הייל מארי – סיכום שבוע 8 בNFL/ רביב פייג, עמית קאופמן ואורן גרינמן

הייל מארי – סיכום שבוע 8 בNFL/ רביב פייג, עמית קאופמן ואורן גרינמן

הייל מארי – סיכום שבוע 8 בNFL/ רביב פייג, עמית קאופמן ואורן גרינמן

בשנת 1975 הדאלאס קאובויס שיחקו משחק פלייאוף מול מינסוטה ויקינגס כשרוג'ר סטאובאך הק"ב של דאלאס, השלים מסירה ארוכה לדרו פירסון להובלה של דאלאס. מאוחר יותר סטואבך סיפר כי מילמל לעצמו את תפילה לבתולה הקדושה, מרי אמו של ישו, כשהכדור היה באויר והביטוי "הייל מרי" למסירות מהסוג הזה, השתרש מאותו יום והלאה.
סוג המסירה שדרך כלל היא מסירת יאוש של השניות האחרונות שנועדה לכסות מרחק רב בנסיון להציל את המשחק, היא מסירה בעלת סיכויים נמוכים להצליח, אבל סוג של מהלך מרהיב עם תוצאות עוצרות נשימה ולפעמים רגעים בלתי נשכחים.
כזה רגע נרשם בשניות הסיום של המשחק בין וושינגטון לשיקגו כשג'יידן דניאלס קונה זמן, משליך את הכדור לכיוון האנד זון כשהשעון כבר מראה ארבעה אפסים, שם הוא מוקפץ על ידי שחקן הגנה של שיקגו ישר לידיים של נוח בראון שציפה לו באנד זון.
לפי מדידות שנעשו, הסיכוי להצלחת מסירת הייל מרי הוא 9.7 אחוז. בין 2009 ל2020 נרשמו 193 נסיונות למסירת הייל מרי שמתוכם הובקעו 16 ט"ד.
דרך אגב. במדידה הזו רק ק"ב אחד הצליח להשלים לט"ד 3 מסירות כאלו – אהרון רודג'רס.


יום המשחקים של ראשון בשבוע הרביעי של אוקטובר הוכרז לא רשמית כיום הטייט אנד הבינלאומי  בשנת 2018 על ידי ג'ורג' קיטל ואומץ בשמחה על ידי הליגה והמסקרים אותה. ואכן היום לא איכזב כשהוא הסתיים עם שבירת שיאים של שחקני העמדה. מספר התפיסות (177), ו 17 טייט אנד שונים מצאו את האנד זון.
ג'ורג' קיטל, קייל פיטס, קייד אוטון, טריי מקברייד וכמובן טראויס קלסי בין היתר, זרחו ביום חגם.

יוסטון טקסנס (2-6) – אינדיאנפוליס קולטס (4-4) 23 – 20

קרב ה-AFCS סיפק לנו משחק לא רע שנגמר בניצחון ביתי של סי ג'יי סטראוד וחבריו, שגם עלו ליתרון בדרייב הפתיחה עם בעיטה מוצלחת של קאימי פיירבירן. הקולטס הגיבו עם בעיטה של מאט גיי ולקראת סיום הרבע הראשון עלו ליתרון בזכות מסירת ענק של אנתוני ריצ'רדסון לג'וש דאונס וט"ד של 69 יארדים. אחרי 5 דקות הטקסנס השוו את התוצאה עם ריצת טאצ'דאון מצוינת של ג'ו מיקסון. אחרי כמה פאנטים הקבוצות היו בדרך הבטוחה לרדת למחצית בשוויון 10, אבל ריצ'רדסון נחטף ע"י ג'יילן פיטרי שהגיע לקו ה-7 של הקולטס. סטראוד קפץ על ההזמנות ומצא את טנק דל באנדזון כדי להעלות את קבוצתו ליתרון. אחרי רצף שערי שדה ברבע השלישי התוצאה עמדה על 23-13 לטובת יוסטון וג'ונתן טיילור צימק עם ט"ד בתחילת הרבע האחרון. בדרייב הבא הטקסנס הגיעו לקו ה-8 לפני שפאמבל של סטראוד נאסף והוחזר לט"ד ע"י דאיו אודיינגבו כדי להעלות את האורחים ליתרון 3 דקות לסיום. לצערם, אחרי בדיקת וידאו הסקור בוטל וריצ'רדסון שם חותמת על ערב נוראי מבחינתו עם דרייב כושל שהסתיים בפאנט מהיר והפסד.

הוא סיים עם 10/32, 175 יארדים, ט"ד ואיבוד, כשמרבית היארדים נמסרו לדאונס (4 תפיסות, 109 יארדים). טיילור כמובן הוביל את הקולטס על הקרקע עם 105 יארדים. בצד המנצח סטראוד רשם 25/37 ל-285 יארדים וסקור באוויר. מיקסון רשם 102 יארדים בריצה, וסטפון דיגס (5 תפיסות ל-81 יארדים) היה התופס המוביל, לפני שנפצע בצורה מדאיגה בברכו ונטש את המשחק, כשעדיין לא ברור מה חומרת הפציעה.

