מאת:עמית קאופמן, רביב פייג ואורן גרינמן

ההמתנה הארוכה סוף סוף הסתיימה ולאחר שתי מתאבנים ביון חמישי ושישי, זכינו ליום ראשון מלא ארוך ועשיר של פוטבול.
כבר במחזור הפתיחה נרשמו כמה דרמות. למעשה, אפשר לומר, אפילו קצת לפני שריקת הפתיחה של המחזור הראשון.
זה התחיל עם החוזה החדש של דאק פרסקוט שהוכרז כשעה לפני פתיחת המשחקים, חוזה שהופך אותו לק"ב עם המשכורת הגבוהה בליגה. ממוצע של 60 מליון דולר לשנה לרבע שנים הקרובות. זוכרים שכולנו התלהבנו מה50 מליון "העלובים" שמהומס קיבל בזמנו?
החדשות הבאות כבר היו לא נעימות בכלל כשנודע שטייריק היל, התופס הפנומנלי והשחקן מס' 1 בNFL לדעת עמיתיו, עוכב על ידי המשטרה כמה עשות מטרים מהאצטדיון בשל עבירת תנועה, הושם באיזיקים, ובכללי קיבל את היחס המחמיר השמור לפעמים לאנשים שחורי עור. הכל צולם ותועד פה:

BREAKING: The Tyreek Hill body cam footage has been released. And it is about as disgusting as you would expect:

pic.twitter.com/VM5PjIt0GK

— Emmanuel Acho (@EmmanuelAcho) September 9, 2024

החדשות הבאות המפתיעות היו שפיטסבורג הולכת לפתוח עם ג'סטין פילדס במקום ראסל ווילסון שהוכרז כלא זמין למשחק עקב פציעת רגל.
אבל היו לנו גם את המשחקים עצמם במהלך היומיים האלו.
רוב מחזור הפתיחה התקדם יחסית כמצופה מלבד מהפך מפתיע אחד עם נצחון בכורה מפתיע של ג'ארד מאיו וניו אינגלנד פטריוטס על ג'ו בורו והסינסנטי בנגלס.

על כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

(אם תרצו לקרוא עוד על משחק ליל שישי בין האיגלס לפאקרס וניתוחים מעמיקים של כתב הופס אורן גרינמן, תוכלו למצוא אותם בבלוג פיקסיקס )



בפאלו בילס (0-1) – אריזונה קרדינלס (1-0) 34 -28

משחק קצבי ונהדר בצפון ניו יורק שהתחיל בדרייב מתודי וארוך (13 מהלכים, 7 דקות) של קיילר מארי וחבריו וטאצ'דאון של מייקל וילסון ברבע הראשון ולאחר מכן פאמבל של ג'וש אלן שהם לא הצליחו לנצל. ברבע השני שער שדה בנוסף לטאצ'דאון של ג'יימס קונר העלו את הציפורים ליתרון 17-3, לפני שאלן נכנס לאנדזון בעצמו וצימק את התוצאה. בתחילת המחצית השנייה הבילס השוו את התוצאה בזכות מסירה של אלן לסקור של מאק הולינס ולאחר פאמבל גם של מארי הם השלימו מהפך עם טאצ'דאון של קאליל שאקיר. ברבע האחרון הבילס עלו ליתרון של 11 נקודות אותו הקרדינלס הצליחו רק לצמק ולקבוע את תוצאת הסיום. בצד המנצח אלן רשם 232 יארדים אווירים ו-2 סקורים בנוסף ל-39 יארדים ו-2 סקורים גם על הקרקע. ג'יימס קוק רץ ל-71 יארדים והתופס המוביל היה הרוקי קיאון קולמן עם 4 תפיסות ל-51 יארדים. אצל אריזונה מארי סיים עם 162 יארדים באוויר ומסירה לטאצ'דאון וגם רץ ליותר יארדים מכל חבריו עם 57 כאלה. גרג דורץ' רשם 6 תפיסות ו-47 יארדים כאשר מי שאכזב היה מארווין האריסון ג'וניור עם תפיסה אחת בלבד לבמשחק הבכורה שלו בליגה. הבילס בכל זאת יצאו מודאגים בעקבות פציעה בידו של הניקלבק המצוין טרון ג'ונסון ברבע הראשון שמנעה ממנו לחזור למשחק.

Josh Allen does it himself – what a TD
pic.twitter.com/dqM5vVrMI4

— xEP Network | Projections & Analytics (@xEP_Network) September 8, 2024

סינסנטי בנגלס (1-0) – ניו אינגלנד פטריוטס ( 0-1) 16-10

איש המשחק שלי: רמונדרה סטיבנסון, ראנינג בק, פטריוטס

את הפריוויו של המשחק הזה התחלתי בשאלה: "האם כולם שכחו מג'ו בורו?". ובכן, אולי הם היו צריכים.

