כותבים : פריים-טיים זק, יניב שושני ורביב פייג
צריך לדבר על ארון רודג'רס.
נכון, הוא הול-אוף-פיימר וודאי, יש לו טבעת אליפות וכישרון מדהים שיכול היה להפוך אותו לק"ב הגדול בדורו… אבל זה לא ממש קרה, לפחות לא ברמת ההצלחה הקבוצתית. ב-13 העונות המלאות שלו בגרין ביי (מאז הפך לק"ב פותח ב-2008, ולמעט 2 עונות בהן נפצע) הוא אמנם זכה באליפות אחת (די בתחילת הדרך, בתום עונת 2010) אך מאז לא חזר לסופרבול, הגיע ל-4 גמרי חטיבה (והפסיד בכולם) – וזהו. קוורטרבקים מוכשרים פחות מרודג'רס הגיעו להצלחות גדולות הרבה יותר.
אך מעבר להישגים המקצועיים (או היעדרם), סביב גרין ביי של עידן רודג'רס שררה אווירה חמוצה ומסוכסכת, שהמוקד שלה היה כמעט תמיד הק"ב הכוכב של הקבוצה. פיטוריו של המאמן זוכה הסופרבול מייק מקארתי (שיוחסה אישית לרודג'רס), התלונות על היעדר תופסים ברמה גבוהה מספיק (זכור "הטקס" השנתי שבו לאחר כל דראפט הדליפו גורמים בסביבתו של הק"ב תסכול מאי-בחירת תופס בסיבוב הראשון), הבעות הפנים המתוסכלות של רודג'רס במהלך המשחקים כששחקן השמיט כדור או טעה במסלול הריצה – כל אלה מנעו את התפתחות השחקנים הצעירים לכוכבים מובילים וגרמו לחוסר לכידות ומחויבות קבוצתית (שהשפיעו כמובן גם על ההישגים של הפאקרס).
הדברים הגיעו לשיא בשנותיו האחרונות של רודג'רס בקבוצה, בהן הק"ב המזדקן החל לחוש לחץ להגיע במהירות להישגים (שלא באו). הכעס הפומבי על בחירתו של הק"ב היורש ג'ורדן לאב בדראפט, עזיבתו של התופס הכוכב דבונטה אדאמס (שהעדיף לשחק עם חברו לקולג' דרק קאר בלאס-ווגאס), הסערה הציבורית סביב נושא חיסון הקורונה וכמובן ההדלפות שיצאו בכל פגרה על חוסר רצונו של רודג'רס להישאר בגרין ביי (שלוו בהצטרפות מאוחרת לאימונים וטענות לגבי שינויים בסגל הקבוצה) – כל אלה גרמו בסופו של דבר להנהלת הקבוצה לקבל את ההחלטה האמיצה ולשלוח את רודג'רס לג'טס לפני כשנתיים.
לאחר שעונתו הראשונה בניו יורק נקטעה באיבה בשל פציעה, חזר רודג'רס לקראת תחילת העונה הנוכחית לשחק מלווה בציפיות גבוהות ושאיפות לנצל את הסגל המוכשר שנבנה בניו יורק (שהשיג בעונה שעברה 7 ניצחונות ללא ק"ב ראוי לשמו) כדי להוביל את הקבוצה לשלבים המתקדמים של הפלייאוף. אך התופעות הזכורות לרעה מגרין ביי החלו לצוץ גם כאן – רודג'רס ניסה (עפ"י השמועות) להכתיב את שיטת המשחק, המאמן רוברט סאלה פוטר (בהחלטה שמקורה לא ברור, אך היו שייחסו אותה לרוג'רס), שחקני ההתקפה לא באמת מימשו את הפוטנציאל הטמון בהם (התופס גארט ווילסון הפך מהרוקי ההתקפי של השנה לתופס השלישי ברוטציה) – בשורה התחתונה הקבוצה משחקת רע וצוברת הפסדים. במאמץ נואש לשפר את המצב הובא בטרייד התופס דבונטה אדאמס מלאס-ווגאס בניסיון לשחזר את ימיו היפים עם רודג'רס בגרין ביי. למרות זאת, לפחות בינתיים לא נראה שהקבוצה עולה על המסלול, והעונה שלה בסכנה אמיתית להסתיים עוד בנובמבר – וזה כמובן דבר שהק"ב בן ה-40 לא יכול באמת להרשות לעצמו.
ומה שמתסכל עוד יותר את מעריציו המתמעטים של הק"ב הוותיק, הוא שגרין ביי – בניצוחו של ג'ורדן לאב (אותו שחקן שעל גיוסו בדראפט נשפכו קיתונות של רותחין מצד רודג'רס בזמנו) נראית מצוין, הגיעה בשנה שעברה לפלייאוף (נמצאת בדרך הבטוחה לשם גם השנה) והעיקר – משחקת פוטבול קבוצתי ושמח, כאשר כל התופסים הצעירים, שהושפלו ודוכאו בימיו של רודג'רס, משחקים היטב ותורמים להצלחה הקבוצתית.
ומכל האמור לעיל ניתן להבין שבפוטבול – כמו בהרבה תחומים אחרים – יכולת אישית וכישרון הם חשובים אך אינם מספיקים. חשוב לא פחות למנהיג לדעת לרתום את חבריו למשימה, להשרות אווירה חיובית ומאחדת, להביע אמון באנשים שסביבו ולתת תחושה שלא רק הישגיו האישיים חשובים אלא גם – ובעיקר – הצלחת הארגון כולו. ומי שרוצה להסיק מכך על מנהיגים אחרים שאנו רואים בימים אלה – עושה זאת כמובן על אחריותו האישית בלבד.

המחזור השמיני נפתח ברגיל ביום חמישי במשחק מעניין בו הראמס הלא יציבים אירחו את מינסוטה, שספגה בשבוע שעבר את הפסד הבכורה שלה השנה. בשורות הראמס חזרו לשחק השבוע קופר קאפ ובעיקר פוקה נקואה ואיתם משחק ההתקפה של לוס אנג'לס נראה אחרת לגמרי. המשחק נפתח באופן שקול, כשההתקפות נותנות את הטון, סטאפורד מפעיל היטב את נקואה והרץ וויליאמס ואילו דרנולד מזין את ארון ג'ונס וכמובן ג'סטין ג'פרסון. אחרי שני דרייבים מוצלחים מכל צד התוצאה היא 14- 14 באמצע הרבע השני. בהמשך ההגנות מתקשחות וההתקפות מסתבכות בפנלטי'ס מיותרים מה שמשאיר את התוצאה בעינה גם במחצית. במחצית השניה ראינו את איבוד הכדור הראשון – סטאפורד נחטף והויקינגס משיגים שער שדה, אך בהמשך סטאפורד בכמה מסירות ארוכות לנקואה ודמרקוס רובינסון מעלה את הראמס ליתרון ראשון של 21- 17 לקראת סיום הרבע השלישי. ברבע האחרון מינסוטה מצמצמת בשער שדה אך ט"ד נוסף של רובינסון מעלה את הראמס ליתרון של 8 נקודות. נסיון אחרון של הויקינגס נעצר בסייפטי שקובע את תוצאת הסיום – 30- 20 לראמס.