דטרויט ליונס (1-6) – טנסי טייטאנס (6-1) 52 – 14

חגיגת על של האריות עוזרת להם להישאר בראשות ה-NFC, ומורידה את טנסי למקום האחרון ב-AFC באופן בלעדי. 4 דקות מפתיחת כבר היה די ברור לאיזה כיוון הוא ילך כאשר מייסון רודולף מסר לידי הליינבקר היריב טרבור נאווסקה, מה שהוביל לטאצ'דאון מהיר של דיוויד מונטגומרי. רודולף נכנס לאנדזון בעצמו כדי להשוות את התוצאה עוד ברבע הראשון, אבל הוא לא הספיק להסדיר נשימה וחזר מהר מאוד למגרש, כי ג'אמיר גיבס רץ 65 יארדים לאנדזון במהלך הראשון של התקפת הליונס והעלה אותם ליתרון 14-7. באופן מפתיע למדי, גם ממנו האורחים חזרו עם מסירת ט"ד של רודולף לניק ווסטברוק-איקינה. החזרת בעיטה אדירה (72 יארדים) סידרה לג'ארד גוף וההתקפה הכחולה דרייב קצר שהסתיים עם ט"ד של הטייט אנד ברוק רייט, כיאה ליום הטייט אנד הלאומי. דקה וחצי אחר כך, רודולף שוב נחטף (ע"י קירבי ג'וסף) וגוף מסר לט"ד נוסף, הפעם של אמון-רה סט.בראון. הט"ד האחרון של המחצית הראשונה הגיע 2 דקות לסיומה במהלך טריק בו מונטגומרי מסר טאצ'דאון לסאם לפורטה. תחילת המחצית השנייה הייתה המשך ישיר ליום הכיף של דטרויט וקאליף ריימונד החזיר פאנט 90 יארדים לאנדזון כדי להעלות את החבורה של דן קמפבל ליתרון 42-14. אחרי כמה דקות הוא גם תפס באנדזון מסירה של גוף, שגם יצא לנוח בעקבות התוצאה המשוגעת. שימו לב לכמה סטטיסטיקות של הליונס במשחק המטורף הזה: רק 85 יארדים במסירה (גוף עם 12/15 ו-3 ט"דים), לעומת 161 יארדים בריצה (כולל 127 של גיבס) ולא פחות מ-260 יארדים בהחזרות בעיטות/פאנטים. אם תהיתם, התופס המוביל היה, איך לא, הטייט אנד לפורטה עם 6 תפיסות ל-48 יארדים. אצל הטייטאנס המובכים רנדולף רשם 22/38, 266 יארדים, ט"דים באוויר ובקרקע וגם 2 חטיפות. קלווין רידלי רשם 10 תפיסות ל-143 יארדים במשחק הראשון העונה ללא דיאנדרה הופקינס, טוני פולארד (94 יארדים) היה הרץ המוביל של טנסי.

צמד קטלני, מונטגומרי וגיבס

לאס וגאס ריידרס (6-2) – קנזס סיטי צ'יפס (0-7) 20 – 27

ואם כבר מדברים על הופקינס, משחק הבכורה שלו בקנזס סיטי היה אופייני מאוד לצ'יפס של עונת 2024. משחק לא מרשים או נוצץ במיוחד, אבל ניצחון נוסף שמשאיר אותם כיחידים בליגה שעדיין ללא הפסד. הם פתחו בצורה טובה עם גיחה לאנדזון של קארים האנט בדרייב הפתיחה, ואחרי שט"ד של ג'קובי מיירס בנוסף לבעיטה מדויקת של דניאל קרלסון העלו את המארחים ליתרון 10-7, פטריק מהומס מצא את טרוויס קלסי כדי להחזיר את היתרון לאדומים 2 דקות להפסקה. אחרי פאנט של הריידרס למהומס היו 58 שניות אבל הוא הצליח להנדס דרייב מהיר שסידר להאריסון באטקר בעיטה קלה שהעלתה את האלופים ליתרון 17-10. ברבע השלישי, שער שדה נוסף של קרלסון צימק את ההפרש ל-4 בלבד ואחרי שמהומס מסר לידי הסייפטי טרבון מוהריג, גארדנר מינשו והריידרס מצאו את עצמם מרחק 3 יארדים מהאנדזון, אבל כשלו בכל ארבעת הדאונים ונשארו בפיגור. בעיטה נוספת של באטקר ומסירת ט"ד של מהומס לרוקי אקסבייר וורת'י קבעו יתרון 27-13 וטאצ'דאון מצמק של די ג'יי טרנר לא עזר לריידרס למנוע הפסד רביעי ברציפות. מהומס רשם 27/38 ל-262 יארדים, 2 ט"דים וחטיפה, קלסי (10 תפיסות ל-90 יארדים) היה התופס המוביל והאנט היה הרץ המוביל עם 59 יארדים. בצד השני מינשו רשם 24/30, 209 יארד ושתי מסירות טאצ'דאון. ברוק באוורס (5 תפיסות, 58 יארדים) ומאיירס (6, 52) היו התופסים המוביל של וגאס, שעדיין מחפשים משחק ריצה מתפקד (34 יארדים בסה"כ).

