העונה שעברה:

מאזן: 52- 30

הניקס סיימו את העונה הסדירה במקום השני במזרח, גברו על פילדלפיה בסיבוב הראשון והודחו בסיבוב השני ע"י אינדיאנה, כשהשחקנים המובילים בקבוצה נופלים מהרגליים ומסיימים את הסדרה והפלייאוף חבולים ופצועים מכף רגל ועד ראש.

מאמן: ת'יבודו יפתח את עונתו החמישית ברציפות בקבוצה, שלצד הקרדיט הגדול שהוא מקבל על הקשיחות וההגנה שהוא מטמיע בקבוצה, ועל הפיכת הניקס למועדון מצליח יחסית לשנים עברו, הביקורות על שחיקת שחקניו הבכירים (שהשיא הגיע בפלייאוף האחרון שכמעט ולא איפשר לברונסון, הארט ואננובי לנוח), החלו להצטבר ולהעמיק את התדמית הידועה לשמצה שהוא שוחק שחקנים וגורם להם לפציעות מיותרות.

מה היה בקיץ?

הגיעו:

הניקס ביצעו את המהלך הגדול של הקיץ עם צירופו של מיקאל ברידג'ס הנהדר תמורת 5 בחירות סיבוב ראשון כנכסים העיקריים בטרייד הגדול. (דבר שגרם לאיחוד הנוסטלגי של ארבעת החברים הטובים מהמכללות).

בנוסף קמרון פיין, לנדרי שאמט ומרכוס מוריס הגיעו כדי לעבות את הספסל.

עזבו:

איזאיה הרטנשטיין שהשתלט על עמדת הסנטר הפותח (מרגע פציעת מיטשל רובינסון), הציג וורסטיליות הגנתית והתקפית מרשימה, עזב לאוקלהומה והותיר אותה עם רובינסון הפציע ורנדל ששיחק עד כה כפאוור פורוורד כשחקנים הבכירים בעמדה.

בויאן בוגדנוביץ' ואלק ברקס שהגיעו באמצע העונה ולא קיבלו מספיק הזדמנויות מת'יבודו עזבו.

העונה:

big 7: ג'יילן ברונסון,ג'וש הארט, דונטה דיווינצ'נזו, או ג'י אננובי, מיקאל ברידג'ס, ג'וליוס רנדל מיטשל רובינסון.

שחקני רוטציה בולטים: קמרון פיין, לנדרי שאמט, מיילס מקברייד, מרכוס מוריס, פרשס אצ'יווה.

לניקס אין חמישייה ברורה. יש לה את ברונסון כסופרסטאר ועוד 6 שחקנים איכותיים, שכמעט כל אחד מהם עילוי בהגנה ויכול לשחק עוד עמדה אחת לפחות.

הרטנשטיין הוא אבידה גדולה, אבל צריך לזכור שהם שיחקו בפלייאוף האחרון בלי רנדל, שלמרות הביקורות (המוצדקות), עליו בפלייאוף, הוא שחקן שמושך לא מעט תשומת לב מהגנות.

הסיבה שהניקס "עלתה מדרגה" מבחינת איכות מאשתקד היא צירופו של מיקאל ברידג'ס – שחקן מוכשר מאוד שבנוי לשחק את הצלע השנייה – שלישית בקבוצה גדולה, שומר מדהים ולא פחות חשוב איש הברזל של הליגה – לא החמיץ עד כה משחק אחד בקריירה!!!

מתחילת הקריירה ברונסון כל עונה עולה רמה בעקביות מעוררת השראה. הוא כבר הגיע למעמד של כוכב ראוי בקונטנדרית, והשנה הוא יגיע עם הרבה יותר עזרה סביבו.

בפלייאוף הקודם רנדל (היוצר המשני) לא שיחק, ורוב הנטל ההתקפי נפל על ברונסון שהגיע עם הלשון בחוץ בסיום סדרת חצי גמר המזרח. הצירוף של מיקאל כיוצר משני נוסף והחזרה של רנדל יאפשרו לת'יבודו פחות להסתמך על משחק הבידודים של ברונסון למשך כל המשחק, אלא לרגעים מסויימים שהוא יבחר אותם בקפידה.

אקס פקטור – עמדת הסנטר: סימני שאלה של בריאות והתאמה

מעמדה מס' 1 עד 4 יש לניקס המון עומק ואיכות. עמדה מס' 5 נותרה בסימן שאלה והיא זאת שתקבע את תקרת הקבוצה.

מיטשל רובינסון (שנפצע במהלך העונה ובפלייאוף האחרון), ידוע כשחקן די פציע. מלבד העונה האחרונה ששיחק רק 31 משחקים, יש לו עוד עונה נוספת עם בדיוק אותה כמות הופעות, ואנו מדברים על שחקן צעיר ששיחק 6 עונות סה"כ כן? מפחיד להיות אוהד הניקס עם כל נפילה של הסנטר הבכיר שלהם לפארקט.

