כמו רשימת הקלעים של הגריזליס, גם רשימת המסקרים שוויונית להפליא הפעם כאשר תומר שנאן, מאנו ו-jefffoster10 סיקרו 4 משחקים כ"א, והדורבן הניח את הדובדבן על ערב גדוש במשחקים וסיקר את הספרס נ' ההוקס.

וושינגטון וויזארדס (4- 21) – שארלוט הורנטס (8- 19) 123- 114/ jefffoster10

היו לי טיפולי שורש שיותר ציפיתי להם מלמשחק הזה, שבסך הכל ענה על הציפיות (הנמוכות) ממנו עם שלושה רבעים ראשונים צמודים, שבסופם הובילו המכשפים 86-87. וושינגטון רצה 7-0 בפתיחת הרבע הרביעי, ולמרות שההורנטס הצליחו לצמק עד להפרש נקודה, 6:46 לסיום, שתי שלשות רצופות של ג'ורדן פול השיבו את היתרון ל-7 ומכאן ועד לסוף המשחק ההורנטס לא הצליחו להתקרב יותר. ניצחון נדיר לוושינגטון בסיום, מי היה מאמין שנקבל ערב בו גם וושינגטון וגם יוטה מנצחות.

את המפסידה הוביל כרגיל לאמלו שהשתולל עם 11-32 מהשדה (3-18 ל-3) שהובילו בסוף ל-34 נק' לצד 13 אס', ו-4 חט' מכה הנשים ומארק וויליאמס הוסיפו 16 נק' ו-8 ריב' כ"א, וקודי מרטין תרם 14 מהספסל. יקיר המדור ואסילייה מיצ'יץ' הסתפק ב-16 דק' בהן תרם 4 נק', 3 ריב', אסיסט ו-2 חטיפות ופלוס מינוס הכי גרוע בקבוצה (17-).

ג'ורדן פול המושמץ לרוב בצדק הוביל את המכשפים עם 27 נק' ו-7 ריב', מלקולם ברוגדון סייע לו מהספסל על 25 נק', אלכס סאר המבטיח אך בוסר היה טוב עם 19 נק' ו-9 ריב', ג'סטין שאמפני (אך של ג'וליאן מהספרס?) ובילאל קוליבאלי תרמו 14 כ"א ו-15 ריב' יחדיו (8 לשאמפני, 7 לבילאל), וקורי קיספרט סיים עם 13. 17 שלשות מתוך 42 ניסיונות לוושינגטון עשו את ההבדל לעומת 8 שלשות בלבד לשארלוט מתוך 43 ניסיונות.

אורלנדו מג'יק (17- 12) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (21- 5) 99- 105 / מאנו

"על פניו", "אך טבעי הוא הדבר" שאוקלהומה תתאושש מההפסד בגמר הגביע, על 81 נקודותיו, בניצחון על אורלנדו הפצועה, אך למעשה, כשקצת יותר מתקרבים, אפשר לראות שהרעמים כמעט שמטו את המשחק הזה, ונראה שלקבוצה הצעירה יש עוד קצת דרך ללכת, ויהיה מעניין לראות איזה חלק מהדרך היא תלך העונה ואיזה חלק בעונות הבאות.

הרבע הראשון "התנהל ברובו במרכז המגרש", והסתיים ביתרון אוקלהומי בן נקודה אחת בלבד. ברבע השני המציאות התחילה להתאים את עצמה לתחזית, כשהרעמים רעמו כל הדרך ליתרון 65-46, שאפילו ב"עידן השלוש נקודות", ואפילו בעידן "המשחק הפך למשחק של ריצות", נתפס, ובצדק, כיתרון שהופך את המשך המשחק ל"לפרוטוקול בלבד".

אבל…. ו"תמיד יש אבל", עם פתיחת הרבע השלישי התברר שאורלנדו "לא קיבלו את הממו", וההגנה הקסומה שלהם איפשרה לאוקלהומה לקלוע רק 4 נק' ב… 7.5 הדקות הבאות…. "תמונות קשות, יונית" בכלל, ולקונטנדרית בפרט. אורלנדו, מצידה, המשיכה לקלוע ו"נגסה בהפרש" עד 69-63, רק אז הצליחה אוקלהומה, סוף סוף, לקלוע.