השאלה השלישית בפריוויו הייתה: "האם ג'מאר צ'ייס יופיע למשחק?". ובכן, הוא היה על המגרש, אבל לא באמת הופיע (7 תפיסות ל-62 יארדים שבקושי הותירו חותם על המשחק). טי היגינס, אגב, לא הופיע באמת עקב פציעה.

לומר שזו הייתה הופעה מרושלת יהיה האנדרסטייטמנט של העונה. לפי נתוני Next Gen לבורו היה את היום הכי גרוע בחלון של 20:00 מבחינת EPA נצבר (12.4-), במאבק צמוד עם, שימו לב לשמות, דניאל ג'ונס (12.4-) וברייס יאנג (12.6-).

אחרי עונת 2023 שלמה שבה הבנגלס פימבלו 2 כדורים בלבד – רק במחצית הראשונה של המשחק אמש הם רשמו 2 פאמבלים, כולל הפאנץ' הזה של קייל דאגר מהפאטס מתוך היד של טאנר האדסון, שהציל טאצ'דאון בטוח.

קו ההתקפה של הבנגלס התקשה בחסימה לריצה, וקו ההגנה נראה אפילו רע יותר (כמה שהם מתגעגעים לדי.ג'יי רידר באמצע). בחסימה למסירה, אגב, הופתעתי לגלות שלפי נתוני NextGen – ג'ו בורו התמודד עם שיעור הלחץ השלישי הכי נמוך בקריירה שלו (!) ועדיין ייצר רק 5.6 יארדים בממוצע לניסיון כלא היה עליו לחץ בכלל. נתון מדאיג.

רמונדרה סטיבנסון שבר לא פחות מ-12 תאקלים במשחק הזה, כאשר 109 מתוך 120 מהיארדים שלו הגיעו לאחר המגע הראשוני. ג'קובי בריסט (15 השלמות בלבד ל-124 יארדים) לא היה צריך לעשות יותר מדי כדי לנצח את המשחק הזה.

ההגנה של הפאטס נראית לג'יט. לא מפתיע, אבל מפתיע שזה קרה כל כך מוקדם, ובאופן הזה, במשחק הזה. כריסטיאן גונזלס נראה שהחלים היטב מהפציעה בעונה שעברה (איפשר לג'מאר צ'ייס 3 תפיסות ל-14 יארדים בלבד ב-20 סנאפים של כיסוי), ומעל כולם בלט במיוחד קיאון ווייט, בחירת סיבוב שני ב-2023 שהרשים אותי מאוד כבר בשבוע 1 של השבוע שעבר, כששיחק מול האיגלס שלי, התעלה על עצמו בשבוע 1 של העונה (ובלי כריסטיאן בארמור על הקו) – עם 3 סאקים (פי 3 מהכמות שרשם בעונה שעברה, ב-301 סנאפים לאורך כל 2023).

ואם כבר בהגנה של הפאטס, הנה פינת צבע חביבה – ג'בריל פפרס, הסייפטי של הפאטס, הוא השחקן הראשון שבחר לשחק עם ה- "Guardian Cup" – תוסף חדש לקסדה שאמור להוסיף לה ריפוד ולהגן מפני זעזועי מוח. לפי השינויים בחוקי הליגה, זהו תוסף אופציונאלי ששחקנים יכולים לבחור להשתמש בו:

אטלנטה פאלקונס (1-0) – פיטסבורג סטילרס (0-1) 18-10
האוהדים של פיטסבורג ציפו לראות את ראסל ווילסון בתור הק"ב שלהם ולמגינת לבם של לפחות אלו שהגיעו לאצטדיון עם תלבושת של שף, הסטילרס הכריזו זמן קצר לפני הפתיחה, שג'סטין פילדס הוא הפותח עקב פציעת רגל של ראסל. ווילסון כהזדהות, למרות היותו רשום כשחקן בלתי פעיל, בילה את כל המשחק עם השולדר פאדס עליו.
אבל לא בטוח, למרות הנצחון של פיטסבורג, שפילדס כבש בסערה את עמדת הק"ב הפותח.  156 היארד באויר ו14 ריצות ל57 יארד של הק"ב הספיקו רק כדי לקרב את הסטילרס ל6 הזדמנויות שער שדה שאת כולן הבועט כריס בוסוול הכניס לנקודות היחידות של פיטסבורג כל המשחק.
למזלם של הסטילרס, הק"ב המארח שניצב מולם, היה גרוע יותר.
זה נכון שטי ג'יי וואט, ארגיובלי, שחקן קו ההגנה הטוב במשחק, השליט טרור בבאק פילד ולכל מקום שאליו קירק קאזינס הסתכל, הוא ראה את מס' 90 עומד לנחות עליו, אבל אין תירוץ לפתיחה הגרועה של הק"ב שהגיע ממינסוטה תמורת המון כסף לפתור את בעיית העמדה בפלקונס.
קאזינס לא הצליח לפתח כימיה עם הרסיברים המוביילם שלו, דרייק לונדון שקלט רק 2 כדורים ל15 יארד, והטייט אנד קייל פיטס  (3 ל36 יארד וט"ד) והשימוש בביג'אן רובינסון הן במשחק הריצה והן במסירה  לא התפתח למשהו שסיכן את ההגנה הצהובה (68 יארד ב18 ריצות ו43 יארד ב5 תפיסות).
התקפת אטלנטה הצליחה להשיג רק שער שדה וט"ד בודד במחצית הראשונה ושותקה כליל במחצית השניה.

