מחשבות כדורסל של שבת בבוקר / רועי ויינברג

מחשבות כדורסל של שבת בבוקר / רועי ויינברג

מחשבות כדורסל של שבת בבוקר / רועי ויינברג

המורשת של הארדן

ג'יימס הארדן השתווה הלילה לריי אלן במקום השני בכל הזמנים עם 2,973 שלשות. בזמן שאלן קלע ב-40% מהשלוש וסטף, השיאן עם 3,779 שלשות, הגיע ל-42%, הארדן עשה את זה ב-36.3%. למרות זאת, הוא אחד השחקנים שהכי השפיעו על השלשה ועל הדרך בה אנחנו רואים אחוזים.

הארדן כנראה לא ייזכר כשחקן היסטורי, אבל אחד הסקוררים המשפיעים בתקופתו. הוא קלע 28.4 נקודות למשחק בשנים ביוסטון וב-32.4% מחוץ לקשת, נתון מזעזע על הנייר. בפועל רוב הזריקות שלו היו זריקות מכדרור, ולכן חשוב לי להתעכב על זה שהוא יעקוף את ריי אלן.

סטף ואלן (בשנים בבוסטון ובמיאמי) היו חלק ממערכת. סטף קרי קלע שלשות אחרי החסימות של דריימונד גרין או התנועה של קליי תומפסון, הארדן יצר את הזריקות שלו לבד. בשיאו כסקורר, 2018/19, היו לו 12.1 ניסיונות למשחק בשלשה מכדרור. קרי היה עם 4.9 כאלה בערב.

סטף וגולדן סטייט שינו את המשחק הקבוצתי, אבל לא מופרך להגיד שהארדן שינה את המשחק האישי. כשלוקה דונצ'יץ' ואנתוני אדוורדס מרימים כל כך הרבה שלשות מכדרור, הם עושים את זה הודות להארדן שפרץ את הדרך. הארדן ידע שברגע שהוא מסוכן עם הכדור מרחוק יהיה יותר קשה לשמור עליו, וניצל את זה בשביל ללכת לקו.

המזוקן של הקליפרס יכול לסיים את הקריירה עם יותר מ-3,000 שלשות ו-7,500 קליעות עונשין. השחקן הקרוב ביותר הוא כנראה לילארד, עם 2,639 שלשות ו-4,970 זריקות עונשין. יקח זמן עד שנראה שחקן שעושה את זה בעקביות של הארדן (ובטח במידת ההשפעה). הוא עשוי להתפס כמי שהגדיר את הדרך להיות סקורר מוביל ואנוכי בתקופה המודרנית. גם אם יפרוש בלי טבעת.

מתקנים את האול-סטאר

פורסם הלילה על כך שה-NBA רוצה לשנות את האול-סטאר מפורמט המזרח/מערב, שלא בדיוק עבד, לפורמט שיפגיש בין 4 קבוצות. יהיו 24 אול-סטארים, אבל יהיו ארבע קבוצות של שמונה וקבוצה אחת שתוקכב מהמנצחים במשחק הכוכבים העולים. רעיון לא רע, אבל אני הייתי מנסה משהו אחר.

ממשיכים עם 24 אול-סטארים, אבל מחלקים אותם ל-6 קבוצות של 4 שמשחקות ביניהן בטורנירי שלוש על שלוש. שלושת השחקנים שמקבלים הכי הרבה קולות בכל קונפרנס הם הקפטנים, ועורכים דראפט בשידור חי (כחלק מהסופ"ש עצמו). השחקן שמקבח הכי הרבה קולות, או שנמצא במקום הכי גבוה בקונפרנס, מקבל כרטיס ישיר לגמר האזורי.

הרעיון הזה בעצם משלב דברים שעבדו בצורה חלקית, כמו הדראפט או ה-Elam Ending, אבל עם טוויסט: קבוצה מנצחת תוכל להוסיף שחקן לבחירתה מהמפסידה. הקבוצה שתזכה תקבל מענק כספי עצום, בסדר הגודל של 10 מיליון דולר לכל אחד. אולי הדבר המרכזי שיעלה את רמת המאמץ, ולא פרס מוגזם ברמת הביתיות בסדרת הגמר.