חג שמח, טראויס קלסי

ג'קסונוויל ג'גוארס (6-2) – גרין ביי פאקרס (2-6) 27 – 30

בפעם השנייה ברצף, הפאקרס משיגים ניצחון דרמטי מול יריבה מבית ה-AFC הדרומי, כאשר הפעם היריבה אמנם הייתה יותר נוחה (פגשו את יוסטון בשבוע שעבר), אבל ההתמודות לא הייתה בגרין ביי, אלא באצטדיון אברבנק שבפלורידה. ההתחלה הייתה מקרטעת ואחרי 2 פאנטים של כל קבוצה, ג'ורדן לאב מסר לידיו של הרוקי היריב ג'ריאן ג'ונס, אך מיד אחר כך טרבור לורנס החזיר לאורחים את הכדור כשנחטף ע"י אקסבייר מקיני (חטיפה שישית העונה). הפאקרס ניצלו את המרחק הקצר לאנדזון והשיגו ט"ד עם גיחה לאנדזון של ג'וש ג'ייקובס. בעיטה מוצלחת של ברנדון מקמנוס הגדילה את היתרון, לפני ט"ד מצמק שלורנס השיג בעצמו. כל בועט הוסיף שער שדה ותוצאת המחצית הייתה 13-10 לטובת האורחים. אחרי ההפסקה לורנס מצא באנדזון את בריאן תומאס כדי לקבוע מהפך, אבל היתרון לא החזיק מעמד הרבה זמן תודות לריצת ט"ד נהדרת של ג'ייקובס (38 יארדים) בהתקפה הבאה. 5 שניות לתוך הרבע האחרון לורנס פימבל ודבונטה וויאט קפץ על הכדור בקו 5 היארדים כדי לסדר למאליק וויליס (שהחליף את לאב שנפצע) מצב קל מאוד לט"ד. הקיובי הצעיר ניצל זאת ומסר ט"ד לטייט אנד (כמובן) טאקר קראפט. בהמשך בעיטה של קאם ליטל צימקה את התוצאה ובדרייב הבא של היגוארים לורנס מצא את אוון אנגרם באנדזון כדי לקבוע שוויון 27. וויליס וג'ייקובס קירבו את קבוצתם ושרפו זמן, מה שסידר למקמנוס בעיטת ניצחון קלילה מול קבוצתו לשעבר. לאב (14/22, 196 יארדים וחטיפה) לא הרשים במיוחד ומחליפו וויליס (4/5 , 56 יארדים וט"ד) עשה את המוטל עליו. ג'ייקובס היה השחקן המצטיין עם 127 יארדים בריצה וקראפט היה תופס המוביל עם 3 תפיסות ל-78 יארדים. אצל הג'אגס לורנס רשם 21/32, 308 יארדים, 2 מסירות ט"ד, חטיפה ופאמבל. הרץ המוביל שלהם היה טנק ביגסבי עם 78 יארדים והתופס המוביל היה תומאס (3 תפיסות ל-60 יארדים).

וושינגטון קומנדרס (2-6) – שיקגו ברס (3-4) 18 – 15

ג'יידן דניאלס היה בספק למשחק הזה עם פציעה בצלעות, אך לשמחת הצופים, הרוקי המחשמל של וושינגטון, שנבחר שני בדראפט האחרון עלה לשחק מול הדובים וקיילב וויליאמס שנבחר ראשון. למרות נוכחותם של שני הקוורטרבקים הצעירים והמוכשרים, ההתקפות לא סיפקו את הסחורה יותר מדי ובמחצית הראשונה ראינו 5 פאנטים ו-3 שערי שדה, שלושתם של הקומנדרס שירדו להפסקה ביתרון 9-0. בעיטה מוצלחת נוספת של אוסטין סיברט קבעה יתרון 12-0 כחמש דקות לסיום הרבע השלישי וכעבור כמה דקות סוף סוף הגיע ט"ד ראשון במשחק, עם ריצה אדירה של דיאנדרה סוויפט, 56 יארדים כל הדרך לאנדזון. אחרי עוד רצף דרייבים ללא נקודות (3 פאנטים, פאמבל ובעיטה מוחמצת), הרץ השני של הברס, רושון ג'ונסון הגיח לט"ד של יארד בודד והוסיף המרת שתי נקודות מוצלחת כדי להעלות את האורחים ליתרון 15-12 פחות מחצי דקה לסיום. ואז, עם 6 שניות על השעון, דניאלס סיפק לנו את אחד מרגעי העונה עם הייל מרי פסיכי של 52 יארדים שאיכשהו מצא את דרכו לידיו של נואה בראון באנדזון, העניק לשחקניו של דן קווין ניצחון אדיר והטריף את האוהדים בבירת ארה"ב. דניאלס רשם 21/38, 326 יארדים וט"ד אווירי (בנוסף ל-52 יארדים בריצה). בריאן רובניסון הוביל את הקומנדרס על הקרקע עם 65 יארדים ובאוויר זה היה כמובן טרי מקלורין עם 5 תפיסות ל-125 יארדים. בצד המפסיד, וויליאמס סיים עם 10/24 ו-131 יארדים ללא ט"ד או איבוד. רום אודונזה (3 תפיסות, 41 יארדים) היה התופס הבולט וסוויפט סיים עם 129 יארדים במשחק הריצה.