ראל ווילסון עושה דברים מוזרים מס' 5746: בפאדים מלאים למרות היותו אינאקטיב

שיקגו ברס (0-1) – טנסי טייטאנס (1-0) 24 – 17

שימו לב לנתון הבא: לראשונה מאז 2002, קוורטרבק שנבחר ראשון בדראפט מנצח במשחק הבכורה שלו. למרות הנתון המחמיא, קיילב וויליאמס לא היה האחראי לניצחון הזה, אלא בעיקר הגנת הברס שאחרי פיגור 17-0 באמצע הרבע השני הצליחה לסגור את הדלת בפני וויל לויס והטייטאנס, ולאחר שהספיישל טימס של הדובים חסמו פאנט והשיגו טאצ'דאון, ההגנה כפתה פאמבל שקירב את ההתקפה מספיק בשביל בעיטה מוצלחת של קאירו סנטוס, ובאמצע הרבע האחרון היה זה הקורנרבק טייריק סטיבנסון שחטף מסירה של לויס ורץ לאנדזון כדי להעלות את קבוצתו ליתרון במשחק התקפי רע של שתי הקבוצות (12 פאנטים בסה"כ). דקה לסיום המשחק לויס שוב נחטף, הפעם על ידי האול-פרו ג'יילון ג'ונסון. לויס (127 יארדים, טאצ'דאון ושני איבודים) וקיילב (93 יארדים ללא טאצ'דאון או איבוד) שניהם לא הבריקו, ולדעתי הוגן להגיד ששחקן ההתקפה היחיד שהרשים במשחק הזה היה הרץ של טנסי טוני פולארד שרשם 82 יארדים וסקור על הקרקע, כאשר אף רסיבר לא עבר את רף 50 היארדים.

התקשורת מתה עליו ולכן לא תספר לכם כמה נורא הוא היה. כיילב וויליאמס

ניו אורלינס סיינטס (0-1) – קרוליינה פנת'רס (1-0) 10-47

הקבוצה הגרועה בליגה הוכיחה שהיא עדיין הקבוצה הגרועה בליגה. והק"ב של קרוליינה, ברייס יאנג, שוב הציג קייס להיותו אחד אם לא מס' 1 בבחירות הדראפט מס' 1 הגרועות בהיסטוריה של הNFL. (ג'מרכוס ראסל אני חושב עדיין מחזיק בכתר).
ברייס נראה אבוד בבק פילד של קרוליינה, פיספס יותר מסירות מאשר השלים ומסר ל2 חטיפות.משחק הריצה של רוליינה היה תקוע כששני הרצים, כריס האבארד ומיילס סנדרס משיגים 36 יארד ביחד.
בינתיים, דרק קאר חגג על המגינים האחוריים של קרוליינה כשאות הפתיחה לחגיגת ט"ד על הגנת הפנתרים היה פצצה של 57 יארד לט"ד של ראשיד שאהיד.
מפה, מלבד 2 פאנטים ברבע האחרון, כל דרייב של ניו אורלינס נגמר בניקוד, עם חמישה ט"ד (3 במסירה ו2 בריצה) וארבעה שערי שדה.
אלווין קאמרה היה מקבל הכדור העיקרי עם 15 ריצות ו5 תפיסות (שניהם הכי גבוה בקבוצה) ל110 יארד כוללים.
דווקא כריס אולאבה היה שקט עם 2 תפיסות ל11 יארד בלבד  למגינת ליבם של שחקני הפנטזי.
האם זה דרק קאר החדש שנראה מעתה והלאה או שזו רק קרוליינה.