מאז, בסוף הרבע השלישי ובתחילת הרביעי ההפרש נשמר באזור החד ספרתי. הכי קרוב שאורלנדו הגיעה היה 88-85 ואז "הגלגל הסתובב לו", ופתאום הייתה זו אורלנדו שנתקעה ללא נקודה אחת לרפואה למשך כ-3 דקות, בעוד שאוקלהומה המשיכה לקלוע והגדילה את הפער ל100-86, כחמש דקות לסיום, ומאותו שלב, בכל זאת, המשחק אכן התקיים ל"פרוטוקול בלבד" כשאורלנדו מצליחה לצמצם מעט את הפער ב"גארבג' טיים", אבל "זהות המנצחת לא הוטלה בספק בשום שלב".

View post on imgur.com

אחרי ש"כל האבק שקע" התברר שאוקלהומה קלעה קצת יותר טוב (48% מהשדה מול 44%), למרות שלא עשתה זאת משלוש (31-32 אחוז לשתי הקבוצות) אלא דווקא מאחת (93% מהעונשין מול 72%), וגם חטפה הרבה יותר (15 מול 6), ואיבדה פחות את הכדור (13 איבודים מול 20). אורלנדו, מצידם, הצטיינו בעיקר בדברים שקבוצות גדולות פיזית מצטיינות בהם מול קבוצות קטנות פיזית – המג'יק הגיעו יותר אל הקו (25 מול 16), בין השאר מכיוון שעשו פחות עבירות (16 מול 20), ולקחו יותר ריבאונדים (40 מול 32), בעיקר בהתקפה (10 מול 4).

את אוקלהומה הוביל "החשוד המיידי" שרגא, עם 35 נק', 6 אס', לא פחות מ-4 חט' (!), ו-2 חס', אבל גם 4 איבודים, 1/5 מעבר לקשת (אאל"ט זו הפעם השנייה רצוף שאני מסקר משחק של אוקלהומה שבה הוא מרבה להחמיץ לשלוש. דגימה זערורית משהו אבל בכל זאת), ומינוס 6 ב-36 הדקות שלו על הפרקט. סייעו בעדו הרטנשטיין, עם 12 נק', 12 ריב', 3 אס' ולא פחות מ-4 חט' (!) ב-33 דקות. 11 נק' תרמו ג'יילן ויליאמס (כולל 6 רצופות ברבע הרביעי שיצרו את הפער הסופי), קרוסו, ו-אארון וויגינס.

את אורלנדו הוביל הפעם אנתוני בלאק, עם שיא קריירה של 23 נק' כולל 3/6 מעבר לקו ו-4/5 מהעונשין, וזה יפה לראות שהגיזום בצמרת שחקני המג'יק מאפשר לשחקנים מהשורה השנייה לצעוד קדימה ולהוכיח את יכולתם. דווקא סאגס הסתפק הפעם ב-9 נק' כולל 1/6 מהשלוש. גוגה ביטדזה עם 15 נק' ו-10 ריב' התמודד יפה, כדרכו, ומהספסל צץ לו קורי ג'וזף שלנו עם 0 נק' ב-0/2 מהשלוש, 1 ריב', 1 אס', 1 חט' ופלוס שתיים ב-7 דק' משחק.

דטרויט פיסטונס (11- 17) – יוטה ג'אז (6- 20) 119- 126/ jefffoster10

יוטה פתחו את המשחק חזק, הכי חזק שאפשר, כאשר סקסטון, קיונטה ג'ורג' ומארקנן מטיסים את הג'אז עם תשע שלשות ל-48 נקודות ברבע (!!) לעומת 19 בלבד של הפיסטונס, וזה נראה בדרך להצגה מצד האורחים המורמונים. הפיסטונס התעשתו ברבע השני, הידקו את ההגנה ובתוספת כדורסל לא טוב של הג'אז החזיקו את הג'אז על 19 נק' ברבע, כאשר הפיסטונס משיבים ב-35 נק' מהעבר השני וזה 13 הפרש במחצית.

במשך כל המחצית השנייה הפיסטונס רדפו אחרי הג'אז, והצליחו לצמק עד הפרש 6 בלבד, שתי דקות לתוך הרבע הרביעי, אבל שלשות של ג'ורג' וסקסטון השאירו את היתרון בטווח ביטחון וזה ניצחון נדיר לג'אז בתום המשחק.

