הפלייאוף הוא הזדמנות לראות קבוצות שמכינות את עצמן להתמודדות אחת עם השנייה, ומתאימות את עצמן לחוזקות של היריבה, בעיקר דרך משחק ההגנה, ולפעמים ההתאמות האלה הופכות לחלוטין את עורה של קבוצה מסוימת, או משפיעות באופן דרמטי על משחקים וסדרות פלייאוף מסוימות. כמו בשנים הקודמות, גם במהלך הפלייאוף הזה, ובכפוף לזמן שיהיה לי, אני אנסה לסקור את הנושא הזה, ואתמקד בכל טור בקבוצה ספציפית.

הקבוצה עליה נדבר הפעם זו הניקס, ונתמקד בריצת 21- 0 שהפכה פיגור 8 ליתרון 13 עמוק ברבע האחרון, והכריעה למעשה את המשחק. מבט על דפי הסטטיסטיקה מראה בעיקר התקפות חזקות במשחק הזה, כשהניקס קלעו הכי הרבה מבין כל הקבוצות ששיחקו בלילה הראשון של הפלייאוף ודטרויט הכי הרבה מבין המפסידות, ושתיהן עשו זאת באחוזים טובים, אבל הריצה שהכריעה את המשחק הגיעה בעיקר כתוצאה מהגנה טובה על הפיק-אנד-רול, וב-4 וחצי הדקות שלה נתמקד כאן, ובהמשך ננסה לשאול מה דטרויט יכולים לעשות אחרת את אותו פיק-אנד-רול בהמשך הסדרה על מנת להימנע ממצבים כאלה בהמשך.

במהלך שקדם בערך בדקה למהלך שנראה עכשיו קיבל שרודר את טאונס בהתקפת מעבר ועבר אותו בקלות בדרך לליי-אפ, והפיסטונס מחפשים משהו דומה עם חסימה כפולה של האריס ודורן שנועדה לסדר לשרודר את המיס-מאצ' הזה מול טאונס שוב. מי ששומר על שרודר כעת, כפי שניתן לראות בתמונה, זה ברונסון שבדיוק החליף את מקברייד, בזמן שאנונובי שומר על האריס, טאונס על דורן ועל הפרקט גם פיין והארט ששומרים על ביזלי ואוסאר תומפסון בהתאמה, וההרכב הזה לא הוחלף לכל אורך הריצה של הניקס.

החסימה הכפולה הזאת מייצרת 3 איומים, אחד כנגד כל שחקן שהיה מעורב במהלך. במקרה של שרודר, הניקס רוצים להימנע ממיס-מאצ' שלו עם טאונס ולכן ברונסון עובר מעל החסימות ונשאר איתו, בין היתר בגלל שהוא יודע ששרודר הוא לא אחד שיעלה לזריקה מהירה מרחוק, ולכן אפשר להיות צעד מאחוריו. במקרה של דורן, הכנסת הכדור לצבע היא מסוכנת ולכן אנונובי נצמד אליו כרגע וברגע שהארט או טאונס יגיעו הוא יחזור להאריס, שאיום הקליעה שלו לא מיידי בגלל שאין לשרודר זווית מסירה טובה אליו. טאונס יורד אחורה לצבע (המונח המקצועי הוא Drop באנגלית) כדי להפריע לחדירה של שרודר עד שברונסון יסגור את המרחק ואז הגבוה יוכל לעבור לדורן בצבע.

כפי שניתן לראות בתמונה הבאה, עד ששרודר מגיע לזריקה ברונסון כבר נצמד אליו יחד עם העזרה של טאונס, אנונובי ממהר בחזרה להאריס כדי למנוע אפשרות לשלשה נוחה והארט מגיע לעזור בצבע כי הוא יודע שאת תומפסון אפשר להשאיר פנוי.

המהלך הזה מסתיים כששרודר לוקח זריקה קשה על שמירה צמודה, אבל מנגד גם לא היה איום משמעותי במסירה, כי הארט וטאונס היו מספיק קרובים לדורן, אנונובי היה מספיק קרוב להאריס ושווה לשים לב לכך שפיין נשאר צמוד למאליק ביזלי לכל אורך המהלך הזה. זה מסתיים בהחטאה ומאבק על הריבאונד שמסתיים בחוץ לזכות דטרויט, אבל מהלך הגנתי טוב של הניקס.

