מעטים המקרים בהם דראפט בודד עיצב מחדש בית שלם בליגה, אך זהו ללא ספק סיפורו של דראפט 2023 עבור בית ה-AFC דרום. בעונת 2022 הציג הבית חבורת ק"ב מזדקנים ו/או שוליים כגון מאט ריאן (הקולטס), דוויס מילס (הטקסנס) וריאן טנהיל (הטיטינס). הק"ב היחיד שנראה שיוכל להגיע בעתיד לצמרת הליגה היה טרוור לורנס (הג'גוארס) שלאחר עונת רוקי קשה חווה עונת פריצה שבסיומה הצליח להביא את ג'קסונוויל לאליפות הבית (עם מאזן לא מזהיר של 9- 8) ולפלייאוף. שאר הקבוצות סיימו במאזן שלילי ונראה היה שייקח זמן רב עד שמי מהן תוכל לערער על העליונות של לורנס והג'גוארס בבית הדרום החלש – אך אז הגיע כאמור דראפט 2023 וכל הקלפים נטרפו.

הזוכה העיקרית בדראפט זה הייתה יוסטון טקסנס, שסיימה את עונת 2022 עם 3 נצחונות בלבד וקיבלה בשל כך את המקום ה-2 בדראפט. במהלך אגרסיבי רכשה הקבוצה גם את הבחירה השלישית וניצלה את שתי הבחירות הגבוהות הללו כדי לגייס את הק"ב סי-ג'יי סטראוד והפאס-ראשר וויל אנדרסון. ביחד עם המאמן דמיקו ראיין שהגיע לקבוצה לקראת עונת 2023 זינקו הטקסנים קדימה, זכו באליפות הבית ורשמו הופעה מכובדת בפלייאוף, תוך שהם מסומנים כ"קבוצת העתיד" של הליגה בעיני לא מעט פרשנים. השינויים שעברו הקולטס והטייטנס לא היו כה מיידיים ודרמטיים. עם זאת, הק"ב אנתוני ריצ'רדסון (שגויס בבחירה ה-4 באותו דראפט ע"י אינדיאנפוליס) נראה מרשים ואף מחשמל עד לפציעתו במהלך העונה. טנסי חיכתה לבחירה ה-33 כדי לגייס את וויל לוויס, והיססה לפני שהעבירה אליו את המפתחות אך לאחר פתיחת עונה לא טובה של טנהיל, לוויס הוזנק לעמדת הק"ב הפותח והראה ביטחון ופוטנציאל ששכנעו את הטייטנס לשחרר את טנהיל ולהמר על לוויס כמי שיוביל אותם בשנים הקרובות.

אם כך, בית הדרום יפתח את העונה הקרובה עם ארבעה ק"ב צעירים (המבוגר ביניהם, לורנס, עוד לא בן 25) ומבטיחים. יוסטון תקווה להמשיך להתקדם לאחר הקפיצה המדהימה של העונה שעברה, ג'קסונוויל תשאף לשחזר את הדומיננטיות של 2022 ולכבוש מחדש את אליפות הבית ואילו אינדיאנפוליס וטנסי יקוו לקבל עונה טובה מהק"ב הצעירים וה(עדיין) לא מוכחים שלהם כדי לבנות בסיס איתן להצלחה בשנים הבאות. בכל מקרה, שווה לעקוב אחרי הקבוצות הצעירות והמעניינות האלה – יש סיכוי לא קטן שלפחות אחת, ואולי יותר, מהן תיכנס בשנים הקרובות לחבורת העלית של צמרת הליגה.

יוסטון טקסנס

עם המהפך בעמדת הק"ב, המאמן ועמדות מפתח נוספות, הטקסנס השיגו קפיצת מדרגה ביכולתם – מה שהתבטא גם בשינוי קיצוני במאזן מעונת 2022 (3 ניצחונות) לעונת 2023, אותה סיימו במאזן של 10- 7. מאזן זה הקנה להם את המקום הרביעי ב-AFC, אליפות בית הדרום והכרטיס לפלייאוף. הקבוצה הצעירה לא נבהלה מהמעמד וניצחה בסיבוב הראשון את קליבלנד לפני שנכנעה לבולטימור החזקה בסיבוב השני. בסה"כ, התוצאות היו הרבה מעבר לציפיות הוורודות ביותר בתחילת העונה.