קליבלנד בראונס (6-2) – בולטימור רייבנס (3-5) 24-29

הרייבנס נראו בלתי בלתי פגיעים בשבועות האחרונים. חמישה ניצחונות רצופים ומשכנעים נגד חלק מהקבוצות הכי טובות בליגה והצמד לאמאר ג'קסון ודריק הנרי משחקים ברמת MVP שיוו להם מראה של קבוצה שהדרך שלה סלולה וקלה עמוק לתוך הפלייאוף.
אבל לדרבי חוקים משלו והבראונס צוברים דיבידנדים מיידיים מהפציעה של מטרידן הנשים המולטי מליונר, דשון ווטסון.
התקפת קליבלנד קצת גימגמה בהתחלה תחת הק"ב הפותח החדש, ג'מיס ווינסטון, אבל ההגנה חזרה לפורמה מול היריבה המיתולוגית ועצרו את בולטימור עם 10 נקודת בלבד במחצית.
בחצי השני המשחק נפתח ושתי הקבוצות החליפו מהלומות ושינויי הובלה לא פחות מ7 פעמים לאורך המשחק כשהמכה האחרונה היה הט"ד השלישי ל38 יארד של ווינסטון (27/41 ל331 יארדו3 ט"ד) לכניסה השניה של התופס סדריק טילמן (7 ל99 ו2 ט"ד).
לאמאר ג'קסון היה לא רע עם 23/38 ל289 יארד ו2 ט"ד ודריק הנרי עזר עם 11 ריצות ל73 יארד וכניסה, אבל הבראונס פשוט נלחמו עם השיניים והשיגו ניצחון מוראלי מפתיע בעידן של פוסט ווטסון.

מיאמי דולפינס (5-2) – אריזונה קרדינלס (4-4) 28-27

איש המשחק שלי: קיילר מורי, קוורטרבק, קרדינלס

לא בדקתי את הנושא בוודאות, אבל אני די משוכנע שאני במאזן 0-8 בהימורים על אריזונה. לא מצליח להבין את הקבוצה, לא מצליח להבין את קיילר, לא מצליח להבין את ההגנה הזאת. פשוט לא מבין.

מה אני כן מבין? את הדולפינס – בלי טואה, עם טואה – העונה שלהם גמורה. זה היה משחק שהם היו חייבים לנצח כדי להישאר איכשהו קרובים לדבוקה האמצעית הצפופה ב-AFC, והפער שנוצר כרגע הוא גדול מדי. לפחות מעשית. חושב שיש להם גם הרבה סיבות לדאוג להמשך, לגבי המאמן, הקיובי, ההגנה וההנהלה.

טריי מקברייד ומארווין האריסון היו אחראים ל-11 מתוך 15 הדאונים הראשונים של אריזונה במסירה, ולשניהם היו מעל 100 יארדים – קריטי ביום שבו ג'יימס קונור היה חלש מהרגיל (20 ריצות ל-53 יארדים בלבד).

בכלל, מארווין האריסון הוא ה-ברומטר של הקבוצה הזאת העונה, וכבר התייחסתי לזה בפוסטים קודמים. כשהוא טוב ואפקטיבי – הם מנצחים, וזה לא מתבטא רק בשורה הסטטיסטית שלו.

קיילר היה חכם ומדויק עם הכדור, וכל זה התנקז לדרייב המנצח. היכולת של קיילר להתחמק מהלחץ ולהשלים מסירות היא כזו שאני חושב שאולי רק לפטריק מהומס וג'וש אלן יש, בימים טובים שלהם.
הבעיה איתו תמיד הייתה חוסר עקביות, וכל עוד שזה יימשך – אני כנראה אמשיך להמר ברגעים הלא נכונים נגד אריזונה.

