אחרי שתי סדרות סיבוב ראשון שאחת מהן הייתה סופר משעממת והשנייה הייתה הופכת להיות משעממת אלמלא האבא של טייריס האליברטון, מקבלים את הדבר האמיתי – סדרה של שתי קבוצות מצוינת, עמוקות ובעלות אמונה שאפשר לעשות את זה.

מאזן בין קבוצות בעונה הסדירה 3-1 לטובת אינדיאנה – צמד משחקים בינואר הסתיים ב-1-1 וצמד משחקים לקראת סוף עונה כאשר קליבלנד נחה הסתיימו בנצחונות צמודים של הפייסרס.

צד הקליבלנד של הדברים/ stockton2malone

סדרת הפלייאוף מול מיאמי הייתה הסדרה היחידה שלא ראיתי בה אף משחק, היא הייתה יותר מידי חד צדדית. הרבה העריכו שקליבלנד תנצח בקלות, הרבה דובר על סוויפ, אבל עדיין, הפרש ממוצע של משחק בסדרה היה 31.5 (!) לטובת קליבלנד. דריוס גארלנד לא שיחק בשני המשחקים האחרונים בסדרה בגלל פציעה באצבע ברגל והם עדיין ניצחו ב-30-40 הפרש. במצב כזה אין לך אפילו מה לומר על קליבלנד – מיאמי לא אתגרו אותם כך שנוכל להגיד משהו.

חמישייה: דריוס גארלנד, דונובן מיטשל, מקס שטרוס, אוון מובלי, ג'ארט אלן 
ספסל: סאם מריל, טיי ג'רום, ד'אנדרה האנטר, דין וייד, אייזיק אוקורו.

התאמות התאמות התאמות 

חברינו מהכדור הכתום דרור האס חוזר על המשפט הזה הרבה: בעונה הרגילה אתה משחק על החוזקות שלך, בפלייאוף אתה משחק על החולשות של היריבה. הרבה מהניצחון של הקאבלירס על ההיט התבסס על הצייד שהם עשו לטיילר הירו. אז גם כאן הסדרה תוכרע הרבה בכמה קליבלנד תצליח לבודד את מיטשל או מובלי על האלי (שחקן ההגנה החלש ביותר בפייסרס, אך עדיין הרבה יותר טוב מהירו) ומהצד השני כמה תצליח להחביא את גארלנד שכנראה יופקד לפחות בתחילת המשחקים על ארון נייסמית'. יש להוסיף, אינדי מעמידה חמישיה שכולם יוצאים החוצה ומאיימים מהשלוש, הגנה אזורית או כזו שמובלי מסתובב וחוסם כל סיאקם שזז פחות תתאים.

שחקן מפתח

דונובן מיטשל. סליחה, הסדרה הזו עליו. מאז שהגיע לליגה ב-2017, זו הפעם הרביעית שהוא מגיע למעמד הזה של סיבוב שני בפלייאוף. בינתיים הוא לא עבר אותו. עכשיו הוא מוביל קבוצה מצוינת בשני צידי המגרש, מאוזנת ועמוקה. נייסמית' ונימבהארד שחקני הגנה מצוינים, אבל זה יותר תלוי בו. מכל השחקנים בשתי הקבוצות, הוא היחיד שיקלע כמות נקודות כמה שהוא רוצה, זה לא תלוי בשחקני ההגנה.

מספר מפתח

93 פוזשנים למשחק. זה לא שקליבלנד לא מסוגלת לשחק מהר ולרוץ, אני פשוט חושב שהיתרונות שלה יבואו יותר לידי ביטוי במשחק איטי יותר. אינדי סיימה את הסדרה מול מילווקי עם 100 פוזשנים בממוצע למשחק, אז כדאי לקליבלנד להוריד את הקצב ולנהל התקפות מסודרות יותר.

צד הפייסרס של הדברים/ jefffoster10

עונה שנייה ברציפות, הפייסרס מדיחים את הבאקס והפעם בחמישה משחקים, אבל קצת כמו שסטוקטון כתב מעלי – קשה להסיק משהו מסדרה מול קבוצה שבשלושה מתוך חמשת המשחקים חסרה את השחקן השני הכי טוב שלה, שהוא גם מוביל הכדור המרכזי, ושמי שאמורים להיות השחקנים השלישי והרביעי בחשיבותם בקבוצה קולעים ביחד פחות מ-11 נק' למשחק. תוסיפו לזה תצוגת אימון נוספת של דוק ריברס, שמזלו שרדיק קיים כדי שתואר המאמן הגרוע של הפלייאוף הזה לא ילך אליו, ותקבלו סדרה שאי אפשר ללמוד ממנה הרבה, אבל כן אפשר להסיק ממנה כמה דברים.