סקסטון הוביל את המנצחים עם 30 מרשימות, 7 אס' ו-3 חטיפות (וגם 10 איבודים, אבל מי סופר), קיונטה ג'ורג' היה נהדר עם 28 נק' (7 שלשות) ואיינג' כבר זומם מה לקבל תמורתו, מארקנן עם יום עבודה של 27 נק' ו-14 ריב', קולינס סיים עם 16 חביבות וקסלר צירף ל-6 נקודותיו גם 12 ריב' ו-4 חס', ויוטה כולה הפגיזה 20 שלשות ב-50% מהשדה.

אצל הפיסטונס, מלבד קייד אף אחד מהחמישייה לא קלע בדו ספרתי. קאנינגהאם הוביל עם 33, 7 אס' ו-4 חס', מאליק ביזלי ניסה לסייע עם 26 מהספסל (7 שלשות), ופול ריד סיים עם 12 נק' ו-9 ריב'.

טורונטו ראפטורס (7- 21) – ברוקלין נטס (11- 16) 94- 101 / מאנו

במשחק מותח הוביל קמרון ג'ונסון המופלא את ברוקלין לנצחון חוץ ובכך העלה, קרוב לוודאי, את ערך הטרייד שלו בשבועות הקרובים. 33 נק', לא פחות, היו לילד, כולל שלשה ששברה את השיוויון בין שתי הקבוצות פחות משתי דקות לסיום, 4/10 מעבר לקשת, 11/12 מהקו, 10 ריב', 6 אס' ו-2 חסימות. ללקק את האצבעות.

ברוקלין ניצחה למרות רק 23% מעבר לקשת, בהשוואה ל-34% של טורונטו, בין השאר מכיוון שהשכילה לקחת הרבה יותר ריבאונדים – 53, בהשוואה ל-34 בלבד של טורונטו – שזה נתון לא מאד מפתיע בהתחשב בכך שיאקוב פולטל המיתולוגי לא שיחק בשורות האדומים.

32 דקות על הפרקט, לא פחות, היו לבן סימונס, מפתיע למדי, שהסתכמו ב-12 נק', 5 ריב', 7 אס' ופלוס 15 ב-32 הדקות הללו. האם התחזיות שלי על סוף הקריירה שלו בליגה היו מוקדמות? האם אברי צודק וסימונס יחתום על חוזה מינימום בסלטיקס בקיץ ויעשה הבדל מהספסל? ואולי, אפילו, יקבל MLE איפושהו? העתיד עדיין לוט בערפל, ובכלל מאד גשום הבוקר, אבל אני מתחיל לחשוב שיש אפשרות ממשית שסימונס יישאר בסביבה.

בטורונטו שיחקו הרבה שחקנים שאני לא מכיר, כולל אגבאג'י שקלע 20 נק', גריידי דיק שדווקא הוביל אותם בריב', לך תבין, עם 6 כאלה (אני שוב אומר, החיים בלי פולטל הם משהו אחר לגמרי), והכי חשוב, האמת, סקוטי בארנס שהיו שמועות שנפצע קשה, אבל חזר אלינו עם 16 נק' ו-6 אס' ב-36 דקות על הפרקט. גם קלי אוליניק הבלתי נגמר שיחק, ומי שלא שיחק הוא ברונו פרננדו, שכנו לשעבר של מנחם, שבוודאי מתגעגע לאטלנטה השמשית בעודו קופא מקור על הספסל בקנדה.

בוסטון סלטיקס (21- 6) – שיקגו בולס (13- 15) 108- 117 / מאנו

הפתעה רבתי, רבותי – ניצחון שורי על הסלטיקס? בבוסטון?? כשדרק וייט משחק??? "מודה ועוזב ירוחם", "לא ראיתי את זה בא".

הצצה בגרף המשחק מפתיעה עוד יותר – לא מדובר באיזו פריצה שיקגואית ברבע השלישי שגרמה לירוקים "לזרוק את המשחק", נהפוך הוא, שני הצדדים "החליפו מהלומות" עמוק לתוך הרבע הרביעי, ודווקא אז, כשלקבוצה הפחות טובה אמור להיגמר הכח והמזל, ולקונטנדרית יש אינטרס לשפר את המאזן, והאוהדים נותנים עוד איזה זיק של עידוד למקומיים, או אז, דווקא האורחים היו אלה שפתחו את הפער וסגרו את המשחק.