הקפיצה של שנגון

התחלנו עם הארדן ונסיים עם הרוקטס שב-4:9. בשנה שעברה הריצה הטובה ביותר שלהם הגיעה כשאלפרן שנגון לא שיחק, השנה הם מצליחים להיראות טוב יחד איתו. הקבוצה של אודוקה עם ההגנה השלישית בטיבה ב-NBA, כשהיא טובה יותר כשהטורקי משחק.

השנה אנחנו רואים את שנגון משחק יותר בצבע, כשהחלק היחסי של השלשות עליהן הוא שומר ירד והחלק היחסי מתחת לסל עלה. הוא השתפר מאוד בריבאונד ההגנה, גם באופן מוחלט וגם יחסי, כשאחוז הריבאונדים שלו עלה מ-21.5% ל-28.5%. הוא מהמר פחות וחוטף פחות בהשוואה לשנה שעברה, כשהוא משחק יותר דקות.

חלק גדול מהקרדיט מגיע למשחק לצד אמן תומפסון וטרי איסון. ששומרים את כוכבי היריבה ומשאירים את שנגון בתפקיד חופשי יותר. הלילה הוא שמר את קריס דאן, השחקן הכי פחות מאיים בקליפרס, והיה חופשי לסייע על הטבעת. זה הופך אותו לשחקן הגנה טוב בהרבה ועוגן לכל דבר.

במקביל, אני אוהב את ההתקפה שלו. הוא זורק פחות, אבל לוקח יותר פוסט-אפים ומנצל את הסייז שלו בצורה טובה יותר. תוסיפו לזה שיפור במשחק בלי הכדור וקיבלתם שחקן טוב יותר, כזה שמודע למגבלות שלו ויכול לאפשר לג'יילן גרין לפרוח לצידו. כל זה, אגב, כשהוא רק בן 22.

שנגון יכול להוביל חמישיות שניות ומוסר טוב מאוד, אבל יותר טוב כמספר 2 או מספר 3 ביוסטון הנוכחית. יכול להיות שנראה קפיצה נוספת לעבר מספר אחד, אבל בינתיים זה עובד מעולה בשני הצדדים של המגרש. העתיד בהיר מאוד ב-H-Town.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.
Subscribe
Notify of
21 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

הארדן לגמרי ירשם כשחקן היסטורי, בדיוק כמו סטוקטון, מאלון, בארקלי, וגם ג'רי ווסט (עם אליפות אחת בלבד), ובצדק גמור, האיש היה מפלצת התקפית בלתי עצירה בתקופה שבה היו לא מעט כאלו (סטף, דוראנט, לברון, קוואי בריא). אנחנו "התרגלנו" אליו, כמו גם לאחרים, אבל זה לא טריוויאלי בכלל.
.
האולסטאר, לדעתי, לא שווה את הזמן שלך.
.
תודה רבה רועי, מעניין כתמיד.

TheMike
TheMike
16/11/2024 13:34:42

הדר לא רואה אותו בכלל

ari66
ari66
16/11/2024 9:59:23

האולסטאר כבר לא רלוונטי לתקופתנו, אין לו תקומה בשום פורמט. זאת כמובן ברמת העניין של המשחק עצמו. החגיגה שמסביב היא העיקר גם ככה…

מנחם לס
16/11/2024 15:47:46
Reply to  ari66

USA נגד 'WORLD' יעשה ממנו מאד רלוונטי!

