שארלוט (48-15) – נטס (42-21): 102-105 / שחר

ברבע האחרון הנטס כבר הובילו ב-9, 4 דק' לסיום אך משם ריצת 0-12 של שארלוט הביאה להם ניצחון.זה התחיל עם פסק זמן שממנו סמית עלה לשלשה, ברדג'יס קיבל בטבעת ובאו עם לייאפ. החומתמת הסופית הייתה הפוטבק של דיאבטה והחסימה של ברידגס על תומאס.

ברידג'ס קלע 26, קטף 12 ומסר 5. סמי'ת 19, דיאבטה עם 16 נק' 15 רב' (10 בהתקפה), דמיון באו עם 14.
ראסל 28, וויאמס 19 תומאס 16 וטפורד 12.

יוסטון (25-39) – ניו אורלינס (47-17): 117-146 / שחר

שליטה מוחלטת של יוסטון מהרגע הראשון ועד הסיום.

ברוקס עם 7 שלשות בדרך ל-27 נק', שאנגון (6 אס' 5 רב' 2 חס' ו-2 חט') והולידיי עם 20 כ"א. תומפסון עם 15 נק' 11 אס' ו-9 רב', גרין וסמית 14 כ"א, איסון 12.
ווילאמסון 20, מקולום 17, אלוורדו 17, מיסי 14 מרפי והוקינס 13 ומטקוביץ 11.

טורונטו (43-21) – וושינגטון (49-13): 118-117 / שחר

משחק צמוד ברבע האחרון, מידלטון מעלה את וושינגטון ליתרון 3, 46 לסיום. שאד עונה בלייאפ, מידלטון מחטיא שלשה וכעת ההזדמנות האחרונה אצל טורונטו. שאד מקבל כדור ונכנס לסל, הוא משחרר כדור וקולע!! הקהל וכל הקבוצה בטירוף! הקונפטי באוויר ואז השופט מחליט שהכדור השתחרר אחרי הבאזר.

פול עם 34, קוליבאלי 18 ו-10 רב' (8 בהתקפה), קיספט ומידלטון 12, סאר והולמס 10 סמארט 9.
בארט 23, פולטל 21, בארנס 18, רודן 13 שאד ובאטל 11 כ"א.

אטלנטה (34-30) – אינדיאנה (27-35): 118-120 / שחר

אטלנטה שלטה ברבע הראשון ופתחה פער 20, משם אינדיאנה החלה לחזור ולעשות כל שביכולה כדי לחזור למשחק. הם הצליחו ואז טריי יאנג לקח את המושכות. אסיסט ללאברט, פלוטר שלו, אסיסט לאליהופ ללאברט, אס' לאוקונגו, ועוד 3 מהקו סגרו סיפור.

יאנג 36 נק' ו-8 אס' (7 איבודים) לאברט 26, אוקונגו עם 16 נק' 16 רב' 3 חט' ו-3 חס'. דניאלס עם 10 נק' 6 רב', 4 אס' ו-5 חט'.
מתורין 30 ו-8 רב', סיאקם 23, נייסמית וטרנר 14 כ"א. נימארד 11 ו-12 אס', ברייאנט 10.

מילווקי (26-36) – אורלנדו (35-30): 111-109 / שחר

אורלנדו פתחו חזק ועלו ליתרון 14 ברבע הראשון. הרבע האחרון התחיל ביתרון 12, ומילווקי צמצמו עד לפוזישן בודד דקה לסיום. באנקרו מחטיא שלשה ולילארד חודר לסל ונחסם על ידי קק"פ. ההגנה של מילווקי מוכנה אך וונדל קרטר מחכה מתחת לסל ומטביע. יאניס עם סל ועבירה מצמצם. כדור כחול, פרינס חוטף ויש ללילארד הזדמנות לנצח. שלשה שלו הולכת החוצה. ניצחיון יקר לאורלנדו.

באנקרו 29 נק', אנתוני 22 ו-9 אס', ואגנר 18, בלק 11 וקק"פ 9.
יאניס עם 37 ו-11 רב'. לילארד 26, פרינס 13, פורטר 12 וקוזמה 11

מיאמי (34-29) – שיקגו (38-26): 114-109 / שחר

מיאמי הובילה ביד רמה בסוף הרבע השלישי אך שיקגו מחקו פיגור 11 כלא היתה, טרי ג'ונס ושלשה של גידי בסיום הרבע סגרו את הסיפור.