View post on imgur.com

גם כאן, כשמתקרבים, התמונה מתחילה להתבהר ומתברר, למשל, שהסלטיקס חטפו לא פחות מ-3 עבירות טכניות ברבע הרביעי – טייטום, בראון ואפילו מאזולה זכו לטעום מנחת זרועם של השופטים, וגם זה מפתיע שהרי השיפוט, אם כבר הוא מוטה, אז הוא בדרך כלל מוטה למקומיים ולחזקים, ולא לאורחים ולחלשים. יתכן שדברים פשוט לא עבדו לבוסטון, ואז השלישיה דלעיל נזכרה בדיוק במה שאמרתי עכשיו, העלתה את מפלס האגרסיביות, כנראה יותר מדי, ואז קיבלה בראש על ההחלטה הזו?

לתופעה הזו אני קורא "מודעות היסטורית עודפת", כלומר מישהו מבין מה קרה בעבר, שזה טוב, בעיקרון, אבל אז גם ממהר להניח שההיסטוריה תחזור על עצמה, מאבד את הפוקוס על הכאן והעכשיו, ודווקא לכן מפסיד. דוגמא יפה לכך היא שער השוויון של רודי פלר בגמר המונדיאל נגד ארגנטינה ב-1986, שאיזן את התוצאה ל2-2 אחרי שארגנטינה כבר הובילה 2-0.

כל העולם, כולל שחקני נבחרת גרמניה, "ידע" בדיוק איך זה הולך להיגמר – כמו שזה נגמר בגמר המונדיאל ב-1954 נגד הונגריה, כשנבחרת הפלא ההונגרית הובילה 2-0, ובכל זאת הגרמנים הישוו וניצחו 3-2 נגד נבחרת טובה מהם, וכמו שזה נגמר בגמר המונדיאל ב-1974, כשנבחרת פלא הולנדית הובילה 1-0, והגרמנים הישוו וניצחו 2-1 נגד נבחרת טובה מהם – עכשיו הגרמנים עומדים להבקיע את השלישי ולנצח נבחרת טובה מהם.

אבל אני, היסטוריון צעיר ו(לא כל כך) מבטיח, קלטתי, בחושיי המחודדים, שזה בדיוק מה שעובר להם בראש, והכרזתי מיד, שלמרות גרמניותם הרובוטית המפורסמת, השחקנים בירוק יסתערו קדימה כדי לממש את הפרק שלהם בהיסטוריה הטבטונית, יחטפו גול, ויפסידו. שלוש דקות בלבד לקח למראדונה ובורוצ'אגה ליישם את הכרזתי בהצלחה, במתקפה מתפרצת לעורף הגרמני, לשמחת כל המשפחה בסלון. סתכלו כאן. המשחק המלא, לצעירים או לקשישים שכבר לא זוכרים, כאן

כאמור, ההיסטוריה לא באמת חוזרת על עצמה, אז גם הלילה, בבוסטון, הדברים התנהלו קצת אחרת, ואפשר להבין זאת, בכל זאת מראדונה לא שיחק… אבל שיקגו התחילה את הרבע הרביעי עם ריצת 17-4 שפתחה פער של 9 נקודות. הסלטיקס צמצמו עם 6 נקודות משלהם, כשבראון ומאזולה מחו על אי שריקת עבירה נגד בראון וחטפו שתי טכניות. זאק לאווין, הבדרך כלל מושמץ, קלע את העונשין של הטכניות, והוסיף שלשה שקבעה 104-96. קצת אחר כך גם טייטום חטף טכנית ו"זה היה המשחק".

טכניות או לא טכניות, הסלטיקס קלעו רק 25% מעבר לקשת, ולא מדובר ב"הטיה של מספר קטנים" – הירוקים השליכו לא פחות מ-56 זריקות מעבר לקשת, למעלה מזריקה בדקה, ועדיין קלעו רק 14 מהן. אז גם זה, ברשותכם, עשה את ההבדל הלילה. וכשחושבים על זה, ורואים ששיקגו דווקא קלעו 19 שלשות ב-36%, אפשר לתהות איך זה שבוסטון בכלל היו במשחק בשלב הזה, והתשובה, כנראה, היא ש"אין יום גרוע בהגנה", והסלטיקס חטפו 6 פעמים וחסמו 8, בהשוואה ל-2 ו-2 בהתאמה אצל שיקגו. אז אפשר להניח שלא יהיו עוד הרבה ימים כאלה בבוסטון העונה.