הק"ב הכי מלהיב בליגה או שזו רק קרוליינה? דרק קאר

מיאמי דולפינס (0-1) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (1-0) 20 – 17

מהפך נוסף נרשם גם בדרבי הפלורידיאני של ה-AFC. החבר'ה של דאג פידרסון כבר הובילו 14-0 בזכות טאצ'דאונים של טרוויס איטיין והרוקי בריאן תומאס ג'וניור במחצית הראשונה, אך בדרייב הבא של הדולפינים טואה טגובילואה וג'יילן וואדל הצליחו לחבר מסירה של 20 יארדים בדאון שלישי ולהשאיר את ההתקפה בחיים, מה שבסופו של דבר עזר לדבון אייצ'יין להגיח לאנדזון. המהלך האחרון של הרבע היה שער שדה מוצלח שהעלה את ג'קסונוויל ליתרון 17-7. ברבע השלישי ההגנה של מייק מקדניאל התייצבה ואיטיין פימבל את הכדור ברדזון מה ששם את מיאמי על קו ה-20. דרייב ארוך? ממש לא. 11 שניות הספיקו לטייריק היל לתפוס טאצ'דאון של 80 יארדים ולצמק את הפער ל-3 בלבד. בתחילת הרבע האחרון הבועט של מיאמי ג'ייסון סנדרס החטיא שער שדה שיחל להשוות את התוצאה. למזלו, טרבור לורנס וחבריו לא הצליחו לעלות שוב על הלוח ולאחר שהשווה את התוצאה עם בעיטה מוצלחת מ-37 יארד כשש דקות לסיום, הוא גם הבטיח את הניצחון עבור הקבוצה הביתית עם בעיטת ניצחון קרת רוח מ-52 יארד. טואה סיים עם 338 יארדים באוויר וטאצ'דאון, כאשר טייריק (7 תפיסות, 130 יארד) וגם וואדל (5 תפיסות, 109 יארד) נהנו מעיקר מסירותיו וגם אייצ'יין (100 יארדים בסה"כ) תורם את חלקו. בצד השני לורנס היה פושר עם 162 יארדים וסקור אווירי אחד. הרץ המוביל של היגוארים היה טנק ביגסבי עם 73 יארדים והתופס המוביל היה גייב דיוויס עם 62 יארדים.

"חוגג" ט"ד, טייריק היל.

אינדיאנפוליס קולטס (1-0) – יוסטון טקסנס(0-1) 29-27

איש המשחק שלי: ג'ו מיקסון, ראנינג בק, בנגלס

השלמנו 11 עונות ברציפות שבהן הקולטס לא מצליחים לנצח בשבוע 1 – אבל הפעם, לפחות, זה היה קרוב.

אנתוני ריצ'ארדסון נראה כמו קיובי עם אפסייד של הול-אוף-פיים ורצפה של ספסל בעוד 3 שנים. הוא השלים רק 9 מתוך 19 מסירות שלו, ולא הצליח לדייק בעקביות בטווח קצר-בינוני, אבל מצד שני – היו לו 3 השלמות של מעל 50 יארד, כאשר לשישה קיוביז בליגה היו יותר משלוש כאלו בכל העונה שעברה!

המרשימה מכולן, כמובן, הייתו זו – שלפי נתוני Next Gen טיילה באוויר 65.3 יארדים (השלישית באורכה מאז תחילת המעקב אחרי הנתון ב-2016):

מה שהכי מרשים כאן זה שהוא בכלל מסר אותה מפוזיציה שבה הוא נשען על הרגל האחורית. פשוט משוגע. היו לו גם שני פספוסים במסירות ארוכות לאיי.די מיטשל – וזה נראה כמו חיבור שעוד יביא את האימפקט בהמשך העונה (בעיקר אם ג'וש דאוונס יפספס פרק זמן משמעותי).

אז למה כל כך חסר לי ההשלמות לטווח קצר/בינוני – כי בלי מהלכים גדולים, הקולטס לא היו מסוגלים להישאר קרובים כאן. הם הפסידו 20-40 ב-TOP והריצו רק 43 מהלכים בהתקפה לעומת 77 של יוסטון.

זוכרים את מה שכתבתי בתחילת הפוסט על לשלם ל-RB? אז ג'ו מיקסון נגע אתמול 33 פעמים בכדור, כולל 30 נשיאות (הכי הרבה בקריירה שלו) ויצר 178 יארדים מהם. אינדיקציה ראשונית לכך שההתקפה של הטקסנס תהיה הרבה יותר מאוזנת מזו של שנה שעברה.

ואם כבר באיזון עסקינן, שימו לב לחלוקת הטארגטים בין הרסיברים המובילים של יוסטון: קולינס – 7, דל – 7, דיגס – 6. לדיגס היו גם 2 TDs, אבל שימו לב לפער ב-Air Yards: קולינס – 112, דל – 105, דיגס – 9.