סטאפורד מסיים את היום עם 279 יארדים, 4 ט"ד וחטיפה, כשנקואה (במשחק מצוין) צובר 106 יארדים מתוכם וקיירן וויליאמס מסייע עם עוד 97 יארדים קרקעיים. קופר קאפ חוזר במשחק שקט יחסית (51 יארד) אך יעיל והליינבקר הרוקי ג'ארד וורס משיג סאק וחצי חשובים (מתוך 3 סה"כ של הראמס). במינסוטה דרנולד השיג 240 יארדים כשג'פרסון ביום אופייני משיג כמעט חצי מהם (115 יארד) וארון ג'ונס שהתחיל מצוין מסיים עם 58 יארדים בריצה (ועוד 37 באוויר). הויקינגס מאבדים גובה במאבקי הצמרת עם הפסד שני ברציפות בעוד הראמס, בסגל התקפי מלא והגנה צעירה שמתגבשת תוך כדי העונה, מוצאים את עצמם בעמדת הסתערות לא רעה בכלל על מקום בפלייאוף ואולי אפילו ראשות בית ה-NFC מערב.

להלן הסקירה לקראת שאר 15 משחקי המחזור, שיתקיימו היום ומחר (לאף קבוצה אין חופש השבוע). כל זמני המשחקים הם לפי שעון ישראל. שימו לב שבעקבות הזזת השעון בישראל בסוף השבוע האחרון, שעות המשחקים (בישראל) שונות מהרגיל.
קליבלנד בראונס (1- 6) – בולטימור רייבנס (5- 2), קליבלנד, ראשון 19:00
העונה של קליבלנד גמורה, והפציעה מסיימת העונה של דשון ווטסון רק מדגישה את גודל הכישלון. גם איתו הקבוצה הציגה את התקפת המסירה ה-30 בטיבה בליגה (פחות מ-160 יארדים אוויריים למשחק) ועם מי שיחליף אותו (ככל הנראה ג'מיס ווינסטון) המצב לא יכול להיות יותר גרוע. התופס המוביל (אמארי קופר) הועבר בטרייד לבפאלו עוד לפני הפציעה של ווטסון באקט ברור של וויתור על העונה הנוכחית. גם משחק הריצה חלש מאד (למעט הק"ב תומפסון-רובינסון, שאר הרצים של הבראונס השיגו בשבוע שעבר 33 יארדים ב-18 ניסיונות) וההגנה – טובה ככל שתהיה – לא יכולה לחפות על התקפה חלשה כל כך. כעת צריכה קליבלנד להתרכז בהערכת יכולתם של השחקנים הצעירים בסגל כדי להבין את מי להשאיר לקראת הבניה מחדש שתחל בדראפט של 2025.
בולטימור ממשיכה לדרוס את הליגה, רושמת ניצחון חמישי ברציפות ושכחה מזמן את פתיחת העונה החלשה שלה. לאמאר ג'קסון נראה בדרך לתואר ה-MVP השלישי שלו, דרק הנרי בדרך לעונה של 2000 יארדים קרקעיים והתקפת הרייבנס מדורגת במקום השני בליגה (ראשונה כמובן על הקרקע, שישית באוויר). ההגנה עדיין לא מפגינה את היכולת של השנה שעברה ומדורגת במקום ה-26 כשהיא סופגת למעלה מ-25 נקודות במשחק (כמעט 10 נקודות יותר מב-2023). הגנת הקבוצה מדורגת במקום הראשון נגד הריצה ובמקום האחרון (!) נגד המסירה והדבר נובע מחולשת הקו האחורי, שכן הקו הקדמי מצליח להפעיל הרבה לחץ על הק"ב היריב (מעל 3 סאקים למשחק, מקום 6). ייתכן שהקבוצה צריכה להתחזק בקורנרבק עד הטרייד דדליין כדי לפתור את נקודת התורפה הזו לפני השלבים המכריעים של העונה.
תחזית : עם כל הבעיות בהגנה של בולטימור, ההתקפה הפצועה והחלשה של קליבלנד לא צפויה לעשות לה בעיות. בצד ההתקפי ג'קסון והנרי ימשיכו במופע הזוגי שלהם וישיגו ביחד מעל 200 יארדים על הקרקע, בדרך לניצחון קל של הרייבנס בהפרש של 12 נקודות שישאיר אותם בראשות בית ה-AFC צפון.
דטרויט ליונס (5- 1) – טנסי טייטנס (1- 5), דטרויט, ראשון 19:00
מפגש בין שתי קבוצות בכיוונים מנוגדים לחלוטין, במאזנים ובעיקר ביכולות.
לטייטנס יש בעיות חמורות בהתקפה, בעיקר במשחק המסירה, ושום שיפור לא נראה באופק. הקווטרבק הפותח וויל ליוויס לא מצליח להתרומם גם בעונתו השניה בליגה, ומשחק המסירה בראשותו מדורג אחרון בליגה בצבירת יארדים. ליוויס בספק למשחק מול הליונס, רק אל תצפו לגדולות ונצורות ממחליפו מייסון רודולף, שלא ממש הרשים במחזור הקודם מול הבילס. גם משחק הריצה די תקוע במקום, והרכש המבטיח טוני פולארד מדשדש גם הוא בבינוניות. בהגנה המצב טוב הרבה יותר, והיא מדורגת במקום הראשון בליגה בספיגת יארדים, מכובד ביותר. הבעיה היא שבספיגת נקודות הטייטנס צונחים למקום ה- 21 בליגה, הרבה בגלל חוסר בלחץ על קווטרבק היריבה, ומיעוט משווע של סאקים וגרימת איבודי כדור.
הליונס לעומת זאת נראים טוב, בעיקר בהתקפה. הקווטרבק ג'רד גוף ממשיך לשחק טוב, והשנה הוא עומד לנפץ את שיאו האישי באחוזי השלמה, שנקבע רק בשנה שעברה. על הקרקע הליונס נראים אפילו טוב יותר, עם צמד רצים דומיננטיים בדמותם של דיוויד מוטגומרי וג'מיר גיבס, שעם 11 ט"ד משותפים מציבים את הליונס במקום השני בליגה בט"ד על הקרקע. למעשה במשחק היחידי שדטרויט ביצעה יותר מהלכי מסירה מריצה, היא רשמה את הפסדה היחידי השנה. גם ההגנה נראית טוב, רק נראה איך היא תסתדר ללא איידן האצ'ינסון, בעיקר בכל הנוגע למשחק הלחץ, שיחד איתו היה מהטובים בליגה. מול הטייטנס הגנת הליונס אמורה להסתדר יפה מאוד, גם ללא האצ'ינסון.
נתון מעניין – לדטרויט 32.8 אחוזי בליץ, מקום 4 בליגה.
תחזית : כמו שנכתב בפתיח, הליונס בכיוון למעלה, בעוד שהטייטנס בכיוון למטה, והמשחק ביניהם לא ישנה את הכיוונים. ניצחון שישי לליונס, החמישי שלהם ברצף.

יוסטון טקסנס (5- 2) – אינדיאנפוליס קולטס (4- 3), יוסטון, ראשון 19:00
מה קרה להתקפה של יוסטון מול גרין ביי? סטראוד השיג רק 86 יארדים ב-21 נסיונות מסירה, הקבוצה כולה צברה 228 יארדים כוללים ואלמלא יום גדול של הרץ ג'ו מיקסון (115 יארדים קרקעיים) התמונה היתה גרועה הרבה יותר. המשחק נשאר צמוד בשל ההגנה החזקה של הטקסנס שהצליחה לכפות 3 איבודי כדור, אבל ההתקפה צריכה להציג יכולת טובה הרבה יותר כדי לחזור למסלול הניצחונות. ההגנה מאפשרת מעט יארדים יחסית גם באוויר (מקום 4) וגם על הקרקע (מקום 8) אך סופגת הרבה נקודות (23 למשחק, מקום 17) בגלל חוסר יכולת לעצור את היריבה קרוב לקו השער (מדורגת במקום ה-30 בליגה באחוז השגת ט"ד של היריבות ברד-זון עם 72%). נראה שיש עדיין מה לשפר בקבוצה לפני שיהיה ניתן לראות בה מועמדת רצינית לאליפות.