בשיקגו בלט לאווין, עם 36 נק' כולל 6/11 מעבר לקשת, 6 ריב' ו-4 אס'. איו דסונמו הבריק עם 17 נק', 8 ריב', 4 אס', 2 חט' ופלוס 17 ב-38 הדקות שלו על הפרקט. סחתיין. ולונזו בול, האיש והפציעה, הפציעה והאיש, עם רק 3 נק' ו-1/7 מעבר לקשת… בכל זאת מצא את הדרך להשפיע על המשחק עם 3 ריב', 3 אס', חטיפה ופלוס 10 ב-18 דקות משחק.

בבוסטון בלט טייטום עם 31 נק', למרות רק 4/11 מעבר לקשת, ופלוס מינוס 0 ב-37 דק'. ג'יילן בראון בלילה שירצה לשכוח, למרות 19 נק', בגלל 1/8 מעבר לקשת ומינוס 19, הנמוך בקבוצה, ב-36 דק'. דרק ווייט כוכב עליון עם 16 נק', לקח גם הוא חלק בקרחנת ההחמצות עם 3/12 מעבר לקשת, כמו גם הולידיי עם 6 נק' ו-0/4 מהטווח. בקיצור, בפעם הבאה זה כנראה יראה אחרת, והפעם הבאה היא שוב מול שיקגו והפעם בעיר הרוחות, אז יהיה מעניין.

סאן-אנטוניו ספרס (14- 13) – אטלנטה הוקס (14- 14) 126-133 (בהארכה) / הדורבן

סן אנטוניו הגיעה למשחק אחרי ארבעה ימי מנוחה בחסות הגביע, בעוד שאטלנטה ניסתה לרכב על אדי ההצלחה היחסית בגביע, למרות ההדחה בחצי הגמר. תאמינו או לא, אבל אחרי 26 משחקים זו פעם ראשונה שאף אחד משחקני הספרס לא פצוע, או במילים חיוביות יותר – כל הסגל שלהם בריא וזמין לשחק. זו גם הייתה הפעם הראשונה שדווין ואסל, שלא פתח את העונה בגלל ניתוח שעבר, פתח בחמישייה הפותחת ולא עלה מהספסל. ואכן, השדרוג הזה בחמישייה עשה לספרס טוב, כשהם הכריחו איבודי כדור עם חטיפות בזו אחר זו, ועלו ליתרון 10 בחסות שלשה של וומבי כמעט מהלוגו פלוס עבירה. 

אבל ריצת 13-0 בפתיחת הרבע השני של ההוקס העבירה את היתרון אליהם דווקא בדקות שטרה יאנג על הספסל, כשמי שעושה את עיקר הנזק הוא כמובן מי שכולכם הייתם מהמרים עליו – לארי נאנס. היתרון עבר מצד לצד והפעם שלשה קשה של יאנג עם עבירה בלתי ספורטיבית עליו התחילה ריצת 11-2 של ההוקס, שהורידה אותם למחצית ביתרון 6. יחד עם זאת, מחצית ראשונה טובה מאוד של וומבי עם 24 ו-3 חסימות, כשבצד השני ליאנג חסר אסיסט אחד כדי לרשום דאבל-דאבל כבר במחצית.

הספרס החזירו לעצמם את היתרון בפתיחת המחצית השנייה עם דקות טובות של ואסל וסוהן, וומבי נעצר וג'יילן ג'ונסון להט, אבל אטלנטה המשיכה להלום כשהפעם היה תורו של דיאנדרה האנטר להתפוצץ. יעלה ויבוא וומבניאמה, שהחליט ברבע הרביעי שהוא רוצה לנצח. מהלך אחרי מהלך הוא עשה דברים שלא ברור איך הצליח, כולל להרים לעצמו להאלי הופ עם הקרש, ואז לסדר לסוהן. 

וומבי רצה? שירצה. טרה יאנג חזר אחרי כמה דקות ארוכות מדי של מנוחה וסידר להוקס את היתרון מחדש עם 4 אסיסטים ו-5 נקודות תוך שתי דקות, אבל שתי החטאות עונשין רצופות שלו שיכלו להשוות חצי דקה לסיום, כמעט גרמו להוקס להפסיד. הפעם היה תורו של וומבי להחטיא מהקו, והאנטר בדאנק פנטסטי על הראש של וומבי השווה, וגם התגרה בחייזר. הארכה.

