לקראת שלבי הסיום של העונה הסדירה, נפתח עם מבט על כמה מהקבוצות שהצליחו לייצר מומנטום חיובי בחודש-חודשיים האחרונים, משם נעבור ל-3 שחקנים שונים בסיטואציות שונות אבל דומים, ונסיים עם סטף קרי והנוכחות של ג'ימי באטלר לצידו, במה שנראה בינתיים כמו שידוך מוצלח.

1. הקבוצות הבולטות של ינואר ופברואר.

יש קבוצות כמו קליבלנד ואוקלהומה שהן טובות באופן עקבי לאורך כל העונה, אבל כאן אני רוצה להתמקד בכמה קבוצות שחוו שיפור משמעותי בין החודשיים הראשונים של העונה לחודשיים אחר כך. בטבלה הבאה נמצאות כמה קבוצות עם שיפור משמעותי באחוזי ההצלחה שלהן בין החצי הראשון לחצי השני של העונה, כאשר בתוך הסוגריים עבור כל מאזן תופיע ההמרה לאחוזי הצלחה והדירוג של הקבוצה באותה תקופה, מה שיאפשר לנו להשוות את המאזנים בצורה טובה, ואחרי הטבלה נדבר קצת על כל קבוצה.

לייקרס – צריך להודות שאת הריצה המשמעותית שלהם הם עשו לפני הטרייד על לוקה דונצ'יץ', והוא עדיין עם אחוזים רעים והגיע ל-50% מהשדה בסגול-צהוב לראשונה רק אמש, אבל ההגנה בינתיים עושה עבודה טובה (מקום 2 בינואר-פברואר) ולברון בכושר נהדר עם 26.6 נקודות, 8.5 ריבאונדים ו-8.2 אסיסטים ב-54.8% מהשדה ו-43% לשלוש בתקופה המדוברת, וכמו שהמאזן מראה, אלו היו חודשיים מוצלחים עבור הלייקרס, כשרק אוקלהומה וקליבלנד היו עם מאזן טוב יותר בתקופה הזאת.

דנבר – בפיגור מינימלי מהלייקרס באחוזי ההצלחה בתקופה הזאת, ואחרי ההפסד בבוסטון גם ירדו למקום ה-3 במערב כשהלייקרס עברו אותם. יוקיץ' נתן ממוצעים של 27.1, 12.6 ו-11.5 בתקופה הזאת ומארי חזר לכושר טוב וסייע עם 22.6 נקודות באחוזי 90.4-50.3-44 מרשימים מאוד, ומתוך השישייה הבכירה של דנבר, ווסטברוק וה-48.5% שלו מהשדה הוא היחיד שלא קלע יותר ממחצית מהזריקות שלו מהשדה בינואר-פברואר. ההגנה של דנבר עדיין בינונית (14 בתקופה הזאת), אבל ההתקפה שנייה לקליבלנד וזה מספיק ברוב המקרים.

אינדיאנה – אם מסתכלים רק על ינואר-פברואר, ההתקפה של אינדיאנה חמישית וההגנה מדורגת 8, ויחד עם הלייקרס, בוסטון, קליבלנד ואוקלהומה, אלו 5 הקבוצות שדורגו בטופ 10 משני צידי המגרש בפרק הזמן הזה. האליברטון עם 8.9 אסיסטים על 1.6 איבודים ו-19.5 נקודות ב-51.3% מהשדה ו-45% לשלוש, סיאקם הוא הקלעי המוביל, וההתקפה המצוינת עומדת כקבוצה על יחס נהדר של 30.7 אסיסטים (מקום 2) על 12.3 איבודים (מקום 3), ויחד עם קליבלנד וגולדן סטייט, מדובר בקבוצות היחידות בטופ 10 גם באסיסטים וגם במיעוט איבודים בינואר-פברואר.