סטראוד ניפץ שיאי רוקי, צבר 4100 יארד, 23 ט"ד ורק 5 חטיפות (הישג מדהים, לא רק לרוקי). התקפת המסירה שהוביל, שהציגה גם עונת פריצה של התופס ניקו קולינס ועונת רוקי מצוינת (עד לפציעה) של טאנק דל, דורגה במקום ה-8 בליגה. התקפת הריצה, לעומתה, דורגה במקום ה-28 בלבד ובסה"כ יחידת ההתקפה כולה דורגה במקום ה-13 עם 22.7 נקודות למשחק. מתאם ההתקפה בובי סלוויק, הצליח להוציא את המיטב משחקניו הצעירים ולתת המון ביטחון לסטראוד, שגמל לו באחת מעונות הרוקי המרשימות בעשורים האחרונים.

גם ההגנה השתפרה עם הגעתו של המאמן הראשי החדש דמיקו ראיין (בעברו מתאם ההגנה בסן פרנסיסקו). בעזרת המתאם ההגנתי מאט בורק נבנתה יחידה עקשנית וקשוחה, שדורגה במקום ה-11 (ספגה 21 נקודות למשחק) כשהיא מעולה מול משחק הריצה (מקום 8) ופחות מול משחק המסירה (מקום 20) – בין היתר בשל העובדה שלא כפתה מספיק איבודי כדור (מקום 15 בליגה).

לקראת 2024 החליטו בקבוצה להאיץ את תהליך ההתקדמות של הסגל ולהזריק ניסיון ויכולת מוכחת במספר עמדות מפתח כדי להתמודד כבר בשנה-שנתיים הקרובות בצמרת הגבוהה. לצורך שדרוג משחק הריצה (נקודת חולשה בשנה שעברה) הוחלף דווין סינגלטרי בצמד רצים בכירים – ג'ו מיקסון וקאם אייקרס. הרכש המדובר של הקיץ היה ללא ספק סטפון דיגס, שהגיע מבפאלו. ביחד עם קולינס ודל (ובצירוף הטייט-אנד דלטון שולץ) נבנתה חבורת תופסים מגוונת ומפחידה. בהגנה הגיעו דניאל הנטר, הראשר המעולה של מינסוטה וביחד עם הנדרסון (שיוסיף להשתפר אחרי עונת רוקי מצוינת) וגם דניקו אוטרי שהצטרף אמורים לייצר קו הגנה קדמי חזק שיפעיל הרבה לחץ על הק"ב היריב. הקו האחורי, עם דרק סטינגלי וג'יילן פיטרי הצעירים ביחד עם דזמונד קינג הוותיק, אמור גם הוא להיות טוב יותר השנה.

כמות הטריידים המסיבית גבתה את מחירה בדראפט, ולטקסנס לא נשארו הרבה בחירות איכותיות (אם כי לאחר יבול השנה שעברה וכמות השחקנים הצעירים בסגל, זה לא ממש מהווה בעיה). לטקסנס לא היתה בחירת סיבוב ראשון כשבסיבוב השני הגיעו קורנרבק (קמרי לסיטר) וטאקל התקפי (בלייק פישר) ובשלישי סייפטי (קיילן בולוק) – הם ינסו למצוא מקום בסגל העמוס של הקבוצה.