סינסנטי בנגלס (5-3) – פילדלפיה איגלס (2-5) 37-17

איש המשחק שלי: ג'יילן הרטס, קוורטרבק, איגלס

אם בשבוע שעבר אפשר היה לטעון (ובצדק) שאלו "רק הג'איינטס", השבוע כבר קשה להתכחש – האיגלס שיחקו משחק שלם, מול יריבה איכותית. והם אפילו שמו TD בדרייב הראשון שלהם (הם ימשיכו לאחוז בכבוד המפוקפק של הקבוצה היחידה בליגה ללא ניקוד ברבע הראשון, רק בגלל דרייב הפתיחה המאוד ארוך של הבנגלס).

ג'יילן הרטס היה אחראי ל-4 טאצ'דאונים (3 על הקרקע, אבל רק שני טוש-פושים), ולא דייק ב-4 מסירות בלבד. הוא שוב היה מדויק ויעיל נגד הבליץ, וגם בפלייאקשן. הוא גם רשם הישג מרשים למדי – הוא השחקן הראשון בתולדות הליגה עם יותר מ-TD אחד על הקרקע ופאסר רייטינג של 100+ במשחקים רצופים.

סקוואן בארקלי, למרות שסיים עם מעל 100 יארדים, לא היה מאוד דומיננטי במשחק הזה, בעיקר בחלקו הראשון.

ברגע שההגנה של האיגלס קצת התייצבה (מילה אחת לרעתה – הבנגלס סיימו עם נתון משוגע של 10 מ-13 המרות מוצלחות בדאון שלישי), וגם הצליחה לייצר איבודים – לבנגלס לא היה כאן סיכוי.

מה עבד בבנגלס (ששוב, ניסו ולא הצליחו לרוץ עם 58 יארדים בלבד ב-2.9 לניסיון)? החיבור של בורו למייק גסיקי, שהפך ל-6 המרות מוצלחות לדאון ראשון.

לבנגלס יש יותר מדי פגמים מהותיים בקבוצה (היעדר משחק קרקע, פאס ראש לא אחיד ועקבי, הגנה פגיעה לריצה ולמסירה), אבל אני עדיין לא מספיד את העונה שלהם. הלו"ז שלהם מכיל לפחות 5-6 משחקים יחסית קלים, על הנייר, ואם הם יגיעו ל-10 ניצחונות – זה עשוי להספיק לפלייאוף.

בצד של פילי – פרד ג'ונסון, שסימנתי כנקודת תורפה פוטנציאלית, נאלץ להתמודד מרבית המשחק נגד הפאס ראשר הכי טוב של הבנגלס, טריי הנדריקסון, ועמד על שלו לא רע בכלל. שימו לב למאבק כאן בינו לבין הנדריקסון בצד שמאל של הקו:

בסך הכול – הקו של האיגלס איפשר 3 לחצים בלבד על הקיובי ב-24 דרופבקים, למרות היעדרותם של שני ותחים במשחק הזה.

אבל עם כל הכבוד להתקפה, הסיפור האמיתי בפילדלפיה היום הוא ההגנה. ההגנה הייתה הסיבה לקריסה הטוטאלית של הקבוצה בעונה שעברה, והיא גם הצד של הכדור שנראה פחות טוב בתחילת העונה, ולמעשה עד שבוע הביי.

ומאז שחזרו מהביי (שלושה משחקים) האיגלס מדורגים מקום 1 בליגה בנקודות (12.0), יארדים (214.3), ואחוזי הצלחה הגנתיים (35.1%), מקום 2 בסאקים (4.7 למשחק) וב-EPA ממוצע למהלך (0.165-), ומקום חמישי ביעילות ברדזון (40%). אז נכון, שניים מתוך שלושת המשחקים היו נגד דשון ווטסון ודניאל ג'ונס, ובכל זאת – זה מרשים. מדובר ביחידה שלא הצליחה לעצור אף התקפה בישורת האחרונה של 2023.

אציין שוב – שתיי מהסיבות העיקריות הן הרוקיז, בחירות סיבובים 1-2 של האיגלס העונה, קוויניון מיטשל (איפשר העונה 18 תפיסות בלבד מ-35 טארגטים, ב-51.4% השלמה וללא TD) וקופר דג'ין, שהיה אחראי (בין היתר) למהלך הזה שעצר את ג'מאר צ'ייס בדאון 4 קריט.:

בשבועיים האחרונים, ההגנה של האיגלס נעלה את מאליק נייברס על 4 תפיסות בלבד ל-41 יארדים, ואת צ'ייס (חשוב לציין – הבנגלס היו ללא היגינס במשחק) על 9 תפיסות ל-54 בלבד, ו-TD (שבו הוא היה במאצ'אפ מול שחקן קו הגנה.

אם האיגלס ימשיכו לקבל כזאת יכולת מהשניים האלה, וגם מצמד הליינבקרים שלהם, זאק באון ונקובי דין (שניהם עם ציון PFF מעל 90 במשחק הזה – הכי גבוה בקבוצה) – הקבוצה תוכל להגיע רחוק. אני הייתי רוצה לראות את זה קורה מול כמה התקפות יותר איכותיות ומאוזנות, לפני שהייתי מתלהב.

