בשבוע שעבר היה לנו דיון על דנבר עם רוב די מוחץ של כ-85% מהקולות שסבורים שדנבר היא קונטנדרית, והפעם אנחנו עוברים לקליפרס. ג'ףפוסטר ינסה לטעון בעדה ומתן נגדה.

קונטנדרית – ג'ף פוסטר

בשביל זה הייתי רוצה קצת להרחיב את המושג קונטנדרית. כעיקרון, קונטנדרית זו קבוצה שתגיע כפייבוריטית לכל משחק נתון. הפשט של ההגדרה הזו היא שיש רק קונטנדרית אחת, כי אם הגדרנו שיש פייבוריטית אז יש גם קבוצה שהיא לא פייבוריטית, ובמשחק בין שתי קבוצות נתונות, אחת תוגדר כפייבוריטית ואז נגיע למשחק בין השתיים שפייבוריטיות נגד שאר הליגה, ואחת מהן תהיה פייבוריטית על השנייה – ואז נוכל לומר שיש קונטנדרית אחת, כי יש קבוצה אחת שהיא פייבוריטית (על הנייר) מול כל קבוצה בליגה.

אבל הפשט נותן לנו תוצאה לא הגיונית, לא במבחן העין ולא במבחן התוצאה. אי אפשר להגיד, לדוגמה, שקליבלנד לא קונטנדרית, למרות שבעיני קבוצה כמו אוקלהומה פייבוריטית מול קליבלנד בכל משחק נתון. חוסר ההיגיון הזה מעמעם את ההגדרה ופותח את השאלה "מהי קונטנדרית". ואם הפשט לא טוב – מה הדרש? אני הייתי רוצה להציע הגדרה אחרת, רחבה יותר, יש שיגידו רחבה מדי אבל אפשר לדון על זה בתגובות – "קבוצה שיכולה לנצח כל קבוצה נתונה בסדרת פלייאוף". ובכל קבוצה אני מתכוון כל קבוצה שהיא, כולל סדרות פלייאוף היפותטיות נגד קבוצות מהקונפרנס הנגדי.

כמה קבוצות עשויות לענות להגדרה הזו? מהמזרח, בעיני, מדובר רק בקליבלנד ובבוסטון. במערב התמונה סבוכה יותר – אוקלהומה, דנבר ועם הרבה רצון טוב גם ממפיס. יוסטון עוד בוסרית לדעתי, דאלאס לא מוכשרת מספיק, והלייקרס לא מאוזנים, עם קו אחורי עשיר לעומת קו קדמי דליל יותר מקו השיער של אלכס קארוסו.

ויש את הקליפרס. על הנייר – מקום שישי במערב, עם מאזן לא מרשים בעליל של 32- 28 כאשר הטימברוולבס והמאבריקס נושפים בעורפה ומאיימים לדרדר אותה לפלייאין. 

ולמרות הכל, הקליפרס הם קבוצה שיכולה לנצח כל קבוצה נתונה בסדרת פלייאוף. ואם יש משהו שמיאמי 2023 לימדה אותנו היא שהמיקום בו אתה מסיים את העונה הסדירה פחות חשוב, אם אתה תופס ריצה טובה ובריאה בפלייאוף שיכולה להביא אותך רחוק. מצד שני, למיאמי יש את ההיט קאלצ'ר, בעוד שלקליפרס יש, ובכן, את הקליפרס קאלצ'ר – לא משהו ללכת איתו לפלייאוף. צריך לזכור שמדובר במועדון שהעפיל לגמר הקונפרנס פעם אחת בלבד בהיסטוריה. עם זאת, הפעם ההיא הייתה לפני 4 עונות. המאמן, הכוכב והסנטר הפותח עדיין שם מאז אותה ריצה (למען הדיוק – הכוכב היה פצוע באותה סדרה).

לא קונטנדרית – מתן יעקבי

כדי להחליט אם קבוצה היא קונטנדרית או לא, יש שני דברים שצריך להבהיר:  

1. *מהי בכלל קונטנדרית?* – מבחינתי, קונטנדרית היא קבוצה שאם תצטרך להתמודד בסדרה מול כל יריבה בליגה (מהמזרח או מהמערב), אוכל להאמין שהיא מסוגלת לנצח – ולא במקרה או בהפתעה גמורה.  