תחזית : החשש העיקרי הוא שלסטראוד תהיה עונת נסיגה לאחר היכולת שהפגין בשנה שעברה, וכן שהשילוב בין הצעירים לוותיקים בהתקפה (בעיקר דיגס) יחרוק וייצור שלם הקטן מסך חלקיו. אני חושב שצוות האימון מנוסה ומוכשר מספיק כדי למנוע את הבעיות הללו. סטראוד אולי לא יתקדם (בינתיים) עוד יותר, אך גם לא יירד ביכולת וביחד עם האוסף המעולה והעמוק של שחקני הכישרון סביבו יוביל התקפה שתהיה בין הטובות בליגה. המאמן ראיין, עם הרכש דניאל הנטר, ישפר את הגנת המסירה ויהפוך את הקבוצה לקשוחה ומסוכנת עוד יותר מבעונה שעברה. יוסטון יצלחו בקלות את הבית שלהם, ישפרו את המאזן ל-12- 5, ובפלייאוף יגיעו שוב לסיבוב השני, שם ייתקלו בצ'יפס או בבנגלס שיבהירו להם שיש להם עדיין עוד דרך לעשות כדי לתפוס מקום בעילית האמיתית של הליגה.

ג'קסונוויל ג'גוארס

הקבוצה פתחה היטב את עונת 2023 (בהמשך ישיר לעונת 2022 המוצלחת) ועמדה בסוף נובמבר על מאזן של 8- 3 תוך שהיא מובילה בבטחה את בית הדרום – אך אז נפצע טרוור לורנס ולמרות שחזר מיד בשבוע שלאחר מכן הוא כבר לא נראה טוב באותה מידה, הקבוצה הפסידה 5 פעמים ב-6 המשחקים האחרונים, סיימה בסופו של דבר במאזן 9- 8 ונשארה מחוץ לפלייאוף. מהלך העונה הדגים את התלות הגדולה של הקבוצה ברמת משחקו של לורנס והקושי לייצר התקפה איכותית ולהשיג ניצחונות אם הוא אינו במיטבו. המאמן דאג פטרסון והמתאם ההתקפי פרס טיילור יצטרכו למצוא השנה פתרונות לבעיה זו.

כאמור, העונה התחלקה בחדות לשני חלקים שונים מאד, ובסיכומו של דבר ההתקפה דורגה במקום ה-15 עם 22.2 נקודות למשחק, כאשר התקפת המסירה דורגה במקום ה-9 והתקפת הריצה במקום ה-23 בלבד. לורנס השיג מעל 4000 יארד ו-21 ט"ד אך ספג 14 חטיפות – מספר גבוה לק"ב ברמתו. קלווין רידלי היה התופס המוביל, עם מעל 1000 יארד, כשהטייט-אנד המצוין אוון אינגרם (963 יארד) והתופס כריסטיאן קירק (787 יארד) משלימים את משחק האוויר של הקבוצה. התקפת הריצה הייתה החלק החלש יחסית כשטרוויס אטיין צובר 1000 יארד (ועוד כמעט 500 באוויר) אך חוץ ממנו איש לא השיג יארדים משמעותיים על הקרקע.

גם ההגנה לא הבריקה ודורגה במקום ה-16, כשהיא סופגת 21.8 נקודות למשחק. הגנת הריצה דורגה במקום ה-9 (בין היתר בשל חוליית הליינבקרים המצוינת, בראשות ג'וש אלן ובשיתוף טרוון ווקר הצעיר) אך הגנת המסירה דורגה במקום ה-26 בלבד, כשהיא מפעילה מעט מדי לחץ על הק"ב היריב (מקום  25 בסאקים) למרות שהצליחה לכפות הרבה איבודי כדור (מקום 7).

לקראת העונה הנוכחית שוחרר במפתיע התופס המוביל קלווין רידלי (ועוד ליריבה הישירה בבית, טנסי טייטנס) בהחלטה מעוררת מחלוקת. במקומו הובאו גייב דייויס ודבון דוברניי – אם כי ממש לא בטוח שיצליחו לייצר ביחד תפוקה דומה לזו של רידלי. חבורת הרצים לא שודרגה ואילו בהגנה הובא האנד הוותיק אריק ארמסטיד כדי לייצר יותר לחץ במשחק המסירה. הסייפטי טרל אדמונדס הובא כדי לחזק את הקו האחורי.

בדראפט המשיכה הקבוצה לנסות למצוא תחליף לרידלי עם בחירה של תופס בסיבוב הראשון (בריאן תומס), ובסיבובים הבאים גייסה עוד חיזוקים לקו ההגנה הקדמי (הטאקל מסון סמית, סיבוב שני) והאחורי (הקורנר ג'ריאן ג'ונס, סיבוב שלישי).