דטרויט – הפתעת העונה השוותה את כמות הניצחונות מכל העונה שעברה עוד לפני שהגענו לינואר, אבל השיפור המשיך ועבר את הציפיות של כולם. קייד קנינגהם עם 26.9 נקודות ו-9.1 אסיסטים, ולידו יש את מאליק ביזלי שצולף בכמויות, טוביאס האריס המנוסה שנותן עונה יעילה ואוסאר תומפסון שהחל לאחרונה לקבל מעמד של שחקן בכיר ועונה עם הגנה מצוינות והתקפה לא רעה. הפיסטונס הצטיינו בעיקר בהגנה בינואר-פברואר כשהם היו במקום הרביעי בצד הזה, אבל גם ההתקפה דורגה 12 והייתה בסדר סך הכל.

סקרמנטו – על פיטורי מייק בראון והחלפתו בדאג כריסטי כבר דובר באתר לא אחת, אז נדבר על הטרייד דדליין ועל זאק לאבין, שנכנס לעניינים לא רע בכלל עם 22.9 נקודות ב-57.5% אפקטיבי. מונק עם 7 אסיסטים וסבוניס עם 6.5 מנהלים את העניינים ומאפשרים לדרוזן (23.5 נקודות ב-53.6% אפקטיבי) ולאבין לתפקד בעיקר כסקוררים, בניגוד לתקופה בשיקגו אז הם היו שני מנהלי המשחק העיקריים בחלק ניכר מהזמן. הקינגס עדיין מתקשים בהגנה ומדורגים 20 בלבד בתקופה הזאת, אבל ההתקפה מדורגת 8 והובילה אותם למאזן חיובי ומקום במרכז קרבות הפליי-אין במערב.

גולדן סטייט – על סטף קרי נרחיב בהמשך, אז בינתיים נציין בעיקר שלושה מהצעירים של הווריורס. הראשון הוא ברנדין פודז'מסקי שחזר מפציעה במהלך ינואר ומאז הוא עם 14 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים למשחק, כשאת הדקות שלו גולדן סטייט מנצחים בהפרש ממוצע של 8.9 נקודות ואת הדקות בלעדיו הם מפסידים בהפרש של 2.4 נקודות, בעיקר בגלל רייטינג הגנתי של 102.8 איתו לעומת 117.2 בדקות בלעדיו. השני זה מוזס מודי שקלע בינואר-פברואר 11.4 נקודות ב-39.8% לשלוש ואף הפך לאחרונה לשחקן חמישייה. השלישי הוא הרוקי קווינטן פוסט, שדווקא יצא מהחמישייה הפותחת לאחרונה, אבל הפך לשחקן רוטציה קבוע עם 9 נקודות למשחק ב-49.2% מהשדה, 42.3% לשלוש ו-93.3% מהקו.

פורטלנד – התקפה גרועה הפכה לבינונית, הגנה בינונית הפכה למצוינת (מקום 5 בינואר-פברואר) והבלייזרס הפכו מקבוצת תחתית שמתחרה על מקומות 13-15 במערב לקבוצה שכבר קרובה יותר לפליי-אין מאשר לאחרונות במערב. סיימונס ושארפ הם שני הסקוררים המרכזיים כרגע, הטריו של הנדרסון-אבדיה-קמארה הפך לציר המרכזי שמניע את האחרים ואת ההגנה בפורטלנד, כשהגבוהים מתחלפים ביניהם בפציעות, ואילו ג'רמי גרנט עם הגנה טובה, אבל 35.5% מהשדה בחודשיים האלה, ושחקן שהנוכחות שלו בחמישייה מונעת מאיתנו לראות את החמישייה של סיימונס/הנדרסון-שארפ-אבדיה-קמארה-אייטון/קלינגן, שזו אמורה להיות החמישייה של פורטלנד בעתיד הקרוב.

2. שונים אבל גם דומים.