נקפוץ קצת קדימה לפעם הבאה שדטרויט מנסה להריץ מהלך דומה, הפעם עם קייד קנינגהם במקום שרודר בהרכב וכמוביל הכדור, עם טים הארדווי בתפקיד של האריס כחוסם הראשון ועם האריס בתפקיד של תומפסון בפינה, כך שלצד קייד ודורן נמצאים 3 הקלעים המרכזיים של דטרויט מרחוק – ביזלי, הארדווי והאריס שקלעו 3 שלשות כל אחד ו-13 ביחד מתוך ה-15 של דטרויט כקבוצה – וכך גם אנונובי שומר כעת על קייד, ברונסון על הארדווי והארט על האריס.

הפעם החסימה של הארדווי חזקה יותר ואיום הקליעה של קנינגהם גדול יותר, כך שטאונס יוצא אל קייד בזמן שברונסון ואנונובי עוד רוצים לחזור לשמירות המקוריות שלהם, והארט כבר עושה צעד לכיוון הצבע ולעזרה על דורן במידת הצורך, כי הוא שומר על הקלעי הפחות טוב, למרות שהפעם זה האריס שהוא קלעי לא רע בכלל.

קייד מנצל את היציאה של טאונס עליו כקלעי ועובר אותו ואת ברונסון, מה שמשאיר אותו לבד מול הארט שצריך גם לעזור על דורן. סימנתי כאן גם את פיין שכבר קצת מתקרב לעזרה, אבל עדיין מספיק קרוב לביזלי, את ברונסון שניסה לעזור על קייד ואיבד את הארדווי, את טאונס שעושה את תפקידו וחוזר עכשיו לדורן ואת אנונובי שחושב קדימה ומזהה שחקן פנוי בפינה ויוצא אליו, גם אם אחרי זה הוא יגלה שיש לו שני שחקנים פנויים לסגור ויתלבט על מי מהם ללכת.

קייד ממשיך את המהלך ומקפיץ גם את הארט לפני שהוא מוריד לדורן את הכדור, אבל עד שהוא משתלט על הכדור טאונס כבר שם לידו, יחד עם הארט שיהיה מוכן לעזור בעוד רגע כשינחת מהקפיצה הקודמת שלו ופיין שמזהה שהכדור אצל דורן במצב שיהיה לו קשה למסור לביזלי. אנונובי התלבט בין הארדווי להאריס וכעת בוחר לרוץ לשמירה על האריס בפינה, כי הוא אולי השחקן היחיד שדורן רואה ויכול למסור לו, ורק ברונסון מסתכל ולא יודע מה לעשות, ואולי מחכה ליירט נתיבי מסירה אפשריים.

עד שדורן משתלט ומנסה הטעיה אחת, אנונובי כבר סוגר את האריס ואפשרות המסירה הזאת נסגרת, מה שמשאיר את דורן לזריקה קשה עם טאונס צמוד אליו, וזה מסתיים בהחטאה של דורן וריבאונד של טאונס.

ניקח דוגמה למהלך נוסף שבו דטרויט מנסים להכניס לדורן כדור בצבע אחרי פיק-אנד-רול עם קייד, והפעם בצורה יצירתית יותר. המהלך הזה מתחיל כשהכדור אצל דורן מול טאונס וקייד יוצא מחסימה של הארדווי שאמורה לתת לו מרווח קטן לפני שהוא יקבל את הכדור מדורן. מכיוון שהחסימה הזאת נועדה רק להרוויח קצת זמן והיא בסיטאוציה בלי איום של ממש, אנונובי פשוט עובר אחרי החסימה ונמצא מספיק קרוב כדי להתמודד עם המשך המהלך.

דורן משאיר את הכדור לקנינגהם וממשיך, כשקייד חוזר לכיוון שממנו הוא בא כדי לקבל את החסימה, וטאונס יוצא אליו גבוה כמו קודם. ברונסון קצת מאחר בסגירה של הארדווי, אבל גם הוא עדיין רק בדרך למקום שהוא ירצה להיות בו מחוץ לקשת, אז יש לברונסון מספיק זמן להגיע אליו.

ברגע המסירה קנינגהם מוצא את עצמו מול 3 שחקנים למעשה, וחלוקת התפקידים קצת משתנה כשטאונס עם הידיים הארוכות מנסה לסגור את המסירה ואנונובי מתחיל לרוץ לכיוון דורן למקרה שהמסירה תגיע, אבל כמובן שגם ג'וש הארט כבר נמצא במקום הנכון בעזרה.

המהלך הזה מסתיים בחטיפה הרביעית של טאונס במשחק ובמתפרצת וסל קל של ברונסון. באופן כללי, משהו שעבד לניקס לאורך כל המשחק זה כפיית איבודי כדור כשדטרויט איבדו רק 2 כדורים ברבע השלישי המוצלח שלהם, לעומת 5 ברבע הראשון ו-6 בכל אחד מהרבעים הזוגיים, וגם אותה ריצת 21- 0 כללה גם 2 איבודים של הפיסטונס.