הקולטס נמצאים – להפתעתם של רבים ואולי גם של הקולטס עצמם – במאזן חיובי בשלב הזה של העונה וזאת למרות יכולת לא טובה (בלשון המעטה) של הק"ב הצעיר, אנתוני ריצ'רדסון. שחקן השנה השנייה מציג רייטינג מחריד של 60 – מה שמציב אותו מתחת לכל הק"ב בליגה (למעט ברייס יאנג). למרות זאת, התקפת הקבוצה מדורגת במרכז הטבלה (מקום 18, 22 נקודות למשחק) הרבה בשל משחק ריצה טוב (של ג'ונתן טיילור וריצ'רדסון עצמו) ומהלכי המסירה אותם מוביל ג'ו פלאקו (שמחליף מדי פעם את ריצ'רדסון, המועד לפציעות). ההגנה גרועה מאד כנגד הריצה (מקום 31) וגרועה פחות נגד המסירה (מקום 23) אך בשל יכולת טובה לכפות איבודי כדור על היריבה (מקום 10) היא מדורגת במקום ה-12, כשהיא סופגת רק 21 נקודות למשחק.
תחזית : הגנת הקולטס מתמחה בכפיית איבודי כדור אך סטראוד הוא אחד הק"ב הטובים בליגה בשמירה על הכדור ואחוז חטיפות נמוך. יוסטון תשיג השבוע הרבה יותר יארדים מכפי שצברה מול גרין ביי וגם תדע לתרגם אותם לנקודות. מן הצד השני ריצ'רדסון יתקשה מול הקו הקדמי הקשוח של יוסטון, כאשר הדיפנסיב אנד דניל הנטר יוריד אותו לדשא יותר מפעם אחת. יוסטון תתאושש, תשיג בבית ניצחון קל יחסית בהפרש של 9 נקודות ותבסס את יתרונה בראשות בית ה-AFC דרום.
ג'קסונוויל ג'גוארס (2- 5) – גרין ביי פאקרס (5- 2), ג'קסונוויל, ראשון 19:00
אחרי הניצחון החשוב על הטקסנס, ניתן לומר בפה מלא שגרין ביי היא אחת מההפתעות הנעימות של העונה, ועם האוכל בא התיאבון. ג'ורדן לאב מבסס את עצמו כקווטרבק הפותח לשנים הקרובות, ולמרות יותר מידי איבודי כדור, התקפת המסירה בראשותו היא אחת מהטובות בליגה. כמו קבוצות מובילות אחרות בליגה, גם בגרין ביי מתבססים על משחק הריצה, עם יותר ריצות מניסיונות מסירה, ואף שלרץ ג'וש ג'ייקובס יש רק ט"ד אחד על הקרקע, הפאקרס מדורגים במקום החמישי בליגה ביארדים על הקרקע. גם הגנת הפאקרס מציגה יכולת טובה, ובלי יותר מידי כוכבים היא אחת מהטובות ביצירת לחץ על הקווטרבק, והכי טובה בליגה בגרימת איבודי כדור.
גם הג'גוארס הפתיעו השנה, רק מהצד הלא נכון. הר הציפיות הוליד התקפה שמדורגת 21 בנקודות, הגנה שמדורגת 30 בספיגת נקודות, ואין פלא שמפלס האכזבה גבוה בג'קסונוויל. לג'גוארס עדיין יש תקווה שניתן להציל את העונה, ולשם כך הם חייבים לנצח בבית (האמיתי, לא בלונדון) את הפאקרס הנלהבים, וספק גדול שהם מסוגלים לכך. הקווטרבק טרבור לורנס לא מצליח לשחזר את היכולת של שתי העונות האחרונות, הרץ טראוויס אטיין עוד לא רשם יותר מ-68 יארדים במשחק, ואולי הרץ טנק ביגסבי יביא את השינוי, אחרי שני משחקים טובים שגם הביאו את שני הניצחונות היחידים של הג'גוארס. בהגנה יש קרן אור עם הגנת ריצה טובה, רק שהגנת מסירה גרועה היא בעיה רצינית מול לאב וחבורתו.
נתון מעניין – לפאקרס 17 ט"ד באוויר, מקום שני בליגה. הג'גוארס ספגו 16 ט"ד במסירה, מקום אחרון בליגה.
תחזית : .הפאקרס נראים כרגע טובים בהרבה מהג'גוארס, וניצחון שלהם נראה כתרחיש הסביר למשחק, הרבה בזכות התקפת המסירה שלהם.

מיאמי דולפינס (2- 4) – אריזונה קרדינלס (3- 4), מיאמי, ראשון 19:00
מיאמי מקבלת השבוע בחזרה (ככל הנראה) את טואה טאגווילואה שהחלים מזעזוע מוח, וכולנו נחזיק לו אצבעות שיגמור את העונה (ואת הקריירה בכלל) על הרגליים ובבריאות טובה. ללא טואה התקפת הקבוצה נעצרה לחלוטין ובחמשת המשחקים בהם שיחקה בלעדיו (כולל זה בו נפגע) השיגה הקבוצה 10 נקודות בממוצע למשחק וצברה ניצחון יחיד מול 4 הפסדים. התקפת הריצה דווקא דורגה במקום ה-11 המכובד אך התקפת המסירה מדורגת עמוק בתחתית והתכליתיות בקרבת קו השער היא הגרועה בליגה (ט"ד רק ב-35% מהביקורים ברד-זון). נוכחותו של טואה בוודאות תשפר את המצב אך עדיין מרחפת השאלה אם נכון להסתכן ולהחזיר אותו כה מהר כשהעונה הנוכחית נראית כבר אבודה. ההגנה דווקא מפתיעה לטובה ולמרות חולשת ההתקפה מדורגת במקום ה-14 (סופגת 21.5 נקודות למשחק).
הקרדינלס השיגו בשבוע שעבר ניצחון יפה על הצ'רג'רס בו דווקא הגנת הריצה של אריזונה (המדורגת במקום ה-26 בליגה) עצרה את הרצים של לוס אנג'לס על 59 יארדים בלבד. הקרדינלס גם הצליחו למנוע מג'סטין הרברט וחבריו להיכנס לאנד זון במשך המשחק כולו (הצ'רג'רס השיגו רק 5 שערי שדה). קיילר מאריי שוב לא הצטיין במשחק המסירה (145 יארדים ב-54% בלבד) אך כרגיל היה טוב מאד על הקרקע וביחד עם ג'יימס קונר הפיקו 181 יארדים קבוצתיים בריצה. מאריי גם השיג 2 ט"ד (אחד במסירה ואחד בריצה) שניצחו עבור אריזונה את המשחק. הגנת אריזונה תצטרך להמשיך להציג את מגמת השיפור שהראתה במשחק האחרון כדי לנסות לתפוס עמדת הובלה בבית ה-NFC מערב הפתוח (המובילה, סיאטל, נמצאת רק משחק אחד לפניה).
תחזית : קשה לדעת באיזה כושר יגיע טואה למשחק אך אין ספק שהתקפת מיאמי תיראה יותר טוב והתופסים של הדולפינס ייצרו יותר יארדים ונקודות מכפי שראינו מהם בחודש האחרון. הקרדינלס ינסו כהרגלם לשמור את המשחק על הקרקע ולשלוט בקצב המשחק בדרייבים ארוכים של מאריי וקונר. הגנת המסירה של אריזונה לא היתה טובה מול הצ'רג'רס ומיאמי תנצל זאת כדי לנסות להשיג הרבה יארדים במסירות ארוכות. המשחק לא ייצר סקור גבוה, יישאר צמוד למדי ובסיומו תנצח מיאמי בהפרש של 5 נקודות ותקווה שלא מאוחר מדי לנסות להציל את העונה שלה.