נפתח עם טבלה שתשווה בין 3 השחקנים האלה, ואחר כך גם נאמר מי הם ונבחן את הסיטואציה של כל אחד מהם. המכנה המשותף של שלושתם, מקום בצמרת הליגה בנתונים הכמותיים (דקות, נקודות, אסיסטים ואיבודים במקרה הזה), מקום ממוצע ביחס אסיסטים-איבודים, הנתון שמשקלל כמות ואיכות, ואחוזים טובים מהעונשין לעומת אחוזים רעים מאוד מהטווחים האחרים העונה. מי שרוצה מוזמן לנחש באיזה שחקנים מדובר לפני שנספר את זה אחרי הטבלה.

כל הכבוד למי שזיהה שהשחקנים עליהם אנחנו מדברים כאן הם לאמלו בול, טריי יאנג וג'יימס הארדן. מדובר ב-3 שחקנים כישרוניים מאוד שהוכיחו את עצמם בעבר בליגה, כל אחד ברמה שלו, אבל המתמטיקה מראה שכל אחד מהם מתקשה מאוד בקליעה ומאבד המון כדורים. בכל התחומים האלה מדובר בנתונים רעים בהרבה מממוצע הקריירה של השחקנים האלה, ואפשר כנראה לומר שמדובר על שילוב של כדורים שלא נכנסים, סיטואציה שמאלצת אותם לקחת על עצמם יותר מאשר בעבר, בין אם זה פציעות, שינויים בסגל או כל הבדל אחר, ואצל כל אחד מהם אפשר גם להצביע על בחירת זריקות שיכולה להיות טובה יותר.

3. סטף קרי ליד ג'ימי באטלר.

נפתח עם טבלה על כמה נתונים של סטף קרי בהשוואה בין מה שהיה לפני הטרייד דדליין ובין 8 המשחקים הראשונים של באטלר במדי הווריורס, כשהמשחק נגד פילדלפיה במוצ"ש האחרון לא ייכנס למדגם כי באטלר לא שיחק בו.

אפשר לראות שמספרי האסיסטים של סטף דווקא ירדו קצת, אם כי 13 האסיסטים נגד פילדלפיה לא נכללו במדגם הזה, אבל זה קרה בעיקר בגלל החטאות של חבריו לקבוצה, כפי שמראה האחוז הנמוך ממסירות שלו במשחקים האחרונים, ואילו בכל נתון אחר חל שיפור במספרים שלו. השיפור המשמעותי ביותר שאני הייתי מציין הוא קפיצה בכמות השלשות הפנויות שהוא זורק מ-6 ל-7.9, כשגם האחוזים עלו מעט, וזה מספיק לשיפור משמעותי בטור הנקודות והאחוזים מכל הטווחים. סטף גם מחזיק יותר בכדור ומאבד פחות, וייתכן שהנוכחות של שחקן נוסף שיכול להחזיק בכדור דווקא מאפשרת לסטף לעשות את זה בצורה יותר יעילה, כי יש עוד מוביל כדור שניתן להיעזר בו במידת הצורך.

הווריורס הפסידו בפילדלפיה ביום קליעה חריג מאוד לשני הצדדים (כלומר, לטובת פילדלפיה ולרעת גולדן סטייט) ובלי באטלר, ועדיין את הדקות של סטף הם ניצחו 108- 96 לעומת 30- 11 לפילי בדקות בלעדיו ועם רייטינג התקפי של 50 בדקות בלעדיו (לעומת 138.5 בדקות שלו). באופן כללי, מאז שבאטלר הצטרף לווריורס הם עם רייטינג התקפי של 126.9 בדקות של סטף לעומת 105.5 בדקות בלעדיו, ואילו לפני הדדליין הם היו עם 115.9 בדקות של סטף לעומת 103.2 בדקות בלעדיו, כך שקשה להצביע על שיפור משמעותי בדקות המנוחה של סטף מאז שבאטלר הגיע, אבל הנוכחות של הרכש החדש ממיאמי כנראה משחררת את סטף קצת ומאפשרת לו להיכנס לכושר טוב יותר.