אחרי נוקאאוט די מוחץ לטובת דנבר ולרעת הקליפרס בשתי הכתבות הקודמות, הפעם הקבוצה שעליה נדון היא ממפיס והשאלה היא שוב – האם הם קונטנדרים או לא. עמנואל יטען בעד ושקד נגד.

קונטנדרית – עמנואל

אני מרגיש שמלבד שלוש הקבוצות המובילות בליגה (בוסטון, אוקלהומה סיטי וקליבלנד) ממפיס היא הקבוצה שהכי "פשוט" לקרוא לה קונטנדרית. זה לא בהכרח אומר שהיא הקבוצה הכי טובה אחרי השלוש האלו, אלא שהיא הכי יציבה וסולידית, עם הכי פחות חולשות. כבר מספר עונות היא בצמרת המערב. ב-2021/22, ג'ה מוראנט זכה בתואר השחקן המשתפר של העונה, וממפיס סיימה במקום השני והפסידה לאלופים שבדרך, גולדן סטייט, בסיבוב השני. עונה אחרי זה הם חזרו על ההישג בעונה הרגילה, כאשר ג'ארן ג'קסון ג'וניור זוכה בתואר שחקן ההגנה של העונה, אבל הם שוב הודחו, הפעם בסיבוב הראשון ללייקרס. בעונה שעברה, שהייתה מלאת פציעות, ממפיס שיתפה הכי הרבה שחקנים אי פעם. העונה הנוכחית מזכירה הרבה יותר את עונות 21/22 ו-22/23, אבל יש גם שינויים. ממפיס נמצאת כרגע במקום הרביעי במערב, קרוב מאוד למקום השני, ולמרות שההישגים מהשנים האחרונות נשמרים, הסגל השתנה מאוד.

לא קונטנדרית – שקד

עונת ה-NBA הנוכחית היא מהעונות המעניינות ביותר בשנים האחרונות, אבל לא מהסיבות שאתם חושבים. לא בגלל הרייטינג, או בגלל יריבויות שמצפים להן בסדרות הגמר, אלא בגלל שהעונה היא עונת השיא של חילופי הדורות בNBA. כוכבי העשור הקודם כבר בשלבי סוף הקריירה וגל חדש של קבוצות צעירות ואנרגטיות החלו להיבנות באוקלהומה, יוסטון, סן-אנטוניו, דטריוט, אורלנדו ועוד. בעוד שהקבוצות הצעירות דוחפות בכל כוחן בעונה הסדירה, והקבוצות ה"מבוגרות" שומרות כוחות לפלייאוף/פלייאין מהאחרונים שיש להם לתת, ישנו עוד סוג קבוצות רלוונטי שמתרכז אך ורק בזכיה באליפות בטווח הקצר. גם את הקבוצות הללו אפשר לחלק בין קבוצות שהן בעלות סיכוי ברור לזכות באליפות בעקבות עונת שיא או ניסיון בפליאוף כמו האלופה בוסטון סלטיקס, דנבר נאגטס, ניו-יורק ניקס, קליבלנד קאבאלירס, מילווקי באקס.

החלק השני של קבוצות האלה הן קבוצות שנמצאות לקראת הפיק או מיצוי תקרת היכולת שלהן ובאזור הזה נוכל למצוא את ממפיס כמובן לצד אינדיאנה, אטלנטה, מיאמי, מינסוטה וסקרמנטו. בכל אחת מהקבוצות הללו נוכל למצוא כוכב כמו טריי יאנג, סאבוניס, האליברטון, אבל לא נמצא שחקן טופ 5 בליגה. כדי שקבוצה תוכל לקחת את עצמה ברצינות ולהיחשב קונטנדרית היא צריכה לפחות שחקן טופ 5 בליגה כמו דנבר או לפחות כוכב וסוללה תותחים סביבו שידעו להוריד ממנו את העומס בשני צידי המגרש כמו הניקס והקאבס.

הגריזליס מצאו את עצמם באזור מת בין בניה למיצוי פוטצניאל והם אמנם נמצאים בעונה סדירה שעל הנייר נראית טובה ויותר מזה, אבל אין להם כרגע את מה שצריך כדי להיחשב קבוצה שרצה אליפות. לממפיס אין כוכב בטופ 10 של הליגה ולמרות שהסגל המשלים נראה לא רע גם בהיעדרו של ג'ה, קיימים המון ספקות לגבי הפלייאוף.