לעוד ניתוחי עומק וסיכומי משחקים בידקו את הבלוג של כתבנו אורן גרינמן פיקסיקס

ניו אינגלנד פטריוטס (6-2) – ניו יורק ג'טס (6-2) 22-25

גם כשהם מחליפים ק"ב פותחים כמו גרביים, ניו אינגלנד עדיין מצליחה לנצח את השיט שואו שנקראת  הג'טס של אהרון רוג'רס.
דרק מאי פתח עבור ניו אינגלנד והרשים עם כמה ריצות פראיות כולל אחת לט"ד הראשון של המשחק בדרך לצבור 46 יארד על הקרקע, אבל לא הספיק לעשות הרבה באויר כשיצא ברבע השני עם זעזוע מוח והוחלף על ידי ג'יקובי בריסט, המחליף הנצחי.
רוג'רס (17/28 ל233 יארד) לא קילקל לג'טס ונראה שהוא והמאמן אולבריך קשובים לביקורות וניהלו משחק מאוזן של מסירה וריצה בו גארט ווילסון היה הנהנה העיקרי באוויר עם 5 תפיסות ל 113 יארד ובריס הול (80 יארד) ובריילון אלן (32 יארד) רצו מספר שווה של פעמים כמו המסירות.
הג'טס ירדו להפסקה עם יתרון אחרי 2 ט"ד של רוג'רס במחצית, אבל 2 כניסות של הרץ רמונדה סטיבנסון ביום צנוע יחסית (48 יארד) במחצית השניה, כולל ט"ד שהחזיר את היתרון עם 22 שניות לסיום,  פלוס פספוס שער שדה של זורליין מ44 יארד, חתם את התוצאה עם ניצחון ב3 נקודות של הפטריוטים.
5 הפסדים רצופים ממקמים את הג'טס במקום האחרון בבית כשיוסטון הבאה בתור והתקוות לפחות לפלייאוף הולכות ונמוגות.

חג שמח, האנטר הנרי

טמפה ביי באקנירס (4-4)  – אטלנטה פאלקונס (3-5) 31-26

הקרב על הNFC  דרום ממשיך את מגמת איבוד הגובה של קבוצות שפתחו חזק את העונה כשטמפה ביי נכנעה ליום מהסרטים של קירק קאזינס.
לאחר פתיחה מהוססת לעונה, קאזינס מוצא את הגרוב, בונה כימיה עם הטייט אנד קייל פיטס (4 ל91 יארד ו2 ט"ד), דארנל מוני (4 ל86 יארד וט"ד) וביג'אן רובינסון (7 ל43 יארד וט"ד) ואם ספרתם נכון, זה 4 ט"ד של קאזינס ללא חטיפות ביום הזה.
הפחגור במחצית גרם לבאקנירס לזנוח את משחק הריצה ולמרות שבייקר מייפילד שיחק לא רע עם 50 נסיונות מסירה שהניבו 330 יארד ו3 ט"ד, מחצית שנייה חלשה בה מסר פעמיים לידי היריבה ואיבוד דרייב עם כשלון המרת נסיון רביעי במאמץ של טמפה  להחזיר לעצמה את השליטה במשחק, הביאו להחמצת הזדמנויות.

אטלנטה כובשת את ראש הבית כשהיא צוברת יתרון משחק חשוב על מי שנראית כיריבה היחידה שלה לבית.

חג שמח, קייל פיטס

לוס אנג'לס צ'ארג'רס  (3-4) – ניו אורלינס סיינטס (6-2) 8-26

ניו אורלינס ללא דרק קאר הפצוע היא קבוצה במשבר ולא יעזור כמה ק"ב הם יחליפו במשחק (3 הפעם).
107 יארד של כריס אולאבה ו122 יארדים כוללים של אלוין קאמרה, הניבו בס"כ הכל שני שערי שדה כל המשחק, ובתוספת סייפטי לפתיחת המשחק, 8 הנקודת של הסיינטס כל המשחק הם עלבון לקבוצה ששברה שיאי NFL בניקוד בשני המשחקים הראשונים העונה.
הצ'ארג'רסעולים למאזן חיובי מאחורי הופעה טובה של הרברט (279 יארד ו2 ט" באויר ו49 יארד על הקרקע) שנראה שבעיות הרגל כבר לא מטרידות אותו.
התופס הטירון לאד מקונקי התבלט עם 6 תפיסות ל111 יארד ו2 הט"ד מהרברט. דובינס ביום צנוע (57 יארד) הוסיף ט"ד משלו ולוס אנג'לס מקווה לעמוד בקצב של דנבר המפתיעה.

