אפשר לומר הרבה דברים על דינג לירן האדם והשחמטאי, אבל דבר אחד ברור – הבחור לא יודע לומר דבר מלבד מה שהוא מרגיש. הכנות הקיצונית שלו, התשובות שהוא מעניק בראיונות והשקיפות המלאה בנוגע לשאלות האינטימיות ביותר הן חלק בלתי נפרד מהאישיות הכובשת וחסרת הכריזמה בעליל. לכן, לא מפתיע שהתפתחו אצלי תקוות ישנות כששמעתי את מסיבת העיתונאים לפני התחרות. דינג נשאל איך הוא מרגיש לקראת הדו קרב והוא ענה במילים היקרות מפז: this time I feel peace and with a lot of energy. משפט שכזה לא נאמר על ידי אלוף העולם בכל השנתיים שחלפו מאז הזכייה שלו בהם הוא נראה כמו צל של עצמו. הופעות לא משכנעות בלשון המעטה בתחרויות שונות, היעלמות לפרקי זמן ארוכים ושמועות אודות מצבו הבריאותי והנפשי הצטברו לכדי אחת מתקופות אליפות העולם החלשות שידועות לנו. בניגוד לדעתניות של קרלסן והשליטה שלו בענף, הדומיננטיות הבלתי מתקבלת על הדעת של אנאנד והאישיות הצבעונית של קרמניק (שלא לדבר על קספרוב) בקודקוד הפירמידה של עולם השחמט בשנים האחרונות ישב סיני שפשוט מאוד אוהב את המשחק והגיע אל הפסגה בצורה מפוקפקת.
Rg6!!!
דינג הגיע לתחרות המועמדים בזכות ההשעיה של קריאקין, אלא שבשביל לעמוד בקריטריונים של פיד"ה הוא היה צריך לשחק בתחרויות שאורגנו במיוחד בשבילו בסין מבלי לאבד הרבה נקודות דירוג. בתחרות המועמדים הוא לא הבריק וחימם מנועים רק לקראת הסיום וסיים אותה בסטייל אופייני: בסיבוב האחרון הוא היה במקום השלישי במרחק חצי נקודה מהיקארו נקמורה כשהשניים אמורים להיפגש בסיבוב האחרון למשחק שאיש מהם לא ידע שישנה את פני ההיסטוריה. היקארו היה צריך תיקו בלבד בשביל לשמור על המקום השני (שלמפרע התברר שיוביל לקרב על אליפות העולם) אבל נכנע למלכודת יפהפייה של דינג והסתפק במקום השלישי. דינג הלך כנגד כל הסיכויים ועם עזרה מקרלסן שפרש מההתמודדות הוא עלה לבמה הגדולה מכולם.
הרים של ספרים הולכים להיכתב על אליפות העולם של שנת 2023 וכל הסיפור סביבה. בידיעה שהשחקן הטוב בעולם לא מרוצה מהפורמט ועייף מהכנות קשות לקראת התחרות ישבו שניים, אז מקומות 2-3 בעולם, לדו קרב שהמילה האחרונה שניתן לכנות אותו היא "משעמם". שום דרמה שחמטאית לא הייתה חסרה בדו קרב הזה: ניצחונות סוחפים, טעויות פטאליות, מלכודת מט אדירה (את ההתרגשות מאותו משחק 6 אגדי לא אשכח לעולם), הפסד על זמן (Ding! Make a move!) ומשחק 14 בו דינג היה מאוד קרוב להפסד. רכבת ההרים נחתה לקרקע לאחר 14 סיבובים מסמרי שיער והוליכה את השניים, בפעם השלישית מתוך ארבע אליפויות העולם האחרונות, לשובר שוויון בפורמט הזמן המהיר. שלושת המשחקים הראשונים לא ממש הזכירו את מה שקדם להם עם שלוש תוצאות תיקו יחסית שמרניות, היה נראה שגם המשחק הרביעי הולך באותו הכיוון ושפנינו לבליץ. שני השחקנים חזרו על עמדה שהייתה מסוכנת לשניהם והיה נשאר רק שדינג יחזור עם המלך שלו לשורה האחרונה כדי להכריז על תיקו. ואז, קרה הדבר הבא:
הרגע הזה שבו נפו, אדם שמחצין את רגשותיו גם במהלך המשחקים, התחיל לרעוד כשהוא מבין שהפסיד ובטעות מפיל את הפרש לרצפה, מוטענת בכל כך הרבה סימבוליקה ואנושיות שמקפלת בתוכה את כל האופי הקוטבי שלו. התגובה של דינג לעומת זאת, שלא ממש מזכירה משהו שנראה כמו שמחה, הייתה אותנטית להחריד ולא השאירה שום מקום לספק ולציניות. דינג לירן, שלא הוביל באף שלב בהתמודדות ידע להמר ברגע הנכון ובאבחת מהלך אחד שינה את פני ההיסטוריה.