קונטנדרית – עמנואל

השינוי הראשון והברור ביותר של ממפיס העונה הוא הקפיצה של ג'ארן ג'קסון ג'וניור לתואר מוביל הקבוצה, אחרי שזכה בתואר שחקן ההגנה של העונה ב-22/23. בעונה שעברה הוא קצת ירד מהרדאר בעקבות העונה הרעה של ממפיס, אבל העונה הוא מוכיח את מעמדו כשחקן הטוב בממפיס ואחד מהפאוור פורוורדים הטובים בליגה. הוא מעמיד שיא קריירה בנקודות בטרו שוטינג של 60% (השני בטיבו בקריירה שלו), ונבחר בפעם השנייה בקריירה לאולסטאר. עכשיו כמובן צריך לדבר על הכוכב "לשעבר": ג'ה מוראנט. אחרי העונה שעברה שבה הורחק מ-25 משחקים, ולאחר שחזר, נפצע והחמיץ את העונה, ג'ה חוזר העונה, ואפשר לראות בבירור ירידה ביכולת לצד פציעות נוספות שהגבילו אותו ל-37 משחקים בלבד עד כה. ג'ה מעמיד שיאים שליליים בנקודות ואחוזים מהשדה מאז שנבחר לראשונה לאולסטאר ב-21/22. לכאורה זה דבר רע, אך נראה שג'ה מקבל את העובדה שזאת כבר לא הקבוצה שלו, לפחות לא בבלעדיות, וזה חשוב. ג'ה כבר לא המגה-סטאר שהיה לפני שנתיים, אבל הוא מבין את זה, ומוכן לקבל את זה שצריך לחלק יותר את הכדור או לפעמים לתת לג'ארן ג'קסון להיות האופציה הראשונה בהתקפה.

יתרון נוסף גדול מאוד של ממפיס הוא הרוקיז שלהם, ג'יילן וולס וזאק אידי, שנותנים אימפקט הגנתי אדיר בשנתם הראשונה. אידי עוד יותר נועל את הצבע ועושה לג'ארן ג'קסון חיים יותר קלים בהגנה, ובהתקפה הוא אתלט שיכול לתפוס אלי-אופים ולסיים בטבעת. וולס נראה כמו דילון ברוקס 2.0 רק ללא השיגעון, הוא שומר פשוט נהדר שגם קולע באחוזים טובים ונותן תרומה אדירה כבחירת סיבוב שני. שחקן צעיר נוסף הוא סקוטי פיפן ג'וניור, שאחרי שנזרק מהלייקרס הפך לפוינט גארד מחליף לגיטימי לגמרי שיכול לנהל משחק מצוין מהספסל. כמובן אסור לשכוח את הכוכב השלישי, דזמונד ביין, שממשיך לתת תפוקה איכותית ולהשתלב נהדר בהתקפה. גם על הקווים יש את האיש הנכון בדמות טיילור ג'נקינס, שכבר נמצא מספר שנים במועדון ויודע לנהל אותו מצוין. את ה"סולידיות" שדיברתי עליה בהתחלה אפשר לראות גם במספרים: ממפיס מדורגת רביעי העונה בנט רייטינג, רק מאחורי אוקלהומה סיטי, קליבלנד ובוסטון.

לא קונטנדרית – שקד

העונה ממפיס מציגה את העונה הטובה שלה בשנים האחרונות כאשר היא נעה בין מקומות 2-4 במערב כנגד רוב הציפיות, שזה נתון מועדד אך טיפה מתעתע. רוב קבוצות הליגה כבר לא סופרות את ממפיס כמתחרה ישירה ולא מגיעות בשיא המרץ והאמביציה לשחק מולה ולכן הצליחה לעקוץ כמות יפה של משחקים. למרות הדירוג הטוב, הקבוצה לא יציבה וכשמגיעות מולה קבוצות צעירות, רעבות ואנרגטיות שמחפשות את המעידות הללו, הגריזליס לא יודעים לקחת את עצמם בידיים ולהראות קו אחיד של קבוצה רצינית ויציבה שרצה לאליפות.

עכשיו שהבנו שלגריזלס אין מה למכור בפלייאוף כקבוצה אפשר לדבר על ה"כוכב" שלה ג'ה מוראנט. מוראנט האומנם שחקן ורסאטילי ומכונת הייליטס אבל עם שתי הופעות במהלכי הטופ 10 של הלילה לא לוקחים אליפות. מצד אחד כישרון שהיה אמור להיות הפנים החדשות של הליגה, ומצד שני מסתבך בפרשיות נשק סטייל גילברט ארינס, מצד אחד חוזר לשחק אחרי השעיה למשחק ענק, אבל נפצע לקראת סיום המשחק ומפספס כמות נכבדת של משחקים. מה המשמעות של כל זה? אי אפשר להסתמך עליו שיוביל את ממפיס משחק אחרי משחק שלב אחרי שלב בפלייאוף המערב עד גמר ה-NBA כשנגדו עומדים שחקנים כמו שג"א, ניקולה יוקיץ', סטף קרי ולוקה דונצ'יץ' בדרך.