דנבר ברונקוס (3-5)  – קרוליינה פנת'רס (7-1) 14-28

ואם כבר מדברים על דנבר, זה נכון שאלו רק הפנת'רס, אבל זה לא מוריד מהופעה מצויינת של בו ניקס (28/37 ל284 יארד ו3 ט"ד ללא חטיפות ועוד ט"ד בריצה).
ניקס אמנם מחבב במיוחד את קורטלנד סאטון  (11 טירגוטים 8 תפיסות ל 100יארד) אבל לא מהסס להשתמש בכל קאדר התופסים שלו.
מהצד השני ברייס יאנג חוזר להגה בקרוליינה והנהיג דרייב מוצלח לט"ד ראשון במשחק, לאחר פאמבל של דנבר. אבל ברבע השני הפנתרים ספגו 3 ט"ד ברציפות.
המחצית השניה הייתה מלאה בבעיות של שתי הקבוצות כשיאנג מסר ל2 חטיפות ואיבוד של דאון רביעי אבל גם מסר לט"ד מצמק בזמן פציעות.
דנבר גם היא איבדה  במחצית השניה פאמבל אחד ודאון רביעי אבל הצליחה להוסיף ט"ד ולקבע את התוצאה.

סיאטל סיהוקס (4-4) – באפולו בילס (2-6)  31-10

איש המשחק שלי: ג'יימס קוק, ראנינג בק, בילס

זה היה משחק גשום מאוד בסיאטל, אבל רק קבוצה אחת נראתה שזה השפיע עליה באמת – וזו הייתה המארחת.

זה התחיל בריצה הזאת של קנת ווקר למינוס 19 יארדים מסנאפ שעף מעל הראש כמעט עד לאנד זון הבייתי,

והמשיך קצת מאוחר יותר, עם הדאון רביעי הכושל על קו ה2 יארד ליין של הבילס כשהסנטר דרך על הרגל של ג'ינו סמית'.

ראיתי לא מעט מהמחצית הראשונה של המשחק (כל עוד הוא היה תחרותי) ואולי זה יומרני – אבל הרגיש שכבר כאן הסיהוקס הפסידו את המשחק הזה.

בצד של הבילס, אני רוצה להאיר זרקור לרגע על מי שלא הורגש (כי זה נראה כאילו כולם חוץ ממנו השתתפו בחגיגה, במידה כזו או אחרת) – אמארי קופר היה על המגרש ב-27 סנאפים שבהם הכדור נמסר, ותפס כדור אחד בלבד ל-3 יארדים… מה הסיפור? כנראה שעדיין אין שם את הכימיה עם ג'וש אלן שבבאפלו היו רוצים לראות. למזלם, נראה שיהיה להם הרבה זמן להתאמן בלי הרבה לחץ מיתר הקבוצות בבית.

אז מי כאן לקח חלק בחגיגה? חאליל שאקיר, עם 9 תפיסות ל-107. לסיהוקס, עם הבעיות שלהם בהגנה במרכז המגרש, לא היו פתרונות בשבילו. גם דלטון קינקייד ניצל זאת ל-TD ראשון העונה.

ג'יימס קוק נתן עוד הצגת פנטזי מרשימה, וקיאון קולמן שוב הצית את הדימיון עם תפיסה מרשימה מאוד מעל הראש של ריק וולן, אחד משני הקורנרים המצוינים של סיאטל.

אני מתחיל להיות מודאג בתור משקיע מוקדם בסיאטל. זה לא רק החוסר עקביות, זה לא רק המשחקים השלמים שההגנה לא מתפקדת בהם, זה בעיקר ההופעות המרושלות לחלוטין שהם מספקים במשחקים מסוג זה, וההפסד לניינרס – פשוט הופעות נפל מוחלטות, בשני צידי המגרש. ואולי יותר מהכול, בסיאטל צריכים להיות מוטרדים מהתמונות האלו, של שחקנים שלהם מתקוטטים על הסיידליין בתום המשחק.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-4) – דאלאס קאובויס (4-3) 24-30

משחק יום ראשון המאוחר הציג יריבות ותיקה שנשלטת האחרונות על ידי סן פרנסיסקו. והתוצאה גם הפעם לא הייתה שונה כשרבע שלישי חזק של סן פרנסיסקו הציל להם את התוצאה.
למרות הזדמנויות רבות וחטיפה של פרסקוט, הצרות של סן פרנסיסקו ברד זון ממשיכות כשהשיגו רק שני שערי שדה במחצית הראשונה. דאלאס ענתה עם ט"ד של זיק אליוט והמחצית הסתיימה עם יתרון מינורי של דאלאס 10-6.
מחדר ההלבשה הקבוצה הבייתית יצאה אחוזת אש, ובשלוש הדרייבים הראשונים של המחצית, הבקיעה ט"ד (הבכורה של אייזיק גורנדו אחרי שג'ורדן מייסון החמיר את הפציעת כתף שלו), חטפה את פרסקוט בפעם השניה והבקיעה ט"ד נוסף, הפעם עם כניסה של פרדי (18-26 ל260 יארד וט"ד). הרבע השלישי הסתייים עם ט"ד נוסף של המארחת, הפעם לג'ורג' קיטל (128 יארד וט"ד) והיוצרות התהפכו.
הרבע הרביעי היה שייך כולו לדאלאס עם תצוגה של סי די לאמב שהושאר לבד לגמריי באנד זון פעמיים וצבר סה"כ 146 יארד ביום. אבל כל זה לא היה מספיק כשהגנת סן פרנסיסקו עמדה בפרץ, ההתקפה הוסיפה עוד שער שדה והנצחון החזיר אותם למיקום ריאלי בבית הNFC  מערב לאחר שהתחילו את הערב אחרונים בבית.