ניו אינגלנד פטריוטס (1- 6)– ניו יורק ג'טס (2- 5), פוקסבורו, ראשון 19:00
התמודדות בין שתי קבוצות מהבית המזרחי של ה-AFC, שאחת כבר הבינה שהיא לא טובה, והשניה בדרך להכרה בכך.
הפטריוטס סופרים כבר הפסד שישי ברציפות, ומועדון הפאר לשעבר בדרך לעונה שלישית רצופה במאזן שלילי. ההתקפה מתקשה מאוד לייצר יארדים ונקודות, וגם החלפתו של הקוורטרבק הוותיק ג'קובי בריסט הוותיק בדרייק מיי הרוקי לא ממש עזרה. מיי שיחק לא רע בכלל במשחק ההפסד האחרון לג'גוארס, ואולי השחקן שנבחר שלישי בדראפט האחרון יהיה אבן היסוד בתהליך הבניה העתידי, ימים יגידו. גם ההגנה צריכה שדרוג רציני, בעיקר הגנת הריצה, שסופגת ממוצע של 167 יארדים למשחק בחמשת המשחקים האחרונים, הרבה יותר מידי.
הג'טס ציפו השנה להיות צמודים לבילס בצמרת הבית המזרחי, ובפועל הם צמודים לפטריוטס בתחתית הבית. החלפת המאמן רוברט סאלה בג'ף אולבריך לא עזרה כלל, וכל הסימנים מראים על עוד עונה שיורדת לטמיון. הקווטרבק ארון רודג'רס מאבד כדורים כפי שלא איבד מעודו, ועם 7 חטיפות לחובתו הוא בדרך לעונתו הגרועה ביותר בקריירה מבחינת איבודי כדור ורייטינג מסירה. לרוע מזלו של רודג'רס משחק הריצה בחזקת נפקד, כך שהג'טס מסתמכים יותר מידי על משחק המסירה, והתוצאות בהתאם. ההגנה, שעוד החזיקה את הקבוצה מעל המים בתחילת העונה, מתחילה להראות סימני שחיקה, וממוצע ספיגה של 27 נקודות למשחק בשלושת המחזורים האחרונים הוא לא סימן מבשר טובות להמשך הדרך.
נתון מעניין – הג'טס עם 149 ניסיונות ריצה עד כה, הכי קצת בליגה.
תחזית : המשחק הכי טוב של הג'טס העונה, היה במחזור השלישי מול הפטריוטס, וכמה טוב עבורם לפגוש שוב את הקבוצה שהתעללה בהם שנים רבות. כמה שהג'טס לא טובים, הפטריוטס גרועים מהם, והם ירשמו הפסד שביעי ברצף.

טאמפה ביי באקנירס (4- 3) – אטלנטה פלקונס (4- 3), ראשון 19:00
טאמפה ביי נקלעה לדרכה של הרכבת הדוהרת מבולטימור וגם היא קיבלה ממנה בראש. התוצאה הסופית (10 נקודות הפרש) די מרמה כי באמצע הרבע הרביעי הגיע ההפרש ל-23 נקודות לפני שבולטימור הורידה את הרגל מהדוושה. מול קבוצות פחות מפחידות מבולטימור, הבאקנירס דווקא מסתדרים לא רע. ההתקפה מדורגת במקום הרביעי עם 30 נקודות למשחק (שביעית במסירה, שמינית בריצה) אם כי יש לבחון את ההתאמות וההסתגלות של מייפילד והמאמן טוד בואלס להיעדרם (בשל פציעות) של שני התופסים המובילים – התפס הבכיר כריס גודווין סיים את העונה והשני בהיררכיה מייק אוואנס ייעדר בחודש הקרוב. על הקרקע, הרוקי באקי ארווינג מפתיע מאד לטובה ומוביל את רצי הקבוצה. ההגנה מדורגת במקום ה-28 בלבד (26 נקודות למשחק) וצריכה להשתפר משמעותית, בעיקר נגד המסירה.
גם אטלנטה ספגה תבוסה ביתית מול סיאטל, כשקירק קאזינס נחטף פעמיים, מופל 3 פעמים ומשיג ט"ד אחד בלבד. ההגנה קרסה לחלוטין מול ג'ינו סמית וחבריו וספגה 34 נקודות. במצב כזה גם 103 יארדים קרקעיים של ביז'אן רובינסון (מתוך 155 כוללים של הקבוצה) לא יכלו להושיע. קירק קאזינס משיג הרבה יארדים באוויר (262 למשחק) אך גם נחטף לא מעט (7 פעמים עד כה) ומשחק הריצה סביר (מקום 16) אך לא מצטיין, בניגוד לעבר הלא רחוק. ההגנה מדורגת בערך באמצע הטבלה בכל המדדים, אם כי היא בולטת לרעה בהפעלת לחץ על הק"ב היריב, שם היא אחרונה בליגה, עם פחות מסאק אחד למשחק. בשני צידי המגרש, ניתן לצפות מהסגל המוכשר שנבנה באטלנטה להרבה יותר מכפי שהציג עד כה.
תחזית : משחק חשוב מאד בין שתי המובילות בבית ה-NFC דרום. שתי הקבוצות במאזן זהה והמנצחת במשחק היום תשיג מקדמה חשובה להמשך. הגנת אטלנטה טובה מזו של טאמפה והקבוצה תספיק לנוח יותר (כי הבאקנירס שיחקו ביום שני) אך לטאמפה יש את יתרון הביתיות (ונשארה כל השבוע בפלורידה). שתי הקבוצות מגיעות אחרי תבוסה ויאלצו להרים את הראש, להתאושש ולחזור ליכולתן הרגילה. יהיה קרב שקול עם סקור גבוה בו ההתקפות יתנו את הטון. היתרון הקטן של אטלנטה באיכות הרצים וביכולת של הק"ב (קאזינס מול מייפילד, במיוחד בהיעדרו של גודווין) יכריעו את המשחק הצמוד שיגמר בניצחון בהפרש של 4 נקודות לטובת הפלקונס שיבססו את מקומם בראשות הבית.
סינסינטי בנגלס (3- 4) – פילדלפיה איגלס (4- 2), סינסינטי, ראשון 19:00
אחרי שלושה ניצחונות בארבעת המשחקים האחרונים, האם הבנגלס יצליחו לבצע קאמבק מהסרטים ויעפילו לפלייאוף אחרי שכבר נפלו למאזן 4-1? תאורטית יש מספיק משחקים בבנק, ובסינסנטי בהחלט יתנו הכל על מנת לא לסיים את העונה מוקדם מהצפוי. בהתקפה, שיתוף הפעולה בין הקווטרבק ג'ו בורו והתופס ג'מאר צ'ייס מייצר את אחת העונות הטובות בקריירה הקצרה שלהם, ורק משחק ריצה חלש מונע מהתקפת הבאנגלס לככב ברמות הגבוהות של הליגה. הגנת הבנגלס היא החוליה הרופפת בקבוצה, ומול קבוצת ריצה משובחת כמו פילדלפיה, חולשה מתמשכת בהגנת הריצה יכולה לגרום להשפיע במישרין על תוצאת המשחק.