יורשו של טיגראן האיום
לפני הקורונה, אם היו שואלים את שחקני הצמרת כיצד אפשר לתאר את דינג במילה אחת אין ספק שהיא הייתה "יציבות". למרות שכמו רבים בצעירותו הוא נהג לשחק בסגנון מופרע והקריב כלים על ימין ועל שמאל, מרבית הניצחונות הגדולים שלו בבגרותו הגיעו דווקא הודות להכנה סולידית של העמדה ויצירת אפס פרצות עבור היריב. דינג מחזיק ברצף השני בטיבו של משחקים ללא הפסד (100) ובשיאו, דבר שאפשר לומר רק על פביאנו קרואנה, הוא היווה יריב כמעט שווה לקרלסן. סגנון המשחק שלו מוזכר לא פעם לצד זה של אלוף העולם טיגראן פטרוזיאן שהיה מומחה ביצירת חומה בצורה ומציאת פרצות קטנות דרכן הכניע את יריביו. שימו לב לעמדה הבאה מתוך משחקו הידוע של פטרוזיאן בכלים הלבנים נגד לב ארונין בשחור בשנת 1961 (לא לבלבל עם לבון ארוניאן שיבוא חצי מאה אחר כך):

בואו ננתח את העמדה שלב אחר שלב: ראשית כל נספור את החומר ונראה שהמצב פחות או יותר שוויוני. חוסר האיזון היחיד מבחינת חומר הוא שללבן יש שני רצים ופרש בעוד השחור מחזיק בשני פרשים ורץ. ניגש לניתוח המצב של הכלים – לכאורה המצב לטובת השחור כאשר כל הכלים שלו נמצאים בשורה השישית בעוד הלבן נראה פסיבי עם פרש ורץ בשורה הראשונה ורץ בשורה השלישית. אלא שהתבוננות מדוקדקת יותר מראה שהכלים הלבנים והרגלים ממש חונקים את הכלים השחורים ולא מאפשרים להם לזוז. הפרש ב f6 יכול לזוז רק אחורה וגם אז הוא יתחרה על משבצת e5 החשובה עם הפרש השני. הרץ השחור גם הוא יכול להגיע ל e5 ולא ברור מה הוא יעשה שם ומלבד זאת לא נותר לו אלא ללכת אחורה גם הוא. המלכה השחורה מתבוננת ב b3 סתם כך ומלבד זאת לא נראה שהיא קשורה למשחק, בניגוד למלכה הלבנה שקרובה מאוד למלך השחור. הלאה – מהן החולשות בעמדה? לכאורה הרגלים של השחור מוגנים היטב על ידי הכלים בעוד ללבן יש רגלי מתקדם מאוד בטור f שיהיה קשה לשמור עליו. היופי הוא שפטרוזיאן גרם לכך שלכלים השחורים יהיה קשה לתקוף את הרגלי הזה פעמיים היות והוא על משבצת לבנה ורק הפרש ב c6 יכול לאיים עליו מיידית במהלך חסר תועלת (אם ילך לשם לא יהיה לו לאן לזוז מלבד המשבצת המקורית שלו היות והרגלי חוסם לו את הנתיב לצד של המלך. זוהי עמדה "פטרוזיאנית" טיפוסית בה הוא תופס יותר שטח ודווקא על ידי שמירה איתנה על העמדה שלו (הכלים שבשורה הראשונה) מייצר עמדה נוחה משמעותית עבורו. בעמדה הנוכחית המחשב מראה ייתרון קטן ללבן אבל קשה מאוד למצוא מהלך ראוי – המחשב מציע מהלכים פסיביים מאוד שבכל רגע יכולים להתהפך על השחור. ארונין החליט להסיג את הפרש שלו ל g8 כדי להגן על המלך (אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לשמור על מלך מפני המלכה היא לשים לידו פרש). הבעיה היא שהוא פספס פלישה של המלכה לעמדה שלו ושימוש ברצים כדי לחנוק את המלך (למי שרוצה, המשך מהלך המשחק: Bg3 37. f6! Bxe1 38. Qg7+ Ng8 36. Qh8
Ke8 39. Qxg8+ Kd7 40. Bh3+ 1-0 ).