חג שמח, ג'ורג' קיטל

פיטסבורג סטילרס (2-6)  – ניו יורק ג'איינטס (6-2)  18-26

משחק הכדורגל במחצית הראשונה בה הובקעו שער שדה אחרי שער שדה, נשבר במחצית השניה כשקאלווין אוסטין מפיטסבורג החזיר פאנט אחד 74 יארד לט"ד ותפס ט"ד אחד של 29 יארד מראסל ווילסון.
המאמצים של הרץ של הג'איינטס טיירון טרייסי (20 ריצות ל145 יארד) השתלמו עם ט"ד מאוחר שצימק את התוצאה אבל חטיפה של דניאל ג'ונס ברבע הרביעי חיסלה נסיון קאמבק של הג'איינטס ופיטסבורג ממשיכים לשלוט בבית הAFC צפון.
מייק טומלין רואה שיפור במשחק האויר כשעשה את ההחלטה לעבור לראסל ווילסון כק"ב שלו וגם נאג'י האריס צבר  114יארד עכשיו כשג'סטין פילדס לא גונב לו את כל הריצות.
אבל זה עדיין היה קרוב מדיי מול קבוצה חלשה כמו הג'איינטס.

Subscribe
Notify of
8 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
תומר
תומר
29/10/2024 16:47:00

תודה על הסיכום

למרות שאנחנו יודעים את זה, אנחנו בכל זאת נוטים להתעלם מעד כמה משפיעות הפציעות על הביצועים.
ההגנה של דאלאס עם פרסונס ובלעדיו זה שני דברים שונים, החזרה של הרסיברים ששל הראמס עשתה שינוי לא פחות מדרמאטי, הנפילה של הניינרס וכמובן סאגת הקווטרבקים בקליבלנד וניו אורלינס

נ.ב. זמן לפאוור ראנקינג? 🙂

MacLeod 1
MacLeod 1
29/10/2024 20:36:21
Reply to  תומר

צ'יפס, ליונס, כולם, ג'טס, ג'איינטס :))

תומר
תומר
29/10/2024 21:52:20
Reply to  MacLeod 1

🙂
הרייבנס מלמעלה
קרוליינה וטנסי מלמטה

MacLeod 1
MacLeod 1
29/10/2024 20:36:39

מחזור מרגש!
תודה על הסיכום

מנחם לס
29/10/2024 20:46:22

הצ'יפס תמיד מוצאים דרך לנצח, אבל דטרויט נראית לי כקבוצה הטובה ביותר ב-NFL. תודה לשלושתכם

עמיחי קטן
29/10/2024 21:34:39

תודה לכולכם.
באפלו ביתרון של 3.5 משחקים בראשות הבית, ויהיו להם עוד 4 משחקים בתוך הבית שמסתמן כחלש בליגה, ככה שזה עשוי לתת להם פור קטן, אם כי יש להם לו"ז קשה מאוד בשבועות 13-15 אחרי החופש – ניינרס בית, ראמס חוץ ודטרויט חוץ, וגם לפני החופש יש להם את הצ'יפס בבית

סכין בגב האומה
סכין בגב האומה
30/10/2024 0:00:33

הבילס יהיו בוודאות (טפו טפו טפו) ראש בית, והמאבק לדעתי כרגע הוא בינם לבין הרייבנס, הטקסנס והסטילרס על הימנעות ממפגש עם אחת מהאחרות בסיבוב הראשון, מה שגם יגרור מפגש עם הצ'יפס (בכפוף לזה שאין הפתעות) בסיבוב הבא.

לרייבנס ולסטילרס יש לו"ז קשה, ואם אחת מהן תצליח לנצח את השניה פעמיים, אז היא תהיה זו שתארח. ליוסטון יש לו"ז יותר קל מהבילס לדעתי, ככה שהם פייבוריטים לסיים שני. הבילס שלי ינצחו את דנבר בראשון, ינקמו ביוסטון על ההפסד בתחילת שנה ושוב יפסידו לצ'יפס

קפיץ
29/10/2024 23:01:18

הפתעה המחזור ואלי השנה הניצחון הזה של קליבלנד, ואפילו במשחק שבו בולטימור לא היתה כל כך גרועה. שאפו לג'יימיס ווינסטון אחרי קריירה שובר שיאים של חטיפות על המשחק הנקי. ואף מילה על הדובים שלי שהצליחו להסיט את ההייל מארי באופן כל כך אומלל ישר לידיים הלא נחונות