2. *התחרות השנה צפופה מתמיד* – גם אם יש הרבה טוענות לכתר, קבוצה שנכנסת לקטגוריה הזו של קונטנדרית צריכה להיות ברמה גבוהה במיוחד, על אף המספר הגבוה של קבוצות שיכולות תיאורטית לזכות באליפות השנה.  

אז האם הקליפרס הם קונטנדרים? לדעתי, חד-משמעית לא. אני לא רואה אותם מצליחים לעבור קבוצות חזקות כמו דנבר ואוקלהומה, ואפילו לא קבוצות מהטייר הנמוך יותר, כמו הלייקרס וממפיס.  

הסיבות לכך שהקליפרס לא קונטנדרים מתחלקות לכמה נקודות, ונתחיל עם סוגיית הסופרסטאר:

כל קבוצה שרוצה לזכות באליפות צריכה סופרסטאר שיוכל להוביל אותה עד הסוף. שנה שעברה, הקבוצות שהגיעו לגמר נהנו מהובלה של לוקה דונצ'יץ' וג'ייסון טייטום, ולפני כן היו אלה ג'ימי באטלר וניקולה יוקיץ'.  

לכאורה, הקליפרס מחזיקים באחד השחקנים הכי מרשימים בליגה – קוואי לנארד. הוא שחקן על, מצוין בשני צדי המגרש: בהגנה הוא יחטוף, יציק ויתיש אותך כל המשחק, ובהתקפה הוא מסוגל לקלוע מכל טווח ואף להטביע עליך.  

אז איך זה שהוא דווקא הסיבה לכך שהקליפרס לא קונטנדרים? פשוט מאוד – קוואי לא בריא מספיק. לא ייתכן שהשחקן הכי טוב בקבוצה קונטנדרית ישחק רק שליש מהמשחקים של קבוצתו. בנוסף, ב-18 המשחקים ששיחק העונה, הוא לא העמיד ממוצעים מרשימים – רק 17 נקודות למשחק. אולי אפשר לטעון שבפלייאוף הוא "יתחיל להתחמם", אבל כדורסל לא עובד ככה. כדי להצליח בפלייאוף, צריך להגיע אליו בכושר משחקי ובכושר קליעה טובים – וזה לא נראה המצב של קוואי העונה.  

הוא כבר לא השחקן שהיה, ואני לא חושב שיש בו את מה שפעם הפך את טורונטו לאלופה ב-2019. אם הקליפרס חולמים להיות קונטנדרים, קוואי יצטרך לחזור להיות השחקן שהוא היה באותה ריצה היסטורית, וזה לא נראה לי ריאלי.

קונטנדרית – ג'ף פוסטר

הכוכבים:

תם עידן צמדי או שלישיות הסופרסטארים (משהו שכדאי לבשר לפילידלפיה למשל), עברנו לעידן של רביעיות – ארבעה שחקנים טובים מאוד+ מובילים את הקבוצה, משחקים ביחד בחמישיה ומאפשרים למאמן חמישיות מגוונות יותר בלי שהחמישיה המשחקת תיפגע, כאשר אפשר לשים לפחות שניים מבין הרביעייה ביחד בכל רגע נתון. אם נבחן את הקונטנדריות שזיהיתי לפי ההגדרה שלי:

בוסטון: טייטום-בראון-וויט-הולידיי (אפילו אפשר להכניס גם את פורזינגיס אבל הוא לא מספיק בריא)

דנבר: יוקיץ'-מארי-פורטר ג'וניור-גורדון

קליבלנד: מיטשל-גארלנד-מובלי-אלן

אוקלהומה: שג"א-צ'ט-ג'יי דאב-הארטנשטיין

ממפיס עונים יותר להגדרת השלישיה (ג'ה-ביין-גג"ג) ולכן הם ספק קונטנדרים גם לפי ההגדרה שלי, אבל עוד קצת שפשוף לאידי והוא נכנס בטבעיות להגדרה ככוכב הרביעי.