ומה עם עונת השיא של JJJ אתם שואלים? ניפוח סטטים של עונה סדירה קלאסי. הרי מישהו צריך לזרוק את הכדור לסל שג'ה לא נמצא אז הוא זורק 3 זריקות יותר בממוצע למשחק. אם נחקור את נתון הזה ברצינות ונשווה רוחבית בשאר הליגה נראה ששחקנים כמו יוקיץ', אדוארדס, טייטום ודוראנט לוקחים פחות זריקות, קולעים יותר נקודות באחוזים יותר טובים. בסדרת פליאוף שהקבוצה השניה מתכוננת לכל משחק והפוקוס הוא על הכוכבים אני לא רואה את JJJ משתלט על משחק ומנצח בעצמו אפילו משחק אחד בסדרה שהיא לא סיבוב ראשון ועוזר לקבוצה שלו להגיע לגמר. הרי כדי שקבוצה תנצח סדרה הנוסחה הרווחת היא שהשחקן המוביל מנצח שני משחקים דיי בעצמו, משחק נוסף המאמן והספסל מנצחים ועוד משחק אחד צריך להיות באחריותו של ה"רובין" של הקבוצה, השחקן השני הכי טוב בקבוצה ול-JJJ פשוט אין את זה. בסופו של דבר יהיה נחמד ומרענן לראות את הגריזליס בפלייאוף עם דאנקים מהסרטים וסיבוב ראשון תחרותי אבל אין להם מספיק כישרון כדי ללכת עד הסוף והם במרחק פציעה אחת מלהפסיד כבר בסיבוב הראשון. כמובן שעם המאטצ'-אפ הנכון ממפיס יכולו לעבור סיבוב ראשון אבל אם איך שזה נראה היום אין להם סיכוי לנצח את אריות המערב בסדרה של 7 משחקים או אפילו לחלום על גמר אזורי.

קונטנדרית – עמנואל

אני לא רואה כיצד ניתן לטעון שממפיס קרובה לקבוצות כמו אינדיאנה, אטלנטה, מיאמי, מינסוטה או סקרמנטו, כשהיא הקבוצה היחידה מביניהן עם אחוז ניצחונות מעל 60, והיחידה שנשארה יציבה לאורך העונה כאחת ממובילות הקונפרנס שלה – והיא משחקת במערב, שהוא קונפרנס הרבה יותר חזק מהמזרח של אינדיאנה, אטלנטה ומיאמי. ממפיס הרבה יותר קרובה לקבוצות כמו הלייקרס, דנבר, יוסטון וניו יורק, מולן יש לה הפרש של ניצחון או שניים לכל היותר. גם הטענה שרוב קבוצות הליגה לא סופרות את ממפיס היא חסרת ביסוס לחלוטין, ולא ברור כיצד אפשר להגיע להנחה כזאת. דנבר פשוט מוותרת על המשחק לפני כי היא רואה שהוא נגד ממפיס? ברור שלא. בנוסף, לא ברור לי איפה הביסוס ל"ניפוח הסטטיסטי" של ג'ארן ג'קסון ג'וניור. הוא מעמיד שיאי קריירה באחוזים טובים מאוד (מה שאוטומטית מוריד את האפשרות לניפוח סטטיסטי – ברגע ששחקן מעמיד ממוצעי קריירה באחוזים טובים בקבוצה מנצחת, הוא פשוט טוב). וזה בלי להכניס למשוואה את היכולת האדירה שלו בצד ההגנתי. אומנם אין לממפיס סופרסטאר ברמה של הטופ בליגה, אבל יש לה שני שחקנים מצוינים שכבר הוכיחו את עצמם בפלייאוף והם בהחלט יכולים לקחת את ממפיס לגבהים אדירים בפלייאוף הזה.

בסופו של דבר, לממפיס אולי אין מישהו כמו יוקיץ', שיי, לוקה או קרי, אבל יש לה שחקנים שעובדים מצוין אחד עם השני, שילוב של ניסיון ודם צעיר, הגנה נהדרת בכל איזור במגרש, ספסל איכותי ומאמן מצוין על הקווים. ממפיס היא "קבוצה" שמציגה כלים שהם בדרך כלל מתכון לניצחון בפלייאוף, ואני ללא ספק רואה אותה כקונטנדרית.