רן הנרגן
רן הנרגן
16/11/2024 11:55:13

הבעיה העיקרית של האול סטאר היא חוזר זהות של הקבוצות. אף שחקן לא יכתוב ברזומה שלו שחקתי עבור ה"אדומים" באול סטאר של XXXX. חוסר הזהות בעיתי מאד גם עבור האוהדים והוא זה שגורר את חוסר הענין. אוהדי קבוצה יצפו במשחק שלה גם אם הוא יהיה גרוע וגם אם היא תפסיד. זה לא קיים באול סטאר.
.
עושה רושם שהדרך שהליגה בוחרת לעורר ענין זה ליצור אטרקציה למהמרים. זה יכול לעבוד בטווח הקצר אבל מי שישן עם כלבים שלא יתלונן כשהוא קם עם פשפשים

עגל
16/11/2024 12:04:09

תודה רועי על מחשבות מעניינות מאוד.
גם אני מסכים שהארד יזכר בהיסטוריה.
בדיעבד, האמירה השחצנית על זה שהוא השיטה נשמעת הגיונית – רק תביא שחקנים מתאימים סביבו ויש לך קבוצת עלית. המשחק מכוער אבל עובד.

תודה על הפוקוס על יוסטון. שנגון שחקן מצוין. האם הוא אדבאיו משודרג? גבוה שיודע לעשות הרבה וגם למסור כשצריך.

עידו גילרי
16/11/2024 18:13:20
Reply to  עגל

יותר כמו יוקיץ' משונמך.

האווי לאסוף
האווי לאסוף
17/11/2024 0:40:22

אז סבוניס?

TheMike
TheMike
16/11/2024 13:33:58

לולא הפציעה שלו, לא היינו אומרים קפיצה. שחקן אדיר. הטוב בקבוצתו לטעמי. עוד יתן הצגות

bobby
bobby
16/11/2024 14:15:43

תודה רועי.
לגבי הארדן – אפשר לא לאהוב את הסגנון שלו, אבל הוא שחקן אדיר. אם על מלו יש קונצנזוס שהוא הול אוף פיימר, אז לא צריך להיות עוררין על הארדן. בניגוד למלו, הארדן לא פספס פלייאוף עד כה בקריירה שלו. אם יפספס השנה, בגיל 35 וכשקוואי נעדר, לא חושב שיבואו אליו בתלונות.
.
שאנגון נהדר, והשיפור שלו בהגנה ניכר. כנ״ל ג׳יילן גרין שגם כן מראה הרבה מחויבות בהגנה. כשיש לך ברוטציה ארבעה מגנים מעולים (איסון, ברוקס, סמית׳ ואמן), ועוד 3 שחקנים מרכזיים שלפחות משקיעים בהגנה (שנגון, גרין וואן וליט), מקבלים הגנה נהדרת. הדוגמה הכי בולטת הייתה במפגש הקודם מול הקליפרס, כשביתרון 4 שנגון קלע דאנק נהדר, נפל אחריו אבל קם ורץ לתת בלוק בצד השני, ובכך חתם את המשחק. שנגון של עונה שעברה היה מתעכב לרדת להגנה תוך כדיי שהוא עושה שרירים אחרי הדאנק. אין ספק שהוא עשה עבודה נהדרת בקיץ על הנוכחות שלו בהגנה. יודוקה אולי מאמן חסר מעוף בצד ההתקפי, אבל הוא מאמן הגנה נפלא.

מנחם לס
16/11/2024 15:46:06

אני אוהב את 'מחשבות הכדורסל' שלך כל שבוע. משפט המחץ על הארדן הוא "הארדן יצר את הזריקות שלו לבד." ובזה הוא עולה על כל אחד אחר. הוא עושה את שיאיו כשהוא משחק בקבוצות פחות טובות מאשר סטף קרי בווריורס או ריי אלן בסלטיקס ובמיאמי, ולכן ההישג שלו לא פחות משכנע, ואולי יותר. בקשר לאול סטאר שום תיקון לא יעזור מלבד אחד: USA נגד 'שאר העולם', דבר שלא יעשו מפנהי החשש שהאמריקאים יפסידו.