ההיררכיה הפנימית בין הכוכבים לא משנה לי כרגע, וגם השוני בעמדות פחות חשוב. חשובה הרביעייה, כאשר כל אחד מהצלעות של הרביעייה הוא אקוטי לתפקוד של הקבוצה, ואנחנו רואים שילובים של שניים או שלושה חברים מהרביעייה לכל אורך המשחק.

ועכשיו – הרביעיה של הקליפרס: הארדן-קוואי-זובאץ'-פאוול.

ביום נתון, ובהינתן הבריאות שהיא, אין מה לעשות, נקודת תורפה של הקליפרס – הרביעייה הזו לא נופלת ואף עשויה להתעלות על כל רביעייה אחרת שציינתי:

הארדן – כיף תמיד להשמיץ אותו, אבל הוא עם 21.7 נק' למשחק, 8.5 אס' (על 4.6 איב') אבל יותר מהמספרים היבשים ועל אף האחוזים הנמוכים יחסית (34% לשלוש, למשל), העיקר הוא שהארדן לא כופה את הסגנון שלו על הקבוצה, הגראביטי שלו לא קרוב לימי יוסטון והוא לא כופה את עצמו על הקבוצה. הארדן עדיין יוצר גדול לעצמו, אבל הוא גם המנוע במכונה של הקליפרס (מנוע לא במובן הדריימונדי), הוא מכניס את השחקנים למשחק ומפעיל אותם, הוא עובד בשביל זובאץ ופאוול ולא הם בשבילו. ובהגנה – שחקן הגנה טוב הוא אף פעם לא היה, אבל הוא גם לא קונוס מוחלט והוא גם מתאמץ יותר.

פאוול – קולע בלי הכרה לאורך כל העונה, וזה בדיוק מה שנדרש ממנו. מוציא לפועל ברמה הגבוהה ביותר, אין יום שהוא לא מגיע לעבודה, וגם בצד האפור של המגרש עם למעלה מחטיפה למשחק. 24.2 נק' למשחק, 42.8% לשלוש על ווליום של למעלה מ-9 זריקות לערב, הנוכחות של פאוול ליד הארדן מחייבת את ההגנה למתוח את עצמה ולהיות מרווחת מאוד לחדירות לצבע ועבודה של האיש הבא ברשימה.

איביצה זובאץ – גם אז, וביתר שאת היום, הטרייד שהעביר את זובאץ מהלייקרס לקליפרס נתפס כהזיה מוחלטת שלא ברור למה הלייקרס פעלו כפי שפעלו. לקליפרס זה לא שינה וזובאץ התפתח לאחד הרים-ראנרים הטובים בליגה. הוא לא עושה מה שהוא לא יודע (קרי, לא זורק יותר ממרחק למעלה מ4-5 פיט מהסל), אבל מה שהוא עושה, הוא עושה ברמה הגבוהה ביותר וזה מושלם לקליפרס. 15.5 נק' למשחק ב-62% מהשדה, 12.6 ריב' למשחק (ארבעה בהתקפה), והגנה טובה על הטבעת – בהתחשב בעובדה שאין איתו פאוור-פורוורד מאסיבי אלא לרוב עולה לידו איזה סמול פורוורד סטייל דרק ג'ונס. אי אפשר לבקש יותר מזובאץ, שמול המאסה והכוח שלו בצבע התקשו להתמודד גם טובי הסנטרים בליגה.

עד כה ספרנו שלושה, שניים מהם בעונתם הטובה בקריירה ואילו השלישי לראשונה מאז ימי OKC הצעירה לא כופה על הקבוצה את הסגנון שלו. אבל – דיברנו על רביעיה, והרביעי יכול להיות או הקלף המנצח של הקליפרס או זה שידרדר אותם לפלייאין. 

קוואי לאונרד שיחק עד כה 18 משחקים, אחרי שהתאושש מעוד פציעה לא ברורה. אני לא חושב ש-18 המשחקים הללו מעידים, לכאן או לכאן, אם מתחבא בו עדיין קוואי 2019 שמחכה לחזור לבמה או שהוא יותר קרוב לקוואי שקיבל בצדק את התואר "המדדה". עם זאת, הקליפרס נתנו לו את הזמן להחלים ולחזור לכשירות, כשבינתיים הם מחזיקים מעמד בצורה מרשימה במערב הקשוח. את המקום השישי במערב הסגל הזה השיג ללא השחקן הכי טוב של הקבוצה שגם לא ממש יש לו מחליף.