על סטראווד אין מה להכביר במילים יותר מדי, עוד הופעה שמחזקת את הקייס שלו לקיובי טופ 5 בליגה, כאשר המהלך המרשים מכולם היה המרה של דאון 4 – על הברכיים (!):

לאורך כל המשחק, הוא דייק ב-9 מסירות מתוך 9 ניסיונות בדאונים 3/4 – ל-85 יארדים ו-2 TDs. פשוט מדהים.

רכש משתלם, ג'ו מיקסון

ניו יורק ג'איינטס (1-0) – מינסוטה ויקינגס (0-1) 28-6

כשג'יי ג'יי מקארת'י סבל מפציעת רגל מסיימת עונה, השמיים נפלו במיניאפוליס. אוהדי מינסוטה לא יכלו לשים מבטחם בסאם דארנולד. אבל השיקום שהק"ב עבר במשך שנה שעברה מאחרוי ברוק פרדי בסן פרנסיסקו, הראה את אותותיו והוא נראה כפותח ליגיטימי. גם אם זה רק מול קבוצת הג'איינטס.
המועדון הותיק והגאה של הניו יורק פוטבול ג'איינטס, הגיע לפתיחת חגיגות עונת ה100 שלו עם מדי נוסטלגיה מיוחדים. אבל החגיגה התקלקלה כשלאחר רגע קטן של חסד שבו הג'איינטס השתלטו על פאמבל ועלו ליתרון עם שער שדה בתחילת המשחק, מפה והלאה זו הייתה הצגה של הויקינגס.
דניאל ג'ונס קיבל 42 הזדמנויות למסור במשחק אבל השלים רק מחצית מהם ל168 יארד ו2 חטיפות וממשיך, עם הזקן או בלי, להראות שאולי הוא לא הפרנצ'ייז ק"ב שחשבו בהנהלת המועדון.
שאר התקפת ניו יורק הייתה 14 נסיונות ריצה ל59 יארד שהתחלקו בין דוין סינגלטרי בעיקר ועוד כמה רצים זניחים.
אבל השורה התחתונה היא שהניו יורק ג'איינטס לא נראים טוב משני צידי הכדור, וזה לא חדש. הכיסא של דיבול מתחיל להתחמם כבר מהמחזור הראשון.
לפחות מאליק נייברס, הרוקי שנבחר בסיבוב הראשון מראה פוטנציאל כשהוביל את הקבוצה עם 5 תפיסות ל66 יארד.
במינסוטה סאם דארנולד ניהל משחק מצויין עם 208 יארד ו2 ט"ד כשהוא פותח עם 12 מתוך 12 השלמות וסה"כ רק 5 החטאות מסירה מתוך 25 נסיונות.
אהרון ג'ונס שהגיע מהפאקרס ללבוש את המדים הסגולים מרגיש טוב אצל היריבה המיתולוגית וסייע עם 94 יארד וכניסה.
ג'סטין ג'פרסון, התופס היקר בעולם, קלט 4 מסירות ל59 יארד וט"ד.

הופעת בכורה מצויינת, סאם דארנולד

טמפה ביי באקנירס (0-1) – וושינגטון קומנדרס (1-0) 20-37

האדומים עצרו מאיפה שהפסיקו בעונה הקודמת ולא התאמצו יותר מדי מול קבוצתו של דן קווין במשחק התקפי מעולה בו זכינו לראות הרבה נקודות על הלוח, למרות רבע ראשון חלש יחסית שהסתיים ביתרון 6-0 לבאקס תודות לשתי בעיטות מוצלחות של צ'ייס מקלופלין. ברבע השני הקבוצות הגבירו קצב ואחרי תפיסת טאצ'דאון של מייק אוונס, בריאן רובינסון הגיח פנימה בצד השני. המחצית הסתיימה בתוצאה 16-7 אחרי שער שדה נוסף של מקלופלין. ברבע השלישי בייקר מייפילד מצא באנדזון את כריס גודווין וגם לטאצ'דאון הזה הקומנדרס הגיבו כאשר הקוורטרבק הרוקי ג'יידן דניאלס, שנבחר שני בדראפט, נכנס לאנדזון בעצמו כדי לצמק את הפער חזרה ל-9. הרבע האחרון היה המשך ישיר והמשחק המשיך באותה צורה – טאצ'דאונים של הרוקי ג'יילן מקמילן ומייק אוונס העלו את טמפה ליתרון 37-14, ולאחר מכן דניאלס שוב השתמש ברגליו כדי לקבוע 37-20, ואז המרת שתי נקודות כושלת של וושינגטון קבעה את תוצאת המשחק. הקיובי המנצח מייפילד היה נהדר וסיים עם 24/30, 289 יארדים ו-4 מסירות לאנדזון ללא איבודים. הרוקי באקי אירווינג (62 יארדים) הוביל את הבאקנירס על הקרקע וגודווין,(83 יארדים) הוביל אותם באוויר. בצד המפסיד דניאלס מסר 17/24 ל-184 יארדים וגם רשם 88 יארדים על הקרקע בנוסף לשני סקורים. התופסים המובילים שלו היו דווקא הרצים אוסטין אקלר (52 יארדים) ובריאן רובינסון (49).