חמישייה: טייריס האליברטון, אנדרו נמבהארד, ארון נייסמית', פסקל סיאקם, מיילס טרנר
ספסל: טי ג'יי מקונל (האליל!), בנדיקט מאת'ורין, אובי טופין, ג'ראס ווקר, תומאס בראיינט, בן שפרד

התאמות התאמות התאמות

קליבלנד קבוצה קשה הרבה יותר לפיצוח מהבאקס, מאומנת הרבה יותר טוב ועם שחקנים הרבה יותר מתפקדים, טובים ותורמים. זו גם קבוצה עמוקה יותר מהבאקס. למה אני מזכיר את הבאקס? כי לדעתי, ההתאמה של הפייסרס צריכה לנסות להפוך את מובלי ליאניס כדי שמיטשל וגארלנד יראו כמו קוזמה וקווין פורטר ג'וניור. קבוצת הגנה בינונית (ואני עדין) כמו הפייסרס מול מכונה התקפית משומנת כמו קליבלנד צריכה לבחור את הרעל שלה, ואני מהמר על הזריקה של מובלי כדי לסגור את הגארדים של הקאבס ולשבש לה את השטף ההתקפי. מובלי הוא לא טוני אלן וצריך לכבד את הזריקה שלו מרחוק (47.1% מול מיאמי), אבל אני מפחד יותר ממיטשל מתחמם או מגארלנד מנהל משחק, וגם יותר משטרוס/האנטר/מריל תופרים שלשות מהפינה. ההגנה של הפייסרס צריכה לנסות לתת למובלי לנצח אותה לבד – יש סיכוי שהוא יצליח, אבל זה הסיכוי הכי טוב של קליבלנד להיכשל.

בהקשר הזה, אני חושב שזו סדרה שלא נראה בה הרבה את ג'ארט אלן, בגלל ההכוונה הספציפית של התקפת הפייסרס להימתח ככל האפשר עם חמישה שחקנים שמאיימים מבחוץ. היכולת של מיילס טרנר מהשלוש מול הכבדות היחסית של אלן תגרום לאטקינסון, לדעתי, לוותר על המטריה האווירית שהוא מספק ולנסות חמישייה דינמית וזריזה יותר עם מובלי כסנטר.

שחקן מפתח

ארון נייסמית'. נייסמית' היה אדיר מול מילווקי, הוא יכל ליאניס בפוזשנים מסוימים וגם תרם 15 נק' למשחק ב-49.2% מהשדה ו-50% מהשלוש. הוא נהנה, בעצם, מהעובדה שבחמישייה הפותחת של הפייסרס הוא נחשב החמישי בטיבו בהתקפה ועל כן הוא זה שפנוי לסיים התקפות בשלשה מזדמנת, ריבאונד התקפה או בלייאפ קרוב לסל, ועליו לרוב יופקד השומר הפחות טוב של היריבה – כנראה גארלנד במקרה הזה. נייסמית' יצטרך לנצל את העובדה הזו בהתקפה, ובהגנה ינסה להצר את צעדיו של מיטשל עם כמה שפחות עזרה. יש לו את הגוף לזה, אבל מיטשל הוא חתיכת אתגר אחר.

מספר מפתח

110. בעונה הסדירה, הפייסרס ספגו 115 נק' למשחק, וקלעו 117. מול מילווקי, הפייסרס קלעו 117.8 נק' למשחק, וספגו 110. קליבלנד, לעומת זאת, קלעה 121.6 נק' למשחק בעונה הסדירה (פאן פאקט, קליבלנד קלעו בסך הכל 9999 נק' בעונה הסדירה), ו-126 נק' מול מיאמי. אם ההגנה של הפייסרס תצליח לשמור את הבאקס בין הטווח של 110-115 נק' למשחק, יש סיכוי לפייסרס לעשות משהו בסדרה הזו.

אקס פקטור

הספסלים. לשתי הקבוצות ספסלים עמוקים שהן לא מהססות להשתמש בהן. כל אחת מהקבוצות משתפת 10 שחקנים לדקות משמעותיות כדרך קבע לאורך כל העונה ואין סיבה שזה ישתנה גם בפלייאוף. האנטר מול מאת'ורין, אוקורו מול ווקר, מריל מול טופין, וויד מול שפרד, ומעל כולם – ג'רום מול מקונל, מאץ'-אפ שעשוי ליצור ריבים במשפחה ופילוג באתר.

תחזיות

ג'פוסטר10: לא יכול להמר נגד הקבוצה שלי, גם מול קליבלנד. פייסרס ב-7.
סטוקטון2מאלון: אני צופה תהיה סדרה מתוחה ומהנה, זה לא יהיה קל, אבל בסוף קליבלנד תיקח ב-7 משחקים.

כמו כל הפוסטים שלי, גם פוסט זה מוקדש לבת שלנו, מיכל ז"ל