דטרויט ניסו גם דברים אחרים. הנה דוגמה למהלך של טוביאס האריס, שמתחיל בירידה איטית קצת של ברונסון להגנה אחרי סל של הארט, מה שמאלץ את טאונס לשמור על הארדווי שעולה מהר יחסית להתקפה. הארדווי חוסם להאריס שמחזיק בכדור ומתבצע חילוף לאחר שהארט מבין שטאונס מעדיף לשמור על האריס ולא לרדוף אחרי הארדווי מחוץ לקשת. האריס מנסה לחדור על טאונס ונתקל בהגנה מצוינת ומחטיא, אבל שווה לשים לב לערנות של יתר שחקני הניקס כשכולם חוץ מאנונובי ששומר על קייד היו בצבע, ובעיקר הייתי מציין לשבח את פיין שהיה הראשון בעזרה ואז ראה שיש מספיק עזרה ורץ חזרה לכיוון ביזלי המסוכן בפינה.

אם כבר שיבחנו אם קאם פיין, אז נוסיף עוד נקודה לזכותו ונחזור בשביל זה כמה דקות אחורה. במהלך הבא דווקא הארט שומר על ביזלי ופיין על תומפסון, אבל ברגע שפיין רואה שהארט הצטרף למאבק על ריבאונד ההתקפה הוא רץ לסגור את ביזלי שמקבל את המסירה מדורן, ועד שהוא מקבל ומיד משחרר זריקה, פיין כבר הצליח להפוך אותה לזריקה קשה שהולכת החוצה.

לקראת המשחק השני והמשך הסדרה, ננסה לראות כיצד דטרויט יכולים להגיב להגנה של הניקס ולהחזיר את ההתקפה שלהם ליכולת המצוינת של 3 הרבעים הראשונים. נראה דוגמה אחת למהלך דומה שהסתיים בתוצאה טובה יותר מבחינת ההתקפה, וגם הפעם פיק-אנד-רול של קייד ודורן. הפעם החסימה המוקדמת של הארדווי הייתה לדורן והוא משיג יתרון קטן על טאונס בדרך לפיק-אנד-רול, בזמן שהארדווי מתחיל לברוח חזרה לפינה ותומפסון מפנה לו את המקום.

כמו במקרים הקודמים שראינו, גם הפעם טאונס מגן בשיטת "עזור וחזור" (Help&Recover) שמונעת מקייד לעלות לזריקה עד שאנונובי יחזור אליו, והפעם ברונסון נשאר בצבע לצורך העזרה בזמן שהארדווי חותך החוצה וגם ברידג'ס מגיע לעזרה כמי ששומר על השחקן הכי רחוק שאין לקנינגהם זווית מסירה אליו. לא בטוח שהעזרה של ברונסון הכרחית כי זו של ברידג'ס נכונה יותר מבחינת הרוטציות ההגנתיות.

הכדור מגיע לדורן והפעם הארט הוא האיש בעזרה כי השחקן שלו הוא הכי פחות מסוכן כרגע, בזמן שטאונס בדרך חזרה לדורן וברונסון מזהה את העזרה של הארט וחוזר לכיוון הארדווי.

עם זאת, הארדווי פתח פער קטן ומנצל את החזרה של ברונסון כדי לעבור אותו ולהתייצב לזריקת חצי מרחק כשגם ברונסון וגם הארט לא מספיקים להפריע.

ההגנה של הניקס לא עשתה טעות משמעותית במהלך הזה, אבל אפשר לומר שכמה דברים קטנים שדטרויט עשו כאן אפשרו להם לסדר לדורן בצבע יותר זמן לקבל החלטה, והוא מצא את האיש הפנוי שקלע. לצורך ההשוואה, במקרים האחרים שראינו הכדור בכלל לא הגיע לדורן, או שהגיע אליו אחרי שההגנה כבר כיסתה את כל החורים הקטנים.

לקראת המשך הסדרה, שווה לראות האם ההגנה של דטרויט תצליח יותר נגד הניקס, אבל גם האם הפתרונות שהניקס מצאו ברבע האחרון הם משהו שיכול להחזיק לאורך זמן, או רצף של כמה דקות בהם הפיסטונס לא ביצעו מספיק טוב, ובהמשך הם ימצאו את הפתרונות והשיפורים הקלים כדי ליישם בהצלחה כמו ב-3 הרבעים הראשונים.