פאוזה כדי להלל את לארי נאנס: הוא פשוט היה נפלא. אחרי המחצית הראשונה ההתקפית הנהדרת, בדקות הסיום הוא סידר להאנטר את הדאנק, ועשה הגנה נפלאה על וומבניאמה כדי למנוע ממנו לנצח. הוא גם היה שם בדקות הפתיחה של ההארכה עם שני סלים שהשאירו את אטלנטה בחיים, כשטרה יאנג פשוט נראה חושך, אבל ההארכה הייתה כולה של החייזר הצרפתי מטקסס. שלשה בפתיחה, דאנק מפיק אנד רול עם פול ואז עוד שלשה פתחו פער של פוזשן וחצי, ועשרים שניות לסיום, כריס פול קשישא דפק שלשה שקבעה את זהות המנצחת.

וומבי סיים ערב מפלצתי עם 42 נקודות (7 מ-15 לשלוש!), 6 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 4 חסימות ו-2 חטיפות (רבאק, לא יכל לחטוף עוד אחת ולהשלים סדרה חשבונית?) כשחבריו ואסל וסוהן תורמים 23 ו-20 נקודות כל אחד, וגם 3 חטיפות וחסימה ביחד. כריס פול (12) נתן את רוב הנקודות שלו במאני טיים, וחילק 8 אסיסטים אבל גם חטף 4 פעמים והיה אקטיבי בהגנה. אצל העיטים יאנג סיים עם 23 נקודות, 3 חטיפות ו-16 אסיסטים (ורק 5 איבודים) ו-6 שחקנים בדאבל פיגרס, כולל האנטר (27), ג'יילן ג'ונסון (22, 3 חסימות ו-2 חטיפות) ולארי נאנס (21). דווקא דייסון דניאלס, שואב החטיפות ומי שעד עתה נותן לוומבי את הפייט הכי גדול על תואר שחקן ההגנה, היה נון-פקטור במשחק, 34- במדד פלוס מינוס ורק חטיפה אחת (כשהממוצע העונתי שלו 3!)

ממפיס גריזליס (19- 9) – גולדן סטייט ווריורס (14- 12) 144- 93/ jefffoster10

בשתי מילים – על השחיטה. הדובונים הרצחניים פתחו עם 13-2 מהיר כשהווריורס נראים אובדי עצות, והמשיכו להיות אובדי עצות עד לתום הרבע שהסתיים ב-22 הפרש לדובים, 37-15. ברבע השני הדובים הגדילו את ההפרש כאשר קרי לא פוגע בכלום בעוד שאצל ממפיס כולם אוכלים וכולם נהנים וזה 69-38 לגריזליס במחצית. מבחינת הגריזליס, שום דבר לא היה גמור והם המשיכו לטרוף את הלוחמים האומללים ברבע השלישי שפשוט קרסו בכל החזיתות, והגריזליס קלעו 40 נק' ברבע לעומת 21 נק' של הווריורס וזה 50 הפרש עגול לגריזליס בתום הרבע השלישי, 109-59. תנו לזה רגע לחלחל. ברבע הרביעי הווריורס ניסו טו סמולר דה השפלה אבל גם בזה לא הצליחו, הם אמנם קלעו בגארבג' של הגארבג' יותר טוב משלושת הרבעים הקודמים המזעזעים אבל מחליפי המחליפים של הגריזליס קלעו אפילו טוב יותר, ואת הרבע ניצחו הגריזליס בנקודה (35-34) ואת המשחק כולו ב-51 נק'. וואו.

את המפסידים שמשחק כזה אני מתקשה לזכור שהיה להם בעשור האחרון הוביל פודז'מסקי עם 21 מהספסל, וויגינס מהחמישייה הוסיף 19 והוא היחיד שקלע בספרות כפולות בחמישייה, קומינגה&אנדרסון הוסיפו 11 כ"א מהספסל. מה חסר לכם? אה כן, קרי עם 2 נק' בלבד בלי סלי שדה (קלע פעמיים מהעונשין ברבע השני), וסיים עם 41- ב-24 דק'. דריימונד גרין? 19 דק', 0 נק', 0 ריב', 0 אס', חטיפה אחת, 4 איבודים, 4 פאולים, 42- בפלוס מינוס.