שומר על רמה גבוהה, בייקר מייפילד

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (0-1) – לאס וגאס ריידרס (1-0) 10-22

ניצחון בכורה לג'ים הארבו, ואחד שעשוי להתברר כחשוב בזכות החשיבות שבניצחון על יריבה ביתית. הניצחון הושג למרות התחלה לא טובה של הצארג'רס שפיגרו 7-6 במחצית אחרי שני שערי שדה וטאצ'דאון של אלכסנדר מאטיסון בצד השני. במחצית השנייה שער שדה נוסף של הבועט קמרון דיקר העלה את ל.א וקבע את תוצאת הרבע השלישי. לאחר מכן טאצ'דאונים של ג'יי קיי דובינס והרוקי לאד מקונקי עזרו לג'סטין הרברט להחזיק מעמד ולנצח במשחק בינוני שלו. הוא סיים עם 17/26 ו-144 יארדים באוויר עם סקור אחד. בצד השני גארדנר מינשו רשם 25/33 עם 257 יארדים, טאצ'דאון וגם איבד פעמיים (חטיפה ופאמבל). דובינס הרשים ורץ ל-135 יארדים במשחקו הראשון במדים התכולים. אצל הריידרס ג'קובי מיירס (61 יארדים), דוואנטה אדאמס (59) והרוקי ברוק באוורס (58) היו אלו שבלטו במשחק המסירה, כשהרץ המוביל היה זאמיר וייט עם 44 יארדים.

הופעת בכורה מוצלחת לשניהם, ג'יי קיי דובינס וג'ים הארבו

קליבלנד בראונס (1-0) – דאלאס קאובויס (0-1) 33-17

איש המשחק שלי: דמרקוס לורנס, אדג', קאובויס

זהו סיפור על שני חוזי קוורטרבקים: הראשון, זהו החדש יותר של דאק פרסקוט, הקיובי של דאלאס ב-8 העונות האחרונות.

דאק תמיד עשה ואמר את הדברים הנכונים (זוכה בפרס איש השנה ע"ש וולטר פייטון לפני שנתיים), הוא מככב בהצלחה בפרסומות, ומנפק מספרים מרשימים כמעט מדי עונה. אבל בפוסטסיזן, יש לקבוצה תחתיו (או לו תחת הקבוצה) מאזן מהגרועים אי פעם – של 2 ניצחונות ו-5 הפסדים. הוא חלק בלתי נפרד מהבצורת של 28 שנים ללא הופעה בגמר ה-NFC. כל זה, לא מנע מג'רי ג'ונס לחלק לו חוזה חדש של 240 מיליון דולר ל-4 עונות (60 מיליון לעונה – הכי גבוה בליגה), כולל 231 מיליון מובטחים. גם אם אתם חושבים שהוא שווה את הכסף (אני לא) – מדוע ג'רי לא האריך לו את החוזה לפני עונה, וחסך לעצמו כך 20-30 מיליון דולר? לא ברור.

בכל מקרה, המספרים של דאק אתמול לא היו נוצצים (19 מ-32 ל-179 יארדים ו-TD) אבל אני חושב שהוא שיחק לא רע, ופשוט עשה מה שהיה צריך לעשות במשחק שלא היה באמת תחרותי כמעט מההתחלה.

מצד שני, ישנו דשון ווטסון, האיש שעושה כל דבר לא נכון מחוץ למגרש, ובשלוש השנים האחרונות – עושה את כל הטעויות גם על המגרש. ראינו חוזים רעים בעבר הלא רחוק – כתבתי קודם על זה של דניאל ג'ונס, ראינו את הברונקוס משליכים לפח 83 מיליון דולרים מהכסף המובטח בחוזה של ראסל ווילסון… דבר קרו. אבל מה הבעיה עם החוזה של ווטסון? הביטו והבינו:

לדשון ווטסון מובטחים בחוזה, אחרי restructure שעשה לאחרונה, לא פחות מ-72 מיליון דולרים לכל אחת מהשנתיים הבאות! כלומר, אם הבראונס מחליטים להיפרד ממנו (ועם ההופעה שלו אתמול – 24 השלמות מתוך 45, 2 INTs ו-QBR 9.4 מתוך 100, הכי נמוך בליגה השבוע – הגיוני שהמחשבה תעבור בראשם…) – זה יעלה להם בסדר גודל של 162 מיליון דולר שיילכו לפח. זה מספר שיכול לסנדל את הפרנצ'ייז הזה קדימה לשנתיים-שלוש בניהול הקאפ, מה שאומר שהם למעשה, די תקועים…

עם כמה שאולי נדמה לכם שהמספרים שהצגתי עם רעים, כדאי להתעדכן בנתונים במחצית הראשונה:

47 יארדים, 0 מ-7 במסירות ליותר מ-5 יארדים באוויר, 0 מ-4 תחת לחץ, 0 מ-4 נגד הבליץ. ההתקפה של הבראונס כולה ייצרה 2.3 יארדים בלבד למהלך, דאון 1 אחד בלבד, ורשמה 6 דגלים נגדה.