פילוסופיית המשחק של פטרוזיאן גורסת שהתקפה מתחילה קודם כל ביציבות של העמדה ומתוכה ניתן לנצל את הפרצות הכי קטנות של היריב. עכשיו נראה בקצרה סיטואציה דומה של דינג בכלים הלבנים, הפעם מול לבון ארוניאן (2013):

העמדה הזאת מורכבת בהרבה מזאת של פטרוזיאן וניגע רק בהתרשמות הכללית: בגדול אפשר לומר שהשחור לא יכול לזוז. ללבן אין כמעט פרצות בעמדה ועל אף שהעמדה סגורה מאוד אפשר להריח את העובדה שזה רק עניין של זמן עד שלבן ימצא את הדרך להגיע למלך של השחור. הפרש הלבן הוא כמו עצם בגרון של העמדה השחורה שמצידו יכול רק לפלוש לעמדה הלבנה עם הפרש דרך המשבצת d5. ארוניאן מנסה ללכת בדרך הזאת ולערער את יציבות העמדה של הלבן אבל דינג לא מצמץ ומצא קומבינציה יפהפייה שכללה הקרבת צריח שלם לטובת יצירת מלכודת מט (ממליץ לראות את השתלשלות המהלכים, אין כאן מקום אבל בהחלט מדובר ביופי שחמטאי):
Nd5 28. Ne3 Nc3 29. Rde1 Bxd6 30. exd6 Ne4 31. Qh4 Nd2 32. Nd5
Nxf1 33. Nb6 Qa7 34. Rxf1 Nf6 35. Be5 Nd5 36. Nxd5 exd5
37. Bxg7 Kxg7 38. Qg5+ Kf8 39. Qf6 Kg8 40. Qg5+ Kf8 41. Qf6
Kg8

לא ייאמן. שחור מוביל בצריח שלם ועדיין אין לו שום אפשרות למנוע את המט על ידי הבאת הצריח הלבן אל טורים g ו h. דינג השתמש ביציבות של העמדה שלו והמוגבלות של היריב והקריב כלים כדי לפתוח את העמדה לטובת הכלים שלו. כשהעמדה לא יציבה הקרבות צריכות להיות ביתר זהירות ויכולות להתהפך בקלות רבה. אימוץ סגנון משחק סולידי מוביל, על ידי יכולת חישובית מזהירה ועירנות טקטית כמו זאת של דינג, לניצחונות מרהיבים ובטוחים יחסית. בכל שלב לא נשקפה סכנה לעמדה של דינג ועד שהקריב את הצריח הוא היה עסוק ביצירת טבעת חנק סביב העמדה של ארוניאן.
יצליח לחזור?
בשנת 2017, שנה לפני שדינג ניסה את מזלו בפעם הראשונה בתחרות המועמדים (השתתף בה שלוש פעמים ברצף מאז) הוא שיחק מול ארוניאן בגמר גביע העולם בשחמט. לאחר שהפסיד בשובר שוויון הוא מצא את עצמו, ממש כמו כל מפסיד בדו קרב חשוב, במרכזה של המולה סביב ארוניאן והזכייה שלו. דינג הביישן פילס את דרכו החוצה בדרך לחדרו במטרה לעבד את החוויה שעכשיו עבר. להפתעתו, כשכל העיתונאים הצטופפו סביב ארוניאן וניסו לגרום לו לדברר את הזכייה שלו, ניגש אליו שגר שה, עיתונאי שחמט הודי בכיר ומצוין שביקש לערוך עם דינג ראיון עומק. דינג, כפי שנכתב במאמר המופלא שפורסם בעקבות הריאיון, הרגיש לא בנוח עם ההצעה אבל האופי שלו לא אפשר לו לסרב. התוצאה הייתה מסמך נדיר המציץ לתוך חדריו הפרטיים של האיש שהיה אז רחוק שנות אור מהתואר "אלוף העולם". דינג מתאר לפרטים את סדר היום שלו, מלימודי המשפטים באוניברסיטה עד הקבוצות שהוא אוהד בכדורגל (יובנטוס ובאיירן מינכן) ואפילו מחליק כמה מילים על חברה שלו. הוא חושף שם שהוא מעביר את כל כספי הזכיות שלו להוריו, חי בצמצום גדול (בראיון הזכייה שלו הוא הודה שתמיד היה לו חלום לראות משחק של יובנטוס ושעכשיו עם 1.2 מיליון הדולרים שזכה בהם אולי זה יהיה אפשרי) ומודה שאין לו מושג למה אנשים מתעניינים במשחקי מחשב. במשפטים קצרים ומדודים הוא פותח פתח לתוך עולמו הפנימי ואף מותח ביקורת מרומזת על ההתנהלות של התאחדות השחמט הסינית. בראיון הוא נראה כדמות מסודרת, מופנמת וקצת חסרת ביטחון, אלמנטים שעד לשנים האחרונות לא ניתן היה לייחס לגמרי לסגנון המשחק שלו. רק בשנים האחרונות, ובעיקר בשנתיים מאז הוכרז כאלוף העולם, ההססנות וחוסר הביטחון חדרו לתוך השחמט ששיחק. בלא מעט משחקים הוא אמנם הצליח להשיג עמדה טובה מאוד אך זו דרשה לפעמים הליכה אל מהלכים לא מאוד שגרתיים. דינג, שאיבד את הקילינג אינסטינקט שלו, בחר בדרך השמרנית והפסיד פעם אחר פעם כשהוא לא מצליח לייצר מומנטום חיובי. לראשונה בחייו, דינג האדם חדר לתוך משחקו של דינג השחמטאי. ניתן לשער השערות מכאן ועד סינגפור מדוע השחקן החזק לא הצליח לשחק ברמה המצופה ממנו בשנתיים האחרונות אך כמו שדינג עצמו אמר, אפילו הוא לא ממש יכול לומר מהי הסיבה המדויקת לכך. מה שכן אפשר לומר הוא שהשחקן הסיני אמר שהוא מרגיש טוב ושליו לקראת האליפות שתיפתח מחר. אם הייתי גוקש הייתי מגיע דרוך מאוד לשמע המשפט התמים הזה.