ג'וליוס רנדל שחקן שאמנם לא הרשים בלשון המעטה ב 2 הפלייאופים שהשתתף בהם, אבל עדיין נחשב לשחקן יוצר טוב שקבוצות צריכות להתכונן מולו ולהתייחס אליו. רק מה, הבחור כמעט ולא שיחק בעמדה מס' 5, אלא בעמדת הפאוור פורוורד.

רובינסון גם כשהיה בריא, לא שחקן של 30 דקות לערב, ופרשס אצ'יווה החביב, סנטר נמוך קומה (2.03), שנותן האסל מתחת לצבע ולא הרבה מעבר. אמנם ג'וליוס רנדל באותו גובה (2.03), לא שומר גדול וגם לא מגן טבעת טוב, אבל שחקן מאוד מסיבי (113 ק"ג), שיכול לשים גוף בהגנה, לסגור לריבאונד ולנצל את הזריזות היחסית שלו כסנטר נייד ואקטיבי בהגנה מחוץ לצבע, ולרוץ בכל הזדמנות שיש בהתקפה.

שימו לב שימו לב:

מיילס מקברייד, הגארד והבחירה ה 36 בדראפט 21' ביצע קפיצת מדרגה יפה בעונתו השלישית בליגה. אחרי שתי עונות שבהן לא היה טוב, העונה הוא שיפר כל אספקט במשחקו, במיוחד בקליעה. קלע 8.3 נק' לערב, עם 1.6 שלשות למשחק ב 41%.

המיני עונת פריצה שלו בעונה הסדירה לא הייתה שווה איזכור אלמלא הפלייאוף המפתיע והנהדר שהוא הציג. 11 נק' באחוזים מצויינים מכל הטווחים (כולל 1.9 שלשות מדוייקות ב 36%), הרבה אנרגיות וביטחון של ווטרן. הניקס תקנה את זה גם לעונה הבאה, והוא בהחלט יכול להיות גרסה טובה יותר מאשתקד.

התחזית:

התסריט האופטימי:

ברונסון מראה שיש לו עוד הילוך נוסף לעלות וזוכה ב mvp, תוך כדי שהוא מוליך את הניקס לעונה של 68 ניצחונות ולמקום הראשון במזרח ובליגה כולה.

דיוונצ'נזו הופך לקלעי עוד יותר קטלני מעבר לקשת עם 4 שלשות מדוייקות למשחק ב 40%, מוזמן לתחרות השלשות ומביס את סטף קרי, שמטיח את המגן שיניים שלו בעצבים לריצפה.

רובינסון מגיע ל 70 משחקים ורנדל מתאקלם יפה בעמדת הסנטר.

הארט, אננובי וברידג'ס נבחרים לחמישיות ההגנה שהאחרון זוכה לזימון ראשון לאולסטאר.

בפלייאוף הניקס מנצחים בקלילות עד גמר המזרח, שם הם פוגשים את בוסטון אחרי מאבק עיקש מול פילי, והם עוברים אותם ב 6 משחקים בדרך לזכייה היסטורית בגמר מאז 1973. רביעיית וילאנובה הופכת ליקירת העיר ומושוות לקבוצה הגדולה של פרייז'ר,ריד,דבושר,מונרו וביל בראדלי.

התסריט הפסימי:

מיטשל רובינסון נפצע בפוזשן הראשון של המשחק הראשון וגומר את העונה. ת'יבודו מחזק את תדמית "הקצב" ושוחק את שחקניו עד שחצי מהם נופלים מהרגליים בפלייאוף.

רנדל לא מבסוט מהעמדה החדשה ומתפקידו המופחת בהתקפה בעקבות הגעת ברידג'ס, דורש טרייד והורס את חדר ההלבשה.

רביעיית וילאנובה מסתכסכים אחד עם השני ונזכרים באמרה הקצרה והידועה: "רחוק מתוק".

הניקס מעפילים לפלייאוף בלי יתרון ביתיות ועפים בסוויפ לפילי בסיבוב הראשון, שאמביד מקניט את קהל הניקס עם התנועה המגונה המפורסמת שלו בסיום הסדרה.

התסריט הריאלי:

בעונה שעברה הניקס דורגה שביעית ברייטינג התקפי ותשיעית בהגנתי, וכל זה עם רבע עונה של אננובי, פציעות משמעותיות של רנדל ורובינסון ובלי מיקאל. עונה בלי פציעות משמעותיות של השביעייה הגדולה אמורה לשדרג אותה לטופ 5 בשתי בקטגוריות של הרייטינג, ובאחד משני המקומות הראשונים במזרח.

השנה הפלייאוף במזרח צפוי להיות בריא וחזק הרבה יותר, אבל הניקס היא השלמה והחזקה במזרח ביחד עם בוסטון, שתפגוש אותה לסדרת גמר מזרח צמודה שתלך ל 7 משחקים מרתקים.