הקאובויס רשמו אתמול לא פחות מ-6 סאקים (2 של לורנס, איש המשחק שלי, ועוד 2 של אריק קנדריקס – שחקן שתמיד אהבתי, עוד מהתקופה בויקינגס, ומפתיע שעוד יש לו את זה ברמות האלו), וזה לא עזר שהבראונס שיחקו בלי 2 תאקלים פותחים. ועדיין – אני לא רואה סיבה רצינית לכך שקליבלנד יישארו עם ווטסון בהרכב, כשיש מאחוריו כבקאפ את ג'יימיס ווינסטון.

ועוד כמה מילים טובות לשחקני צעירים של הקאובויס בהגנה.

ראשון, דמאריון אוברשון, שגמר את עונת הרוקי שלו ב-2023 עקב פציעה באוף-סיזן, וחזר אתמול להופעת בכורה בה הוביל את הקאובויס בתאקלים (11), הוסיף סאק, ובעיקר הראה פיזיות ומהירות מדהימה שהייתה כל כך חסרה לקאובויס בעמדת הליינבקר בשנים האחרונות:

ויש גם בשורה בסקנדרי: האם הקאובויס עשו זאת שוב? האם הם שוב מאבדים קורנר פותח באוף-סיזן (בעונה שעברה זה היה טרייבון דיגס, העונה דרון בלנד) ומוצאים את העומק כדי לצלוח את האתגר? לפחות כרגע, זה נראה שכן! קיילן קרסון, בחירת סיבוב 5 מווייק פורסט, נתן חתיכת משחק במאצ'אפ שלו מול אמארי קופר – 2 תפיסות בלבד ל-16 יארדים, כולל 2 PBUs.

הכי יקר בליגה, דאק פרסקוט

סיאטל סיהוקס (0-1) – דנבר ברונקוס (1-0) 20-26
זה לא נראה טוב בהתחלה עבור סיאטל תחת השלטון החדש של מייק מקדונלד. ג'ינו סמית' פתח את המשחק עם חטיפה וההתקפה ספגה 2 סייפטיז במחצית הראשונה. "הישג" מפוקפק שקשה מאוד להשיג.
אבל למזלם גם התקפת דנבר תחת הק"ב הטירון בו ניקס, סבלה מאימפוטנטיות קשה כששון פיית'ון מתעקש לתת לק"ב הצעיר לנסות למסור 42 פעמים. ניקס השלים 26 מסרות אבל לממוצע משוכלל עלוב של 3 יארד למסירה. רק דשון ווטסון וכיילב וויליאמס(!) השיגו פחות.  מה שהשיגה התקפת דנבר מהרצים שלה על הקרקע היה זניח כשניקס מוביל את הקבוצה עם 35 יארד בריצה וט"ד בזמן זבל.
סיאטל התאוששה ראשונה בעזרת חזרה למשחק הריצה ובמחצית השניה כבר נראתה יותר קומפטנטית, עלתה ליתרון מט"ד של קנת' וולקר השלישי (20 ריצות ל103 יארד) ומסירה של 30 יארד לט"ד של ג'ינו סמית' לרץ השני זאק שארבונה. טיילר לוקט היה התופס המוביל בסיאטל עם 6 תפיסות ל77 יארד והגנת הקבוצה חטפה את בו ניקס פעמיים.