גידי עם 26 נק' 12 אס' ו-10 רב'. קובי 21, קולנס 18 עם 15 רב', ג'ונס 15 (13 ברבע האחרון) הורטר 11. ובאזוליס 13.
אדביו ואנדרו וויגנס 22 כ"א. הירו 21, רוזיר 15 ורובינסון 12.

גולדן סטייט (28-36) – דטרויט (29-35): 110-115 / מאנו

דו-קרב המקום השישי התברר כמשחק צמוד להפליא שרק ברגע האחרון הסתיים בנצחון המערבית. כחצי דקה לסיום דטרויט החליטו להמר על הזריקה של דריימונד משלוש, הצטערו לגלות שזה אחד מאותם 32 מקרים מתוך 100 בקריירה של דריימונד שהזריקה משלוש דווקא נכנסת, איבדו כדור, והפסידו את המשחק. זכורות לי שמועות על כך שדטרויט גילתה עניין בדריימונד, שהוא גם בוגר מישיגן סטייט וגם מופרע כמיטב המסורת המקומית, אז לא אתפלא אם זה באמת יקרה יום אחד.

שתי הקבוצות התקשו מעבר לקשת – 29 אחוז לגולדן סטייט, רק 21 אחוז לדטרויט ב-5/23 מהטווח, ותחשבו על זה, זה רק קצת יותר משלשה ברבע, ותסלחו לי, אבל מי שקולע רק שלשה אחת ברבע לא יכול לצפות בכלל לנצח במשחק, ודטרויט דווקא היו די קרובים לנצחון, אז תסלחו לי שאני חוזר בי, אבל כנראה שגם במצב כזה אפשר לצפות לנצח במשחק. ובכל זאת, איך הם הצליחו בכלל להישאר במשחק? כנראה שיתרון של 56 נק' בצבע, מול 36 של הלוחמים, תרם לכך, כמו גם 23 נק' במתפרצת מול 7 בלבד של הלוחמים הקשישים.

בפינת הסטטיסטיקות האישיות סטף מציין 25K נקודות, השחקן ה-26 בתולדות הליגה שמגיע למספר הזה, שזה גם המון וגם בערך חצי מלברון, מה שמראה ש-50K זה המון המון… בנוסף, חסרות לסטף רק 7 שלשות להיות שחקן הנ.ב.א הראשון שמגיע ל-4000 שלשות בקריירה. האם זה יקרה במשחק הבא או רק בזה שאחריו? נגלה במשחק הבא או רק בזה שאחריו.

לגולדן סטייט הרבו סטף, עם 32 נק' אמנם ב-8/22 מהשדה, אבל גם 12/12 מהקו, ודריימונד עם 12 נק', 9 ריב', ו-7 אס' על 4 איב'.

לדטרויט הרבו קנינגהאם עם 31 נק', 4 ריב', 5 אס', (אבל גם 9 איב'), 2 חט', ו-2 חסימות, ופלוס 4 ב-38 דק' משחק, ונראה לי ששחקנים צעירים שנפצעו בתחילת דרכם יכולים לשאוב עידוד מהמקרה שלו – נכון לעכשיו, טפו טפו טפו, הוא נראה יותר כמו דרק וייט מאשר כמו מרקל פולץ, ואני מקווה שימשיך להיות בריא ומצוין גם בעתיד. ג'יילן דורן הוסיף 13 ריב', 5 מהם בהתקפה (!) (על הראש של פוסט ולוני ששוב שיחקו, ביחד, רק חצי שעה. זה מחיר הסמול בול, חברים). ביסלי היקר הוסיף 17 נק' מהספסל, ושרודר קלע 11 מול קבוצתו לשעבר.

הדו-קרב האישי בין ג'ימי באטלר לבין מי שלטענתו הועדף על פניו בפילי, הסתיים עם 15 נק', 12 ריב', 2 אס' ומינוס 6 ב-36 דקות לטוביאס האריס, בהשוואה ל-26 נק', 9 ריב', 5 אס' ופלוס מינוס 0 ב-37 דקות לבאטלר, כך שניתן להניח שהמשוגענע טפח לעצמו על השכם בתום המשחק.