גם בפילדלפיה מחייכים אחרי שלושה ניצחונות בארבעת המשחקים האחרונים, וגם להם אסור להוריד את הרגל מהגז בבית צפוף כמו שלהם. האיגלס, להבדיל מהבנגלס, שמים יהבם בהתקפה על משחק הריצה, ושילוב של רץ עוצמתי כמו סקוואן בארקלי וקווטרבק שיודע לרוץ בדמותו של ג'יילן הרטס גורם כאבי ראש להגנות היריבות. תחום המסירה פחות טוב משמעותית, והרטס לא מצליח לשדרג את עצמו בתחום, גם בעונתו החמישית בליגה. מי שכן השתדרגה היא הגנת האיגלס, שמגלה שיפור ניכר לעומת זאת של העונה החולפת, ויהיה מעניין לראות איך היא תסתדר מול המשחק האווירי של הבנגלס.
נתון מעניין – הגנת האיגלס גרמה לשני איבודי כדור בלבד, מקום אחרון בליגה.
תחזית : משחק מאוד מעניין בין שתי קבוצות שמגיעות להתמודדות במצב רוח טוב ועם הרבה ביטחון, וקשה לדעת מי תנצח. אנחנו נלך על ניצחון של הבנגלס, קל זה לא יהיה.

סיאטל סיהוקס (4- 3) – בפאלו בילס (5- 2), סיאטל, ראשון 22:05
לאחר שלושה הפסדים רצופים, רבים כבר הספידו את העונה של הסיהוקס, לפני שחזרו בשבוע שעבר עם ניצחון משכנע מאטלנטה ועלו שוב לראש בית ה-NFC מערב (בחסות החולשה הבלתי-נתפסת של הניינרס). השינוי הגדול היה בהגנה – אחרי שספגה 36 נקודות למשחק ברצף ההפסדים, הקשתה מאד השבוע על הפלקונס, כפתה שלושה איבודי כדור (2 חטיפות ופאמבל) והפעילה הרבה לחץ על קאזינס (3 סאקים). אטלנטה לא הצליחה לייצר אף נקודה ב-20 הדקות האחרונות, מה שהוביל לניצחון הקל של סיאטל. היו הרבה ציפיות למהפך הגנתי אצל הסיהוקס בעקבות הגעתו של המאמן הראשי מייק מקדונלד (שהיה קודם לכן המתאם ההגנתי של הרייבנס) ואולי זה סוף סוף מתחיל לקרות. ההתקפה, בינתיים, ממשיכה לעשות את שלה כשהיא משיגה 25.7 נקודות למשחק (מקום 8) כשגם התקפת הריצה (שהיתה חלשה עד עכשיו) נראתה יותר טוב מול אטלנטה.
בפאלו הביסה את טנסי, ממשיכה לשחק טוב ולבסס את מעמדה כשליטה הבלתי מעורערת של בית ה-AFC מזרח. התקפת הבילס משיגה 28.4 נקודות למשחק (מקום 5) אם כי היא מדורגת במרכז הטבלה ביארדים הן באוויר והן על הקרקע ומשיגה את הנקודות דרך תכליתיות גבוהה קרוב לקו השער (מקום 7 – 68% השגת ט"ד ברד-זון). הגעתו (בטרייד) של התופס הבכיר אמארי קופר (שכבר שיחק ונראה טוב מול טנסי) אמור לשפר את התקפת המסירה, כשלאלן תהיה סוף סוף מטרה אמינה שחסרה לו מאד מאז עזיבתו של סטפון דיגס בקיץ. הקבוצה תקווה שהרץ ג'יימס קוק (שחזר מפציעה) ישחק טוב יותר כדי לשפר את מצב התקפת הריצה. ההגנה מדורגת במקום השמיני כשהיא סופגת 19.4 נקודות למשחק, הרבה בזכות כפיית איבודים על היריבה (מקום 7, 1.7 למשחק).
תחזית : משחק קשה לניחוש בין שתי קבוצות צמרת (העומדות בראש הבתים שלהן) שמגיעות להתמודדות במומנטום חיובי. לשתי הקבוצות יש ק"ב שיודעים להפציץ, סגל תופסים איכותי והגנות מסירה בינוניות. התופס הבכיר של סיאטל, די-קיי מטקאלף נפצע בשבוע שעבר, עשוי להחמיץ את המשחק – וזה יכול להשפיע על מהלך ותוצאת העימות. אנו צפויים לראות כאן שוט-אאוט שיתנהל ברובו באוויר וייגמר בסקור גבוה. נהמר על כך שהשיפור ההגנתי בסיאטל יימשך ושהקהל ("השחקן ה-12") ידחוף את הסיהוקס לניצחון יוקרתי ודרמטי בהפרש של 4 נקודות שישאיר אותה גם השבוע בראשות בית המערב.
לוס אנג'לס צ'רג'רס (3- 3) – ניו אורלינס סיינטס (2- 5), לוס אנג'לס, ראשון 22:05
הסיינטס פתחו בסערה את העונה, עם שני ניצחונות רצופים והתקפה מסחררת. מאז הם סופרים לא פחות מחמישה הפסדים רצופים, התקפה מגמגמת והגנה מחוררת. הקווטרבק דרק קאר עדיין פצוע ורוב הסיכויים שלא ישחק מול הצ'רג'רס, כך שמחליפו הרוקי ספנסר רטלר יפתח שוב. עד כה רטלר לא משחק טוב, יש לו יותר חטיפות מט"ד, ומול ההגנה החזקה של לוס אנג'לס הוא לא הולך ללקק דבש. גם הרץ המוכשר אלווין קאמארה הולך ודועך ככל שהעונה מתקדמת, והסיינטס חייבים אותו במיטבו אם ברצונם לשבור את רצף ההפסדים שלהם. בהגנה המצב גרוע אפילו יותר, במיוחד כנגד הריצה, והסיינטס סופגים בשלושת המשחקים האחרונים מממוצע מזעזע של 213 יארדים, על הקרקע…
גם הצ'רג'רס לא נמצאים בתקופה טובה, יש להם שלושה הפסדים בארבעת המשחקים האחרונים, ובמפתיע ההתקפה לא מתפקדת בעליל. הקווטרבק ג'סטין הרברט רושם את העונה הפחות טובה בקריירה, ובפעם הראשונה מזה חמש שנים הוא צונח מתחת לרף המאתיים יארדים במסירה למשחק, הרבה מתחת לממוצע האישי שלו. הרץ האחורי ג'יי קיי דובינס דווקא רושם את אחת העונות הטובות שלו, אבל 3 ט"ד בלבד אחרי שישה משחקים זה נתון דל למדי, שמציב את הצ'רג'רס רק במיקום ה-26 בליגה בט"ד בריצה. ההגנה לעומת זאת היא אחת מהטובות בליגה, ולמרות שהיא לא מייצרת הרבה לחץ על קווטרבק היריבה, היא עדיין ספגה הכי קצת נקודות בליגה כולה, ומדורגת במקום השביעי בספיגת יארדים כוללים.
נתון מעניין – הגנת הסיינטס ספגה הכי הרבה יארדים בליגה.
תחזית : שתי קבוצות מאוכזבות עם התקפות לא טובות נפגשות, ורק אחת תחייך בתום המשחק. אנחנו נעריך שהמארחים יהיו אלה שיחגגו ניצחון, והסיינטס יספגו את הפסדם השישי ברצף.