תחזית : כמו בשנה שעברה, הקבוצה תהיה תלויה באופן כמעט מוחלט ברמת המשחק של לורנס. בהנחה שיישאר בריא הוא צפוי להציג רמת משחק גבוהה מזו של השנה שעברה, ולמרות היעדרו של רידלי הוא יצליח להיעזר בדייויס וברוקי תומס כדי להשאיר את התקפת המסירה בעשיריה הראשונה של הליגה. למרות חולשת התקפת הריצה, ההתקפה ככלל תיראה טוב יותר מבשנה שעברה. גם ההגנה תשתפר עם החיזוקים של ארמסטיד ואדמונדס והמשך ההתקדמות של ווקר ויתר הצעירים.  עם זאת, בניגוד לעונת 2022, הפעם יש לג'קסונוויל מתחרה חזקה על ראשות הבית, שלא תאפשר לה להתבסס בראשו ולזכות באליפות הדרום. הג'גוארס יסיימו במאזן מכובד של  10- 7, יעפילו לפלייאוף דרך הווילד-קארד ויפסידו בסיבוב הראשון.

אינדיאנפוליס קולטס

בניגוד לג'קסונוויל ויוסטון, שמנסות לייצר הצלחה בטווח הזמן המיידי, באינדיאנפוליס פועלים בגישה סבלנית יותר. למרות שהקבוצה סיימה במאזן 9- 8 וכמעט השתחלה לפלייאוף בעונה שעברה (כשרק הפסד דחוק במחזור האחרון ליוסטון מנע ממנה להעפיל), לא נראה שהארגון לחוץ לטפס במהירות לצמרת בעזרת רכש ראוותני והוצאות גבוהות. בניגוד ליריבותיה, הקבוצה לא רכשה שחקנים משמעותיים ושמה את יהבה על השתפרות דרך הדראפט וכמובן התבגרות והבשלה של השחקנים הצעירים שנמצאים בסגל. אבן הבניין המרכזית צפויה להיות הק"ב הצעיר והמלהיב אנתוני ריצ'רדסון שסיים את עונת הרוקי (בשל פציעה) אחרי 4 משחקים אך הראה פוטנציאל וברק שגורמים לאוהדים באינדיאנה להתפלל לעונה בריאה ומלאה שלו השנה. אם זה יקרה, אנו צפויים לחזות בהרבה קטעי היילייט ואולי גם בהישגים לקבוצה שלא הצליחה להתייצב בעמדת הק"ב מאז פרישתו של אנדרו לאק לפני 5 שנים.

ריצ'רדסון החל את עונת הרוקי שלו כק"ב הפותח, הפגין יכולת טובה באוויר (60% השלמת מסירות) ובמיוחד על הקרקע (34 יארדים בריצה למשחק) אך נפצע וסיים את העונה. לנעליו נכנס גרדנר מינשו הוותיק שנתן עונה מצוינת בה השיג 3300 יארד ו-15 ט"ד בהנחיית המאמן הצעיר והמבטיח שיין סטייכן. התופס מייקל פיטמן היה טוב כהרגלו (1150 יארד) וקיבל סיוע מג'וש דאונס (770 יארד). מהתקפת הריצה נעדר בתחילת העונה הכוכב ג'ונתן טיילור (אם כי זק מוס הפגין בהיעדרו יכולת גבוהה) אך הוא חזר להוביל באמצע העונה ושניהם סיימו בסופו של דבר עם כ-750 יארדים כ"א. ההתקפה כולה דורגה במקום ה-11 (23.3 נקודות למשחק), כשהיא מצטיינת במשחק הקרקע (מקום 10) ופחות במשחק המסירה (מקום 20).

ההגנה הייתה פחות טובה ודורגה במקום ה-28 בלבד, כשהיא סופגת 24.5 נקודות למשחק. הקו הקדמי החזק בראשות דפורסט באקנר, סמסון אבוקם וקוויטי פיי (שהשיגו יחד 25 סאקים) היה מהחזקים בליגה אך חוליית הליינבקרים החלשה (בה הצטיין רק זאיר פרנקלין) אפשרה ליריבות לצבור יארדים על הקרקע (מקום 24) והקו האחורי לא הצליח לעצור את התקפות המסירה (מקום 17).