המתקמבק
בעוד פחות מ 24 שעות ישבו שני השחקנים אחד מול השני ויזיזו חתיכות עץ על לוח משובץ כדי להניע את גלגלי ההיסטוריה. המאזן בין השניים, כשהם חולקים שלושה משחקים בלבד בשחמט קלאסי, הולך לטובת דינג – שני ניצחונות ותוצאת תיקו אחת. שני הניצחונות היו בתחרות הטאטא סטיל החזקה בשנתיים האחרונות ובשניהם הוא ניצח עם הכלים השחורים. פעמיים הוא הצליח לנצל את השחמט השאפתני של גוקש לטובת ניצחון משכנע (ובמקרה של המשחק שהתקיים השנה גם מאוד מאוד יפה) כך שגם כשלא היה בשיאו היה קשה להודי הצעיר לפצח אותו. מאז הילד צבר ניצחונות בקצב מסחרר והפך להיות אימת הצמרת העולמית בעוד דינג המשיך לדעוך בקצב מהיר. אני סבור, בניגוד לרוב ההערכות, שאליפות העולם הקרובה תוכרע אך ורק על ידי דינג – אם יצליח לחזור לעצמו או לפחות לרמה שלו מאליפות העולם הקודמת אני לא רואה סיכוי גדול לגוקש. אם ימשיך בגמגום שלו הוא יסיים את דרכו בהתמודדות מהר מאוד וייזכר כאחד מאלופי העולם החלשים ביותר שידע הענף. גם בחירת הפתיחות, שבאליפות הקודמת הייתה מופרעת ולא שגרתית בעליל (צרפתית, לונדון) ואף השפיעה על משחקי השחמט של השנתיים האחרונות, תהיה קריטית מאוד. האם ישנה בכל פעם את הפתיחה כמו שעשה נגד נפו? האם ינסה לגרור את גוקש לעמדות סגורות ומתסכלות עם הכלים השחורים? במקרה של דינג, כמו שנוכחנו בשנתיים האחרונות, שום דבר לא קבוע עד שהוא מופיע על הלוח. לאחר אליפות העולם הקודמת הוא הודה שחשב לפרוש אם יפסיד וכנראה לא ידע מה לעשות עם עצמו אחרי שזכה כנגד כל הסיכויים. אל ההתמודדות הקרובה הוא מגיע כשאין לו כמעט מה להפסיד וכל ההערכות הולכות נגדו. כאן אנחנו מגיעים אל האלמנט החשוב ביותר שקשור בדינג – קשה לחשוב על שחקנים בסבב שמסוגלים לחזור מפיגור כמוהו. תחרות המועמדים, אליפות העולם, בכולם הוא פתח חלש והצליח להתעשת בדיוק בזמן. דינג הוא שחקן טוב יותר כשהוא עם הגב לקיר ומרגיש פחות בנוח כשהוא מוביל. מחר, ובכל שלושת השבועות הקרובים, הוא עומד בפני ההזדמנות לעשות את הקאמבק של חייו. אני מאמין שיעשה זאת.
תודה אחרון! זאת היתה כתבה פשוט מעולה, מהטובות שקראתי בשנים האחרונות
קצת חבל על דינג שפשוט קרס מנטלית מאז אותו ניצחון מרתק על נפו. נקווה שיצליח לתת פייט, אבל חייבים להודות שגוקש פייבוריט ברור
לגמרי, פוסט סוחף
נהדר מרתק
גרמת לי להפוך מאהדה מוחלטת לגוקש לחצוי לחלוטין בנוגע למי אני רוצה שינצח.
וזה כל מה שעיתונאי יכול לבקש.
תודה רבה, אין על הפוסטים שלך!
נהדר!
בס"ד
תודה רבה אהרן