בוסטון (18-46) – לייקרס (22-40): 101-111 / מאנו

החדשות הטובות הן שידעתי שבוסטון ינצחו, פשוט לא הימרתי בפריוויו כדי לא לנחס, אז יצאתי מורווח מכל הכיוונים – גם אני יודע שצדקתי וגם הסלטיקס ניצחו. אוהדי בוסטון מוזמנים להודות לי אחר כך, באופן ישיר ופרטי, בפייבוקס או בביט.

החדשות הרעות הן שלברון חושב 21 צעדים קדימה, ומניח שאם יגיע לפיינלז, הסבירות שיפגוש שם את בוסטון גבוהה יחסית, ולכן מנסה לגרום לשאננות ירוקה, מביים פציעה, ומחביא כמה אסים בשרוולו. החדשות העוד יותר רעות הן שעכשיו כנראה שיש מישהו שמצליח להביא את לוקה לעשות את הדבר הבוגר והאחראי, ולכן גם דונצ'יץ' נוקט במדיניות דומה. לא נותר לנו אלא לקוות שיוקיץ', כדרכו, יכה בזהובים, או שאולי אוקלהומה הצעירה תשיב ללברון מנה אחת אפיים על 2012, ואם לא, אז צריך לזכור שגם דרק וייט לא פראייר וימצא את הדרך להתמודד עם המפלצת הדו-ראשית הצהובה הזו.

הלילה, בכל מקרה, האורחים, מרושעים שכמותם, הובילו חלק גדול מהרבע הראשון, לפני שהמשחק הפך צמוד צמוד במהלך הרבע השני והירוקים ירדו להפסקה ביתרון 58-54. במחצית השניה המקומיים דהרו קדימה, פתחו פער של 20 נק'. הלייקרס, מצידם, צמצמו את הפער ברבע הרביעי, עד ל-4 נק' בלבד, לפני שקיבלו, כאמור, הוראה מלברון להפסיד את המשחק. טייטום וג'יילן בראון קלעו את 12 הנק' האחרונות של הסלטיקס וסגרו את הערב.

מעניין שהסלטיקס, שלקחו את עניין השלשות לקצה העונה, זרקו, וקלעו, פחות שלשות מהלייקרס (13/38 ירוק מול 14/40 צהוב), אבל הצליחו יותר באזור הצבע (48 נק' מול 38 של הלייקרס), ומעניין שזה קרה דווקא במשחק שבו ניצחו. אני חושב שזה לא מקרי, אלא שקבוצות יודעות להתאים את עצמן לחוסר האיזון בסגל של הלייקרס, וללכת פנימה כדי למצות את היתרון היחסי, וזה עוד במשחק שבו פורזינגיס לא שיחק.

ללייקרס הרבו לוקה, עם 34 נק' ב-11/22 מהשדה, ו-7/8 מהקו, אבל גם 3 אס' על 5 איב' ומינוס 19 בדקות שלו על הפרקט. לברון עם 22 נק', 14 ריב' (לא פלא שמתח את המפשעה), 9 אס' על איבוד אחד בלבד (אפשר להשתגע מהסטאטים שלו, פשוט להשתגע), ב-35 דק' לפני שנפצע, אבל גם מינוס 11 בדקות שלו.

לבוסטון הרבו טייטום, עם 40 נק', ב-12/28 מהשדה ו-10/12 מהקו, 12 ריב', ו-8 אס' על 3 איב' ב-45 דקות. ג'יילן בראון הוסיף 31 נק'. הולידיי חזר לשחק, בשעה טובה ומוצלחת, והסתפק ב-7 נק' ו-5 ריב'. אל הורפורד הגדול עם 14 נק', 9 ריב', 4 אס', 3 חט', חסימה אחת ופלוס 16 ב-37 דק' משחק בגיל 117. פשוט תופעה. וכמובן, עם הפלוס מינוס הגבוה בקבוצה – אביר הניצחון, מנהיג ומנהל, מורה ומחנך, מצביא ומאהב – דרק וייט כוכב עליון, עם 10 נק', 5 ריב', 7 אס', חטיפה, חסימה ופלוס 17 ב-36 דקות על הפרקט הירוק.