וקוואי הוא חידה. כשהוא משחק, יש לו הבלחות של הטוען לכתר של השחקן השלם ביותר בליגה, אול אראונד פלייר כמו שכתוב בספר וכזה שיכול בלי להרגיש להשתלט על המשחק ולהרוג אותו בהתקפה, תוך כדי שהוא מנטרל את כוכב היריבה. אבל, וזה אבל עצום – הוא לא משחק הרבה.

קוואי פצוע/ עד 40% יכולת – הקליפרס נעצרים בסיבוב הראשון. קוואי ב-70% יכולת – הקליפרס יכולים להפתיע בסיבוב הראשון. קוואי 80% יכולת ומעלה – אללה יוסתור. קוואי הוא אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית שבהן, לכך שהקליפרס קונטנדרים בעיני, עוד לא ראינו איך הקבוצה הזו משחקת באמת. אני בוחר להאמין בהחלמה של קוואי ולדון את הקליפרס לכף זכות על מאזני חוסר הוודאות, לפחות עד שיוכח אחרת.

חשוב לציין, שגם מסביב לסולן ולשלושת הטנורים יש סגל מסייע טוב שסייע לקליפרס להחזיק במקום בפלייאוף עד כה. דריק ג'ונס, בוגדן בוגדנוביץ', קריס דאן ואמיר קופי אלא שחקני 5-8 טובים, ארוכים, עם ניסיון, כאשר כל אחד מביא משהו להשלים לקבוצה. היה שחקן חמישייה בקבוצה שהגיעה לגמר בשנה שעברה, התבגר המון ומשקיע את האתלטיות שלו גם בהגנה; דאן הפך למומחה הגנה מהקו האחורי ומשלים יפה את הארדן/פאוול, עם כמעט 2 חטיפות למשחק והפעלת לחץ יעיל על מוביל הכדור של היריבה; בוגדנוביץ' הגיע בדד ליין האחרון ואמור להיכנס לנעלי פאוול בתור השחקן השישי שמייצר הרבה נקודות במעט דקות – ועול ניהול המשחק יורד ממנו; ואחרי ששותפו לשנות המסע הארוכות, טרנס מאן, ארז את הפקלאות ועבר לשדות זרים, אמיר קופי ממשיך להיות מחליף סולידי ויעיל בשתי עמדות הפורוורד.

לקליפרס יש גם את סבא באטום שנותן דקות יפות לאורך העונה, וצירפו גם את בן סימונס, שכאשר ליד הארדן ופאוול עול הקליעה יורד ממנו, והוא יכול לתת הגנה טובה בעמדות 1-5 והובלת כדור למקרה הצורך. אולי האופי שלו מחורבן, אבל יש בו עדיין כדורסל שטיירון לו יכול להציל.

לא קונטנדרית – מתן יעקבי

צוות מסייע:

הספסל של הקליפרס הוא אחד החלשים בליגה התקפית – ממוקם במקום ה-20 בנקודות. כמעט בכל סטטיסטיקה אחרת הוא מדורג איפשהו באמצע. לעומת זאת, לקבוצות האליפות האחרונות היה תמיד עומק משמעותי: פייטון פריצ'ארד היה אקס-פקטור עבור בוסטון שנה שעברה, וברוס בראון וכריסטיאן בראון היו כוח עזר אדיר בדנבר של 2023. הקליפרס ניסו לחזק את הספסל שלהם עם הטרייד על בוגדן בוגדנוביץ', אבל הוא לא בעונה טובה, ואני לא חושב שהוא יהיה השחקן שיצליח להציל את החמישייה כשזו נתקעת.