וושינגטון קומנדרס (5- 2) – שיקגו ברס (4- 2), וושינגטון, ראשון 22:25
וושינגטון השיגה ניצחון משכנע (וצפוי) על קרולינה והמשיכה את פתיחת העונה המצוינת שלה, אך החדשות הרעות הן שהק"ב הרוקי הכוכב ג'יידן דניאלס נפצע ועשוי להיעדר מהמשחק היום. מול קרולינה, יכולת טובה למדי של הק"ב המחליף, מרקוס מריוטה הוותיק, הספיקה אבל ממש לא בטוח שהוא יצליח לייצר ניצחונות גם מול יריבות רציניות יותר. כדי שכך יהיה, חשוב מאד שמשחק הריצה, שמדורג במקום השלישי בליגה והיה מצוין גם מול הפנתרס (214 יארדים קרקעיים), ימשיך לתת תוצרת. גם ההגנה משתפרת ומדורגת במקום ה-15 כשהיא סופגת 21.7 נקודות למשחק. ההגנה של הקומנדרס טובה למדי מול המסירה (מקום 12 ביארדים ובסאקים) וקצת פחות מול הריצה (מקום 18). גם אם דניאלס ייעדר שבוע-שבועיים ויחזור בכושר מלא הקבוצה תמשיך את הריצה המפתיעה בצמרת, כך שהרבה עיניים בוושינגטון יעקבו השבוע אחרי תהליך ההחלמה של הק"ב הצעיר.
שיקגו חוזרת משבוע החופש כשהיא נמצאת בתנופה והשיגה לפני שבועיים בלונדון ניצחון (שלישי ברציפות) על הג'גוארס. קיילב וויליאמס סיים במהירות את תקופת ההתאקלמות בליגה ובמהלך שלושת הניצחונות הללו השיג 230 יארדים למשחק באחוזי השלמה גבוהים (74%), 7 ט"ד ורק חטיפה אחת. אם יצליח להציג את היכולת הזו גם בהמשך העונה, שיקגו מסוגלת להתמודד על מקום בפלייאוף, למרות בית ה-NFC צפון האכזרי בו היא ממוקמת. דאנדרה סוויפט על הקרקע וסגל התופסים הרחב שעומד לרשותו של וויליאמס יוצרים התקפה מגוונת ויעילה שמדורגת כבר במקום ה-12 (24.7 נקודות למשחק) וצפויה רק להשתפר. ההגנה – כרטיס הביקור המסורתי של הברס – מדורגת רביעית (היא הטובה ביותר ב-NFC) וסופגת פחות מ-17 נקודות למשחק כשהיא בשליש העליון של הליגה בכל המדדים – נגד הריצה, נגד המסירה, לחץ על הק"ב וכפיית איבודי כדור.
תחזית : רבים ציפו לעימות בין שני המדורגים הבכירים בדראפט האחרון (דניאלס ו-וויליאמס) אבל ייתכן שלא נזכה לחזות בו השנה – הכל תלוי במצב הצלעות של וויליאמס. בין אם ישחק (בכשירות חלקית) ובין אם לא, נראה שהתקפת המסירה של וושינגטון תהיה מעט פחות נפיצה מהרגיל. ההגנה המצוינת של שיקגו תדע לנצל זאת ולבלום חלקית גם את משחק הריצה. קיילב וויליאמס לא יאלץ להתמודד עם הגנה מהדרג העליון של הליגה וייהנה מחיים קלים קצת יותר מדניאלס / מריוטה. יש לזכור גם ששיקגו מגיעה אחרי שבוע חופש, רעננה ורעבה. הקרב יהיה צמוד ומעניין ובסיומו הברס ישיגו ניצחון חוץ חשוב בהפרש של 6 נקודות ויאריכו את רצף הניצחונות שלהם לארבעה.
לאס ווגאס ריידרס (2- 5) – קנזס סיטי צ'יפס (6- 0), לאס ווגאס, ראשון 22:25
לא נראה שיש בליגת הNFL מי שיעצור את קנזס סיטי צ'יפס בדרכם לזכיה שלישית ברציפות. גם לא הצ'יפס עצמם שכמו חלק נרחב מהליגה סובלים ממכת פציעות שמחסלת לאט לאט את קאדר התופסים שלהם. לשם כך הם הביאו בטרייד את דיאנדרה הופקינס, ששיתוף פעולה שלו עם פטריק מהומס יכול להחיות את הקריירה שלו שצנחה בקבוצות רעות.
באין תופסים, פטריק מהומס יכול לבצע את העבודה יפה מאוד גם עם הרגליים שלו והוא הראה את זה בשחזור הסופרבול האחרון שבוע שעבר מול סן פרנסיסקו ועוד מול הליינבקר הטוב בליגה, פרד וורנר. ההגנה של סטיב ספגנולו מצליחה להישאר בטופ של הליגה כבר כמה שנים והיצירתיות שלה מבלבלת ומשתקת יריבות ומאפשרת, למרות משחקים קרובים, לסגור משחקים. אין בהתקפת הצ'יפס שחקנים שמאירים את לוח הסטטיסטיקות ומהומס בשלב זה של העונה עם יותר חטיפות מט"ד. אבל הם ממשיכים לנצח גם מול היריבות העיקשות ביותר.
לאס וגאס ריידרס הם לא יריבה עיקשת במיוחד. הם נכנעו בשלושת המשחקים האחרונים, הם כבר החליפו את הק"ב הפותח מגרדנר מינשו לקוין אוקונול, ועדיין לא מוצאים את הנוסחה להשתפר. והסממנים מראים על התפרקות מוקדמת מבפנים כשוויתרו על דאוונטה אדאמס לטובת האיחוד עם אהרון רודג'רס בג'טס. ההגנה של הריידרס עדיין מצליחה לשמור על גאוות יחידה בזכות שחקנים כמו מקס קרוסבי שכבר צבר 6.5 סאקים העונה והצד החזק שלהם הוא בעצירת המסירה.
לסיכום: קארים האנט, מכה הנשים, הרץ של הצ'יפס, תופס תאוצה במשחקים האחרונים כשהכוח האוירי של קנזס מקורקע. נגד הריידרס הוא עשוי להיות סוס העבודה ולהוסיף על השלוש שער שלו משבוע שעבר בדרך לניצחון קל של קנזס בתוך הבית.

דנבר ברונקוס (4- 3) – קרולינה פנתרס (1- 6), דנבר, ראשון 22:25
דנבר הביסה את הסיינטס במחזור האחרון תוך שהיא מפעילה את הנוסחה שעובדת עבורה מאז פתיחת העונה – הגנה חזקה, משחק ריצה וק"ב מנהל משחק שלא עושה הרבה טעויות. הגנת הברונקוס מדורגת במקום השלישי בליגה, וסופגת רק 15 נקודות למשחק. היא בעשיריה המובילה מול הריצה וגם מול המסירה, לוחצת על הק"ב היריב (4 סאקים למשחק, מקום שלישי) וכופה יותר מאיבוד למשחק (מקום 11). משחק הריצה בהובלת ג'בונטה וויליאמס מדורג במקום ה-13 ולמרות התקפת מסירה שמשיגה רק 170 יארדים למשחק (מקום 29) הקבוצה מייצרת מעל 20 נקודות למשחק שמביאים אותה למאזן חיובי. כפי שהוכח בפיטסבורג ובשיקגו, נוסחה כזו טובה כדי להתברג במרכז הטבלה אך לא להגיע רחוק בפלייאוף. אם הק"ב הרוקי בו ניקס לא ישתפר בהמשך העונה (הרייטינג החלש שלו הוא 74), יצטרכו לשקול בקולורדו אם לחפש לו מחליף בשוק הטריידים או בדראפט.