אצל המנצחים כל הסגל שותף וכולם קלעו מעל 5 נק'. אלדאמה הוביל מהספסל עם 21 נק' ו-14 ריב', לארביה קם גם הוא מהספסל וקלע 19, גג"ג הוביל בחמישייה עם 17, ביין מהחמישייה וקנארד מהספסל קלעו 15 כ"א, ג'יילן וולס קלע 13. ג'ה, למקרה ששאלתם, סיים עם 9 בלבד ב-17 דק', ולא היה צריך יותר מזה. 53-98 מהשדה, 27-48 מהשלוש (אלדאמה ןקנארד עם 5 שלשות כ"א), 38 אסיסטים – היה כיף בעירו של אלביס הערב.

יוסטון רוקטס (18- 9) – ניו-אורלינס פליקנס (5- 23) 133- 113 / מאנו

לצערי המשחק הסתיים לפני סגירת הגיליון…

אז ככה – היה משחק. הרוקטס ניצחו. השקנאים הפסידו. הסיכוי לניצחון של ESPN הוא פרמטר שבדרך כלל אני מזלזל בו, כי הוא, אולי, מצליח לשקף את הדינמיקה במשחק עצמו, אבל בטח שלא לחזות את העתיד לבוא, אך במקרה זה אחרוג ממנהגי.

View post on imgur.com

בקיצור, במילותיו של דור בלוך המיתולוגי – "הלאה"

דאלאס מאבריקס (17- 10) – לוס אנג'לס קליפרס (16- 12) 95- 118 / תומר שנאן

הקליפרס התעללו במאבס שחסרו את קיירי אירווינג ולוקה דונצ'יץ'.

מחצית שנייה עצומה של האורחת שנגמרה בתוצאה 46:68 לטובתה עשתה את העבודה. המאבס במשחק עם הכי מעט נקודות שלהם עד כה יקוו להתאושש במשחק הבא.

קליי ת'ומפסון עם 22 נק', 3 ריב', 3 אס' ו-2 חט' אצל דאלאס.

פאוול עם 29 נק', 7 ריב', 5 אס' ו-3 חט', הארדן עם 24 נק', 4 ריב' ו-7 אס' וזובאץ עם 21 נק', 15 ריב', 5 אס' ו-2 חט' בשורות הקליפרס.

פיניקס סאנס (14- 12) – אינדיאנה פייסרס (13- 15) 111- 120/ jefffoster10

ניצחון חוץ לא מובן מאליו לפייסרס, בעונה הלא פשוטה הזו. המחצית הסתיימה ב-60-59 לפייסרס, והייתה זו ריצת 14-4 במהלך הרבע השלישי שפתחה פער בן 14 נק' לפייסרס בתום הרבע השלישי, שעשה את ההבדל עד הסיום. ברבע הרביעי הסאנס הצליחו להתקרב עד 7 הפרש אבל לא יותר מזה, והפייסרס מסיימים עם הניצחון, שלישי ברציפותת

את השמשות המפסידות הוביל קווין דוראנט האדיר עם 37 נק' ו-10 ריב', והוא פשוט חסר תחליף לסאנס. בוקר סיים עם 17 ו-6 אס', ביל הוסיף 16 ונורקיץ' אכזב קמעה מול הגנת הצבע הגרועה של הפייסרס עם 12 נק' ו-10 ריב'. גרייסון אלן סוג של בלט מהספסל עם 8 נק' ו-10 ריב'.

את הפייסרס הוביל פסקל סיאקם, ה-medium ticket עם 25 נק' ו-18 ריב', טרנר ונמבהארד סיימו עם 19 כ"א, מא'ורין אחרי כמה משחקים בינוניים סיים עם 16 ו-3 חט', האליברטון וטופין (שמשחק כדורסל מצוין לאחרונה) תרמו 13 כ"א, כאשר הראשון עם 12 אס' והשני עם 8 ריב', ואליל האתר טי ג'יי מקונל סיים עם 11.

מינסוטה טימברוולבס (14- 12) – ניו-יורק ניקס (17- 10) 107- 133 / תומר שנאן

הניקס התפוצצו במהלך הרבע השני בדרך לניצחון מהדהד של טאונס על האקסית.

אחרי רבע ראשון צמוד אשר ברובו היה בהובלת המארחת, הקבוצה מהתפוח הגדול התעוררה במהלך הרבע השני ולא הפסיקה לקלוע כאשר למעט התקפה בודדת היתרון לא ירד מ-20 לטובת הניקס לאורך שני רבעים וחצי.

