם 6 אסיסטים ו-5 חטיפות, ג'יילן וויליאמס רשם 16 ו-7 עם 2 חטיפות וחסימות, דורט קלע 14, הרטנשטיין רשם 12 ו-9 והולמגרן קלע 12 עם 4 חסימות. בצד החיובי מבחינת אוקלהומה, הם סיימו עם 12 חטיפות ו-11 חסימות, וכפו 18 איבודים לעומת 9 איבודים בלבד שלהם.