קרולינה ממשיכה ללכת מדחי אל דחי וספגה עוד תבוסה משפילה – הפעם מוושינגטון. לאחר שהניסיון להעלות את אנדי דלטון כק"ב הפותח נכשל (הוא השיג השבוע 93 יארדים בלבד ב-16 נסיונות מסירה, 2 חטיפות ללא ט"ד) נראה שהקבוצה וויתרה לחלוטין על ניסיון להיות תחרותית העונה ומכוונת למקום גבוה בדראפט הבא כדי למצוא ק"ב חדש במקום ברייס יאנג (להזכירכם, בחירה ראשונה בדראפט של 2023). עם זאת, הבעיות בקבוצה הרבה יותר עמוקות ורחבות מהחור בעמדת הק"ב – הקו הקדמי הוא אחד הגרועים בליגה וחבורת התופסים חלשה מאד ולא כוללת אף שחקן בכיר. גם ההגנה מדורגת במקום האחרון כשהיא סופגת כמעט 35 נקודות למשחק. היא הגרועה בליגה נגד הריצה ועמוק בתחתית גם נגד המסירה. למעט הרץ צ'ובה הבארד שעדיין עושה כמיטב יכולתו, לא נראה שיש בקבוצה אף שחקן שכדאי לעשות מאמץ ולשמר לקראת העונות הבאות.
תחזית : עם כל המגבלות של דנבר, היא הרבה יותר טובה מקרולינה של העונה הנוכחית. הגנת דנבר תוכל לשפר את הממוצעים שלה מול ההתקפה הלא-קיימת של הפנתרס. מהצד השני לבו ניקס יש הזדמנות להיראות טוב יותר מול אחת מהגנות המסירה הגרועות בליגה. דנבר – בוודאי בבית ואחרי מנוחה של כמעט שבועיים – תנצח בקלות בהפרש של 15 נקודות ותשמור על מקומה המפתיע בין שבע הגדולות של ה-AFC.
סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס (3- 4) – דאלאס קאובויס (3- 3), הלילה בין ראשון לשני 02:20
שתי קבוצות במשבר ינסו לשקם את העונה שלהם במשחק ליל ראשון. לא בטוח שהיריבות המיתולוגית בין דאלאס לסן פרנסיסקו לא איבדה קצת מזוהרה ופינתה את מקומה ליריבות בין קנזס סיטי לשאר הליגה . אבל עדיין המשחק הזה מעורר עניין לנוכח הפוטנציאל וההיסטוריה. בשנים האחרונות המשחקים בין הקאובויס לניינרס תמיד הסתיימו באופן פוער לסתות ומוזר , השבוע יש יותר על כף המאזניים מאשר המרוץ למיקום בפלייאוף.
סן פרנסיסקו ממעמקי המקום האחרון בNFC מערב נראית כמו קבוצה חדשה. חלק חשוב מקאדר הכוכבים שלהם, הצוות המסייע של ברוק פרדי, פצוע. הם איבדו את ברנדון איוק לפציעת ACL MCL מסיימת עונה דקה לאחר ששילמו לו בחוזה ענק. מי יודע מתי כריסטיאן מקקפרי חוזר, אם בכלל. ברוק פורדי יוצא ממשחק נוראי מול הנמסיס – קנזס, והצרות ברד זון ממשיכות להפוך את הקבוצה לנכה. המעבר החד בקונספציית ההתקפה של סן פרנסיסקו מקבוצת ריצה לקבוצה שמסתמכת על הזרוע של פרדי, נתקל במכשול הפציעות, וכרגע ההתאמות הנכונות לא מתבצעות.
גם בדאלאס קללת החוזה בגדול מכה כשדאק פרסקוט מציג את אחת העונות הפחות טובות שלו ויוצא גם הוא מהפסד רע ומשפיל לדטרויט ליונס. דאלאס מנצחת קבוצות חלשות ומפסידה לקבוצות חזקות ולא בטוח לאיזו קטגוריה סן פרנסיסקו משתייכת כרגע. הסיבה העיקרית לירידה ביכולת של דאק ושל דאלאס בכלל, זה הפיכתה לקבוצה חד מימדית בהתקפה עם משחק ריצה המדורג האחרון בליגה. זיק אליוט הוא סוס מת ועדיין לא נמצא מחליף ראוי.
סיכום: למרות מכת הפציעות שחקני ההתקפה של סן פרנסיסקו עדיין מובילים את הליגה עם ג'ורדן מייסון במקום שני ביארדים על הקרקע וברוק פרדי במקום שלישי ביארדים באויר. מחזור הטירונים הגיע game ready כמעט כולו וממלא תפקיד חשוב בהחזקת המבצר עד שובם של הפצועים. לדאלאס יש בעיות פציעות בהגנה שגם ככה מדורגת בבוטום 5. אני אתפלא אם המשחק הזה לא יגמר, שוב, בניצחון של סן פרנסיסקו.

פיטסבורג סטילרס (5- 2) – ניו יורק ג'יאנטס (2- 5), פיטסבורג, הלילה בין שני לשלישי 02:15
פיטסבורג הציבה השבוע את ראסל ווילסון במקום ג'סטין פילדס בעמדת הק"ב וקיבלה ממנו יכולת אווירית שלא הצליחה להפיק מפילדס – 264 יארדים ו-2 ט"ד שייצרו 37 נקודות מול הגנת הג'טס החזקה. בשבועות הקרובים נבין אם זו הייתה הבלחה חד פעמית או שווילסון מסוגל בשלב הזה של הקריירה לתפקד בכושר משחק גבוה באופן עקבי. אם כך יהיה, ואם נאג'י האריס ימשיך לשחק היטב על הקרקע (102 יארדים בשבוע שעבר) ההתקפה תעלה בדירוג מהמקום ה-16 בו היא נמצאת כעת. המשתנה הקבוע והבטוח בפיטסבורג השנה – כמו בכל שנה – הוא הסגל ההגנתי. היחידה הזו, בראשות טי-ג'יי וואט, קמרון הייוורד ומינקה פיצפטריק מדורגת במקום השני בליגה וסופגת פחות מ-15 נקודות למשחק כשהיא שלישית מול הריצה אך במפתיע מדורגת במקום ה-22 בלבד מול המסירה – גם בשל לחץ לא מספק על הק"ב היריב (מקום 20, 2.1 סאקים למשחק).
הג'יאנטס בדרך לעוד עונה אבודה לאחר תבוסה מול האיגלס בה הצליחו להשיג שלוש נקודות בלבד. הקבוצה כולה צברה (על הקרקע ובאוויר) 181 יארדים כשאף שחקן בסגל ההתקפי (חוץ אולי מהתופס הרוקי מאליק נאברס) לא מפגין יכולת מתקבלת על הדעת. הדיבורים על הדחת המאמן בריאן דאבול (שהגיע לניו יורק מבפאלו כמושיע לפני שנתיים בלבד) מתחדשות וההבנה שהק"ב דניאל ג'ונס יסיים העונה את דרכו בקבוצה הופכת ברורה וחדה משבוע לשבוע. העובדה שהאוהדים ראו במשחק האחרון את האקס, הרץ סקון ברקלי, פורח בפילדלפיה ומשיג 176 יארדים קרקעיים (כמעט כמו כל שחקני הג'יאנטס ביחד) לא שיפרה את מצב רוחם. ההגנה דווקא נראית לא רע ולמרות חולשת ההתקפה מדורגת במקום ה-12 וסופגת 21 נקודות למשחק כשהיא טובה בעיקר מול המסירה (מקום 6).
תחזית : המומנטום החיובי של הסטילרס לא ייעצר מול ניו יורק, בוודאי לא במשחק ביתי. ווילסון יתקשה יותר מול הגנת המסירה הטובה של ניו יורק אך נאג'י האריס (ו-ווילסון עצמו) ינהלו דרייבים ארוכים ויעילים על הקרקע שיביאו אותם לאנד זון יותר מפעם אחת. הגנת הסטילרס המעולה תנטרל בקלות את ההתקפה המפורקת של הג'יאנטס ששוב לא יצליחו להגיע למאזן נקודות דו ספרתי. למרות משחק שלא יתעלה לרמה גבוהה וייגמר בסקור נמוך יחסית, פיטסבורג תנצח בקלות בהפרש של 13 נקודות ותישאר צמודה לרייבנס במירוץ לראשות בית ה-AFC צפון.