רנדל עם 24 נק', 5 ריב' ו-3 אס' עבור הטימברוולבס.

טאונס עם 32 נק', 20 ריב', 6 אס' ו-2 חט' וברידג'ס עם 29 נק', 6 ריב' ו-6 אס' עבור הניקס.

סקרמנטו קינגס (13- 15) – לוס אנג'לס לייקרס (15- 12) 100- 113 / תומר שנאן

דיוויס התלבש, לברון התלבש ואוסטין ריבס קלע מכל משבצת בדרך לניצחון מרשים של הלייקרס בחוץ על הקינגס שממשיכים לדשדש.

הלייקרס פתחו את המשחק בסערה וכבר במהלך הרבע הראשון עלו ליתרון 14. הקינגס לא אמרו נואש, ביצעו קאמבק מרשים ו-5 דק' לסיום המחצית הראשונה מונק סיים מסירת אלי-אופ של סאבוניס בדרך ליתרון 5 לטובת המארחת. המשחק הפך לצמוד עם שינויים בזהות המובילה ולא מעט תוצאות שוויון לאורך ההתמודדות, אך ברבע הרביעי הלייקרס בראשות AD וריבס התעוררו ורצו כל הדרך ליתרון 16, משם הקינגס כבר לא חזרו.

פוקס עם 26 נק', 3 ריב', 5 אס' ו-3 חט' וסאבוניס עם 18 נק', 12 ריב' ו-9 אס' עבור הקינגס.

ריבס עם 25 נק', 6 ריב', 5 אס' ו-2 חט' ודיוויס עם משחק אול-אראונד נהדר של 21 נק', 18 ריב', 4 אס', 3 חט' ו-6 חס' עבור הלייקרס.

פורטלנד טרייל בלייזרס (9- 18) – דנבר נאגטס (14- 11) 126- 124 / תומר שנאן

בערב בו הוויזארדס מנצחים גם הטרייל בלייזרס יכולים לספק הפתעות. משחק הקרבה מרשים, איבוד יתרון מבטיח והרבה מאוד אופי בדקות הסיום מעניקים לפורטלנד ניצחון על הנאגטס.

אחרי שהנאגטס כבר הובילו ב-9 במהלך הרבע הראשון הטרייל בלייזרס נזכרו שבסופו של יום המשחק משוחק בבית שלהם, יצאו לריצה וכבר עלו ליתרון 10 במהלך הרבע השני. הנאגטס ביצעו קאמבק מוצלח לקראת המחצית ואיזנו את התוצאה, אך רבע שלישי מפלצתי של פורטלנד בהובלת סימונס, קמארה ואבדיה הוביל ליתרון שיא של 17 עבור המארחת.

מי שציפה ל-12 דק' אחרונות של גארבג' טיים צפה בסוף בכמעט בעיטה בדלי מאוד מרשימה של דני ושות', שנותרו חסרי אונים בזמן שהנאגטס מכרסמים ביתרון כאשר דקה אחת לסיום המשחק הטבעה של MPJ שלחה את הטרייל בלייזרס לפסק זמן כשהאורחת ביתרון 2. סימונס נשלח לקו אחרי עבירה של יוקיץ' וקבר 2 מ-2, שארפ נשלח לקו אחרי עבירה של יוקיץ' וקבר 2 מ-2, הג'וקר קבר לייאפ בעצמו ו-17 שניות לסיום התוצאה עמדה על שוויון 124 בין הקבוצות.

הכדור הלך לסימונס, שבודד את עצמו מול ווסטברוק, חדר לצבע וניצל את העובדה שהגנת הנאגטס נרדמה ולא שלחה עזרה בדרך ללייאפ שניצח עבור המארחת את המשחק.

ANT CALLS GAME 🚨 pic.twitter.com/JQkZr6rJpM

— Portland Trail Blazers (@trailblazers) December 20, 2024

סימונס עם 28 נק' ו-10 אס', שארפ עם 27 נק', 6 ריב' ו-4 אס' ואבדיה עם 19 נק' ו-2 ריב' מהספסל עבור הטרייל בלייזרס.

יוקיץ' עם 34 נק', 6 ריב' ו-8 אס' ומארי עם 24 נק', 3 ריב', 10 אס' ו-3 חט' עבור הנאגטס.