וניל טרופי
וניל טרופי
16/11/2024 17:59:36

אם הארדן לא היה מקבל את כל זריקות העונשים הממוצאות שלו היינו מדברים עליו היום? אני חושב שהשיטה שהביאה לו עשרות זריקות עונשין בכל משחק בעצם עצרה את ההתקדמות שלו, ומנעה ממנו להכנס לרשימה המכובדת של כוכבי ההיסטוריה. לעד יזכר בזכות הקפיצה שלו על מגן במטרה לזכות בעבירה. בלי אליפות בתקופת הטופ שלו גם טבעת מתנה מאיזו קבוצה כלשהי בעתיד המאוד רחוק לא תשכיח את המראות הקשים שלו בתקופת יוסטון ההיא. אני מוכן לאפסן אותו טיפה מתחת לקנדריק פרקינס בדירוג העוצמה ההיסטורי. לזכותו של הארדן יאמר שהוא העלה את רמת ההתעניינות שלי במועדוני סטריפטיז המפוזרים לאורכה ולרוחבה של ארה"ב (לכאורה כמובן).

עידו גילרי
16/11/2024 18:14:14

עשרות זריקות עונשין כל משחק…מה אתה אומר.

עגל
16/11/2024 22:58:26

טיפה מתחת לקנדריק פרקינס, זה טוב
(הכוונה מצחיק)
🤣

עידו גילרי
16/11/2024 18:11:20

הארדן ללא ספק אחד השחקנים שהכי השפיעו על איך הכדורסל במיוחד של הכוכבים נראה בימינו.
מה שכן זה לא היה קורה אם הוא היה קולע באחוזים המזעזעים שרשמת. לא יודע מאיפה הבאת את זה. הגדולה שלו הייתה ביכולת לקחת המון זריקות קשות אבל עדיין לקלוע באחוזים ממוצעים שהפכו את זה לכדאי.

עידו גילרי
16/11/2024 18:12:46

שנגון אולי התקדם בהגנה אבל התחיל את העונה די חלש בהתקפה. לטעמי הוא זה שצריך להיות שחקן הפרנצ'ייז שלהם ולא גרין. זה לא יקרה תחת אודוקה.

Kareem Abdul-Jabbar (סיקמה לשעבר)
Kareem Abdul-Jabbar (סיקמה לשעבר)
16/11/2024 22:04:13

סקייהוק , הארדן בוודאי לא טופ 30 בכל הזמנים..רחוק מזה מאוד.
מה שייזכר ממנו זה השיטה ,בחסות הליגה והשופטים , שאיפשרה לו לסחוט עברות מהמגן בקליעות ע"י יצירת המגע עי הקולע עם שליחת רגליים קדימה. זה הגיע למצב שהוא הולך פעמים רבות לקו ועוצר את המשחק מה שלא היה טוב לליגה. לצופה הניוטרלי זה היה לא טוב גם לפני זה.

עובדה שהדבר הזה פסק כי הליגה החליטה לא לאפשר סחיטות מדומיינות של עבירות מגן על זורק. סגנון משחק מכוער שטוב שלא הוביל לאליפויות וטוב שנכחד מהליגה.

The Pro
The Pro
16/11/2024 22:17:42

מבחינת המספרים הוא שמה אבל בדיוק כמו שיא
הטריפלים של ווסטברוק, חסר לשחקן חותמת של ווינריות. בליגה שנותנת
יתרון ברור להתקפה ולגארדים שמפציצים משלוש.

הרגע קלאצ' הכי זכור בקריירה של ארדן זה הרגעים שהוא נחנק ליד כריס פול
או הורס לקבוצה שלו וחוטף בלוק מג'ינובילי הקשיש.

האווי לאסוף
האווי לאסוף
17/11/2024 0:45:27

להארדן יש השפעה עצומה על איך ששחקנים משחקים כיום, ולו בגלל שרוב ארסנל הכלים שלו מורכב מדברים שכל בן אנוש יכול לעשות. כמו קרי, רק. הרבה פחות יפה. לא כל ילד יכול לחקות את אנטוני אדוארדס בפריצה לסל, אבל אגואיזם הארדני מצוי? זה כבר יותר פשוט.
תודה רבה רועי

Berch
17/11/2024 9:17:02

אחלה מחשבות ותגובות מחכימות
🙏