אופי:

אין דרך אחרת לומר זאת – הקליפרס הם מועדון כושל. אם לבוסטון וללייקרס יש מוניטין של ווינריות, ולמיאמי יש אופי של קשיחות ולחימה, אז לקליפרס יש מוניטין של לוזריות. מאז 2021, הם לא הגיעו לשלבים המכריעים של הפלייאוף. גם כשהגיעו לגמר המערב ב-2021, בפעם היחידה בתולדות המועדון, זה היה בהובלת פול ג'ורג', בזמן שקוואי היה שוב פצוע. מאז, הקבוצה הודחה בסיבוב הראשון פעמיים: ב-2023 הפסידה לפיניקס ב-5 משחקים, וב-2024 הפסידה לדאלאס ב-6 משחקים – שוב ללא קוואי ברוב הסדרה.  

הקליפרס לא מועדון מנצח, ולדעתי יישארו כאלה עד שיעשו ריבילד אמיתי – יבנו קבוצה חדשה, עם אופי חדש. חמש שנים הם רצים עם קוואי ככינור ראשון, וזה פשוט לא עובד. גם השנה, לדעתי, לא תגיע הישועה.

קונטנדרית – ג'ף פוסטר

המאמן:

טיירון לו – העבודה שהוא עשה השנה עם הסגל של הקליפרס מרשימה מאוד, אובר-אצ'יבר עד כה. בעונה שברובה הוא נטול הכוכב הגדול, לו בנה סכמה התקפית שבה הארדן הוא מקבל ההחלטות המרכזי אך הוא דואג למצוא את השחקנים בספוטים שלהם ושנוחים להם, ולא בספוטים שנוח להארדן להגיע. קוואי יכול להשתלב בקלות בסכמה הזו ובמערכת הזו, ולהוסיף גם את אבק הכוכבים החסר. לו סוגר עוד מעט עשור בתור מאמן ראשי, והוא השתפר עם השנים – בעיקר עם לבנות שיטת משחק לפי חומר השחקנים שיש לו בידיים, ליצור הגנה חזקה וקבוצה שנושכת ותוציא לך את המיץ לפני שיגברו עליה. 

בשורה התחתונה, הקליפרס קבוצה יותר טובה מהמאזן שלהם – שהושג ללא הכוכב הגדול. בגלל האופי השקט ולא עוסק בעצמו של קוואי (מול הקבוצה, לא מול ההנהלה), אני לא חושב שהקליפרס האלה נופלים לאפקט יואינג כזה או אחר, אבל מדובר בקבוצה חזקה מאוד גם ללא הכוכב שלה, שעוד לא ידוע מה נקבל ממנו. הקליפרס, יותר משהם קונטנדרים הם הקבוצה המסתורית של הפלייאוף – אף אחד לא ראה גרסה מלאה של הקבוצה הזו. ואם, אם גדול, אותה גרסה כוללת את קוואי ב-80% מקוואי 2019 – הייתי מתקשה מאוד להמר נגד הקליפרס האלה בכל סדרה נתונה. הם ממש קופסת השוקולדים של פורסט גאמפ – אתה לא יודע מה תקבל, וכמו שפורסט גאמפ הימר בסרט על "איזו חברת פירות", פוטנציאל הצל"ש של הימור על הקליפרס מול כל קבוצה נתונה, גבוה מפוטנציאל הטר"ש.

לא קונטנדרית – מתן יעקבי

לסיכום : 

הקליפרס הם קבוצה טובה מאוד, עם הגנה מהטופ 4 של הליגה, ונורמן פאוול וג'יימס הארדן משחקים נהדר. אבל קוואי כבר לא השחקן שהיה, ואני לא רואה אותם עוברים את הגדולות. המאזן שלהם מול יריבות צמרת לא מבשר טובות: מאזן 0- 3 שלילי נגד אוקלהומה, 0- 2 שלילי נגד בוסטון ו-2- 2 נגד דנבר. למשל.

אני לא אומר שאין שום סיכוי שהם ינצחו קבוצות כאלה במשחק נתון, ולראיה המאזן נגד דנבר – אבל כמו שציינתי קודם, קונטנדרית היא קבוצה שאפשר להאמין בה לנצח כל יריבה בסדרה נתונה, ולא רק במשחק נתון, מבלי שזה ייחשב כהפתעה. אני מאוד מקווה שהקליפרס יפתיעו אותי, כי אני אוהב אותם – זו קבוצה מאוזנת, עם סגנון הגנה מהנה לצפייה. אבל דבר אחד הם לא: *הם לא קונטנדרים*!