כאמור, לקראת העונה לא נעשו הרבה שינויים בסגל. גרדנר מינשו עזב כדי לקצור את פירות ההצלחה בלאס ווגאס ובמקומו הגיע לתפקיד הק"ב המחליף ג'ו פלאקו הוותיק, שהפתיע לטובה בעונה שעברה בקליבלנד. גם הרץ זק מוס עזב והשאיר את ג'ונתן טיילור להוביל לבדו את ההתקפה הקרקעית. הקבוצה בונה על עונה מלאה של ריצ'רדסון, שיסייע לטיילור בנשיאת הכדור על הקרקע (בסגנון למאר ג'קסון) וכמובן יפעיל טוב יותר את חבורת התופסים.

בסיבוב הראשון בדראפט גויס (במפתיע) הפאס-ראשר לאיאטו לאטו  – עם אבוקם ופיי זוהי העמדה העמוסה בקבוצה וייתכן שהיה עדיף לחזק חלקים אחרים בסגל. בסיבוב השני גויס התופס אדוניי מיצ'ל כדי לעזור לפיטמן ובהמשך הובאו שני שחקני קו התקפה – הטאקל מאט גונקלבס והסנטר טנור בורטליני.

תחזית : הגישה הסבלנית עשויה להשתלם לקולטס בטווח הארוך אך תפגע בהישגיה בטווח הקצר. ריצ'רדסון יישחק יותר מ-4 משחקים אך כנראה לא ישלים עונה מלאה בשל סגנון משחקו המועד לפורענות. כאשר יוזעק למגרש, איש לא יודע אם פלאקו ישחזר את היכולת הפלאית מדצמבר 2023, או שנראה שוב את הק"ב המזדקן והמדשדש משנים קודמות. ההתקפה תהיה טובה יותר מבשנה שעברה אך ההגנה, שלא קיבלה חיזוק מהותי, תמשיך לדשדש ולפגוע בהישגי הקבוצה. הקולטס ישיגו שוב מאזן של 9- 8, יישארו מחוץ לפלייאוף ויתעודדו מהתקדמות והתבססות של ריצ'רדסון ושאר הצעירים בתקווה להישגים טובים יותר בשנים הבאות.

טנסי טייטנס

לאחר שהשיגו בשנה שעברה מאזן חלש של 6- 11 (וכמובן לא העפילו לפלייאוף), הטייטנס ביצעו הקיץ את המהפך שרבים ציפו לו כבר לפני שנתיים או שלוש. ריאן טנהיל הודח מעמדת הק"ב הפותח כבר באמצע העונה שעברה, ובתום העונה נשלח הרץ דרק הנרי צפונה לבולטימור. צוות האימון, בראשות מייק ווראבל, הוחלף וגם עמודי תווך וותיקים בהגנה נשלחו לארוז. הקבוצה החליטה לשים את עתידה בידיו של הק"ב הצעיר וויל לוויס, לנטוש את ההתקפה מבוססת הריצה שהסתמכה על דרק הנרי ולחשב מסלול מחדש עם צוות אימון וחבורת שחקני כישרון חדשים. בטנסי מקווים שכל השינויים האלה יובילו אותם להצלחות גדולות יותר מעידן ווראבל-הנרי-טנהיל שהביא אותם רק לגמר חטיבה אחת (ב-2019) ותו לא.