חזרה למשחק הריצה, קנת' וולקר השלישי

דטרויט ליונס (0-1) – לוס אנג'לס ראמס (1-0) 20-26

כראוי לשתי קבוצות איכות בNFC  קיבלנו מותחן איכותי במשחק ליל ראשון בלוס אנג'לס.
לאחר שני דרייבים גישוש, שתי הקבוצות הניעו את הכדור ביעלות הראויה לשנים מהק"ב הטובים בליגה , אבל הנקודות לא באו בקלות כשהן הסתפקו בשער שדה לכל אחת ורק לקראת סוף המחצית ג'מיר גיבס השיג יארד אחד קשה לט"ד הראשון במשחק. בדרייב שאחרי, חטיפה לא אופיינית של מת'יו סטאפורד ברד זון עוזרת לדטרויט לרדת למחצית עם יתרון 10-3.
במחצית השניה הסקורינג נפתח קצת יותר, בתחילה דטרויט מרחיבים את הפער עם מסירה יפיפיה לג'יממסון וויליאמס אבל אז הראמס משתלטים על המשחק, עונים ב2 ט"ד (הרץ קיירין וויליאמס וקופר קאפ) והראמס מצליחים לעלות ליתרון ברבע השלישי. דטרויט  מצליחה להשוות בשניות הסיום עם שער שדה כדי לשלוח את המשחק להארכה.
הליונס מקבלים את הכדור ראשונה בהארכה ו9 מהלכים לאחר מכן, ברובם ריצות קשוחות על הגנת הראמס העייפה ברבע החמישי של משחק פתיחת העונה, ודיוויד מונטגומרי (17 ריצות ל91 יארד)  נכנס לט"ד מנצח.
שון מקווי שוב מזניח את משחק הריצה 20 ריצות לעומת 49 ! מסירות (הכי הרבה בשבוע הראשון)  ל317 יארד (השני הכי הרבה אחרי טואה טאגליובה) כשקופר קאפ (14 ל110 יארד וט"ד) הוא הנהנה העיקרי לאחר שפוקה נאקווה יצא ברבע השני לאחר פציעת ברך שתשבית אותו לארבעת המשחקים הבאים לפחות.
דטרויט מציגים נשק "חדש" ונוצץ משלהם כשהתופס, בחירת סיבוב ראשון של לפני שנתיים, ג'יימסון וויליאמס, משתלט על המשחק עם 5 תפיסות ל121 יארד וט"ד. אמון רא סנט בראון היה שקט הפעם עם 3 תפיסות ל13 יארד.

תזכרו את השם, ג'יימסון וויליאמס

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (0-1) – ניו יורק ג'טס (1-0) 19-32

דקות לפני המשחק סן פרנסיסקו הודיעה שהשחקן הכי טוב שלה והMVP ההתקפי של הליגה, כריסטיאן מקקפרי, אינו פעיל למשחק עקב החמרה בפציעת הרגל.
ג'ורדן מייסון, רץ עם נסיון מועט יחסית, יהיה הפותח.
מייסון לקח את ההזדמנות בשתי הידיים ומאחורי קו התקפה מצויין העניש את הגנת ניו יורק החזקה עם 28 ריצות ל147 יארד וט"ד.
מנגד, שיפור ניכר בהגנת הריצה של סן פרנסיסקו עם הרכשים החדשים לאונרד פלויד ומאליק קולינס,עצר את הרץ המצויין של הג'טס, בריס הול על 54 יארד טא,ד ב16 ריצות.
כשמשחק הריצה לא עובד להם, הג'טס ניסו להישען על היד של אהרון רודג'רס במשחק הבכורה המלא שלו במדים הירוקים. רודג'רס הראה לעיתים ניצוצות של הגאונות שלו בעמדה, אבל לרוב נראה תחת לחץ ולא עזרו כמה הפלות של לאזארד וגארט ווילסון.
רודג'רס השלים רק  13/21 ל 167 יארד וט"ד ארוך ללאזארד שהגיע במהלך טיפוסי של של הק"ב הותיק והערמומי שניצל קפיצה מוקדמת של הגנת סן פרנסיסקו לפרי פליי.
מנגד, לקח לברוק פרדי שני דרייבים להיכנס לקצב. לאחר מכן הוא לא חרך את המגרש אבל כן הוביל הופעה נקייה וטובה שכללה בעיקר דגש על משחק הריצה והסתפקות ב6 שערי שדה של ג'ייק מודי (הכי הרבה בהיסטוריה של סן פרנסיסקו).
עם ברנדון איוק לא בשיאו לאחר ההולד אאוט הארוך בפגרה, הנהנים העיקריים היו ג'ואן ג'נינגס (5 ל64) ודיבו סמואל שמילא לעיתים את תפקיד כריסטיאן מקקפרי וחזר לימי הWIDEBACK  העליזים שלו מעמדת הרץ האחורי ומשם גם חדר לט"ד.
התוצאה הסופית לא הייתה "קרובה" כמו שלוח התוצאות מראה כשהג'טס מבקיעים ט"ד נוס, מדרייב מוצלח של טיירוד טיילר שנכנס להחליף את אהרון רוג'רס בזמן זבל כשהמשחק כבר היה מחוץ להשג ידם של הג'טס.
רודג'רס יהיה בסדר בהמשך השנה, אבל לא בטוח שהמבחן הראשון שלו מול סן פרנסיסקו אחרי החזרה מפציעה תרם לביוחון העצמי שלו.

גיבור המשחק, ג'ורדן מייסון