נראה כמו מחזור של make or break להמון קבוצות. יהיה מעניין.
ואני שמח שכולם מיישרים קו איתי לגבי אהרון רודג'רס.
פריוויו מצוין, תודה רבה
שימו לב שפריוויו על המשחק של הצ'ארג'רס שמתם שוב בטעות את הפריוויו למשחק של הבנגאלס.
באשר למשחק של הבנגאלס – ההגנה הזו היא לא משהו לעבוד איתו, בורו, צ'ייס והיגינס יהיו חייבים להיות קליניים כי התקפת פילי תטחן על הקרקע ותאכל את השעון ולא יהיו הרבה הזדמנויות לייצר ניקוד. בכל מקרה, אני לא חושב שמהעונה הזו תצא אליפות ובקיץ יהיו חייבים לחזק את הקבוצה באלמנט הריצה – הגנה והתקפה.
תודה על תשומת הלב. תוקן
תודה לכולכם.
בחלון המוקדם המשחקים של טמפה-אטלנטה וסינסי-פילי נראים לי הכי מעניינים, כשבחלון המאוחר אלו וושינגטון-שיקגו וסיאטל-באפלו
כמעט ולא זכור מקרה שבו יש שחקן במימדים היסטוריים ממש (רוג'רס) שמהווה כזה רעל ושלאורך השנים מבינים שחוסר ההצלחה הקבוצתי (היחסי) לגמרי תלוי באישיות.
תודה רבה על פריוויו משובח. ארון היה אחלא שחקן אבל התגלה כחרא גדול מאוד. זה ששיקר לליגה בנוגע לחיסונים היה בושה גדולה שחבל שלא סיימה לא את הקררירה (בדיעבד).
היחידה לדעתי שמססוגלת להתמודד עם מהומס ולהקתו (כולל הזברות) היא דטרויט. גם בעורבים מבולטימור יכולים ביום טוב להעיף אותם. השבוע לצערי יהיה מחזור די אפור מבחינת משחקים.
יותר מדי משחקים של קבוצה 5-1 נגד 1-5.
המשחק של היום עבורי הוא בוקנירס נגד אטלנטה 20 דקות מביתי. לפני 10 שנים הייתי שם מריע עבור אטלנטה. היום אני כבר לא יכול בגלל החנייה, וההליכה לאיצטדיון. לטמפה-ביי יש את הקוורטרבק בייקר מייפילד, מועמד רציני ל-MVP. המזל של אטלנטה הוא שמייפילד יכול להיות הטוב ביותר, אבל גם לתפוס יום בו הוא הגרוע ביותר.
רוג'רס היה אמור להיות הגואט לפני שבריידי התחיל את השלב השלישי והרביעי בקריירה.
ולמרות שהמשיך לרשום מספרים מצויינים (עם יחס טד-איבודים פנומנלי) היחס כלפיו דעך עם השנים, כנראה בצדק.
כשהגיע לג'טס שמחתי, כי ק"ב גרוע יותר מזאק וילסון לא יכול להיות, ואמרתי שאפילו עם רוג'רס בינוני הקבוצה אמורה לעשות פלייאוף.
והוא באמת משחק טוב יותר מוילסון, אבל הקבוצה לא נראית טוב. הרחש-בחש התמידי סביבו (שהוא אחראי לו ברובו) פוגע במרקם הקבוצתי.
אבל אני, אני עדיין מאמין (יש ברירה? 13 שנות בצורת) שמשהו יתחבר בסוף והקבוצה תצליח לגרד פלייאוף ואולי אפילו להפתיע שם.
תודה על הסיכום המצוין והמפורט, אם כי לראנט על רודג'רס פחות התחברתי. אני לא מאוהביו אבל צריך להיות ממש בפוזיציה כדי לכתוב "המאמן רוברט סאלה פוטר (בהחלטה שמקורה לא ברור, אך היו שייחסו אותה לרוג'רס)". סאלה פוטר כי היה מאמן נוראי,וכל השאר זה כל השאר
אין הרבה משחקים מלהיבים במחזור הזה, הבנגלס והאיגלס הוא המשחק המסקרן, לסיאטל אין סיכוי נגד הבילס לדעתי ולמשחק של הניינרס והקאובויס יש יותר ערך של מסורת מאשר של פוטבול
נושא הפציעות הופך בשלב הזה של העונה ליותר ויותר משמעותי, הניינרס מתקשים בעוד הראמס נראים אחרת לגמרי יחד עם שני הרסיברים, מיאמי גמרה את העונה וושינגטון תלויה בצלעות של דניאלס
גם הקבוצות החזקות כמו הצ'יפס הם במרחק של נקע בקרסול של מהומס מאכזבה
תודה פריים. צופה להפתעה של הקולטס. יוסטון היו פשוט מזעזעים בשבוע שעבר. חוץ מזה בקרב המפתיעות, הדובים שלי בקרב על החיים ועל הפלייאוף מול וושינגטון. שישברו רגל (אבל לא של קיילב אם אפשר).
אהה כן, ורוג'רס שהערצתי בתחילת דרכו הוא שק מהלך של חרא
תודה ענקית על פריוויו פשוט מעולה
זה שאתם מוסיפים קטע לפני כל פריוויו, זה פשוט תוספת נפלאה
רוג׳רס אחד המוכשרים ששיחקו אי פעם את המשחק, אבל לצערי יש לו אופי של פרימדונה
שחקן בכזה קליבר יסיים עם אליפות אחת בלבד, זה כתם ענק על הקריירה שלו
חבל שאי אפשר להוריד את קרוליינה ליגה
שנים שהם פח אשפה מהלך, שונא את הקבוצה הזאת מאז ומתמיד
תמיד שיחקו בה שחקנים שלא סבלתי, החל מג׳ייק דלהום, ואז סופרמן הבלתי נסבל ועכשיו זה לא משנה מי שם בכלל
עוד קבוצה שאני מתעב זה האיגלס. בשנות האלפיים הם היו הקבוצה שלי עם מקנאב ואואנס, הגרסא הנוכחית היא מגעילה ביותר, בעיקר מי שמוביל אותה, הקב שחושב שירד מהאולימפוס, הרטס
פשוט נראה חרא בנאדם
בלי הקב סניק הבלתי עציר הם לא היו מועמדים לכלום
ומה לעזאזל דאלאס חשבו שהם השאירו את זיק ונתנו לפולרד ללכת?
תודה ענקית ושיהיה לנו מחזור נהדר
תודה רבה על הפריוויו. לכאורה זה משחק שהבילס יכולים להפסיד בו, וסיאטל גם מארחת וגם מגיעה בפורמה טובה, אבל לפי וגאס (לא הריידרס, הסוכנויות הימורים) אנחנו פייבוריטים, אז אני אלך איתם
גוף עם 28 יארד במסירה ודטרויט עם 42 נקודות
וואו, איזה אמירה נחרצת של הבראונס לגבי כמה ווטסון הוא שק של חרא ועדיף בלעדיו.
לגמרי
כמה לכלוך נשפך על הבראונס השבוע. ועל ווינסטון בשש שנים האחרונות בערך, ואז הוא מנפק לך משחק כזה משום מקום. הזיה הליגה הזאת, וזה אפילו לא שהרייבנס היו כאלה גרועים
והילד של מארווין האריסון מיוחד כמו אבא