למרות שלוויס גויס בדראפט של 2023, הקבוצה העדיפה להתחיל את העונה עם ראיין טנהיל כק"ב הפותח. לאחר שהק"ב הוותיק הפגין יכולת חלשה במשך 6 משחקים, אזרו בטנסי אומץ ונתנו ללוויס אפשרות לפתוח. כצפוי מרוקי, לוויס לא הפגין יציבות (רייטינג 84, 1800 יארד ב-9 משחקים) אך כמה משחקים טובים והפגנת אופי שכנעו את ההנהלה להפקיד בידיו את הקבוצה ולבדוק אם יוכל להיות הפרנצ'ייז-ק"ב שכל כך מצפים לו בטנסי. התקפת המסירה של הקבוצה סיימה רק במקום ה-29 בליגה. משחק הריצה היה טוב יותר (מקום 18) אך גם שם ניכרה הירידה ביכולתו של דרק הנרי המזדקן שהשיג כ-70 יארד למשחק – הרבה פחות ממה שלמדנו לצפות ממי שהיה עד לא מזמן אולי הרץ הדומיננטי בליגה. דאנדרה הופקינס הוותיק היה התופס הטוב בקבוצה עם עוד עונה של מעל 1000 יארד. בסה"כ ההתקפה דורגה במקום ה-27 עם 18 נקודות בלבד למשחק.

ההגנה היתה נקודת האור בקבוצה כשדורגה במקום ה-15 תוך שהיא סופגת רק 21.5 נקודות למשחק. צמד הראשרים דניקו אוטרי והרולד לנדרי צברו 11 סאקים כ"א והליינבקר עזיז אל-שאיר הוביל את הקבוצה בטאקלים. הטייטנס דורגו במקום ה-14 נגד הריצה ובמקום ה-18 נגד המסירה – הישגים לא רעים בהתחשב בחולשת ההתקפה, שהשאירה את ההגנה חשופה במצבים לא נוחים ובזמן רב על המגרש. החולשה הגדולה של ההגנה הייתה בכפיית איבודי כדור, עם פחות מ-1 למשחק (מקום 31 בליגה).

כאמור, השנה הקרובה אמורה להיראות אחרת לגמרי. חוץ מטנהיל והנרי, עזבו גם מעוזי ההגנה דניקו אוטרי, עזיז אל-שאיר והסייפטי טרל אדמונדס. לנעליו הגדולות של הנרי אמור להיכנס הרץ טוני פולארד שהגיע מדאלאס. בהתקפה האווירית יהנה לוויס משירותיהם של שני תופסים בכירים – קלווין רידלי (מהיריבה לבית ג'קסונוויל) וטיילר בויד. המאמן החדש בריאן קלהאן ינסה לחבר במהירות את כל השחקנים הללו לצוות מגובש ויעיל. הרכש הנוצץ בהגנה הוא הקורנרבק לג'ריוס סניד (שהגיע היישר מחגיגות האליפות בקנזס סיטי), שייעזר בקו האחורי גם בסייפטי ג'מאל אדאמס.

בדראפט בחרה הקבוצה בסיבוב הראשון את הטאקל ההתקפי ג'יי-סי לאתאם, שיעזור בהגנה על לוויס. בהמשך בחרה שני שחקנים לחיזוק השביעיה הקדמית המדולדלת – הטאקל ההגנתי טוונדרה סווט והליינבקר סדריק גריי.

תחזית : הסגל המזדקן של טנסי שקע בבינוניות בשנים האחרונות והזעזוע שבוצע הקיץ היה נחוץ וצפוי. ההימור על לוויס כק"ב המוביל נראה סביר לאור יכולתו בשלהי העונה שעברה, והובאו מספיק שחקנים בכירים כדי לתת לו סיכוי סביר להצליח. ההתקפה של טנסי תהיה טובה יותר ובוודאי אטרקטיבית יותר מכפי שהייתה בשנה-שנתיים האחרונות, גם אם ייקח לה זמן-מה כדי להתגבש. ההגנה לעומתה תיסוג ביכולתה, לפחות בטווח הקצר. יותר מדי שחקנים טובים עזבו (בפרט בשביעייה הקדמית) מכדי שהמחליפים הצעירים יוכלו למלא את כל החורים. סניד ואדאמס ייצרו קו אחורי טוב, אבל הגנת הריצה ומשחק הלחץ יהיו מהגרועים בליגה. מהלכי הטייטנס עשויים לשאת פרי בעתיד אבל השנה הם ישלמו שכר הלימוד ולחוות תהליך התבגרות כואב ולא קצר. טנסי תסיים גם את העונה הקרובה במאזן 6- 11 וכמובן לא תעפיל לפלייאוף.